פטור ממס שבח: מדריך מקצועי ומקיף - מעודכן לשנת 2019

כאן תוכלו לקרוא את כל המידע על פטור ממס שבח במכירת דירה בישראל.

המדריך כולל מידע, הסברים וטיפים שימושיים.

משרדנו מתמחה בעסקאות מקרקעין, כולל תכנון מס אופטימלי.

נשמח לסייע לכם בכל עניין משפטי.

פטור ממס שבח – תוכן עניינים של המדריך

1. כללי.

2. מהו מס שבח?

3. פטור ממס שבח – התהליך.

  • בדיקה מקדמית.
  • הגשת בקשה לפטור ממס שבח.
  • מקדמה במס שבח.

4. הגדרת המונח דירת מגורים מזכה לעניין מס שבח.

  • כללי.
  • דירה שאינה משמשת אך ורק למטרת מגורים.
  • תא משפחתי נחשב כמוכר אחד.
  • פעילות עסקית/מסחרית.
  • מכירת חלק מסוים מזכויות בדירה.
  • מכירת דירה שבנייתה טרם הסתיימה.

5. הסוגים השונים של פטור ממס שבח.

  • פטור ממס שבח על דירת מגורים יחידה.
  • פטור לינארי (מס מוטב) ממס שבח למרובי דירות.
  • פטור ממס שבח על מכירת דירה שהתקבלה בירושה.
  • מכירת דירה שהתקבלה במתנה.
  • מכירה של שתי דירות לרכישת דירה (פטור בחילוף דירות).
  • פטור ממס שבח במסגרת ‘העברה אגב גירושין’.
  • מכירת דירת מגורים מזכה כולל זכויות בניה (סעיף 49ז’ לחוק).
  • פריסת מס שבח.
  • פטור ממס שבח בעסקאות מיוחדות.
  • פטורים נוספים במס שבח (דחיית מס).

כללי

לפי חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ”ג–1963 (להלן – “החוק” או “חוק מיסוי מקרקעין”) חלה חובה על כל מי שמוכר “זכות במקרקעין” (למשל: דירת מגורים, מגרש, מחסן, משרד, חנות או כל נכס מסחרי אחר וכו’) לשלם מס שבח על המכירה, אלא אם כן חל לגביו פטור ממס שבח.

כך, גם חלה חובה על הקונה לשלם מס רכישה על כל קנייה של “זכות במקרקעין” (למשל: בעת קניית דירה, וכו’), אלא אם חלים לגביו פטורים ו/או הקלות במס רכישה (ועל-כך ניתן לקרוא בנפרד במדריך מס הרכישה באתר זה).

השאלה האם מוכר זכאי לקבל פטור מתשלום מס שבח בגין עסקה של מכירת דירה היא סוגיה בעלת חשיבות אקוטית במסגרת ביצוע עסקת מכר.

יש לציין, כי החוק בישראל בעניין זה הוא מורכב ומסועף וכולל הרבה תנאים וסייגים משפטיים, ואם לא די בכך – גם משתנה ומתעדכן מעת לעת (במיוחד לאחרונה, מאז שנת 2014).

לפיכך, חשוב מאוד לבצע מראש בדיקה מעמיקה ופרטנית של המצב המשפטי הספציפי לאשורו. מומלץ לעשות כן באמצעות משרד עורכי דין מומחה לתחום של מקרקעין ומיסוי, תוך מתן דגש על תכנון מס אופטימלי. שכן, במצבים רבים, עשויות להיות לכך השלכות כספיות משמעותיות ביותר מבחינת הכדאיות הכלכלית של עסקת המכירה.

המחוקק ראה לנכון להעניק פטורים שונים לגבי מכירה של דירת מגורים. וזאת, בנסיבות, שלשיטתו, הדירה לא נועדה לצורכי השקעה עסקית והפקת רווחים, אלא בדרך-כלל נרכשת ע”י אנשים פרטיים באמצעות כספי חסכונות שהם פרי עמל של שנים רבות, ואף במימון באמצעות נטילת הלוואת משכנתה המשולמת לאורך שנים.

מכאן, נבע בזמנו הפטור הקלסי, המוכר לאנשים רבים, במסגרתו – מכירת דירת מגורים היתה פטורה באופן מלא מתשלום מס שבח במקרה של מכירת דירת מגורים אחת פעם ב-4 שנים. אולם, כפי שיוסבר בהמשך, פטור זה בוטל החל מיום 1.1.2014 במסגרת חוק ההסדרים לשנים 2013-4 (תיקון 76), אשר צמצם באופן משמעותי את הפטור במס שבח לגבי מכירות של דירות מגורים בישראל.

אדם הסובר, כי הוא הפטור ממס שבח בגין מכירת דירתו מוקנה לו באופן אוטומטי שוגה בתכלית, ולעתים עלול למצוא את עצמו נפגע של ‘תאונת מס’ מצערת…

מדריך זה, אשר נכתב ע”י עורך דין מקרקעין עמית ורד, נועד לספק לכם הסברים כלליים לגבי חלק הפטורים העיקריים במס שבח הקיימים בחוק מיסוי מקרקעין. כמו כן, בין היתר, נציין בפניכם חלק מן המוקשים השכיחים אשר מהם כדאי להיזהר.

במידה ותהיינה לכם שאלות בנושא מס שבח ו/או כל עניין משפטי אחר בתחום של מקרקעין ומיסוי, ניתן לפנות אל משרדנו לשם קבלת ייעוץ משפטי מקצועי פרטני בפגישה מסודרת.


מהו מס שבח?

סעיף 6  חוק קובע, כי מס שבח מקרקעין יוטל על “השבח במכירת זכות במקרקעין”.

המונח “מכירה” מופיע בסעיף 1 של הפרק הראשון לחוק, העוסק בהגדרות מונחים רלוונטיים, כלהלן:

“מכירה”, לעניין זכות במקרקעין, בין בתמורה ובין ללא תמורה –

(1) הענקתה של זכות במקרקעין, העברתה, או ויתור עליה;

(2) הענקתה של זכות לקבל זכות במקרקעין, וכן העברה או הסבה של זכות לקבל זכות במקרקעין או ויתור על זכות כאמור;

(3) הענקתה של זכות להורות על הענקה, העברה או הסבה של זכות במקרקעין או על ויתור על זכות במקרקעין, וכן העברתה או הסבתה של זכות להורות כאמור או ויתור עליה;

(4) פעולה באיגוד שהזכות המוקנית בה מקנה לבעליה כוח, יכולת או זכות לתפוש מקרקעין מסוימים של האיגוד בו מוקנית הזכות או אם אותה זכות מקנה לבעליה את הזכות לדרוש מהאיגוד למסור לתפיסתו מקרקעין מסוימים.”

לתשומת לב, להגדרה זו יש חשיבות רבה. אך ורק במידה ומדובר על פעולת העברה המהווה “מכירת זכויות במקרקעין” יחול מס שבח. בכל מקרה אחר, לא תהווה הפעולה משום עסקה במקרקעין לעניין מס שבח, וממילא לא יהא צורך לבקש פטור בגינה.

מס שבח הוא למעשה מס רווח הון, המוטל על מוכר של “זכות במקרקעין” (או “זכות באיגוד מקרקעין”), אשר אינה מהווה לגביו ‘מלאי עסקי’ (לדוגמה: במקרה של חברה יזמית).

המס מוטל רק במקרה בו למוכר נוצר רווח ממכירת הזכות במקרקעין (כלומר, לא יוטל מס במקרה של מכירת דירה בהפסד).

החוק קובע את דרך חישוב מס השבח, ההוצאות המותרות בניכוי ממס שבח לפי סעיף 39 לחוק (כגון: שכ”ט עו”ד ברכישה ובמכירה, דמי תיווך ברכישה ובמכירה, הוצאות כלליות שהיו למוכר להשבחת הנכס, היטל השבחה, שכ”ט של שמאי או מודד, ועוד), הוראות לחישוב יום המכירה ושווי המכירה, כמו גם הגדרות ותנאים לגביהם.

פטור ממס שבח – התהליך

בדיקה מקדמית

כאמור, מועד הבדיקה המומלץ ככל הנוגע לשאלה האם המוכר זכאי לפטור ממס שבח, או חייב לשלמו, הוא לפני מועד חתימת העסקה. וזאת, על-מנת שהמוכר יוכל להיערך מראש בהתאם (במידה ויש תשלום מס).

בחלק מן המקרים, התשובה אינה כה פשוטה וברורה, אלא דורשת בדיקה משפטית מעמיקה, אשר, לעתים, עשויה להוביל לשינוי בהחלטת המוכר האם למכור את הדירה, או להמתין בתזמון ביצוע העסקה, וכו’.

הסוגיה הראשונה אותה יש לבחון, איפוא, היא – האם הדירה שאותה אנו מתעתדים למכור הושבחה בפועל, וכתוצאה מכך האם יהיה עלינו לשלם בעת מכירתה מס שבח וכמה, אם לאו.

במקרים רבים, בדיקת שווי הרכישה וההוצאות שהיו לכם בגין הדירה (אלו המותרות לניכוי לפי החוק), יביאו לתוצאה לפיה השבח הוא אפס (דהיינו, אין רווח הון), כאשר במקרה כאמור אין שום טעם לבקש ו”לשרוף” פטור ממס שבח.

הגשת בקשה לפטור ממס שבח

על-מנת לקבל פטור ממס שבח יש למלא בקשה לפטור ממס שבח במסגרת הדיווח של ההצהרה על מכירת הדירה, המוגשת לאגף מיסוי מקרקעין (קרוי גם “טופס משח”).

אי עמידה בתנאי פרוצדורלי זה עלולה, כשלעצמה, לשלול את הזכאות לפטור (וכן לגרור קנסות וכו’).

לפי סעיף 73(א) לחוק, המוכר זכות במקרקעין יגיש לאגף מיסוי מקרקעין, בתוך 30 ימים מיום המכירה, הצהרה, הכוללת, בין היתר, הפרטים שלהלן:

  • הפרטים של הזכות הנמכרת.
  • הפרטים של העסקה.
  • התמורה עבור מכירת הזכות ותאריך המכירה.
  • התמורה עבור רכישת הזכות ותאריך הרכישה.
  • ניכויים ותוספות שהמוכר תובע (קיזוזים) לעניין חישוב מס שבח (אם לא מבוקש פטור ממס שבח).
  • סכום החיוב במס ודרך חישובו (אם לא מבוקש פטור ממס שבח).
  • זכאות לפטור ו/או הקלה ממס שבח (אם לא מבוקש פטור ממס שבח).

לטופס ההצהרה יש לצרף:

  • עותק מקורי (או צילום “נאמן למקור”) מחוזה המכירה.
  • נסח טאבו (ולחילופין, אישור זכויות מאת רשות מקרקעי ישראל ו/או אישור זכויות מאת חברה משכנת, במקרה של מקרקעין לא מוסדרים), וכן חשבון ארנונה.
  • כל מסמך רלוונטי לגבי הפטור אותו מבקשים (לדוגמה: צו ירושה או צו קיום צוואה, במקרה של פטור בגין מכירת דירת מגורים שהתקבלה בירושה).
  • אם הדירה נרכשה פחות מארבע שנים לפני מועד המכירה יש לצרף פירוט + אסמכתאות לגבי מקורות המימון של הרכישה.

טופס ההצהרה ייחתם ע”י המוכר, עם אימות חתימה ע”י עורך דין.

במסגרת הדיווח המקוון למיסוי מקרקעין – יש לצרף טופס 7005 (הצהרה על נכונות הפרטים בהצהרה מקוונת).

מקדמה במס שבח

סעיף 15 לחוק קובע, כי בלי לגרוע מחובת המוכר לתשלום מס שבח, מוטלת על הרוכש החובה להעביר לאגף מיסוי מקרקעין תשלום של מקדמה על חשבון מס שבח בו חב המוכר.

לעניין זה, נציין מספר נקודות:

  • גובה המקדמה נגזר מסכום תמורת העסקה (וראה בהמשך).
  • רואים את סכום המקדמה המשולם ע”י הרוכש כאילו שולם ע”י המוכר על חשבון מס השבח שבו המוכר חייב.
  • המקדמה נחשבת כחלק מתשלומי התמורה המשולמים ע”י הרוכש למוכר.
  • את המקדמה יש להעביר לאחר שהרוכש משלם 40% מהתמורה למוכר (אולם לא לפני 40 יום מיום העסקה; וברכישת דירה מקבלן – חובת התשלום היא מיד לאחר תשלום של 80% מהתמורה אלא אם המוכר הציג אישור לפי סעיף 50 המעיד על-כך שהמכירה פטורה מתשלום מס שבח ומקדמה).
  • אין צורך לשלם מקדמה לגבי עסקת מכר של דירת מגורים מזכה בגינה מבקש המוכר פטור ממס שבח, לגבי מכירה שאינה כולה בכסף.

שיעור המקדמה נקבע בהתאם לפרמטרים הבאים:

  • 15% מקדמה מהתמורה במידה ומועד הרכישה של הנכס הנמכר הוא עד 06.11.2001.
  • 7.5% מקדמה מהתמורה במידה ומועד הרכישה של הנכס הנמכר לאחר 07.11.2001.
  • ברכישת נכס מחברה שיעור המקדמה יעמוד על 7.5% מהתמורה.
  • ברכישת נכס ממי שמוכר דירת מגורים במס מוטב (פטור לינארי) בתקופה שבין השנים 2014-2017 גובה המקדמה יהיה לפי סך השומה העצמית של המוכר.

כמו כן, המוכר רשאי להגיש בקשה להקטנת המקדמה במס שבח, בהתבסס על השומה העצמית הכלולה במסגרת ההצהרה. את הבקשה יש להגיש בטופס 7155, עם פירוט הנימוקים הרלוונטיים ובצירוף אסמכתאות מתאימות.

המנהל יחליט בבקשה להקטנת המקדמה תוך 30 יום ממועד הגשתה (או ממועד הדיווח עצמו, לפי המאוחר מביניהם). במידה והמנהל לא החליט במועד הנקוב לעיל – יראו את הבקשה כאילו התקבלה (באופן אוטומטי).

החוק קובע, כי יראו את המקדמה ששילם הרוכש כתשלום על חשבון התמורה החוזית של העסקה.

בעת תשלום מלואה המקדמה יינתן אישור המאפשר רישום הנכס בפנקסי המקרקעין (אישור לטאבו).

הגדרת המונח דירת מגורים מזכה

כללי

המונח “דירת מגורים” מצוי בסעיף 1 של הפרק הראשון לחוק, העוסק בהגדרות של מונחים רלוונטיים, כלהלן:

“דירת מגורים” – דירה או חלק מדירה, שבנייתה נסתיימה והיא בבעלותו או בחכירתו של יחיד, ומשמשת למגורים או מיועדת למגורים לפי טיבה, למעט דירה המהווה מלאי עסקי לעניין מס הכנסה;”

הפרק החמישי של החוק, עוסק בפטורים ממס שבח לגבי דירת מגורים מזכה.

המונח “דירת מגורים מזכה” מוגדר בסעיף 49(א) לחוק, כך:

“49. (א) לעניין פרק זה

“בעלות” – לרבות חכירה כמשמעותה בהגדרת “זכות במקרקעין” […]

“דירת מגורים מזכה” – דירת מגורים ששימשה בעיקרה למגורים לפחות באחת משתי התקופות שלהלן:

(1) ארבע חמישיות מהתקופה שבשלה מחושב השבח;

(2) ארבע השנים שקדמו למכירתה; לעניין הגדרה זו, יראו תקופה שבה לא נעשה בדירה שימוש כלשהו […]

(ב) לעניין פרק זה יראו מוכר ובן זוגו, למעט בן זוג הגר דרך קבע בנפרד, וילדיהם שטרם מלאו להם 18 שנים למעט ילדים נשואים – כמוכר אחד.”

צא ולמד, כי המונח “דירת מגורים מזכה” מורכב ממספר יסודות:

  • דירה או חלק מדירה.
  • שבנייתה הסתיימה (ניתן טופס 4, או שהדירה ראויה לשימוש למגורים).
  • בבעלות או בחכירה (25 שנה ומעלה) של יחיד (להבדיל מתאגיד).
  • הדירה משמשת למגורים (או מיועדת למגורים לפי טיבה).
  • שימוש עיקרי למגורים (80% מהתקופה, או 4 שנים אחרונות שקדמו למכירה).
  • הדירה אינה מהווה מלאי עסקי לצורכי מס הכנסה (למשל: של חברה קבלנית).
  • הפטור יינתן לתא המשפחתי (ראו ההגדרה בחוק; וכן בהמשך).

למונח “דירת מגורים מזכה” חשיבות רבה ביותר לעניין סוגיית קבלת פטור ממס שבח. שכן, ביחס לדירה שלא נכנסת להגדרה הזו לא יינתן פטור ממס שבח.

לעתים, עשויה להתעורר מחלוקת בנושא בין הנישום למנהל מיסוי מקרקעין. לדוגמה, פלוני ביצע עסקת רכישת דירה מקבלן של דירת מגורים ‘על-הנייר’. בניית הדירה כמעט הושלמה (למעט מטבח, משקופים ועוד כמה דברים פעוטים), אך אמורה להימסר לידיו רק בעוד כחודשיים, עם קבלת טופס 4. פלוני מעוניין כעת למכור את הדירה לאלמוני. האם פלוני יהיה יזכאי לפטור ממס שבח? דוגמה אחרת, יכולה להיות, דירה אשר שימשה בחלקה למגורים ובחלקה בתור משרד.

לפיכך, במקרים מסוימים, כאשר קיים אצלכם ספק האם הדירה נכנסת להגדרה של “דירת מגורים מזכה”, מומלץ להיוועץ מבעוד מועד עם משרד עורכי דין מקרקעין המתמחה גם במיסוי.

מעוניינים לקרוא עוד על הנושא? נא לחצו על הקישור הבא.

דירה שאינה משמשת אך ורק למטרת מגורים

הפטור ניתן לדירה ששימשה בעיקרה למטרת מגורים, כאמור לעיל.

משכך, מחד – החוק אמנם מאפשר שימושים נוספים בדירה (לדוגמה: הקצאת חדר אחד לצורכי משרד/עסק), ומאידך – חשוב להקפיד שהשימוש הנוסף יהא טפל לשימוש העיקרי למגורים (ולתשומת לב, בעקרון, עליו להשתרע על פני שטח של עד 50% ומעלה מהשטח הכולל של הדירה, שאחרת יישלל הפטור).

תא משפחתי נחשב כמוכר אחד

החוק קובע, כי יראו רוכש ובן זוגו, מלבד רוכש המתגורר דרך קבע בנפרד וילדיהם הקטינים (עד גיל 18 שנה למעט ילד נשוי), בתור “רוכש אחד”, קרי – כמהווים “תא משפחתי” אחד לעניין פטור ממס שבח.

‘חזקת התא המשפחתי’ היא הוראה אנטי תכנונית. מטרתה, בין היתר, למנוע תכנוני מס לא חוקיים באמצעות רישום של דירות מגורים באופן מלאכותי רק על-שם אחד מבני זוג (ו/או ילדיהם הקטינים), כדי לנסות ולנצל באופן פסול הקלות במס שבח הניתנות למוכרים של “דירה יחידה” (וגם להיפך, לעניין מס רכישה בעת קנייה).

צא ולמד, כי בקביעת מספר הדירות המצויות בבעלות המוכר ותדירות מכירתן יובאו בחשבון כל הדירות אשר בבעלות “התא המשפחתי”. כלומר, אם מי מבני המשפחה מכר דירה בעבר, אזי יראו את התא המשפחתי כולו כאילו כל אחד מהם מכר דירה (וניצל פטור ממס שבח).

החזקה הזו ניתנת לסתירה, כאשר נטל ההוכחה רובץ על הנישום.

בשנים האחרונות, ניתנו מספר פסיקות והחלטות מיסוי, אשר, יש בהן כדי לשפוך אור על האלמנטים הדרושים כדי להצליח לסתור את ‘חזקת התא המשפחתי’.

בפסיקה של בית המשפט העליון (הלכת שלמי) נקבע, כי כדי לסתור את עקרון חזקת התא המשפחתי יש לעמוד בשני תנאים (מצטברים), כמפורט להלן:

  • יש להציג בפני רשות המסים הסכם יחסי ממון הקובע משטר של הפרדה רכושית ביחס לדירה.
  • בנוסף, יש להראות, כי ההפרדה הרכושית יושמה בפועל ע”י בני הזוג.

על רקע הדברים הללו, נקבעו מספר מבחני עזר, אשר השימוש בהם נועד לסייע בזיהוי מקרים שבהם עסקינן בעסקה מלאכותית, כגון: הסכם ממון הנערך למראית עין בלבד (פיקטיבי), או לחלופין אינו מיושם בפועל.

בלא מעט מקרים, לסוגיה זו עשויה להיות משמעות כלכלית עצומה. שכן, במקרה של עסקת מכירת דירה שלא יאושר לגביה פטור ממס שבח למי מבני הזוג, הדבר עלול לגרום למוכר/ים נזק בסכומים גבוהים ביותר, אשר ממנו, אולי, ניתן היה להימנע, באמצעות פתרונות משפטיים יצירתיים נכונים של תכנון מס חוקי.

מעוניינים לקרוא כאן באתר עוד על הנושא? נא לחצו על הקישור הבא.

פעילות עסקית/מסחרית

לפי גישת רשויות המס והפסיקה הקיימת בנושא, פעילות אינטנסיבית של מכירה וקניה של דירות מגורים בתוך תקופה קצרה יחסית, עשויה להיחשב כפעילות עסקית/מסחרית הממוסה כהכנסה פירותית (מס הכנסה).

במקרה כאמור, הפטורים במס שבח יישללו.

מכירת חלק מסוים מזכויות בדירה

ככל הנוגע למכירת דירת מגורים מזכה, החוק פוטר ממס שבח רק מכירה של כל הזכויות שבבעלות המוכר בדירת מגורים.

משכך, הפטור המלא לפי סעיף 49ב(2) לחוק (ושעליו נסביר מיד בהמשך) יישלל במכירה של רק חלק מתוך הזכויות של המוכר בדירה (לדוגמה: מכירת 50% מזכות הבעלות). ובמקרה כזה, יהיה ניתן לעשות שימוש רק בפטור חלקי בליניאריות (ושלגביו  גם ראה בהמשך).

מכירת דירה שבנייתה טרם הסתיימה

דירה (או זכות חוזית/אובליגטורית לדירה), אשר בנייתה טרם הסתיימה אינה נכנסת להגדרת “דירת מגורים”, ולפיכך אינה מזכה בפטורים מכוח החוק.

במקרה בו נמכרת דירה שחלקה מצוי בשלבי בנייה וחלקה משמש למגורים (דוגמה: דירה בה מבוצעות עבודות הרחבה), אזי כל הדירה עשויה להיחשב כדירה בבניה, ולחילופין הפטור יינתן רק בגין חלק מהתמורה המיוחס לחלק הגמור (הנחשב ‘דירת מגורים’), אך לא לחלק המצוי בבניה, כאמור (נחשב ‘זכות אחרת במקרקעין’).

באמצעות תכנון מס מסודר ומקצועי, ניתן להיערך מראש ולהימנע מבעיה זו, תוך חסכון מס משמעותי.

הסוגים השונים של פטור ממס שבח

בחלק זה נפרט בפניכם להלן מספר פטורים הקיימים לגבי מכירה של דירת מגורים בישראל.

פטור ממס שבח במכירת דירת מגורים יחידה – סעיף 49ב(2) לחוק

כפי שכבר צוין לעיל, תיקון 76 שינה בין היתר את מסלול הפטור והחיוב של מס השבח במכירת דירת מגורים מזכה, לגבי עסקאות המבוצעות החל מיום 1.1.2014.

במסגרת תיקון 76 נקבעו הוראות, כמפורט להלן:

  • סעיף 49ב(1) לחוק אשר אפשר בעבר קבלת פטור מלא ממס שבח (בכפוף לתנאים מסוימים שהיו בחוק) במכירה של דירת מגורים אחת פעם ב-4 שנים – בוטל.
  • שונו התנאים לגבי מכירת דירה יחידה בפטור ממס שבח (סעיף 49ב(2)).
  • נקבעה תקרת פטור ממס שבח עד לסך של 4,508,000 ש”ח (מעודכן לשנת 2019). החלק שמעל התקרה הנ”ל יחויב במס שבח מלא (לפי החלק היחסי מסה”כ שווי התמורה).
  • נקבע שרק תושב ישראל זכאי לפטור ממס שבח במכירת דירה יחידה (באשר לתושב חוץ: הוא נדרש להמציא לרשות המסים אישור מתאים ממדינת תושבותו על-כך שאין בבעלותו דירת מגורים באותה מדינה).
  • עודכנו הוראות נוספות לעניין חזקת דירה יחידה (כגון: סעיף 49ג לחוק).

החוק מתיר תקופת חפיפה, לפיה אם למוכר יש דירת מגורים יחידה והוא רכש דירה נוספת, חלופית (כלומר, ‘משפרי דיור’), במהלך 18 החודשים שקדמו למועד מכירת דירתו (הקיימת), אזי הוא עדיין יהא זכאי לפטור ממס שבח בגין אותה המכירה, כאילו מכר “דירה מגורים יחידה” (למרות שבפועל החזיק בבעלותו במקביל במהלך אותה תקופת חפיפה בשתי דירות).

נכון להיום, כדי לקבל פטור ממס שבח במכירה של דירת מגורים, יש לעמוד במספר תנאים (מצטברים), כלהלן:

  • הדירה הנמכרת חייבת להיות דירתו היחידה של המוכר (בישראל ובאזור).
  • בנייתה של הדירה הסתיימה (התקבל טופס 4).
  • המוכר הוא בעל הזכות בדירה במהלך לפחות 18 חודשים (הערה חשובה: הספירה מתחילה לא ממועד רכישת הדירה, אלא מהמועד שבו המוכר קיבל את החזקה בדירה).
  • המוכר לא מכר דירת מגורים בפטור לפי סעיף זה (קרי: סעיף 49ב(2)) במהלך 18 החודשים שקדמו למועד עסקת המכר.
  • הדירה הנמכרת לא היתה בשכירות מוגנת.
  • חלקו של המוכר בדירה נוספת (אם יש לו) אינו עולה על 1/3 (הערה חשובה: לפי תיקון 85 לחוק – לגבי דירה שהתקבלה בירושה שחלקו של היורש בה אינו עולה על 1/2 ללא קשר לזהות המוריש ולמניין דירותיו בעת פטירתו).
  • במקרה של ‘משפרי דיור’ – הדירה שיש למוכר בנוסף לדירה הנמכרת היא דירה חלופית. כלומר, דירה אשר נרכשה במהלך 18 החודשים שקדמו למועד מכירת הדירה הנוכחית בגינה מבוקש פטור ממס שבח (הבהרה: האמור הוא לפי הוראת תיקון 85 לחוק מיסוי מקרקעין שתוקפה החל מיום 01.05.2016 ועד ליום 30.04.2021 ובסיומה התקופה תשוב לעמוד על 24 חודשים, כפי שהיה בעבר לפני התיקון הנ”ל).
  • על המוכר למכור את כל זכויותיו בדירה.

סיכומו של דבר –

איך לא לשלם מס שבח?

בחינת הזכאות לפטור ממס שבח בגין מכירת דירת מגורים לפי סעיף 49ב(2) לחוק מיסוי מקרקעין מחייבת בחינה תלת-שלבית:

  • בשלב הראשון: יש לבחון האם הנכס הנמכר מתאים להגדרת המונח “דירת מגורים”.
  • בשלב השני: יש לבחון האם דירת המגורים נכנסת להגדרת המונח “דירת מגורים מזכה”.
  • ובשלב השלישי: יש לבחון האם מתקיימת עילת הפטור דלעיל, על כל תנאיה ודרישותיה.

פטור לינארי (מס מוטב) ממס שבח למרובי דירות – סעיף 48ב(2) לחוק

במסגרת תיקון 76 לחוק, יחיד תושב ישראל אשר אינו זכאי לפטור ממס שבח בגין מכירת דירה יחידה (כלומר, אדם “מרובה דירות”), יהא זכאי לפטור חלקי ממס שבח, בהתאם לתקופת בעלותו בנכס.

התיקון לחוק קובע, כי מס השבח ישולם באופן יחסי, רק בגין התקופה שהחל מיום 1.1.2014 ואילך. לצורך החישוב, יש לקחת את מספר הימים שעברו ממועד הרכישה ועד ליום 1.1.2014 בחלוקה למספר הימים הכולל שעברו מיום הרכישה ועד ליום המכירה.

לעניין מסלול הפטור הלינארי הזה קבע המחוקק מספר תנאים לצורך הזכאות לגבי מכירות של דירות המבוצעות בתקופה שמיום 1.1.2014 ועד ליום 31.12.2017:

  • המכירה אינה לקרוב משפחה, בין אם בתמורה ובין אם ללא תמורה (כמוגדר בחוק). הערה: לגבי עסקאות המבוצעות החל מיום 01.01.2018 ואילך – המגבלה הזו כבר אינה קיימת (כלומר, ניתן לעשות שימוש בפטור לינארי במס שבח גם בעסקאות בין קרובים).
  • ניתן למכור רק עד שתי דירות במסלול של הפטור הלינארי (ובלבד שבמידה ומוכרים שתי דירות אז אחת מהן עומדת בתנאי הפטור של סעיף 49ב(1) ערב ביטולו של הפטור). הערה: לגבי עסקאות המבוצעות החל מיום 01.01.2018 ואילך – המגבלה הזו כבר אינה קיימת (כלומר, ניתן למכור גם 3 דירות או יותר בפטור הלינארי).
  • במידה והדירה התקבלה במתנה, הוכנסו מגבלות לעניין תקופת צינון (וראה בהמשך).
  • במכירת דירה שתמורתה הושפעה מזכויות בניה בלתי מנוצלות יבוצע חישוב לינארי בגין שווי הדירה כולל זכויות, אולם רק עד לתקרת הפטור (וראה לעיל).

יצוין, כי במקרה של רכישת קרקע (מגרש) שעליו נבנה בהמשך בית מגורים, או במקרה של רכישת דירה חדשה מקבלן (“על הנייר”) תאריך הרכישה לעניין חישוב המס הלינארי הוא של מועד הרכישה, דהיינו, חתימת חוזה הקנייה (ולא מהמועד של השלמת וסיום בניית הבית /הדירה).

פטור ממס שבח על מכירת דירה שהתקבלה בירושה – סעיף 49ב(5) לחוק

לפי סעיף 4 לחוק מיסוי מקרקעין, הורשה אינה בבחינת עסקת מכירה, דהיינו, היא לא מהווה אירוע מס.

“הורשה אינה מכירה

4.    הורשה איננה מכירה או פעולה באיגוד לעניין חוק זה.”

מאחר ומס עיזבון בוטל עוד בשנת 1981, הרי שלא חל מס כל שהוא על ביצוע העברה (ישירה) של דירה לפי צוואה קיום צוואה, או בירושה על-פי דין, מאת מוריש הדירה אל יורשיו.

המחוקק ייחד פטור עצמאי ונפרד במס שבח על מכירת דירת מגורים שהתקבלה בירושה, אשר אינו תלוי במספר הדירות שיש ליורש, או למספר הפטורים שניצל בעבר, בכך שמאפשר ליורש ‘להיכנס בנעלי’ המוריש.

פטור זה יינתן בהתקיים 3 תנאים (מצטברים), כמפורט להלן:

  • המוכר הוא בן זוגו, או צאצא, של המוריש, או בן זוגו של צאצא של המוריש.
  • לפני מועד פטירתו היה המוריש בעלים של דירת מגורים אחת בלבד.
  • אילו היה המוריש בחיים והיה מוכר את דירת המגורים – הוא היה פטור ממס שבח בגין המכירה.

לתשומת לב, הורה שירש דירה מילדו לא יוכל ליהנות מהפטור הזה.

כמו כן, יצוין, כי במקרים רבים ‘עקב אכילס’ של הפטור ממס שבח על מכירת דירת ירושה הוא התנאי ההכרחי, כי למוריש היתה לפני מועד פטירתו דירת מגורים אחת בלבד.

ויודגש, כי במניין הדירות אשר היו בבעלותו של המוריש ערב פטירתו, יצטרפו גם דירות מגורים העונות על ההגדרה הקבועה בסעיף 1 לחוק הכוללת גם חלק מדירה. שכן, סעיף 49ג לחוק המגדיר את החזקה לעניין “דירה יחידה” מאפשר החזקה של חלק נוסף, חל ככתבו וכלשונו רק לעניין הפטור הקבוע לגבי “דירת מגורים מזכה” הקבוע בסעיף 49ב(2) לחוק, ולא לעניין פטורים אחרים, כגון: פטור מוריש מכוח סעיף 49ב(5) לחוק.

משכך, לעניין זה נקבע בפסיקה, כי גם חלק קטן נוסף שהיה בבעלות המוריש, ישלול פטור זה.

כך לדוגמה, בפסק דין בתיק עמ”ש 251/99 מנהל עזבון המנוחה הדרה ויסגלס נ’ מנהל מס שבח (תל אביב) היתה המורישה בעלים של דירה אחת ועוד 1/20 חלקים בדירה נוספת. מהיורשים נמנעה האפשרות לנצל את הפטור במקום המורישה לפי סעיף 49ב(5) בגין החלק של 1/20. ועדת הערר היתה ערה לתוצאה הקשה לפיה החלק הנוסף של 1/20 בדירה שלל פטור מלא במכירת דירה שלמה. זאת, הגם שבסיטואציות אחרות חלק בדירה אינו שולל את היותה “דירה יחידה”, אך ציינה שאין ביכולתה, בדרך לסטות מהלשון המפורשת של החוק.

וזו גם עמדתה הרשמית של רשות המסים, כפי שהובאה בהוראת ביצוע מיסוי מקרקעין 12/2014.

טיפים:

  • אדם מבוגר שיש לו, למשל, שתי דירות מגורים, יכול לעשות תכנון מס שבח כלהלן: להעביר עוד בחייו במתנה את אחת הדירות לילדיו, כך שבמועד פטירתו העתידי הוא יהיה בעלים של דירת מגורים אחת בלבד אותה הוא יוריש אחריו. וכך, בעת מכירת דירת הירושה ע”י יורשיו הם יקבלו פטור ממס שבח.
  • כמו כן, החוק מאפשר ליורשים לבצע שינויים בירושה בדרך של עריכת הסכם חלוקת עיזבון, באופן שהחלוקה השונה כאמור לא תהווה אירוע מס (בכפוף לסייגים מסוימים הקבועים בחוק), דבר שיכול להביא לחסכון משמעותי במס שבח בעת מכירה עתידית ע”י היורשים.

כעולה מכאן, באמצעות ייעוץ מקצועי ככל הנוגע לנכסים שהתקבלו בירושה (למשל: הסתלקות מירושה, או עריכת הסכם חלוקת עיזבון, או ע”י מנגנון רכישת זכויות בין יורשים לפי דין קדימה מכוח חוק המקרקעין, או הסדרת הנושא בדרך אחרת מול מיסוי מקרקעין), במקרים רבים ניתן לבצע תכנוני מס חוקיים ולהביא לחסכון כספי מאוד משמעותי בתשלום מס שבח.

על ההליך של העברת דירה בירושה בטאבו תוכלו לקרוא כאן באתר בלחיצה על הקישור הבא.

מכירת דירה שהתקבלה במתנה

עסקאות של העברת דירה ללא תמורה בין קרובים הן נפוצות יחסית בישראל.

במקרים רבים, עסקאות כאלו עשויות לאפשר למוכר חסכון בשל הקלה בתשלום מס רכישה לקניית דירה אחרת, אגב ניצול פטור קיים ממס שבח בגין דירה קיימת.

דוגמה לתכנון מס: להורים יש דירה אחת. הם מעוניינים לרכוש עבורם דירה נוספת ויקרה יותר. הם יכולים להעביר במתנה את הדירה הנוכחית לילד/ים בפטור ממס שבח, ואז לרכוש את הדירה היקרה והחדשה בתור “דירה יחידה”, כלומר, לפי מדרגות מס מופחתות, לעומת המדרגות החלות לגבי “דירה נוספת”. כמו כן, הם יוכלו למכור בעתיד את הדירה היקרה בפטור מלא ממס שבח הניתן בגין דירה יחידה, ולחילופין להוריש אותה בעתיד בתור דירת ירושה יחידה לילד/ים, אשר ייהנו בעת מכירתה מפטור במס שבח בגין דירת ירושה.

בהקשר המדובר של מכירת דירות, לעניין מס השבח – המחוקק קבע תקופות “צינון” (הוראה אנטי תכנונית), החלות על מקבל המתנה, ככל הנוגע למכירה של דירת מגורים שהתקבלה במתנה.

כלומר, יש כאן שני היבטים: הראשון – פטור ממס שבח המוענק למוכר לנותן המתנה במסגרת עסקת המתנה; והשני – פטור ממס שבח לגבי מקבל המתנה בעת מכירת הדירה אותה הוא קיבל במתנה, הכפוף לתקופות הצינון שבחוק (הרעיון נועד למנוע ביצוע של עסקאות מתנה מלאכותיות לקרובים כדי ליהנות מפטור במס שבח בעת מכירה המבוצעת ע”י מקבל המתנה בטווח זמן מהיר יחסית).

לגבי הפטור של נותן המתנה, הוראת סעיף 62 לחוק מיסוי מקרקעין מאפשרת לו להעביר את הדירה במתנה לקרוב משפחה בפטור מלא ממס שבח. ולמען הדיוק, מדובר כאן למעשה על דחיית מס.

לעומת זאת, לגבי הפטור ממס שבח של מקבל המתנה בעת מכירת הדירה, נקבעו בחוק תקופות צינון שיחולו לגביו, והן תלויות בשאלה – האם המוכר (מקבל המתנה) התגורר בפועל בדירה (וממתי), אם לאו.

עמידה בתקופות הצינון היא הכרחית על-מנת שמקבל המתנה יהא זכאי למכור את דירת המתנה בפטור מלא ממס שבח (ובכפוף ליתר התנאים שבחוק).

ההבחנה לעניין תקופות הצינון הרלוונטיות הקבועות בחוק מבוססת על מגורי המוכר מקבל המתנה בדירה אותה קיבל המתנה, כמפורט להלן*:

  • המוכר לא התגורר בדירה: 4 שנים תקופת צינון.
  • המוכר התגורר בדירה: 3 שנים תקופת צינון.

הערות והסברים:

  1. אם המוכר (מקבל המתנה) התגורר בפועל בדירה – תקופת הצינון תיספר מהיום שהוא החל לגור בדירה דרך קבע בהיותו בעל הדירה.
  2. אם המוכר (מקבל המתנה) לא התגורר בפועל בדירה – תקופת הצינון תיספר מהיום שקיבל את המתנה.
  3. מתנה בתוך התא משפחתי (דהיינו: הורים + ילדים קטינים) לא תחייב תקופת צינון כל שהיא.
  4. במידה והמוכר (מקבל המתנה) הוא קטין, תקופת הצינון תיספר רק בהגיעו לגיל 18 שנה.

חשוב לדעת גם:

במקרה שנותן המתנה עשה שימוש, במסגרת עסקת המתנה, בפטור של “דירה יחידה” לפי הוראת סעיף 49ב(2) לחוק (ולא לפי סעיף 62 הנ”ל), אזי לא תחולנה תקופות הצינון האמורות, אלא יש לבחון האם המוכר (מקבל המתנה) זכאי בעצמו בעת המכירה לקבלת הפטור הרגיל במס שבח של מכירת “דירת מדורים מזכה”, לגביה יש תקופת צינון של 18 חודשים בלבד (וממועד קבלת המתנה, ללא קשר למגוריו בדירה וכו’).

לתשומת לב, לרשותכם כאן באתר זה מדריך משפטי מקצועי על עסקאות העברת דירה במתנה, הכולל את כל מה שחשוב לדעת בנושא, עם הסברים וטיפים משפטיים שימושיים, לרבות התייחסות מורחבת וספציפית לנושא של פטור ממס שבח בעסקאות מסוג זה.

מעוניינים לקרוא על הנושא? נא לחצו על הקישור הבא.

מכירה שתי דירות לשם רכישת דירה (חילוף דירות)

עסקינן בפטור חד-פעמי (הוראת שעה), הנועד למקרים של מכירת שתי דירות לצורך קניית דירה אחת.

יחיד שיש בבעלותו שתי דירות קטנות (זולות) וברצונו להחליפן לדירה אחת גדולה (יקרה), אשר תירכש ממרבית התמורה שתתקבל בגין מכירת שתי הדירות (לדוגמה, בני זוג שנישאו והביאו כל אחד למערכת הנישואין דירה ומעוניינים להחליפה לדירה אחת של המשפחה, או משפחה שבבעלותה שתי דירות, וכו’).

להלן התנאים הקבועים בחוק לקבלת פטור זה:

  • הפטור זה נועד אך ורק ותושבי ישראל.
  • המחיר הכולל של שתי הדירות הנמכרות הוא עד 2,028,000 ₪ כאשר מעליו יינתן פטור יחסי להפרש וזאת רק גבי הדירה השנייה הנמכרת, והכול עד לסך של 3,372,000 ₪ שמעליו לא יינתן פטור זה בכלל (הערה: הסכומים הנ”ל נכונים לשנת 2019 ומתעדכנים מדי שנה).
  • פרק הזמן שבין מכירת הדירה הראשונה לשנייה לא יעלה על 12 חודשים.
  • פרק הזמן לרכישת הדירה החדשה לא יעלה על 12 חודשים לפני או אחרי מועד מכירת הדירה השנייה.
  • מחיר הדירה החדשה (החלופית) חייב להיות לפחות 3/4 משתי הדירות שנמכרו.

העברת דירת מגורים אגב גירושין

לפי החוק, העברת זכות בדירה הנעשית מכוח פסק-דין שניתן אגב גירושין לא יראו אותה כמכירה, בין אם ההעברה מבוצעת בין בני הזוג ובין אם למי מילדיהם.

“העברה אגב גירושין (תיקון מס’ 19) תשנ”ב-1992 (תיקון מס’ 55) תשס”ה-2005

4א. העברת זכויות בזכות במקרקעין או בזכות באיגוד מקרקעין, הנעשית על פי פסק דין שניתן אגב הליכי גירושין, לא יראוה כמכירה או כפעולה באיגוד לעניין חוק זה, בין אם היא העברה בין בני הזוג ובין אם היא העברה מהם לילדיהם, ובמכירת הזכות במקרקעין או בפעולה באיגוד במקרקעין על ידי מי שהועברו לו הזכויות בזכות במקרקעין כאמור, יהיו שווי הרכישה של הזכות ויום רכישתה, לרבות לעניין סעיף 7א, שווי הרכישה ויום הרכישה שהיו נקבעים לפי הוראות חוק זה או לפי הוראות הפקודה, לפי העניין, אילו נמכרה הזכות או נעשתה הפעולה על ידי מי שהעביר את הזכויות בה.”

משמעות הסעיף אינה, כי ההעברה בין בני הזוג במסגרת הסכם גירושין פטורה ממס שבח, אלא שהיא אינה נחשבת לעסקת מכר כלל ועיקר (ואין זה משנה אם נעשית בתמורה, או ללא תמורה), דהיינו, אין עסקינן באירוע מס (ולכן, גם אין חובה לדווח עליה למיסוי מקרקעין).

על הליך העברת דירה בגירושין בטאבו תוכלו לקרוא כאן באתר בלחיצה על הקישור הבא.

מכירת דירת מגורים מזכה כולל זכויות בניה (סעיף 49ז’ לחוק)

במכירה של דירת מגורים מזכה שהתמורה בגינה הושפעה מקיומן של זכויות בניה נוספות מוטלת חבות במס שבח על חלק התמורה המיוחס לשווי זכויות הבניה.

כלומר, במכירת דירת מגורים מזכה שהתמורה ממכירתה הושפעה מזכויות בנייה (קיימות או צפויות בלתי מנוצלות), המוכר יהיה זכאי לפטור ממס שבח (אם עמד בתנאי הזכאות, כפי שפורטו לעיל) בגובה של שווי הדירה ללא זכויות הבנייה.

אם שווי זה הוא נמוך מסך תקרת הפטור שנקבע בחוק, אזי המוכר יהיה זכאי לפטור נוסף בשל זכויות הבנייה בסכום של שווי הדירה ללא זכויות הבנייה או בסכום ההפרש שבין סכום התקרה לשווי הדירה – לפי הסכום הנמוך.

יתרת סך שווי המכירה, לאחר הפחתת הסכומים הפטורים, תחויב במס שבח לינארי (מס מוטב).

על מנת לאמוד את חלק התמורה המיוחס לזכויות הבניה קודם-כל יש לקבוע את שווי הדירה הפטורה מחבות במס. לאחר-מכן, יש לקבוע את התמורה המיוחסת לשוויין של הזכויות, בניכוי ההוצאות הרלוונטיות.

להלן הסכומים לעניין (מעודכנים לתאריכים 16.01.2019 ועד 15.01.2020):

  • תקרת הפטור: 2,082,000 ש”ח.
  • רצפת הפטור: 520,500 ש”ח.

פריסת מס שבח

בהתאם להוראות סעיף 48ב לחוק מיסוי מקרקעין רואים את השבח כחלק מן ההכנסה החייבת במס הכנסה, וזאת לעניין שיעורי המס והזיכויים ממנו בלבד.

כמו כן, נקבע, כי המס המשתלם על-פי החוק מהווה מקדמה על חשבון מס הכנסה.

סעיף 48א(ה) לחוק מאפשר למוכר (שהוא תושב ישראל) לבקש כי חישוב המס על השבח הריאלי יבוצע בדרך של פריסה (כאילו נבע מחלקים שנתיים שוויםן).

הפריסה מאפשרת למוכר לנצל שיעורי מס נמוכים ו/או נקודות זיכוי שלא נוצלו על-ידו במהלך שנות הפריסה (לתקופה שאינה עולה על 4 שנות מס, והמסתיימת בשנה שבה נבע השבח, או לפי התקופה שבה הוחזקו המקרקעין ע”י המוכר, לפי הנמוך).

היתרון בחישוב מס שבח בפריסה הוא משמעותי יותר ככל שהמדובר על מוכר לגביו שיעור המס השולי החל על הכנסותיו הוא נמוך לעומת מדרגת המס הגבוהה ביותר ו/או מוכר שגילו הוא מעל 60 שנה.

בקשה לפריסה במס שבח יש להגיש בטופס 7003.

פטור ממס שבח בעסקאות מיוחדות

להלן רשימת פטורים בעסקאות מיוחדות:

  • בפרק חמישי 2: אופציה במקרקעין – מפורטים התנאים הדרושים לקבלת פטור ממס שבח במכירה של אופציה ייחודית.
  • בפרק חמישי 4: פינוי בינוי – מפורטים התנאים הדרושים לקבלת פטור ממס שבח במכירת זכאות ביחידת מגורים במתחם פינוי בינוי ליזם.
  • בפרק חמישי 5: פטור במכירת זכות במקרקעין שתמורתה מושפעת מזכויות בניה לפי תמ”א 38 – מפורטים התנאים לקבלת פטור ממס שבח במכירת זכויות בניה ליזם כשהתמורה היא חיזוק הבניין מפני רעידת אדמה.

פטורים נוספים ממס שבח

הפטורים הנמנים להלן מהווים דחיית מס עד למכירת הזכות ע”י על הרוכש:

  • העברת זכות במקרקעין ללא תמורה למדינה, לרשות מקומית, לקרן קיימת לישראל או לקרן היסוד פטורות ממס שבח (סעיף 60 לחוק).
  • מכירה ללא תמורה למוסד ציבורי (סעיף 61(א) לחוק).
  • מכירת זכות במקרקעין ע”י מוסד ציבורי (סעיף 61(ב) לחוק).
  • ויתור על זכות ללא תמורה (סעיף 63 לחוק).
  • פטור בהפקעה שתמורתה התקבלה זכות במקרקעין (סעיף 64 לחוק).
  • פטור ממס בגין החלפת מקרקעין בשל צו רשות מוסמכת (סעיף 65 לחוק).
  • פטור ממס בחלוקת קרקע למתיישבים (סעיף 66 לחוק).
  • פטור ממס בגין מכירת זכות במקרקעין, שהיא חלוקה או איחוד מקרקעין בין כל בעליה המשותפים ללא תמורה (סעיף 67 לחוק).
  • פטור ממס בהחלפת מקרקעין בין חברי אגודה להתיישבות חקלאית (סעיף 68 לחוק).
  • פטור ממס בגין העברת זכות במקרקעין מנאמן לנהנה (סעיף 69 לחוק).
  • פטור ממס בגין מכירת זכות במקרקעין לאיגוד, בתמורה להקצאת מניות באותו איגוד (סעיף 70 לחוק).
  • פטור ממס בגין מכירת זכות במקרקעין, או זכות באיגוד מקרקעין, של איגוד מתפרק לבעלי המניות שלו (סעיף 71 לחוק).

 


משרד עורכי דין עמית ורד פועל מעל 20 שנה ומתמחה בליווי משפטי של עסקאות מקרקעין, כולל עסקאות מורכבות ותכנון מס אופטימלי, והכול באופן מקצועי ובהתאמה אישית ומדויקת, לפי הצרכים הייחודיים של כל לקוח.

__________

קשה לכם להחליט על עורך דין מקרקעין ומיסוי?
עם כל הכבוד לעורכי דין אחרים, בסוף עסקים עושים עם אנשים.

בואו לפגוש אותנו ותרגישו באינטואיציה שלכם האם אנחנו מתאימים לכם.

התקשרו עכשיו: 03-9499555
__________
לייעוץ משפטי ו/או תיאום פגישה, צרו קשר עכשיו צור קשר
up

מלאו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

מעדיפים להתקשר? 03-9499555 | הפנייה אינה כרוכה בהתחייבות כל שהיא מצדכם. סודיות מוחלטת מובטחת.
close
שינוי גודל גופנים