כיצד ניתן לאשר הסכם ממון בין בני זוג חד מיניים?

נכון להיום, במדינת ישראל בני זוג חד מיניים (שתי נשים לסביות או שני גברים הומוסקסואלים) אינם יכולים להינשא זל”ז באופן רשמי ובשל כך נמנעות מהם זכויות והטבות שונות של בני זוג נשואים.

בני זוג חד מיניים אשר נישאו זל”ז בטקס אזרחי תקף בחו”ל נחשבים כבני זוג נשואים לכל דבר ועניין גם בישראל, ואף יכולים להירשם כנשואים במשרד הפנים.

במקרה כזה, חלים עליהם הכללים הרגילים הנוגעים לאישור הסכם ממון. קרי – כדי שלהסכם יהא תוקף ממשפטי, עליהם לאשרו בבית משפט לענייני משפחה (ולחילופין, אם המדובר בהסכם טרום נישואין ניתן לאמתו גם בפני נוטריון לפני החתונה).

לעומת זאת, זוגות חד מיניים החיים ביחד והמנהלים משק בית משותף (ושאינם נשואים לאחר) נכנסים תחת הסטטוס המשפטי של בני זוג ידועים בציבור.

לפיכך, אין חובה לאשר הסכם ממון בין בני זוג חד מיניים שאינם נשואים בבית משפט לענייני משפחה, כמו זוגות נשואים, כדי שיהיה להסכם תוקף משפטי מחייב. כלומר, בני זוג חד מיניים שלא נישאו יכולים לערוך ביניהם הסכם יחסי ממון לחיים משותפים ולחתום עליו, או אז ההסכם יחייב אותם וייחשב כנכרת וכתקף ברמה המשפטית החוזית, לכל דבר ועניין.

למען משנה הזהירות וחיזוק התוקף המשפטי, אף ניתן לבצע חתימת הסכם ממון בפני עורך דין, אשר יאמת את חתימות בני זוג חד מיניים בפניו, ואף יאשר בכתב על גבי ההסכם, כי הוכח להנחת דעתו שהצדדים אמנם קראו את ההסכם וחתמו עליו מרצונם הטוב והחופשי, וכי הבינו את תוכנו, משמעותו ותוצאותיו המשפטיים, וכן ניתן לעשות זאת במסגרת של אישור בפני עורך דין נוטריון.

כיום, ניתן לאשר בישראל הסכמי ממון של בני זוג חד מיניים שאינם נשואים זל”ז גם בבית המשפט לענייני משפחה.

בקשה לאישור הסכם ממון בין בני זוג יד מיניים ניתן להגיש לפי סעיף 3(ג) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ”ה-1995, מאחר ולעניין זה הגדרת המונח “בן משפחה” כולל את “הידועה בציבור”, שכן הסעיף מנוסח גם בלשון זכר וגם בלשון נקבה (ראו בסעיף 1(2)(א) לחוק).

בתמ”ש 047720/06 הונחה בפני בית המשפט לענייני משפחה (כבוד השופט פאול שטראק) בקשה לאישור הסכם ממון בין בני זוג חד מיניים, כאשר בית המשפט נדרש לדון בסוגיה הפרשנית – האם המונח “ידועה בציבור” בחוק בית המשפט לענייני משפחה כולל גם זוגות חד מיניים.

במסגרת החלטתו קבע כבוד בית המשפט, כי ניתן לאשר הסכם ממון של בני זוג חד מיניים, כאשר מדובר באישור הנועד לצורך הכרה בזוגיות מבחינת ההתקשרות המשפטית הכרוכה בכך.

בין היתר, בית המשפט לענייני משפחה סקר את התפתחות הפסיקה בארה”ב בנושא, וכן התייחס למגמה המתפתחת בדין הישראלי לגבי עיקרון העל של שוויון, הבאה לידי ביטוי גם לאור חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, פסיקות אחרונות של בית המשפט העליון, כגון בבג”צ בן-ארי (בו חויב משרד הפנים לרשום זוג חד מיני שנישא בקנדה, כנשואים בתעודות הזהות הישראליות שלהם), וכן הפסיקה בתיק בג”צ דנילוביץ (במסגרתו עתר עובד חברת אל-על להכרה וקבלת זכויות הניתנות לבן זוגו).

בית המשפט ציין בהחלטתו גם, כי, לכאורה, המדובר בהליך שהינו מיותר, שכן בהחלט ניתן היה למסד את הקשר המשפטי ברמה של התקשרות חוזית בין הצדדים החד מיניים גם בדרך הרגילה של דיני החוזים (קרי: הסכם ממון חתום ביניהם ממילא מחייב אותם ותקף לכל דבר ועניין), אולם נוכח העובדה, כי אין מניעה משפטית לאשר את הסכם ממון במסגרת אישור ומתן תוקף ע”י בית משפט, הוא עשה כן.

יצוין, כי מעבר ליתרונות הרגילים של עריכת הסכם ממון, במקרה של בני זוג חד מיניים, להסכם ממון שני יתרונות בולטים נוספים:

  • פומביות הקשר הזוגי, כלומר, הכרה כללית בקשר של בני זוג חד מיניים.
  • הכרה מצד מוסדות מדינה לעניין זכויות והטבות (כמו המצב לגבי זוגות שהם ידועים בציבור).

רוצים לקרוא עוד מידע מעניין על הסכם ממון?

מוזמנים לעיין במדריך המקיף שלנו על הסכם ממון כאן באתר. לחצו על הקישור.

לייעוץ משפטי ו/או תיאום פגישה, צרו קשר עכשיו צור קשר
up

מלאו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

מעדיפים להתקשר? 03-9499555 | הפנייה אינה כרוכה בהתחייבות כל שהיא מצדכם. סודיות מוחלטת מובטחת.
close
שינוי גודל גופנים