חיסיון הליך גישור

כללי

אחד היתרונות הבולטים של הליך גישור גירושין, הוא החיסיון החל עליו.

הרציונל העומד מאחורי החיסיון החל על הליך גישור גירושין, נועד במטרה לאפשר לצדדים לנהל ביניהם משא-ומתן חופשי וללא חשש, כי דברים, אשר יאמרו ע”י מי מהם במסגרת הגישור, ישמשו לרעה כנגדם בעתיד, היה ולבסוף לא יצלח הגישור, והעניין ידון בערכאות.

במקרה כאמור, הצדדים יהיו מנועים באופן גורף מלמסור פרטים כל שהם באשר להליך הגישור, ובכלל זאת, בין היתר:

  • הסיבה לכישלון הגישור.
  • כל מה שדובר בין הצדדים עצמם במהלך הגישור, לרבות הצעות ו/או הסכמות במסגרת המשא-ומתן ו/או מסמכים.
  • כל מה שדובר ו/או הוצע ע”י המגשר במהלך הגישור.
  • תרשומות ו/או סיכומים ו/או מסמכים, אשר הוצגו ו/או הוחלפו במהלך הגישור.

הסבר על החיסיון בהליך גישור גירושין

גישור הוא הליך בו מתקיים ניהול משא-ומתן, אשר מטרתו להגיע למצוא פתרונות וליישב את כל המחלוקות הנדונות במסגרתו ע”י גיבוש וחתימת הסכם גישור, המקובל הדדית על הצדדים לגישור.

שני האלמנטים הללו, קרי – המשא-ומתן וההסכמה, עולים גם מההגדרות המצויות בחוק בסעיף 79ג(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ”ד-1984 (להלן – “חוק בתי המשפט”):

“‘גישור’ – הליך שבו נועד מגשר עם בעלי הדין, כדי להביאם לידי הסכמה […]

‘מגשר’ – מי שתפקידו לסייע בידי בעלי הדין להגיע להסכמה […] בדרך של ניהול משא ומתן חופשי.”

וכך, גם עולה גם מסעיף ההגדרות שבתקנות בתי המשפט (גישור), התשנ”ג-1933 (להלן – “תקנות הגישור”).

בדיוק מהסיבה האמורה, אף הכירה הפסיקה בישראל, לעניין הדיסציפלינה של דיני חוזים, בסוגיה של אי-קבילות ושל החיסיון החלים על כל מסמך, אשר הוחלף ו/או נוצר במסגרת משא-ומתן לכריתת הסכם פשרה.

כפי שנאמר בהקשר המדובר מפי כבוד נשיא (דאז) בית המשפט העליון, השופט שמגר, בתיק ע”א 172/89 סלע חברה לבטוח בע”מ נ’ סולל בונה בע”מ, פ”ד מז (1) בעמוד 311:

“ההנחה היא, כי כאשר מתנהל משא ומתן לשם השגת פשרה, הצדדים לו עלולים להימנע ממצגים, הצהרות או הצעות, אשר טמון בחובם ויתור כלשהו לטובת הצד השני, מחשש שויתור כאמור ישמש כראיה לרעתם בהליך עתידי העשוי להתנהל בין הצדדים. בכך עלולים הסיכויים להשגת פשרה בין הצדדים להיפגע, ותוצאה בלתי רצויה זו בא הכלל, המגביל את קבילותם של מסמכים אלו, למנוע.”

כמו כן, יפים את דבריו של כבוד השופט יפרח לעניין זה, כפי שנאמרו בת”א (שלום ת”א) 72677/04 סברס בע”מ נ’ ארמה (טרם פורסם):

“כל שהוחלף במסגרת הליך הגישור, בין בעלי הדין לבין עצמם וביניהם לבין המגשר, בין בעל-פה ובין בכתב, חסוי הוא וחסין מגילוי וליתר דיוק: אסור בגילוי.”

ובפסק דין אחר, בר”ע (ת”א) 1099/04 (טרם פורסם) ציינה ע”י כבוד השופטת שטופמן, בתיק שהתייחס באופן ספציפי נושא של גישור גירושין, כך:

“הליך הגישור מבוסס, בין היתר, על עקרון ההפרדה בין הליך הגישור להליך המתנהל בביהמ”ש לענייני משפחה, וזאת על מנת לאפשר לצדדים לחלוק בפתיחות את המידע שנועד לקדם את המשא ומתן בין הצדדים, גם אם אין, ברצונם או בכוונתם, להביא מידע זה בפני בית המשפט.”

זאת ועוד, סעיף 79ג’ לחוק בתי המשפט קובע כך:

“(ד). דברים שנמסרו במסגרת הליך גישור לא ישמשו ראיה בהליך משפטי אזרחי”.

כמו כן, סעיף 2א. לתוספת (ההסכם המצוי) לתקנות הגישור, קובע כך:

“2א. בעלי הדין מתחייבים לא למסור לבית המשפט דברים שנאמרו בהליך הגישור ולא להציג מסמכים בכל עניין שהועלה, במישרין או בעקיפין, בהליך הגישור.”

חשוב לציין, כי החיסיון אינו חל אך רק על הצדדים עצמם להליך הגישור, אשר עלולים לעשות שימוש בהליך ו/או במידע שנחשף להם ע”י הצד השני במהלך הגישור, אלא חל גם על המגשר עצמו.

לעניין זה, סעיף 5 לתקנות הגישור קובע כך:

“(ד) המגשר לא ישתמש בכל מידע שנמסר לו במהלך הגישור, שלא יכול היה לקבלו בדרך אחרת במאמץ סביר, לכל מטרה זולת הגישור.

(ה) המגשר לא יגלה כל מידע שנמסר לו במהלך הגישור למי שאינו צד לגישור.

(ו) מסר בעל דין מידע למגשר תוך דרישה לשומרו בסוד, ישמור המגשר על סודיות המידע כלפי כל בעל דין אחר, אלא אם כן ויתר מוסר המידע על הסודיות.”

כמו כן, סעיף 2 לתוספת לתקנות הגישור (ההסכם המצוי) קובע כך:

“2. בעלי הדין מתחייבים לא להזמין את המגשר למסור עדות, בין בכתב בין בעל-פה, או להציג מסמכים בכל עניין שהועלה, במישרין או בעקיפין, בהליך הגישור”.

על מה חל החיסיון?

כעולה מן המקובץ לעיל:

  • כל הדברים שהוחלפו בהליך גישור הם חסויים, לרבות מסמכים, וכיו”ב, ללא יוצא מן הכלל.
  • הצדדים אינם רשאים למסור לאף צד שלישי, לרבות במסגרת הליכים בבית משפט, מידע ו/או פרטים ו/או להגיש מסמכים שהוחלפו ביניהם במסגרת הגישור.
  • המגשר עצמו גם אינו רשאי לגלות מידע שנמסר לו ע”י הצדדים במהלך הגישור.
  • כמו כן, לא ניתן לזמן את המגשר לעדות בבית המשפט לגבי מידע שנמסר לו, כאמור.
  • יתר על כן, המגשר מחויב בסודיות גם לגבי מידע שנמסר לו באופן אישי ובנפרד ע”י מי מהצדדים, אלא אם כן אותו צד ויתר על כך.

האם ניתן להסיר את החיסיון?

בתי המשפט מכירים בחשיבותו האקוטית של החיסיון החל לגבי הליכי גישור.

לפיכך, אך ורק במקרים מאוד חריגים וקיצוניים, ייעתר בית המשפט לבקשה להסרת החיסיון, כגון: במקרה שאחד הצדדים פעם בחוסר תום-לב ו/או במזיד, כדי לנצל את קיום הליך הגישור להשגת יתרונות פסולים.

לעניין זה, ראו גם סעיף 3 לתקנות הגישור, הקובע:

“העברת עניין למגשר
(א) הצעת בית משפט הדן, לבעלי הדין, להעביר עניין שלפניו, כולו או מקצתו, לגישור, יכול שתיעשה בכל שלב של הדיון.
(ב) בית המשפט יסביר לבעלי הדין כי דברים שיימסרו במסגרת הליך הגישור לא ישמשו ראיה בהליך משפטי אזרחי, וכי אי הסכמתם להעברת העניין לגישור או הפסקת הגישור לא ישפיעו על תוצאות הדיון בבית המשפט”.

לייעוץ משפטי ו/או תיאום פגישה, צרו קשר עכשיו צור קשר
up

מלאו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

מעדיפים להתקשר? 03-9499555 | הפנייה אינה כרוכה בהתחייבות כל שהיא מצדכם. סודיות מוחלטת מובטחת.
close
שינוי גודל גופנים