גירושין – שאלות ותשובות (Q&A)
האם יש יתרון לצד שמגיש ראשון תביעות גירושין?
במקרים רבים – בהחלט כן.
הסמכות לדון בנושא גירושין עצמם (הגט) מוקנית אך ורק לבית הדין הרבני. כמו כן, בנושא מזונות אמנם יש סמכות מקבילה, אך ילדים קטינים לא יהיו מחויבים לערכאה מסוימת. לדוגמה, גם אם האב פנה אל עורך דין לגירושין והקדים להגיש תביעת מזונות הכרוכה לגירושין, האם תוכל להגיש תביעה למזונות לבית המשפט לענייני משפחה והוא ידון בנושא.
יחד עם זאת, לגבי יתר הסוגיות, כגון: משמורת ילדים, הסדרי ראיה, ענייני חלוקת רכוש בגירושין, ועוד, עשוי להיות יתרון משמעותי לצד שהקדים את הצד השני ובחר להגיש תביעותיו לערכאה הנוחה לו. שכן, קיימים הבדלים בהלכות ובגישות בין בית המשפט לענייני משפחה לבין בתי הדין הרבני.
לפיכך, יש לבחון כל מקרה לגופו, ולהחליט, בנסיבות העניין, היכן כדאי לך להגיש את התביעה.
ייעוץ גירושין מקצועי הוא דבר חיוני בהליכי גירושין. מוטב לעשות כן בשלב מוקדם ככל הניתן (ועדיף שהצד השני לא ידע על כך), כדי לבנות אסטרטגיית גירושין נכונה. לעתים, יהא קשה מאוד לתקן את טעויות הפתיחה, ולכן מומלץ לך להיות עם היד על הדופק ולפעול באופן מושכל, באמצעות עורכי דין מומחים לגירושין.
האם אישה חייבת לצאת ולעבוד לפרנסתה?
לפי דיני ישראל, האישה אינה מחויבת לצאת לעבוד, למעט במקרים חריגים.
העובדה, כי האישה מסוגלת לצאת לעבוד, אך אינה עושה כן, אינה מהווה סיבה לשלילת מזונות אישה, כאשר, לדוגמה, גם במהלך התקופה שקדמה לפרוץ סכסוך הגירושין האישה לא עבדה, אלא טיפלה בילדים הקטינים ודאגה למטלות הבית השונות.
במקרה כאמור, קיים סיכוי, כי הבעל יחויב לשלם להם דמי מזונות, כלומר, הן מזונות ילדים הקטינים והן מזונות אישה, מבלי להתחשב בפוטנציאל ההשתכרות של האישה, אשר אינה עובדת.
האם אב יכול להגיע למצב שהוא כלל אינו משלם מזונות?
לפי דיני ישראל, האב מחויב לשלם את מלוא דמי המזונות ההכרחיים הנדרשים לקיום הבסיסי עבור ילדיו הקטינים, כגון: מזון, ביגוד, מדור, וכו’, עד הגיעם לגיל 15 שנה.
חובה זו אינה תלויה בדבר, כלומר, אין רלוונטיות למצבו הכלכלי של האב, למשכורתה של האישה, וכיו”ב.
כמו כן, מעבר למזונות ההכרחיים הללו, חובת התשלום של יתר הצרכים (מ’דיני צדקה’) מתחלקת בין שני ההורים, ולפיכך אם, לדוגמה, האישה מרוויחה בהרבה יותר מהבעל, יעשה חישוב כולל של השכר הפנוי (כולל בקיזוז המזונות ההכרחיים החלים על הבעל) ויתכן והבעל לא יחויב מעבר למזונות ההכרחיים ובכל השאר תחויב האישה
יש לציין, כי גם לשאלה מי אשם בגירושין (ולדוגמה, גם במקרים בהם האישה בגדה בבעלה, עזבה את הבית ללא סיבה מוצדקת, וכדומה) אין רלוונטיות לשאלת מזונות ילדים קטינים.
מי מההורים זכאי לקבל החלטות לגבי הילדים לאחר גירושין?
לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, שני ההורים הביולוגיים של ילדים קטינים משמשים אפוטרופוסים טבעיים של הילדים.
לשאלת המשמורת על הילדים אין נפקות, כלומר, להורה שהינו ההורה המשמורן אין יותר זכויות מאשר להורה שאינו המשמורן, באשר לקבלת החלטות הנוגעות לילדים.
לדוגמה, במידה ויש בין ההורים מחלוקת לגבי עניין רפואי, כגון: ניתוח לקטין, כאשר צד אחד מעוניין בניתוח ואילו הצד השני סבור, כי אין בכך צורך ו/או שהדבר עשוי לגרום לקטין נזק, חובה לקבל הסכמה מראש של שני ההורים לנושא.
במידה ומי מהצדדים מתנגד לניתוח, כאמור הוא רשאי לעתור לבית המשפט לקבלת צו מניעה זמני, האוסר על ההורה האחר לאפשר את אותו ניתוח, כאשר בית המשפט יבחן את טובת הקטין, לרבות ע”י קבלת חוות דעת מומחה, כדי להחליט האם הניתוח הוא בחפיפה לטובת הקטין, שאחרת לא יאשר זאת.
כיצד מחלקים כספים בחשבון משותף בגירושין?
כספים המופקדים בחשבון משותף שייכים לשני הצדדים, ולפיכך במקרה של גירושין יתחלקו באופן שווה בין הצדדים, אלא אם כן, לדוגמה, במסגרת הסכם גירושין, יחליטו הצדדים על חלוקה אחרת.
לעניין זה אין נפקא מינה מי הרוויח את הכסף, מי הפקיד סכום גדול יותר לחשבון, מתי הופקדו הכספים, האם מדובר בכספים שהיו למי מהצדדים טרם הנישואין, וכיו”ב.
השותפות בחשבון הבנק יוצרת חזקה משפטית לפיה כל יתרת הזכות בכספים שייכת לשני הצדדים באופן שווה, כאמור לעיל, וזאת אלא אם כן יוכח אחרת בערכאות השיפוטיות, כאשר הנטל בעניין זה רובץ על הצד הטוען לחלוקה שאינה שווה.
הדרך למנוע מצב כאמור היא לערוך הסכם ממון מקצועי, ובכך יהא ניתן להגן על כספים שהיו למי מהצדדים מלפני הנישואין, או נתקבלו במתנה ו/או בירושה והוכנסו לחשבון המשותף, באמצעות מנגנון משפטי לחלוקה אחרת ו/או הפרדה רכושית, אשר עליו הסכימו הצדדים מראש.
האם ניתן להתגרש ללא הסכמת הצד השני?
ניתן להתגרש אך ורק בהסכמה של שני בני הזוג.
מטבע הדברים, ניתן להגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני, אף ללא הסכמת הצד השני, אולם יש להוכיח עילות גירושין המוכרות בדין ולקבל פסק דין גירושין.
או אז, מוסמך בית הדין הרבני לחייב את הצד השני להתגרש, אולם אותו צד אינו חייב להסכים לכך, דהיינו, לא ניתן לכפות עליו גירושין, אלא רק להטיל עליו סנקציות (המנויות בחוק), אשר יגרמו לו לרצות להתגרש.
הליכי גירושין מסתיימים בסידור הגט, במהלכו הבעל נותן לאשתו את הגט והאישה מקבלת את הגט מהבעל.
נקבתי סכום עצום בכתובה, האם אחויב לשלמו?
הסמכות לדון בענייני כתובה נתונה באופן בלעדי לבית הדין הרבני (למעט תביעת כתובה מהעיזבון, היכולה להתברר גם בבית המשפט לענייני משפחה).
יצוין, כי יתכן ולא תחויב בכלל בתשלום הכתובה לאשתך, שכן הדבר תלוי בנסיבות שהביאו לגירושין שלכם.
במקרים מסוימים, האישה לא תהא זכאית לתשלום הכתובה מבעלה, לדוגמה, כאשר האישה מעוניינת להתגרש מהבעל, אולם אין בידה עילות גירושין, המוכרות לפי דיני ישראל, לצורך חיוב הבעל לתת לה גט.
ככל שתחויב בתשלום כתובה, במידה והסכם הנקוב בה הוא מופרז, בהחלט יתכן שלא יחייבו אותך במלאו סכום הכתובה, שכן במקרים בהם סכום הכתובה הוא בלתי סביר בעליל, בתי הדין הרבניים נוהגים לבצע הפחתה משמעותית בסכום.
אנחנו מעוניינים להתגרש, אך לא בטוחים. מה כדאי לעשות?
ראשית, קיימת אפשרות לייעוץ זוגי, במסגרתו תנסו לבדוק האם קיימת אפשרות להשכין ביניכם שלום בית ולשפר את מערכת היחסים.
שנית, קיימת אופציה לפתוח הליך של גירושין באופן הדדי, באמצעות עריכת הסכם הקרוי הסכם שלום בית ולחלופין גירושין. ניתן גם לעשות כן בדרך של הליך גישור גירושין, המהווה אלטרנטיבה יעילה לפתרון סכסוכי גירושין באופן מכובד, הוגן, יעיל ומהיר.
במסגרת הסכם שלום בית ולחלופין גירושין, כאמור, בני זוג יכולים להסדיר הוראות מחייבות באשר לניסיון מצדם להשכין שלום בית, כאשר היה והדבר לא יצלח, יהא ניתן לפנות באופן מהיר ומוסכם להליך גירושין בהסכמה, שכן כל העניינים הרלוונטיים כבר הוסכמו מראש, כגון: חלוקת רכוש, משמורת והסדרי ראיה ילדים, וכיו”ב.
הסכם שלום בית ולחילופין גירושין מתאים לבני זוג אשר יחסיהם עלו על שרטון, אך, בכל זאת, ברצונם לתת ניסיון נוסף ואחרון לשלום בית ביניהם, במטרה להציל את הנישואין.
עם זאת, יש להיזהר שלא ליפול אל מלכודת דבש, כלומר, אסור לבצע ויתורים כספיים ו/או אחרים במסגרת הסכם שלום בית ולחלופין גירושין, שכן יתכן והצד השני כלל אינו מעוניין בשלום בית, אלא רק מנסה לפתות אתכם ברעיון ולמכור לכם אשליות, כדי להשיג יתרונות עבורו במסגרת ההסכם.
