כללי

החופש לצוות היא זכות על חוקתית במשפט הישראלי. כל אדם רשאי לצוות את רכושו לפי בחירתו ורצונות, בהתאם לשיקול דעתו הבלעדי.

כמו כן, כל אדם רשאי לשנות את צוואתו, בכל רגע נתון, במהלך חייו.

לעניין זה קובע חוק הירושה, תשכ”ה-1965 (להלן – “חוק הירושה”):

“27. (א) התחייבות לעשות צוואה, לשנותה או לבטלה או שלא לעשות אחת מאלה – אינה תופסת.

(ב) הוראת צוואה השוללת או מגבילה את זכות המצווה לשנות את הצוואה או לבטלה – בטלה.”

סעיף 8(א) לחוק הירושה מוסיף וקובע, כי להתחייבות בדבר ירושה עתידית לא יהא תוקף משפטי, כדי למנוע מצב בו אדם, ברגע מסוים, מתחייב להוריש במותו רכוש לצד שלישי, ללא אפשרות לשנות את התחייבותו, כאמור, במסגרת צוואה מאוחרת יותר, מפאת שהחופש לצוות גובר על כל דבר אחר.

עם זאת, להוראה בצוואה, אשר היא בלתי חוקית, לא יהא תוקף משפטי.

בית המשפט לא ייתן ידו לקיום הוראה בלתי חוקית בצוואה, בהיותה בטלה מדעיקרא, שכן, למן ההתחלה, המצווה לא היה רשאי להורות כאמור.

לתשומת לב, הוראה בלתי חוקית בצוואה לאו דווקא תגרום לפסילה ולביטול של הצוואה בכללותה, אלא ברוב המקרים, וככל שהצוואה כוללת מכלול גם מספר הוראות נוספות, על-מנת לכבד את רצון המצווה ולהגשים, ככל הניתן, את רצונו האחרון, ולא לגרום לפסילת הצוואה, לבית המשפט בהחלט יש שיקול דעת לנושא והוא רשאי לקבוע, כי אך ורק ההוראה הבלתי חוקית, כאמור, היא בטלה, ואילו יתר חלקי הצוואה, הכוללים הוראות חוקיות, הם תקפים ולהותיר הוראות כאמור על-כנן, ובתוך גם אף להחליט, כי יורש יהא זכאי למנתו בעיזבון, כפי שנקבע לטובתו, גם ללא צורך בביצוע ההוראה עצמה (במקרה של התניה) הבלתי חוקית.


מהן הוראות בלתי חוקיות בצוואה?

עריכת צוואה היא דיסציפלינה משפטית מורכבת. יש לנסחה במקצועיות, בזהירות ובדייקנות, כדי למנוע פתח לטעויות ובעיות, אשר יתגלו רק לאחר מות המצווה, או אז יתכן ורצונו האחרון לא יכובד.

בחלק זה נסביר, בקליפת אגוז, מהן הוראות בלתי חוקיות בצוואה, מספר עם דוגמאות, אולם אין באמור לכסות את כל המקרים והנסיבות הייחודיים האפשריים, ולפיכך טרם עריכת צוואה, מומלץ להיוועץ עם עורכי דין המומחים לתחום.

להוראות בלתי חוקיות בצוואה כוללות מספר סוגים של ציוויים, כפי שנסביר להלן.

הוראה הנוגדת את הדין

הוראה בצוואה הכוללת התניה, אשר עומדת בניגוד לחוק, היא בטלה.

לדוגמה, במידה והמוריש מתנה הורשת עיזבונו לאדם מסוים, בכפוף לכך שאותו אדם יהרוג אדם אחר היא בטלה. כך גם, במידה והמוריש מתנה את הורשת עיזבונו לאדם מסוים, בכפוף לכך שאותו אדם יזייף מסמכים, יגנוב, ירמה, וכיו”ב.

במקרים האמורים הדברים הם פשוטים, אולם קיימים מקרים נוספים, אשר, לעתים, אינן חד-משמעיים וברורים לאדם הרגיל, אשר אינו עורך דין, המומחה לצוואות.

הוראה הנוגדת את תקנת הציבור

הוראה הנוגדת לתקנת בציבור היא הוראה, אשר אין חוק מסוים הקובע באופן ספציפי ובמפורש, כי אינה חוקית, אולם לפי הנורמות המקובלות אין לצפות מאדם להתנהג באופן כזה, או שהינה בלתי סבירה, בנסיבות העניין.

הוראות מסוג זה נחלקות לשני סוגים עיקריים:

  • הוראה שהינה בלתי אפשרית
  • הוראה שהינה בלתי מוסרית

לדוגמה, הוראה בצוואה הקובעת, כי העיזבון יחולק לאדם אך ורק במקרה שיצליח לקפוץ לנהר השורץ תנינים, לשהות בו כחצי שעה, ללא שום כלי עזר, ולחצות אותו בחיים לצד השני, אמנם אינה “פלילית”, אך נוגדת את תקנת הציבור, בכך שכרוכה בסכנת חיים של ממש, ולכן היא בלתי סבירה בעליל, ולא תאושר ע”י בית המשפט.

וכך גם, במידה והמוריש יתנה את הורשת עיזבונו לאדם מסוים בכך שייפרד מאשתו, כלומר, התניה של זכות הירושה באקט של גירושין, או שלא ידבר עם אחד מילדיו לעולם, וכדומה. הוראות מסוג זה הן בלתי מוסריות ולא ערכיות, ולכן, בהסתברות גבוהה ביותר, לא יאושרו ע”י בית המשפט.

ברם, יש מקרים פחות מובהקים. לדוגמה, מקרה שבו אדם מוריש נכס מקרקעין מסוים לאחר, עם הוראה האוסרת על היורש ועל יורשיו העתידיים למכור את אותו הנכס באלף השנה הקרובות. הוראות מסוג זה נפסלו, לעתים, ע”י בתי המשפט, אשר התערבו ושינו את ההוראה, בקבעם שהמגבלה האינסופית הזו היא בלתי סבירה, ולכן, במקרים מסוימים שנדונו בפניהם, הורו שתקופת ההגבלה תקוצר, נניח לארבעים שנה בלבד.

במקרה אחר הגביל המוריש את זכויות היורשים לרשת את רכושו, בתנאי שכל כספי קרן הרכוש ולרבות פירותיו יישארו תמיד בישראל ויושקעו רק בה. במידה ויורשיו (שהתגוררו בחו”ל) יבואו להשתקע בארץ, כי אז הם יהיו רשאים לקבל ולהשתמש בירושה. היורשים טענו, כי התנאי אינו סביר, אולם בית המשפט דחה את טענותיהם וקבע, כי רצונו של המוריש לעודד עליית יורשיו לארץ ולמנוע הוצאת רכושו מישראל בהחלט היא לגיטימית, מוסרית, וערכית, כך שהינה עומדת בכפיפה אחת עם תקנת הציבור.

הוראה המתנה תוקף צוואה ברצונו של אחר

חוק הירושה קובע, כי הצוואה היא מעשה אישי. רק המצווה ראשי לבצע צוואה עבורו ולא אף אדם אחר.

כמו כן, הוראה הקובעת התניה לפיה תוקף הצוואה יהא תלוי באדם אחר אף היא בטלה.

לעניין זה קובע סעיף 28 לחוק הירושה, כלהלן:

“28.   (א) אין צוואה נעשית אלא על ידי המצווה עצמו.

  (ב) הוראת צוואה התולה תקפה ברצונו של אדם שאינו המצווה – בטלה.”

הוראה בדבר הורשת זכויות לאדם שטרם נולד

הוראה בצוואה המקנה זכויות בעיזבון המוריש למי שטרם נולד היא בלתי חוקית, בהיותה נוגדת את סעיף 1 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ”ב-1962. סעיף 1 לחוק זה קובע, כי אין אדם כשיר לרכוש זכויות, אלא אך ורק מגמר לידתו, ולפיכך אין מקנים זכות מכוח צוואה לתינוק שטרם בא לעולם (במועד הפטירה של המוריש/המנוח).

כעולה מכאן, אדם אינו רשאי לצוות, לדוגמה, חלק מעיזבונו לניניו, אשר ייוולדו בכל שלב בעתיד (לאחר פטירת המוריש/המנוח).

בהקשר זה, יש לציין, כי סעיף 3(ב) לחוק הירושה, התשכ”ה-1965 קובע, בכל זאת, כי תינוק שנולד בתוך 300 ימים לאחר מות המוריש, דינו כדין מי שהיה בחיים במותו של המוריש, אלא אם כן הוכח שהורתו היתה לאחר מכן (ולתשומת לב, לשון החוק אינה מגבילה את התינוק להיות דווקא ילדו של המוריש).

הורשת זכות אישית

לפי הדין בישראל, לא ניתן להוריש זכות אישית (אלא אם כן עסקינן בהוראה שהינה אפשרית).

כך, לדוגמה, לא ניתן להורות בצוואה כי אדם יזכה ברישיון עורך דין של אביו, או ברישיון של שמאי מקרקעין, או ברישיון נהיגה במונית, וכיו”ב, המצויים ברשות המצווה לאחר שלמד והוכשר כדין, עם בחינות הסכמה אותן עבר בהצלחה.

וכך גם, הוראה המעניקה זכויות במקרקעין בדמי מפתח (דיירות מוגשת), שכן זכותו של הדייר המוגן היא זכות אישית, הניתנת להעברה לרוב במקרים מסוימים ומודגרים מראש בלבד, בהתאם לקבוע בחוזה השכירות ו/או מכוח חוקי הגנת הדייר (הערה: הנושא של דיני הגנת הדייר מהווה דיסציפלינה משפטית נפרדת ומורכבת, ולכן מומלץ להיוועץ עם עורך דין מקרקעין, בהתחשב בנתוני המקרה הספציפיים).

לייעוץ משפטי ו/או תיאום פגישה, צרו קשר עכשיו צור קשר
up

מלאו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

מעדיפים להתקשר? 03-9499555 | הפנייה אינה כרוכה בהתחייבות כל שהיא מצדכם. סודיות מוחלטת מובטחת.
close
שינוי גודל גופנים