גט | עילות גירושין

יהודים מתחתנים ברבנות ומתגרשים בבית הדין הרבני.

הגירושין במדינת ישראל נעשים בהתאם לדין תורה.

במהלך הטכס הבעל מוסר לאשה את גט הפיטורין (קרוי: ספר כריתות) והאשה מקבלת אותו.

הגט הוא מסמך משפטי בו מפורטים שמותיהם של הצדדים, מקום מגוריהם ומועד הגט.

החל מהמועד בו קיבלה האשה את הגט לידה היא חדלה מלהיות אשת איש, והצדדים במעמד פנויים.

בהיעדר הסכמה בין בני-הזוג בדבר נכונותם להתגרש, נדרש בן-הזוג המעונין להתגרש להוכיח, כי עומדת לו עילת גירושין, בגינה יש לחייב את הצד השני בגט.

לבית הדין הרבני סמכות ייחודית לדון בסוגיית הגירושין.

בית המשפט לענייני משפחה רשאי לדון בכל הקשור לעניינים הממוניים הנוגעים לפירוק תא משפחתי, אולם אינו מוסמך לדון בתביעה לגט עצמו.

בספר דברים (כד’ 1-3) נאמר כך: “כי יקח איש אישה ובעלה, והיה אם לא תמצא חן בעיניו, כי מצא בה ערות דבר וכתב לה ספר כריתות ונתן בידה ושלחה מביתה ויצאה מביתו והיתה לאיש אחר”.

עולה מכאן, כי על-פי דין תורה ההחלטה לגרש את האשה היא של הבעל בלבד ויכול הוא לגרשה אפילו בעל כורחה. ברם, מאז חרם דרבנו גרשון, אין מגרשים אשה בעל כורחה (למעט במקרים חריגים) והיא צריכה לקבל את הגט מרצונה החופשי, תוך הבנה ברורה של התוצאה המשפטית הכרוכות בגירושין.

בדרך-כלל, הגירושין נעשים במסגרת הסכם מסודר, המנוסח ע”י עורכי דין, בו נקבעים גם כל התנאים הממוניים של הגירושין, ובכלל זאת – מזונות (הילדים ו/או האשה), משמורת והסדרי ראיה, איזון משאבים וחלוקת הרכוש (כגון: דירה, רכב, מיטלטלין, חסכונות, פנסיה, וכו’), וכיו”ב.

בית הדין הרבני מוסמך גם לאשר הסכם גירושין בהסכמה ובמקרה כזה אין צורך בהגשת תביעת גירושין בבית הדין הרבני, דהיינו, יש צורך להגיש תביעת גירושין רק במידה ואחד הצדדים אינו מוכן להתגרש.

יחד עם זאת, לבית הדין הרבני ניתן להגיש גם תביעה בסוגיות שונות הקשורות לגירושין (ולא רק לגט). לפיכך, תביעה לבית הדין הרבני יכולה להיות מוגשת גם במקרה ששני הצדדים מסכימים להתגרש זה מזה, אך אינם מסכימים בדבר גובה דמי המזונות, משמורת והסדרי הראייה, חלוקת הרכוש, וכיוצ”ב.

יצוין, כי כאשר בני הזוג אינם משתייכים שניהם לאותה הדת (או אחד מהם הינו חסר דת) הגירושין מבוצעים בדרך של הליך בקשה של התרת נישואין בבית משפט לענייני משפחה.


עילות גירושין

משרד עורכי דין עמית ורד מתמחה בגירושין ודיני משפחה.

בחלק זה נסביר באופן כללי מהן העילות השונות הנדרשות לשם חיוב בגט במסגרת תביעת גירושין בבית הדין הרבני.

זכות הבעל לכפות גירושין –

העילות הנפוצות ביותר לגירושין הן נימוקים הנובעים עקב התנהלות האשה, ועיקרם:

1. עוברת על דת משה: אשה המכשילה בכוונה את בעלה וגורמת לו לעבור על איסורי הדת (למשל: אשה המאכילה את בעלה אוכל לא כשר, בלא ידיעתו).

2. עוברת על דת יהודית: אשה העוברת על מנהגי צניעות ונוהגת בפריצות (למשל: מעליבה, מקללת, או מכה את הבעל). השימוש בעילה זו ייעשה רק כמדובר באשה המתמידה בהתנהגותה, מתוך כוונה רעה (ולא במצב של מקרים בודדים, או מעשים שיש בידה ליתן להם צידוק ו/או הסבר).

3. מעשי כיעור: האשה עושה מעשים שיש בהם כדי להצדיק את החשד, כי היא זנחה תחת בעלה (גם אם אין ראיות לזנות ממש), דהיינו, מקרים בהם הנסיבות מצביעות על עבירה שעשתה האשה. אם הוכחו מעשי כיעור, אזי הבעל זכאי לגרש את האשה (אך האשה אינה אסורה עליו, והוא רשאי לסלוח לה). זנתה תחת בעלה: במקרה בו הוכח שהאשה קיימה יחסי אישות עם אחר, הבעל מחויב לגרשה. אשה כזו “אסורה על בעלה ועל בועלה”, כולמר, אין הבעל יכול למחול לה ולהחזירה, וכן היא מפסידה את זכויותיה (כתובתה ומזונותיה).

4. מקרים של אישה המכורה לאלכוהול, אלימות או התעללות (גופנית/מילולית) מצד האישה כלפי בעלה.

יצוין, כי הבעל יכול לחייב את אשתו בגירושים גם עקב נימוקים אובייקטיביים, דהיינו, טענות של מומים באשה (כגון: מחלות מסוכנות ומדבקות) המונעים ממנה לקיים עמו חיי אישות, או במקרה של עקרות (למשל: בעל החי עם אשתו 10 שנים ולא ילדה, כאשר המניעה לכך היא ממנה, רשאי לגרשה).

זכות האשה לכפות גירושין –

מצבן של הנשים שונה לחלוטין ממצבם של הגברים. המקרים בהם יחויב בעל לתת לאשתו גט הם מצומצמים ודרכה של האשה הפונה לבית הדין הרבני אינה קלה כלל ועיקר.

גבר, למשל, יכול לקיים יחסי אישות עם אחרת, ועדיין ניתן למחול לו. אמנם, ניתן לכפות על הבעל לתת לאשתו גט, אך בפועל קשה להוכיח את הטענות, והדבר יעשה רק במקרים קיצוניים של התעללות או אלימות (גופנית/מילולית), התמכרות לאלכוהול, התמכרות להימורים, ועוד.

אחד החיוביים הבסיסיים של הבעל הוא עונתה של אשתו, דהיינו, חובתו לקיים עמה יחסי אישות. בעל שיסרב לכך, מבלי שקיימת לו מניעה (כגון: מחמת מחלה) ייחשב ‘מורד’.

אשה יכולה לתבוע גט מהבעל גם עקב נימוקים אובייקטיבים דומים (כפי שהובא לעיל).


גט | מהן הסנקציות בגין סירוב לתת גט?

נישואין בין יהודים יכולים להגיע לקיצם אך ורק בדרך של הסכמה. אפשרות ראשונה היא להסכים שמתגרשים, במסגרת הסכם גירושין אפשרות שניה היא לכפות על צד השני להתגרש. היה והוא מסרב להתגרש, אזי ניתן לנקוט כלפיו סנקציות עד שהוא יסכים להתגרש, בין היתר:

1. פיצויים כספיים.

2. עיכוב יציאה מן הארץ.

3. שלילת רישיון נהיגה.

4. חיוב במזונות גבוהים.

5. מאסר.

כאמור, בהיעדר הסכמה, רשאי כל צד לפנות לבית הדין הרבני ולבקש לכפות על הצד השני גט.

כפיה פירושה להכריח את בן-הזוג לתת (או לקבל, לפי הענין) את הגט בעל-כורחו.

לייעוץ משפטי ו/או תיאום פגישה, צרו קשר עכשיו צור קשר
up

מלאו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

מעדיפים להתקשר? 03-9499555 | הפנייה אינה כרוכה בהתחייבות כל שהיא מצדכם. סודיות מוחלטת מובטחת.
close
שינוי גודל גופנים