עריכת צוואה

עריכת צוואה

שוקלים עריכת צוואה?

לרשותכם מדריך משפטי מקיף על עריכת צוואה בישראל.

במדריך ריכזנו לכם את כל מה שחשוב לדעת בנושא.

משרדנו מתמחה בעריכת צוואות, לרבות צוואות מורכבות.

נשמח לעמוד לרשותכם בכל שאלה ובכל עניין.

תוכן המדריך

1. מהי צוואה? על החופש לצוות
2. מדוע כדאי לערוך צוואה?
3. חלוקה מסודרת של הרכוש לפי צוואה
4. זוגות פרודים, בהליכי גירושין וידועים בציבור
5. היעדר יורשים
6. ההסדר בחוק הירושה
7. לקראת עריכת צוואה
8. סוגי צוואות בישראל
9. לכמה זמן תקפה צוואה בפני עדים?
10. מדוע ומתי מומלץ לעדכן הצוואה?
11. מי הם העדים לצוואה?
12. היכן לשמור את הצוואה?
13. הפקדת צוואה אצל הרשם לענייני ירושה
14. על הרשם לענייני ירושה
15. טיפים אחרונים

כללי

פתיחה

מהי צוואה? איזה סוגי צוואות יש? מדוע כדאי לערוך צוואה? מה חשוב לדעת על עריכת צוואה? מהי צוואה משותפת ומהי צוואה הדדית בין בני זוג? מתי ומדוע לאחר עריכת צוואה יש צורך לעדכן את הצוואה ("רענון" צוואה)? היכן עלי לשמור את הצוואה? מהו הליך הפקדת צוואה ברשם לענייני ירושה?

 

כל התשובות לשאלות הללו, כן הסברים וטיפים משפטיים נוספים בנושא צוואות וירושות, תמצאו במדריך משפטי מקצועי זה על עריכת צוואה.

 

צוואה היא מסמך המכיל חיים שלמים, זהו רגע האמת שלך. לכן, עליך לדאוג כי הצוואה תישאר אחריך חזקה, בטוחה ומוגנת מבחינת משפטית. עריכת צוואה באופן נכון ומקצועי, ע"י עורך דין צוואה מומחה, תגן מפני "תקיפה" עתידית ו/או "מלחמות ירושה" ובכך תבטיח את האינטרסים שלך, דהיינו, כי לאחר פטירתך יחולק רכושך אך ורק בהתאם לרצונך. הלכה למעשה, עריכת צוואה ע"י עורך דין מומחה "תאבטח" את צוואתך.

שירותי המשרד

משרדנו מתמחה בניסוח משפטי מקצועי ומדויק של צוואות ומתן שירותי עריכת צוואה מכל הסוגים (צוואות רגילות, הדדיות לבני זוג, מורכבות), לרבות שירות נלווה של אישור צוואה בפני נוטריון ('צוואה בפני רשות'), וכן בטיפול בענייני ירושה שונים, כגון: הגשת בקשות לצווי ירושה, בקשות לצווי קיום צוואה, טיפול בהתנגדויות, וכו', וכן בעיזבונות.

 

במשרד עורכי דין בראשון לציון עמית ורד הכנו עבורכם להלן מדריך משפטי בנושא צוואות, אשר בוודאי עשוי 'לשפוך לכם אור' על הנושא.

 

הנכם מוזמנים לפנות אלינו בכל שאלה ו/או בקשה בנושא עריכת צוואה וענייני ירושה.

מבוא – צוואה והחופש לצוות

אין אדם יודע את גורלו. למעשה, אף אחד מאיתנו אינו אוהב להרהר ביום מותנו. עם זאת, חשוב לציין, כי בדרך-כלל במותו של אדם ההשלכות הכלכליות על יקיריו תהיינה גדולות. על-מנת שאדם יוכל בחייו לתכנן, מראש, באופן מסודר ותקף מבחינה חוקית, אותן ההשלכות - עליו לבצע עריכת צוואה.

 

נכון, אמנם, כי מנוח שלא הותיר אחרי מותו צוואה אינו מפקיר את רכושו, שכן קרוביו (בן זוג, ילדיו, הוריו, אחיו, וכיו"ב) ייהנו מנכסי עזבונו, וזאת בהתאם להוראותיו של חוק הירושה הקובע את אופן חלוקת הרכוש.

 

ברם, כל זמן שרוצה אדם לחלק את רכושו באופן שונה לעומת זה הקבוע בחוק הירושה (ויש מקרים, בהם הדבר חיוני ומומלץ, כמפורט בהמשך), יכול הדבר להיעשות אך ורק באמצעות עריכת צוואה המבטיחה, כי לאחר פטירתו, יחולק רכושו בהתאם לרצונו.

 

ההוראות החוקיות הנוגעות לנושא הספציפי של עריכת צוואה, ובכל הדיסציפלינה המשפטית של צוואות וירושות, מוסדרות במסגרת חוק הירושה, תשכ"ה – 1965 (להלן – 'החוק'). חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו מכיר בזכות הקניין כזכות יסוד מוגנת. כחלק מכך, הדין הישראלי מכיר, כמובן, באמת מידה אנושית בסיסית, כי זמן חיי האדם הם קצובים, ולפיכך יש צורך בהסדר חוקי הקובע מה יעשה עם רכושו (המכונה עיזבון) לאחר פטירתו, באמצעות עריכת צוואה כדין.

 

בעוד שההסדר הדיספוזיטיבי אותו ראה המחוקק כמקובל וסביר, קבוע בסעיפי החוק, הרי שבמקביל המחוקק מקנה את הזכות לכל אדם לצוות הוראות שונות לחלוטין בצוואתו, הגוברות (על מרבית) הוראות החוק. ברגע שאדם ציווה את עזבונו ו/או חלק ממנו בדרך של עריכת צוואה כדין, ההסדר המלא הקבוע בחוק הירושה אינו חל על אותו עיזבון ו/או חלקו.

 

ובמה אמורים הדברים? בהתאם לעקרון העל של 'חופש הציווי', אדם יכול להחליט, לדוגמא, כי הוא בוחר להדיר (לסלק) את אשתו ו/או ילדיו מרכושו, אדם יכול להדיר (לסלק) ילד אחד מרכושו ו/או להעדיף ילד אחד על פני אחר, וכן לצוות את כל רכושו ו/או חלקו לצד שלישי, אף אם אינו קרוב משפחתו ו/או קשור אליו כלל ועיקר (למשל: עמותת צער בעלי חיים, וכו'), ובלבד שאותו מוסד מהווה גוף משפטי, על-פי הדין.

 

זאת ועוד, אדם יכול להתנות בצוואה תנאים מסוימים, ולהוריש את רכושו רק למי שקיים את התנאים. לדוגמא, הורשת דירה לילדים עם התנאה, כי הדירה לא תימכר לתקופה מסוימת  (בדרך-כלל, עד מות בן-הזוג הנותר). יש אנשים המתנים את העברת הרכוש ליורש בקיום אורח חיים ספציפי, לדוגמא, דתי. ברם, הפסיקה הגבילה יכולת זו, בעיקר מטעמי מוסר, מה שקרוי – 'תקנת הציבור' (שכן, אין רואים בעין יפה את שלטון המת על החי; בלועזית Mortmain). לפיכך, תנאי רדיקאלי לפיו מתנה המנוח את העברת נכסי העיזבון לידי היורשים על-פי צוואה בשינוי מהותי באורח החיים (כגון: גירושין, אורח חיים או חינוך דתי, וכו'), או הוראה בצוואה המתנה אי-עבירות לנכס לתקופה ארוכה (מדי וללא נימוק סביר), ישנו סיכוי רב שתיפסל, כך שבית המשפט לא יאשרה.

 

על-פי עקרון העל של 'חופש הציווי', כל עוד האדם בחיים, יכול הוא לבחור לעשות בצוואתו כרצונו, בהתאם לשיקול דעתו, דהיינו, עריכת צוואה הינה פעולה הכפופה לאוטונומיה של הפרט; כל אדם רשאי תמיד לשנותה, להוסיף עליה, לגרוע ממנה, ואף לבטלה לחלוטין.

 

הצוואה האחרונה, מבחינה כרונולוגית, אשר תימצא לאחר מות המוריש, היא המחייבת (ולא נוסחים קודמים לה). בדרך-כלל, נהוג לרשום בצוואה במפורש, כי זו מבטלת את כל אלו שקדמו לה, אולם אין חובה לעשות כן, שכן החוק קובע, כי בכל מקרה של התנגשות ו/או סתירה בין ההוראות בין צוואות שונות, אזי עריכת צוואה חדשה אוטומטית מבטלת את כל קודמותיה (ככל שיש בהוראות הספציפיות שבצוואה המאוחרת בזמן לשנות ו/או לבטל את הוראות הצוואה הקודמת).

מדוע כדאי לערוך צוואה?

כללי

לכל אדם, אשר יש בבעלותו רכוש כל שהוא, ואשר אינו מעוניין, משיקוליו, כי שרכושו יחולק לאחר מותו על-פי ההסדר הקבוע בחוק, מומלץ מאד לערוך צוואה. שכן, לעולם אין לדעת מה ילד יום, ובכך יוכל להבטיח את כוונותיו ורצונותיו בדבר הורשת זכויותיו ורכושו ליקיריו.

 

הווה אומר, כי אך ורק באמצעות עריכת צוואה, יוכל אדם לקבוע מה בדיוק יעשה ברכושו. החוק הינו ניסיון והצעה מצד המחוקק לקבוע "הסדר צוואה כללי", אשר, לדעתו, מתאים לאדם הממוצע, אשר לא הותיר אחריו צוואה. ואולם, הואיל ועסקינן בנוסח של "צוואה אחידה", אזי היא לא תמיד מתאימה לכל אדם ואדם, ולפיכך לעיתים נוצרות בדרך זו "מלחמות ירושה".

 

עריכת צוואה, לא זו בלבד שתאפשר למוריש להמשיך ולדאוג לאינטרסים שלו לאחר מותו, אלא עריכת צוואה באופן הנכון, ע"י עו"ד הבקיא בתחום, אף עשויה למנוע אותן "מלחמות ירושה", ובכלל זאת להביא לתכנון מסודר של שימור האינטרסים של המוריש, אגב ניצול מרבי של משאביו ואף תמנע הפסדים כספיים (לדוגמא: בהיבט המס).

 

לאור חשיבות הצוואה כמסמך משפטי הקובע את חלוקת עיזבונו של אדם עם פטירתו (ובדרך-כלל, עסקינן מבחינת המוריש ב'עסקה גדולה ומאוד חשובה' הן מבחינה רכושית והן מבחינה סנטימנטאלית), על-מנת למנוע בעיות ומחלוקות משפטיות עתידיות, אזי, לדעתי, מומלץ לערוך אותה באמצעות עו"ד הבקיא בתחום.

 

לתשומת לב, כי ביטוחים (למשל: ביטוח חיים), כעקרון, אינם נכללים במסגרת העיזבון, דהיינו, הם כלל אינם מהווים חלק מהרכוש המחולק בהתאם להוראות הצוואה, גם אם הדבר רשום בה (אלא, הדבר נקבע בהתאם לזהות המוטב ו/או השארים המופיעים בכתב/טפסי הסכם הביטוח), ולפיכך יש להיות ערים לנקודה חשובה זו, כאשר, במידת הצורך, יש לעדכן את המוטבים בפוליסות הרלבנטיות.

 

ישנם מקרים רבים בהם, לדעתי, רצוי לערוך צוואה, כאשר, אין ספק, כי המקרים הנפוצים ביותר בהם מומלץ הדבר הם, כלהלן:

חלוקה מסודרת ומדויקת של הרכוש

כאמור, רק באמצעות עריכת צוואה יכול אדם לקבוע מה בדיוק יעשה ברכושו. אמנם, אדם שלא משאיר אחריו צוואה, אינו מפקיר את רכושו, אשר יחולק בכל מקרה בין קרובי משפחתו (לפי ההסדר שבחוק), ברם, החוק קובע אך ורק מהו החלק שיירש כל אחד מהם, וכלל אינו מגדיר מהם הנכסים הספציפיים אותם יירש מי מהיורשים (למעט: מכונית נוסעים משפחתית, דירת המגורים, מזונות, וכו').

 

דוגמא ראשונה

 

טול מקרה שלמנוח היו מספר נכסי מקרקעין (דירות, מגרשים, וכו'). כל עוד הוא לא השאיר אחריו צוואה המחלקת את הנכסים, באופן ספציפי, לכל אחד מן היורשים, אזי, על-פי ההסדר הקבוע בחוק, כל אחד מהם יקבל חלק מסוים (במושע) בכל אחד מהנכסים. משמעות העניין היא, כי בכל אחד מהנכסים תיווצר שותפות כפויה בין כלל היורשים. כך, במידה ואחד מהיורשים ירצה בעתיד לעשות שימוש כל שהוא באיזה מהנכסים המדוברים, אזי הוא יהא חייב לקבל את הסכמת כל יתר היורשים (ולא למותר לציין, כי הדבר לא תמיד יעלה בידיו).

 

כמו כן, במידה ומי מהיורשים יהא מעוניין בעתיד לרכוש את חלקם של האחרים, אזי פעולה זו תהא כרוכה בטיפול משפטי של עו"ד, בזבוז זמן יקר, ואף עשויה להיות כרוכה בחיוב לא מבוטל במס (שהיו נחסכים, לו נעשתה צוואה המחלקת את הנכסים, מראש ובאופן ספציפי).

 

דוגמא שנייה

 

כאשר אדם מעוניין, מסיבה כל שהיא, להדיר (לסלק) את ילדיו, או בן זוגו, מחלקם בעיזבונו, כולו ו/או חלקו. היה והנך מסוכסך עם מי מבני המשפחה, אשר על-פי החוק אמור לרשת חלק כל שהוא מעיזבונך. עריכת צוואה כדין תוכל לאפשר לך לעשות כן.

 

דוגמא שלישית

 

אדם המעוניין להוריש רכוש כל שהוא מעיזבונו לאדם אחר, אשר אינו קרוב משפחתו.

זוגות פרודים, זוגות בהליכי גירושין וידועים בציבור

בדרך-כלל, אדם המנהל הליכי גירושין ו/או פירוד, גם אם בשלב ראשוני, או במהלך הליכי גישור גירושין, או כבר בשלב תביעות משפטיות, לא יהא מעוניין להוריש לבן-זוגו את רכושו (מטעמים מובנים). ברם, כל עוד נמשך ההליך המשפטי (שיכול להימשך שנים ארוכות, עד מתן הגט), כלומר, בני-הזוג אינם גרושים, ולפיכך, בהיעדר צוואה, בן-הזוג הפורמאלי יורש את המנוח.

 

כמו כן, אדם העומד בפני גירושין ו/או מצוי בהליך ו/או חי בפירוד, מעוניין להבטיח את עתידם של ילדיו, או להבטיח חלק מסוים מהרכוש לבן הזוג העתידי עמו הוא עומד לחלוק את חייו (ולחילופין, שלא יירש אותו). עריכת צוואה מבטיחה, כי הרכוש לא יגיע לידיו של בן הזוג ממנו הוא מעוניין להתגרש, אלא אך ורק לידיים הרצויות. כל עוד לא נחתם הסכם גירושין מסודר, במקרה של פטירת מי מהצדדים ושאין צוואה, ירש בן הזוג את רכושו, בהיותו עדיין נשואים.

 

לא זאת אף זאת, במקרה של ידועים בציבור, עלולה להיווצר בעתיד מחלוקת משפטית סבוכה בקשר למעמדו של הידוע/ה בציבור (דהיינו, השאלה האם הוא נכנס להגדרה ומהן זכויותיו בעיזבון המנוח). עריכת צוואה כדין תמנע בעיות גם בהקשר האמור.

 

עינינו הרואות, כי עריכת צוואה במקרים כגון דא, בהחלט יכולה לחסוך לא מעט מאבקים משפטיים, כל שכן חלוקת נכסים בניגוד לכוונת ורצון המוריש (ומקל וחומר, נכונים הדברים כשעסקינן בזוגות חד-מיניים).

 

דוגמא ראשונה

 

הנך חי עם ידוע בציבור, אולם אתם רוצים להבטיח את זכויות ילדיכם ו/או זכויות קרובים אחרים, שהרי, בנסיבות מסוימות, הידוע בציבור גם כן זכאי לרשת אותך כבן-זוג, או שאתם מעוניינים לקבוע במפורשות איזה רכוש בעיזבון יירש כל אחד מיורשיכם (כאמור, החוק קובע רק את האחוז), למשל:  שהילדים יירשו את הדירה בתל-אביב במלואו, כאשר בן-הזוג הנותר ירש את הדירה ברמת-גן ו/או את השאר נכסי העיזבון.

 

דוגמא שנייה

 

כאשר עסקינן בנישואין שניים, חשוב לערוך צוואה על-מנת להבטיח את הירושה של הילדים מהנישואים הראשונים, בין בנפרד ובין כמסמך משלים לעריכת הסכם ממון, המסדיר את חלוקת הכספים והרכוש בין בני הזוג.

היעדר יורשים

במקרה שלמנוח לא היו במועד פטירתו קרובי משפחה מדרגה ראשונה (כמוגדר בחוק), אזי יורשת מדינת ישראל את כל  רכושו. מרבית המורישים במצב כאמור, היו מעדיפים לקבוע מראש מה יעלה בגורל רכושם.

 

דוגמא

 

אדם המעוניין להוריש את כספו למטרת צדקה (ארגוני צדקה ציבוריים הפועלים למען מטרה הקרובה לליבם, למשל: עמותת צער בעלי חיים, קרן למען חיילים בודדים, וכו').

ההסדר הקבוע בחוק הירושה

סעיף 10 לחוק קובע מי הם יורשיו של המנוח על-פי דין, כדלקמן:

 

1. מי שהיה במות המוריש בן-זוגו;

2. ילדי המוריש וצאצאיהם (נכדיו של המוריש);

3. הוריו וצאצאיהם (אחיו של המוריש) והורי-הוריו וצאצאיהם (דודיו של המוריש).

 

זכות הירושה של בן-זוג:

 

בן-זוגו של המוריש נוטל את המיטלטלין, כולל מכונית נוסעים, השייכים, לפי המקובל ולפי הנסיבות, למשק הבית המשותף, ונוטל משאר העיזבון -

 

1. אם הותיר אחריו המוריש ילדים או נכדים או הורים – חצי;

2. אם הותיר אחריו המוריש אחים או אחיינים או הורי הורים – שני שלישים, ובלבד שאם ערב מותו של המוריש היה בן-הזוג נשוי לו שלוש שנים או יותר וגר עמו אותה שעה בדירה הכלולה, כולה או חלקה, בעיזבון, יטול בן-הזוג את כל חלקו של המוריש בדירה האמורה, ושני שלישים מהנותר משאר העיזבון;

 

סעיף 12 לחוק הירושה קובע העדיפות בחלוקת הירושה כדלקמן: ילדי המנוח, הורי המנוח, והורי הוריו.

 

יצוין, כי החוק מתייחס גם למצבים נוספים ו/או מיוחדים בחינת סדר העדיפות בחלוקת הרכוש בין קרובי המוריש, ירושה מכוח אימוץ, יורשים חליפיים, ועוד, אולם קצרה היריעה מלהיכנס לכך כאן.

לקראת עריכת הצוואה

טרם עריכת צוואה, בין אם בעצמך ובין אם באמצעות עו"ד, חשוב מאוד להכין מראש רשימה מפורטת ומדויקת של כל הנכסים הקיימים בבעלות המוריש, ובין היתר: נכסי מקרקעין, רכבים, פירוט כספים המופקדים בחשבונות בנקים ובמקומות אחרים (פיקדונות, חסכונות, ביטוחים, וכיו"ב), אוספי אומנות, וכן כל דבר אחר שהינו בעל ערך כל שהוא.

 

בהגיעך לא עורך הדין שלך, רצוי מאוד לחשוב היטב ומבעוד מועד מי מבין היורשים יירש מה, להגיע מוכן עם הרשימה דלעיל, על-מנת שיוכל ביתר קלות לנסח ולערוך את הצוואה, בהתאם לרצונך, וכן להדגיש בפניו את הבעיות בחלוקה הרצויה (אם ישנן).

 

במקרים רבים, בהם החליט המוריש לנשל מצוואתו חלק מקרוביו מנסים הקרובים המנושלים לתקוף את צוואתו בערכאות משפטיות בטענה שבזמן עריכת הצוואה, היה המוריש במצב נפשי בלתי כשיר (מבחינה חוקית), אשר לא אפשר לו לבצע עריכת צוואה כדין. לפיכך, כדי למנוע מראש טענות כגון דא  בעתיד, מומלץ במקרים מסוימים לקבל אישור מרופא המעיד על כך שזמן עריכת הצוואה מצבו הנפשי של המצווה היה תקין (כאשר אישור שכזה קיים כנספח לצוואה ו/או בתיק במשרדו של עורך דין, יהא קשה מאד להוכיח טענות, כאמור).

סוגי צוואות בישראל

המשפט הישראלי, על פי החוק, מכיר בארבעה סוגים של צוואות (הערה: יש הרואים את הסעיף המקנה זכויות בעיזבון לבן זוג - 'ידוע בציבור' - כסוג חמישי של עריכת צוואה, הקרוי "צוואה בחיים", משום מעשה של ציווי), כדלקמן:

צוואה בכתב-יד

זהו מסמך הכתוב כולו בכתב-יד וחתום בידי המצווה, הכולל תאריך, אשר מורה מה ייעשה ברכושו של האדם לאחר מותו, מהווה צוואה חוקית.

 

עם זאת, חשוב לציין, כי צוואה מסוג זה היא מסמך שבדרך-כלל לא ייבדק על ידי עורך דין, וזאת עד לאחר מותו של המוריש, ולפיכך יתכנו בו שגיאות רבות, אשר עלולות להביא לפסילתו כצוואה, או להסדר חוקי שונה לחלוטין מזה שאליו התכוון המצווה. צוואה מסוג זה אינה מומלצת, אלא אם הנך בטוח לחלוטין, כי אתה מכיר היטב את הוראות החוק, כך שמסוגל לנסח צוואה תקפה ושלמה (מבחינה צורנית ומהותית), אשר תשקף את רצונך ותעמוד בעתיד ב'מבחן בית המשפט'.

צוואה בעדים

זהו מסמך בכתב, הנושא תאריך וחתימת המוריש, כאשר בסופו באה חתימתם של שני עדים (כשירים), מהווה אף הוא צוואה חוקית. זהו הסוג הנפוץ ביותר של צוואה. סוג זה נערך לרוב במשרד עורכי דין. אמנם אין ביטחון וודאי, כי גם מסמך שנערך אצל עורך דין יהיה תקף, אולם עורך דין מקצועי, היודע את מלאכתו, בהחלט יכול לתת רמת ביטחון גבוהה ביותר ללקוח, כי הצוואה תהא תקפה, כך שלאחר מותו ייעשה ברכושו כמצוותו.

צוואה בפני רשות

זוהי אמירה בעל-פה בפני אדם מהאנשים המנויים בסעיף 22 לחוק ( שופט, רשם, נוטריון), לגביה נערך פרוטוקול (מסמך בכתב), ואותו שופט, רשם או, נוטריון מאשר, כי היא נערכה בפניו, אף היא מהווה צוואה חוקית.

 

עריכת צוואה בפני נוטריון, הקרויה גם צוואה נוטריונית, הינה פעולה של עשיית 'צוואה בפני רשות', כלומר, יש לה משנה תוקף משפטי, כאילו נחתמה בפני שופט, ולפיכך הינה מאוד מומלצת.

צוואה בעל פה ('שכיב מרע')

מי שרואה עצמו, בנסיבות המצדיקות זאת, אל מול פני המוות (קרוי: 'שכיב מרע'), ומצווה (בעל-פה) בפני שני עדים, כאשר בסמוך לאחר-מכן אותם עדים ערכו פרוטוקול, ואף הפקידוה אצל הרשם לענייני ירושה, אף היא מהווה צוואה חוקית. במקרה זה פוקעת הצוואה כעבור חודש מהרגע בו תם האיום על חיי המצווה, אם הוא נותר בחיים.

צוואה הדדית (בני זוג)

לאחרונה, תוקן החוק והוכנס בו סעיף הנוגע לנושא של צוואה הדדית בין בני זוג. למרות שעל-פי הדין הישראלי עריכת צוואה הינה מעשה אישי (ושאין לאפשר לצד שלישי כל שהוא כל השפעה, או התערבות בניסוחה, מקל וחומר צד שלישי הנהנה בצוואה), מכיר החוק הישראלי באינטרס שיש לשני בני זוג הנוגע לעצם עריכת צוואה מקבילה עי" בן זוגם.

 

בעקרון, החוק מבטיח בן זוג ממצב בו הוא מוריש את רכושו לבן זוגו, על-מנת שזה יוריש את הרכוש לילדיהם המשותפים בבוא יומו, אולם לאחר פטירת בן הזוג הראשון, משנה בן הזוג הנותר בחיים את צוואתו ומוריש את הרכוש לאחרים. מקרה זה מהווה 'צוואה הדדית', היכולה להיות במסמך אחד עליו באה חתימת שני הצדדים, או בשני מסמכים נפרדים.

 

עריכת צוואה מסוג זה תבטיח את הצדדים מפני שינויים עתידיים, חד-צדדיים (בכפוף להוראות החוק).

 

דוגמא

 

אדם הרוצה לשנות צוואה הדדית בעוד בן זוגו בחיים, חייב להודיע על כך לבן הזוג. לאחר פטירת בן-הזוג, אם טרם חולק עיזבון בן הזוג הרוצה בשינוי הצוואה, חייב להסתלק מזכותו בעיזבון בן הזוג הנפטר, על-מנת לשנות את צוואתו, ואם כבר חולק העיזבון, אזי עליו להשיב לעיזבון את מה שקיבל ממנו, על-מנת שיהא רשאי לשנות צוואתו.

לכמה זמן תקפה צוואה בפני עדים?

בעקרון, צוואה תהא תקפה ללא הגבלת זמן, כל עוד לא נערכה צוואה אחרת (חדשה) במקומה, דהיינו, צוואה אינה מתיישנת מעצמה לעולם. אך ורק אם וכאשר נערכת צוואה חדשה, אזי הופכת הצוואה הישנה (וכל צוואה קודמת, מבחינה כרונולוגית) לחסרת תוקף (אלא אם כן, הצוואה החדשה לא מתייחסת לכלל הרכוש, או אז בודקים את הצוואה הקודמת, לגביו).

 

ברם, במקרים בהם מתגלה פגם בצוואה החדשה שנערכה (ובית המשפט פוסק, כי אינה חוקית), ייתכן מאד שהצוואה החוקית האחרונה שנערכה, תהא הצוואה שעל-פיה יחולק העיזבון.

 

אך ורק במקרה של עשיית צוואה בעל-פה ('שכיב מרע'), תהא הצוואה תקפה עד למועד שבו יצא המצווה מכלל סכנת חיים (ולמעשה, במועד זה תפקע מעצמה, באופן אוטומטי).

מתי ומדוע מומלץ לעדכן את הצוואה?

החיים הם דינאמיים ובמהלכם מתרחשים בחיינו שינויים רבים (לטוב ולרע), למשל - קניית דירה נוספת שלא צויינה בצוואה, ולפיכך רצוי ואף חובה לדאוג ולעדכן את הצוואה בהתאם. במידה ולא לוקחים בחשבון שינויים נדרשים בצוואה, בהתאם לשינויים שהחיים מכתיבים, כאמור, אזי יכול להיווצר מצב שבו צוואה שנערכה בעבר, כבר לא תהיה מעודכנת, דהיינו, תהא ריקה מתוכן ו/או בלתי רלבנטית ו/או בניגוד לרצון המוריש. חשוב לציין, כי כאשר מעוניינים לשנות צוואה, למעשה יש לערוך ולחתום על מסמך חדש של צוואה (מעודכנת) חוקית.

 

דוגמא

 

כאשר נולדים ילדים חדשים, כאשר נפטרים קרובי משפחה, כאשר מתחתנים או מתגרשים (ובמקרה שמחליפים בן זוג שהיה ידוע בציבור), כאשר חל שינוי במצב הרפואי של מי מהיורשים, או של המוריש עצמו, כאשר מתווספים נכסים חדשים בבעלות המוריש, או חל שינוי כל שהוא במספר הנכסים של המוריש, וכיו"ב.

מי הם העדים לצוואה?

כאמור, יש מספר סוגים של צוואות. הנפוצה ביותר היא 'צוואה בעדים', אשר על-מנת שתהיה תקפה מבחינה משפטית, עליה להיעשות בכתב ולהיחתם על-ידי המצווה, בפני שני עדים. לא כל אחד רשאי  לחתום כעד לצוואה, ולפיכך מומלץ מאד לדעת מהן הדרישות המדויקות של החוק בהקשר זה, טרם שעורכים את הצוואה. זו אחת הסיבות, מבין רבות, להמלצתנו להיוועץ עם עורך דין לצורך עריכת צוואה.

היכן שומרים צוואה?

רצוי לשמור את הצוואה במקום בטוח. נהוג לאכסנה בתוך מעטפה סגורה, וניתן לשמור אותה בכל מקום שהוא בטוח מפני זרים (בבית, במשרד, בכספת, וכו').

 

כמו כן, רצוי שהמצווה יודיע לאחד האנשים (לפחות) הקרובים ביותר אליו (אדם בו הוא בוטח ומאוד אמין בעיניו), היכן בדיוק הונחה הצוואה, וזאת כדי שבבוא העת והצורך, יוכלו היורשים לאתרה בקלות יחסית. חשוב להדגיש, כי היה ולא ימצאו את הצוואה, לא יהא ניתן לפעול על-פיה (ואז, רכוש המוריש יחולק בין יורשיו, בהתאם להסדר הקבוע  בחוק).

הפקדת צוואה אצל הרשם לענייני ירושה

אפשרות זו היא נוספת ומומלצת, הינה, לאר עריכת צוואה, לגשת ולהפקיד את הצוואה אצל הרשם לענייני ירושה. זהו הצעד הבטוח ביותר, שכן פעולה כזו תוכל להבטיח בעתיד, כי אף אחד לא יוכל להגיע אל הצוואה מלבד המצווה עצמו, וכן אין חשש שהצוואה (חו"ח) תושחת, תיאבד, תשונה, או 'תיעלם' (באופן מסתורי...).

 

במקרה כאמור, גם אם היורשים לא יידעו על קיום הצוואה, הרי שבעת הצורך, ניתן לפנות לרשם לענייני ירושה על-מנת לקבל עותק ממנה (לאחר הפטירה, ואם הנך יורש). כמו כן, אפשרות זו תחסום הגשת צוואה מזויפת.

 

מדובר בפרוצדורה פשוטה ומהירה, בעלות נמוכה יחסית (כ- 100 ₪), במסגרתה אתה (ורק אתה! עם הצגת תעודת זהות) יכול ניתן להפקיד את הצוואה (המקורית) אצל הרשם לענייני ירושה.

פרטים נוספים ניתן למצוא באתר האינטרנט של משרד המשפטים – האפוטרופוס הכללי (הרשם לענייני ירושה).

הרשם לענייני ירושה

ביום 1.9.1998 החלו לפעול בישראל לשכות הרשם לענייני ירושה (כיחידה באגף האפוטרופוס הכללי). עסקינן בגוף אליו מוגשות כל הבקשות לצווי ירושה וצווי קיום צוואה. לשכות הרשמים לענייני ירושה מצויות בערים: תל-אביב, חיפה, נצרת עילית, ירושלים ובאר-שבע.

 

במרבית המקרים, מסתיים הליך הבקשה לקבלת צו ירושה, או לקבלת צו קיום צוואה במתן הצו המבוקש, באישור על-ידי הרשם לענייני ירושה. במקרים אחרים, מורכבים יותר (כאשר מוגשת התנגדות, נפל פגם בצוואה או בבקשה, וכו'), מועברת הבקשה, לשיפוטו בית המשפט לענייני משפחה.

 

זאת ועוד, ניתן להגיש בקשה לצו ירושה, או צו קיום צוואה גם לבית הדין הרבני (אולם, נדרשת הסכמה בכתב של כל היורשים על-פי דין; ובהיעדרה - לא מוסמך בית הדין לדון ולתת צו ירושה, או צו קיום צוואה).

טיפים אחרונים

לסיום, נגיש לכם מספר טיפים:

 

  • אדם אותו המוריש מעוניין לצוות ולרשום אותו כנהנה בצוואתו - אל לו להיות נוכח בעת כתיבת הצוואה ו/או ליטול חלק פעיל (במישרין או בעקיפין), בקשר עם עריכת צוואה זו.

 

  • ניתן תמיד לשנות צוואה, ואף לא ניתן להתנות על-כך, וזאת גם אם רשום במפורש בצוואה, כי המוריש מתחייב שלא לערוך שינוי בעתיד! (לפי סעיף 8א' לחוק, זהו תנאי בלתי חוקי).

 

  • חשוב מאוד, לעדכן את הצוואה, מעת לעת ובמידת הצורך! (לדוגמא: אם נולד ילד נוסף, חשוב להוסיפו לצוואה, אם רוצים שייהנה ממנה כיורש).

 

  • אם עורך הצוואה הוא אדם מבוגר ו/או חולה (חו"ח), מומלץ שתהא בידיו חוות-דעת רפואית הקובעת, כי הוא כשיר מבחינה בריאותית לערוך צוואה.

 

  • על-פי החוק, רשאי המצווה לצוות, כי יורש יזכה בעיזבונו, כולו ו/או חלקו, בהתקיים תנאי מסוים, או בהגיע לגיל, או מועד מסוים.  המוריש יכול, לדוגמא, לצוות שנכדיו יזכו בחלקים מעיזבונו רק עם הגיעם לגיל 18, או שלא ימכרו דירה עד חתונתם, או הגיעם לגיל מסוים (לפי המוקדם מביניהם). במקרה הראשון, למשל, ינוהל חלקם בעיזבון על-ידי מנהל עיזבון, אשר ימונה על-ידי הרשם לענייני ירושה (או בית המשפט לענייני משפחה). אדם המעוניין להתנות צוואה על תנאי, מומלץ לו לבדוק מראש מול עורך דין, האם - מבחינה משפטית - המדובר בתנאי סביר וחוקי!

 

  • לאחר עריכת צוואה, מומלץ להפקיד את הצוואה (עותק מקורי) אצל הרשם לענייני ירושה! פעולה כאמור, מקנה 'בטחון' משפטי ומהווה מעין הודעה, כי קיימת צוואה, ולכן העיזבון יהא חייב להיות מחולק על-פיה (אלא אם יוכח כי קיימת צוואה חדשה יותר).

 

  • כעולה מן המקובץ לעיל, עריכת צוואה אינה פעולה משפטית פשוטה כלל ועיקר, כאשר לעריכתה יכולות להיות משמעויות ו/או תוצאות משפטיות עתידיות, אשר, לעתים, אינן תואמות את רצון המצווה (אשר כבר לא יהיה בין החיים, כדי להעיד על רצונו), וזאת עקב פגמים ו/או ליקויים בעריכתה, הנובעים מחוסר תשומת לב ו/או אי-ידיעה. עסקינן במסמך חשוב ורגיש ביותר לכל אדם העורך צוואה, ולפיכך, טרם עריכת צוואה, מומלץ בחום להיוועץ עם עורך דין מומחה לעריכת צוואות.

לייעוץ משפטי או תיאום פגישה, צרו קשר עכשיו:

בטלפון: 03-9499555 (רב קווי)
בדוא"ל: info@amitvered.co.il

או מלאו פרטים בטופס הבא:

הפניה הינה ישירות אל עורכי דין ואינה כרוכה בהתחייבות כל שהיא מצדכם. אנו נחזור אליכם בהקדם. סודיות מובטחת.

צור קשר ללא התחייבות

מעוניין לקבל מידע וטיפים (דיוור)

נושאים לעיון

קניית / רכישת דירה

קניית / רכישת דירה

מכירת דירה

מכירת דירה

לחיצת יד בין אנשים

מקרקעין ומיסוי נדל"ן

גשר מעל לנהר

גישור גירושין

דף עם זכוכית מגדלת ומילת גירושין

גירושין

הסכם ממון

הסכם ממון

צוואה

צוואה

נוטריון בראשון לציון

נוטריון בראשון לציון

מאמרים

מה חדש?

שלום וברוכים הבאים

אנו שמחים לארח אתכם באתר הייחודי של משרד עורכי דין עמית ורד.

אנו משקיעים מאמצים רבים כדי לספק לכם מידע איכותי, הכולל הסברים, טיפים, מדריכים ומאמרי עורכי דין.

נשמח לעמוד לרשותכם בכל ענין.

גלישה מהנה ומועילה.

 

ספטמבר 2013

עו"ד לירן יגודה, שכיהן בעבר כסגן יו"ר מחוז ת"א והמרכז בלשכת עוה"ד הצטרף כשותף למחלקת הנדל"ן במשרד.

 

ינואר 2016

באתר עלו מדריכים מקיפים

בנושא קניית ומכירת דירה

מעודכנים לשנת 2016.

מוזמנים לעיין. תודה.

 



אנא מלאו את הקוד המופיע בתמונה

מלאו את הפרטים ונחזור אליכם בהקדם

מעוניין לקבל מידע וטיפים (דיוור)
עמית ורד - משרד עורכי דין

מוזמנים לפנות אלינו גם בטלפון

03-9499555

050-7266555

הפניה הינה ללא התחייבות כל שהיא מצדכם. סודיות מובטחת.