להתגרש מעבר לים: על גירושין ורילוקיישן
כללי
בעולם הגלובאלי בו אנחנו חיים כיום, אנשים רבים משנים את מקום מגוריהם במהלך חיי הנישואין, ולעיתים עוד לפני מתן הגט. אם אחד מבני הזוג או שניהם עובר/ים להתגורר במדינה אחרת, נשאלת השאלה: מה קורה כאשר רוצים להתגרש בהליך אזרחי או דתי במדינה זרה? האם מבחינה חוקית ניתן להתגרש גם בחו”ל? האם בית המשפט בישראל יכיר בגירושין?
בעיקרו של דבר, חוק אכיפת פסקי חוץ מחייב את בית המשפט להכיר בבקשת אכיפה של כל פסק דין שניתן במדינה המכבדת ומכירה בפסקי דין שניתנו בישראל, ובכלל זאת גם בפסקי דין העוסקים בגירושין אזרחיים.
הכרה זו תתרחש אך רק בתנאים הבאים:
- לבית הדין במדינה הזרה יש את הסמכות לתת את פסק הדין.
- לא ניתן עוד לערער על פסק הדין והוא אינו נוגד פסק דין אחר שניתן באותה עניין.
- ניתן לאכוף את הפסיקה גם על פי דיני מדינת ישראל ופסק הדין אינו סותר את תקנות הציבור או את כללי המשפט הבינלאומי הפרטי.
- פסק הדין לא הושג במרמה.
יש לציין כי פסקי דין בענייני מזונות ילדים הם היוצאים מן הכלל וניתן לקבל אותם גם כאשר הם זמניים או עדיין ניתנים לערעור.
בנוסף, לא נדרשת בקשת אכיפה כאשר פסק הדין ניתן לפני יותר מחמש שנים.
בכל אופן, גם אם גירושין אזרחיים הוכרו על ידי בית המשפט לענייני משפחה בארץ, עדיין יש להגיש לרבנות בקשה להתרת הנישואין באמצעות תהליך הנקרא “גיטין”.
אם הליך זה לא נערך ולא אושר, בני הזוג לא יוכלו להתחתן בשנית בארץ בחתונה דתית עקב ביגמיה.
גירושין בבית דין רבני בחו”ל
בני זוג שנישאו כדת משה וישראל והתגרשו בבית דין רבני בחו”ל, יכולים לקבל את הגט בבית הדין הרבני במקום מגוריהם בחו”ל.
עם זאת, עליהם לברר דרך הרבנות הראשית בארץ כי הקהילה הרבנית שאחראית על הגירושין הינה אורתודוקסית דיה ומוכרת. במקרה זה, אם אחד מן הצדדים חוזר לארץ וברצונו לשנות את הסטאטוס האישי שלו במשרד הפנים, עליו לפתוח תיק אישור גירושין ברבנות ולצרף מעשה בית דין יחד עם תצלומי תעודת זהות של בני הזוג המתגרשים.
חשוב לזכור שלגירושין בפני בית דין רבני בחוץ לארץ אין תמיד תוקף מבחינת החוק המקומי. זאת אומרת שייתכן שהחוק המקומי איננו מסתפק בגט דתי אלא יש לעבור הליך גירושין אזרחי כדי שהגירושין יקבלו תוקף. מי שרוצה להתחתן בעתיד במדינה זרה, כדאי שיקפיד על ההליך האזרחי כדי להימנע מהאשמה בביגמיה.
מקרים שבהם לגירושין בחוץ לארץ יש סיבוכים נוספים
כאשר לאחד מן הצדדים בלבד יש אזרחות כפולה:
כאשר לאחד מן הצדדים יש אזרחות כפולה ואילו לצד השני יש אזרחות ישראלית בלבד, בית המשפט בחו”ל לא יכול לדון בסוגיות של חלוקת רכוש, בדמי מזונות, בהחלטות של משמורת ילדים קטינים וכו’.
הסיבה כלך היא שמדינת ישראל עדיין נחשבת מקום מושבו הקבוע של האזרח הישראלי, גם אם הוא נמצא בשליחות זמנית בחו”ל.
לכן, בית המשפט יכול לפסוק רק בנוגע למהות הגירושין האזרחיים כשלעצמם.
כאשר לשני הצדדים יש אזרחות כפולה:
כאשר לשני הצדדים יש אזרחות כפולה, אך אין הכרה הדדית בפסקי הדין בין שתי המדינות עלולה להיווצר בעיה.
למרות זאת, אם בית המשפט הזר מכבד את כללי הדין הבינלאומי הפרטי, בית המשפט יכול להורות על חריגה מכלל זה.
כך קרה למשל ב-2008 כאשר אישה בעל אזרחות כפולה הייתה זקוקה להכרה בגירושין שנערכו ברומניה מבעלה, אף הוא בעל אזרחות כפולה וזאת לצורך הקלה במיסים. לאחר שפנתה האישה לבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, אישר זה את החריגה.
כאשר הבקשה ניתנת במעמד צד אחד:
כאשר הבקשה ניתנת במעמד צד אחד בחו”ל, בית המשפט בישראל עדיין יאשר את הבקשה ובתנאי שלצד הנתבע הייתה הזדמנות להתייצב בחו”ל, אך הוא בחר שלא לעשות זאת.
כאשר גירושין בין שני בני זוג מתקיימים בחו”ל, מדובר בהליך מורכב למדי – הן בשל שאלת הדין הבין לאומי, הן בשל העובדה כי פעמים רבות מדובר בגירושין אזרחיים שיש לאשר אותם ברבנות בארץ והן בשל שאלת האזרחות אשר עשויה למנוע מבית המשפט בחו”ל להחליט לגבי עניינים הרלוונטיים לארץ בלבד.
מסיבה זו, מומלץ מאוד לשכור את שירותיו של עורך דין לענייני גירושין ומשפחה אשר בקיא בכל החוקים הרלוונטיים בארץ ובחו”ל ויוכל להעריך מבעוד מועד מהם סיכוייו של פסק הדין להתקבל בבית משפט ישראלי וכיצד ניתן להשיג את התוצאות המיטביות בהתאם לתנאי המקרה ולנסיבות הספציפיות הרלבנטיות לעניין.
