העברת דירה ללא תמורה - המדריך המלא (2024)

לאור גזירות מיסוי הנדל”ן – ניתן לבצע העברה ללא תמורה ולחסוך הרבה כסף!
כאן תוכלו לקרוא כל מה שבאמת צריך לדעת על העברת דירה במתנה.
תוכן עשיר עם הסברים, פתרונות והמון טיפים שרק המומחים מכירים.

 

העברה ללא תמורה

תוכן עניינים הסתר

הקדמה | המדריך

העברה ללא תמורה (המכונה גם: “עסקת מתנה”, או “העברה במתנה”) היא עסקה משמעותית, בהיותה כרוכה בהעברת זכויות במתנה בנכס מקרקעין (למשל: העברת דירה במתנה) בשווי כספי גבוה מאוד. עשויות להיות לה השלכות עתידיות, לרבות היבטי מס, ולפיכך יש לתכנן ולבצע אותה בקפידה.

משרד עורכי דין עמית ורד מתמחה מזה כ-25 שנים בליווי עסקאות מקרקעין, לרבות בעסקאות מורכבות ובסוגיות נלוות של תכנון מס אופטימלי, כולל ניסיון רב ומוכח בביצוע עסקאות העברת דירה מתנה.

אנו מגישים לכם כאן מדריך משפטי מפורט ומקצועי, במסגרתו תוכלו לקרוא כל מה שחשוב לדעת לגבי עסקאות העברה ללא תמורה בישראל, לרבות טיפים ועצות חיוניים.

המדריך נכתב על ידי עורך דין ונוטריון עמית ורד, אשר צבר ניסיון עשיר בליוויי משפטי מוצלח של מאות רבות של עסקאות מקרקעין.

עורך דין עמית ורד, בין היתר, ניהל את הפורום המשפטי של פורטל האינטרנט “הדירה” לעיצוב הבית (בבעלות משותפת של מרכז הבניה הישראלי וקבוצת זאפ דפי זהב), טור משפטי שלו (בתחום הנדל”ן) התפרסם במוספי סוף שבוע של עיתון מעריב, וכן כתבות ומאמרים רבים ומקצועיים מפרי עטו מפורסמים, מעת לעת, במדיות השונות.

אנו מקווים, כי מדריך זה יפיק לכם תועלת.

נשמח לעמוד לרשותכם בכל שאלה ו/או סוגיה לגבי עסקאות העברה ללא תמורה.

שוקלים לבצע עסקת מתנה בין קרובים? בואו ותהיו גם אתם לקוחות מרוצים. משרדנו ערוך לטפל עבורכם בעסקת העברה ללא תמורה, בכל הארץ, באופן מקצועי, במחיר שכר טרחה הוגן ובזמינות מהירה.

שלכם בברכה

ובנאמנות,

עמית ורד – משרד עורכי דין | נוטריון | גישור

טל: 03-9499555 | אימייל: [email protected]


מהי עסקת העברה ללא תמורה?

עסקת מתנה במקרקעין

במסגרת עסקת מתנה מעביר צד אחד (מכונה: “נותן המתנה”) לטובת צד שלישי (מכונה: “מקבל המתנה”) זכויות במקרקעין (כולן, או חלקן) בדרך של מתנה.

סעיף 1 לחוק המתנה, התשכ”ה-1968 קובע כך:

“מהות המתנה

1.    (א) מתנה היא הקניית נכס שלא בתמורה.

(ב) דבר-המתנה יכול שיהיה מקרקעין, מיטלטלין או זכויות.

(ג) […].”

כעולה מכאן, הקניית הזכות במקרקעין חייבת להתבצע ללא תמורה כל שהיא והכוונה בדרך של מתנה מלאה (בחינם), לא בכסף וגם לא בטובת הנאה כל שהיא, ולרבות במתן תמורה כל שהיא עתידית, או במתן תמורה כל שהיא לצד שלישי.

העברת זכויות במקרקעין הנעשית כנגד תמורה כל שהיא, גם אם היא חלקית (ואפילו פעוטה של שקל אחד!), לא תיכנס להגדרה המשפטית של המונח “מתנה”, ולכן סעיפי הפטור במס שבח ורכישה הקבועים בחוק לעניין עסקאות מתנה (וראו בהמשך) לא יחולו במקרה כזה.

סוגים שונים של מקרקעין

על פי רוב, עסקאות העברה ללא תמורה מבוצעות ביחס לדירות מגורים.

עם זאת, ניתן כמובן לערוך עסקת מתנה של כל זכות במקרקעין, כגון:

  • העברה ללא תמורה של מגרש (קרקע).
  • העברה ללא תמורה של חנות.
  • העברה ללא תמורה של משרד.
  •  העברה ללא תמורה של משק חקלאי.
העברת דירה במתנה בין קרובים

עסקת העברת דירה ללא תמורה (העברת דירה במתנה) בקרב בני משפחה, היא פעולה משפטית שכיחה יחסית בישראל.

דוגמאות של עסקאות מתנה נפוצות המתבצעות בין קרובים:

  • העברת דירה ללא תמורה לילד.
  • העברת דירה ללא תמורה מילד להורה.
  • העברה ללא תמורה בין בני זוג נשואים.
  • העברת זכויות בין בני זוג ידועים בציבור.
  • העברה ללא תמורה בין אחים.
  • העברה ללא תמורה מסב לנכד או לנין.
  • העברת דירה במתנה לקטין.

מהם השיקולים לביצוע העברת דירה ללא תמורה?

לעסקאות העברה ללא תמורה בין קרובי משפחה עשויות להיות מספר תכליות.

בחלק זה נסקור עבורכם בקצרה מספר שיקולים נפוצים לביצוע עסקת מתנה.

ברם, אין האמור מהווה רשימה ממצה ומומלץ לבחון באמצעות עורך דין מקרקעין ומיסוי כל מקרה לגופו, הכול לפי הנתונים והצרכים הספציפיים שלכם.

הענקת מתנה

פשוטו כמשמעו – לתת מתנה.

רצון של אדם להיטיב עם המקבל (קרוב משפחה, או כל צד שלישי אחר) ולהעניק לו ללא תמורה זכויות במקרקעין.

וכפי שכבר צוין לעיל, המדובר על הענקה במתנה, כך שנותן המתנה אינו מקבל וגם לא יקבל בעתיד תמורה כל שהיא עבור הנכס המועבר (תשלום בכסף, טובת הנאה אחרת, וכדומה).

חסכון במס רכישה עבור נותן המתנה

אדם אשר יש בבעלותו דירת מגורים אחת, המעוניין לרכוש על שמו דירה נוספת ושנייה, יחויב במס רכישה בגין הדירה הנוספת הנרכשת לפי מדרגות גבוהות יותר לעומת רוכש שזו עבורו “דירה יחידה”.

הוא יכול לבצע תכנון מס, כלהלן:

להעביר את דירתו (הנוכחית) במתנה לקרוב משפחה (למשל: העברת דירה במתנה מהורה לילד, או העברת דירה במתנה מילד להורה), ואז ליהנות מפטור מלא ו/או הקלה בתשלום מס הרכישה בגין הדירה החדשה.

במקרה המתואר, הוא ישלם בגין הדירה החדשה הנרכשת מס רכישה לפי מדרגות מס של “דירה יחידה” (וזאת, במקום לפי המדרגות בגין “דירה נוספת”, המתחילות ב-8% כבר מהשקל הראשון).

דוגמה מספרית –

  • המס שישולם ברכישת דירה בסך של 2,500,000 ש”ח (נכון לשנת 2024):
    1. סה”כ מס רכישה בגין דירה יחידה (לתושב ישראל) = 20,538 ש”ח
    2. סה”כ מס רכישה בגין דירה שאינה יחידה (שנייה, שלישית וכו’) = 160,000 ש”ח

העברת דירה לא תמורה לקרוב לצורך חסכון בתשלום מס רכישה יכולה להתבצע בשתי נקודות זמן:

  • העברת דירה ללא תמורה לפני רכישת הדירה הנוספת: וכך ליהנות ממס רכישה המחושב לפי מדרגות של “דירה יחידה”.
  • העברת דירה ללא תמורה לאחר רכישת הדירה הנוספת: ברכישת הדירה הנוספת רשאי המעביר ליהנות ממס רכישה המחושב בהתאם למדרגות של “דירה יחידה” אם הוא יתחייב במסגרת הדיווח לרשות המסים המבוצע בעת רכישת הדירה הנוספת למכור את דירתו הראשונה (ולרבות בדרך של העברה ללא תמורה) תוך הזמן הקבוע לכך בחוק (נכון להיום, מדובר על 24 חודשים), שאז הוא יהיה מחויב להעביר את דירתו, כאמור.

חסכון במס שבח עבור נותן המתנה

אדם אשר יש בבעלותו שתי דירות מגורים, המעוניין למכור אחת מהן, יחויב במס שבח בגין מכירת אותה דירה, מאחר ולפי חוק מיסוי מקרקעין הוא נחשב בתור “מרובה דירות”. שכן, אדם שבבעלותו יותר מדירה אחת ומוכר אחת מהן לצד שלישי אינו זכאי ליהנות מפטור מלא ממס שבח בעת מכירתה (לכל היותר, יתכן והוא זכאי למס מוטב, של חישוב לינארי).

הוא יכול לבצע תכנון מס, כלהלן:

להעביר דירה אחת שבבעלותו (את זו שהוא מעוניין להשאיר במשפחה) ללא תמורה לקרוב משפחה (למשל: העברת דירה ללא תמורה מהורה לילד, העברת דירה ללא תמורה מילד להורה), או אז מיד לאחר מכן למכור את הדירה שנותרה בבעלותו וליהנות בגינה מפטור מלא ממס שבח לפי “דירת מגורים יחידה מזכה” (מכירת דירה אחת ל-18 חודשים, ובכפוף ליתר התנאים הנדרשים הקבועים בחוק) על הדירה הנמכרת.

דגשים לעניין העברת דירה ללא תמורה לקרוב לצורך חסכון במס שבח:

במקרה המתואר, עסקת העברת הדירה במתנה חייבת להיעשות מכוח פטור ממס שבח לפי סעיף 62 לחוק (למעשה, זו דחיית מס), כך שאינה ‘שורפת’ את הפטור הרגיל (של “דירה יחידה”) ממס שבח לפי סעיף 49ב(2) לחוק, ובנוסף בנקודת הזמן שלפני תאריך מכירת הדירה השנייה לצד שלישי (וראה גם הרחבה בהמשך).

מניעת סכסוכי ירושה עתידיים

העברת דירה במתנה בחיים לקרובים (למשל: דירה במתנה לילד/ים), חלף העברה בפטירה מכוח צוואה, או ירושה, במטרה למנוע סכסוכי ירושה עתידיים בין היורשים.

העסקה מונעת מצב עתידי של התנגדות לצוואה מצד יורש לא מרוצה ו/או בשל פגמים שנפלו בצוואה.

כמו כן, צוואה ניתן לשנות בכל עת, בעוד שעסקת מתנה ניתן לבצע באופן שיהיה בלתי חוזר, ‘בבחינת מתנה גמורה’, דבר שמעניק ודאות משפטית (למי שמעוניין בכך).

הגנה על דירה במערכת יחסים בפרק ב’

אדם מעוניין להבטיח זכויות של ילדי/ים מנישואין קודמים, וכן להגן על עצמו/ה מפני חשיפה לטענות עתידיות מצד בן/בת הזוג שלו/ה לגבי זכויות בדירה שבבעלותו עוד מלפני הקשר הנוכחי.

לפי פסיקת בית המשפט העליון, בנסיבות מסוימות, עשויה לחול בין בני זוג “חזקת שיתוף ספציפית בדירת מגורים” לגבי דירה אשר הייתה רשומה בבעלות מי מהצדדים מלפני הנישואין/הקשר, אלא אם בני הזוג ערכו הסכם ממון ובו החריגו במפורש את הזכויות לגבי אותה דירה.

כאמור, ניתן אמנם להגן על הדירה בדרך עריכת הסכם ממון בין בני הזוג, אולם לא תמיד בן/בת-הזוג יסכימו לחתום על הסכם ממון. כמו כן, מאחר ובמקרים מסוימים ניתן לתקוף ולנסות לבטל הסכמי ממון בבית משפט.

צא ולמד, כי העברת דירה במתנה לילד/ים מבעוד מועד תבטיח את ההגנה המשפטית מקסימלית מפני חשיפה לתביעה עתידית מצד בן/בת זוג לגבי הדירה.

יתר על כן, לפי חוק הירושה, התשכ”ה-1965 לבן/בת-זוג עשויות להיות מוקנות זכויות במקרה של פטירת בן/בת-הזוג האחר, גם אם נערכה צוואה (כגון: הגנה מפני פינוי – מעין “דיירות מוגנת” בדירת המגורים, תביעה למזונות מנכסי העיזבון, ועוד), וגם משכך העברת אותה דירה במתנה מבעוד מועד לילד/ים בהחלט מהווה פתרון משפטי מושכל לכל אותן בעיות.

הגדלת אחוז המימון להלוואת משכנתה בקניית דירה

לפי הנחיות בנק ישראל (פורסמו בסוף חודש אוקטובר 2012) חלה מגבלה על מימון הלוואה מובטחת במשכנתה לגבי מי שיש לו יותר מדירה אחת (“משקיעים”) לעומת רוכש שהדירה הנרכשת מהווה עבורו “דירה ראשונה” בחייו, או רוכש של “דירה יחידה” (“משפרי דיור”).

כלומר, החלוקה היא לשלוש קבוצות:

  • רוכשי דירה ראשונה: יוכלו לקבל מהבנק למשכנתאות מימון של עד 75% משווי הדירה הנרכשת.
  • רוכשי דירה יחידה (“משפרי דיור”): יוכלו לקבל מבנק למשכנתאות מימון בשיעור של עד 70%.
  • רוכשי “דירה נוספת” (“משקיעים”): יוכל לקבל מבנק למשכנתאות מימון בשיעור של עד 50% בלבד.

במידה ורוכש שהוא “משקיע” יבצע עסקת העברה של דירה/ות קיימת/ות ללא תמורה לקרוב משפחה (עד 24 חודשים ממועד רכישת הדירה הנוספת, או עד 12 חודשים ממועד קבלת החזקה במקרה של דירה חדשה מקבלן), אזי הוא יעבור מהקבוצה השלישית לקבוצה השנייה וייחשב בתור “משפר דיור”, וכך יכול ליהנות מאפשרות למימון בנקאי גבוה באופן משמעותי (20% נוספים).

כמו כן, אותו רוכש יחסוך סכום כסף נכבד במס הרכישה (ההפרש עשוי להגיע לעשרות אלפי שקלים!), מאחר וישלם בגין הדירה הנרכשת מס מופחת לפי מדרגות המס של “דירה יחידה”.

הגנה על זכויות בן/בת זוג מפני חובות לנושים

מדובר על העברת זכויות במקרקעין בין בני זוג, כאשר נכס רשום רק על-שם אחד הצדדים (הצד שחשוף לסיכון כלכלי).

במקרים בהם נכס מקרקעין נרשם במהלך נישואין רק על-שם אחד מבני הזוג, אולם בפועל מהווה רכוש משותף של שני הצדדים (מכוח חוק יחסי ממון).

ניתן לבצע העברה של מחצית הזכויות לבן/בת הזוג האחר מבעוד מועד, כדי להכין את הקרקע ולהגן על זכויותיו של אותו צד אחר מהנושים של של הצד הראשון (החייב), בהתרחש קשיים כלכליים וחובות, צפי לעיקולים, הליכי פשיטת רגל, וכו’ (וזוכרים את המקרה של העברת מחצית בית המגורים בהרצליה פיתוח ע”י נוחי דנקנר על-שמה של אשתו…?).

חסכון של מס שבח בהורשה עתידית של דירת מגורים

לפי סעיף 49ב(5) לחוק מיסוי מקרקעין, המוכר דירת מגורים מזכה שקיבל המוכר בירושה, יהיה פטור ממס שבח, ובלבד שהתקיימו כל אלה:

“(א). המוכר הוא בן זוגו של המוריש, או צאצא של המוריש, או בן זוגו של צאצא של המוריש;

(ב). לפני פטירתו היה המוריש בעלה של דירת מגורים אחת בלבד;

(ג). אילו היה המוריש עדיין בחיים ומוכר את דירת המגורים, היה פטור ממס בשל המכירה.”

דוגמה לתכנון מס אפשרי באמצעות עסקת מתנה

לפלוני יש שתי דירות מגורים, המיועדות ב-120 שנה שלו לילדיו.

אם הוא יוריש את שתי דירותיו לילדיו בעת פטירתו, ילדיו לא יוכלו לנצל את הפטור של ‘דירת ירושה’ בעת מכירתן (שכן, התנאי שבס”ק ב’ לעיל אינו מתקיים).

אולם, אם הוא יעביר דירה אחת במתנה לילדיו עוד בחייו, אזי בעת פטירתו הוא ייוותר בעלים של דירת מגורים יחידה, או אז יורשיו יוכלו למכור את הדירה בעתיד בפטור ממס מכוח הוראת הסעיף הנ”ל (שכן, התנאי שבס”ק ב’ לעיל מתקיים), וזאת גם אם בזמן המכירה יהיו לילדים מספר דירות מגורים נוספות (הערה: סכום תקרת הפטור במס שבח מוגבל עד לסך של כ-4.8 מיליון ש”ח).

__________

קשה לכם להחליט על עורך דין לליווי עסקת מתנה? יודעים למה?

כי עם כל הכבוד לעורכי דין אחרים, בסוף עסקים עושים עם אנשים.

בואו לפגוש אותנו ותרגישו באינטואיציה שלכם האם אנחנו מתאימים לכם.

קדימה, דברו איתנו: 03-9499555
__________
.

איך מבצעים עסקת העברה ללא תמורה?

העברה ללא תמורה נחשבת לעסקה במקרקעין, לכל דבר ועניין.

להלן נפרט – בקצרה – את שלביה השונים של עסקת העברת דירה ללא תמורה.

שלב ראשון – מעמד חתימת הסכם מתנה

מעמד חתימת עסקת העברה ללא תמורה לוקח בממוצע כשעה.

במסגרת עסקת מתנה (של דירה, בית, מגרש, וכו’), בין היתר, על הצדדים לחתום על מספר מסמכים משפטיים, כלהלן:

  • על המעביר של הנכס לחתום על תצהיר ‘נותן מתנה’ עם אימות חתימה בפני עורך דין.
  • על הנעבר של הנכס לחתום על תצהיר ‘מקבל מתנה’ עם אימות חתימה בפני עורך דין.
  • ניתן לחתום (אך אין חובה) על הסכם מתנה, אשר יגדיר במידת הצורך באופן מסודר את תנאי העסקה, במידה והיא כוללת תנאים מיוחדים, אשר הוסכמו מראש בין הצדדים (כגון: מתנה המותנית בתנאים מסוימים, לשם הגבלת מכירת הדירה על ידי מקבל המתנה, לשם הגנת זכות המגורים והשימוש בדירה של נותן המתנה, קבלת דמי שכירות עתידיים, ועוד).
  • על הצדדים לחתום על שטרי מכר (ולחלופין, אם מדובר על זכויות חכירה – שטרי העברת זכות שכירות) עם אימות חתימה בפני עורך דין.
  • במקרה שהזכויות בדירה אינן רשומות בטאבו, אלא ברשות מקרקעי ישראל, או בחברה משכנת, יש לחתום על מסמכים נוספים הכרוכים בהעברת הזכויות במרשם המתאים.
  • מומלץ לחתום גם ייפוי כוח בלתי חוזר עבור עורך הדין המטפל, לצורך יישום העסקה (ולעניין זה, ראה הרחבה בנפרד בהמשך).

במקרה בו נרשמת במסגרת העסקה גם הערת אזהרה, יש לחתום על טופס בקשה לרישום הערת האזהרה עם אימות חתימה בפני עורך דין.

נוסף על כך, על הצדדים לחתום על טופס ‘הצהרה על נכונות הפרטים בהצהרה מקוונת’ לצורך הגשת הדיווח על עסקת המתנה לרשות המסים (באמצעות משרדי מיסוי מקרקעין).

שלב שני – דיווח למיסוי מקרקעין

את הדיווח למיסוי מקרקעין יש להגיש תוך 30 יום מתאריך חתימת העסקה.

ואם חל מס – יש לשלמו תוך 60 יום.

להסבר מפורט בכל הקשור עם נושא הדיווח למיסוי מקרקעין – ראה בנפרד בהמשך.

שלב שלישי – קבלת אישורי מסים

במסגרת העסקה יש לקבל אישורי מסים המופנים לרשם המקרקעין, לצורך העברת הזכויות בטאבו (או במרשם המתאים) משמו של נותן המתנה לשמו של מקבל המתנה.

אישורי המסים הנדרשים הם –

  • אישור מס שבח.
  • אישור מס רכישה.
  • אישור עירייה.

לעניין אישורי מס שבח ומס רכישה – ראו הסבר מפורט בנפרד בהמשך.

אישור עירייה לטאבו –

כאמור, לצורך רישום העברת הזכויות בדירה על שם מקבל המתנה (ומעבר לאישורי מס רכישה ומס שבח), יש לקבל גם אישור עירייה (הערה: נדרש אישור מקורי, התקף ליום בו יוגש התיק לרישום).

בעקרון, המצאת אישור עירייה (ובשמו הרשמי: “תעודה לרשם המקרקעין”) היא חובה המוטלת נותן המתנה.

סעיף 324 לפקודת העיריות [נוסח חדש], אשר כותרתו “העברת מקרקעין טעונה תעודה על תשלום חובות לעירייה”, קובע:

“324. (א) לא תירשם בפנקסי המקרקעין כל העברה של נכס, אלא אם הוצגה לפני הרשם, או לפני עוזר הרשם, תעודה חתומה בידי ראש העירייה, המעידה שכל החובות המגיעים לעירייה מאת בעל הנכס ביחס לאותו נכס עד ליום מתן התעודה והנובעים מהוראות הפקודה או מדין אחר – סולקו במלואם או שאין חובות כאלה.”

אישור העירייה מתייחס לשני עניינים:

  • ארנונה: האישור מתייחס להיעדר חובות של נותן המתנה בגין חיובי ארנונה לעירייה.
  • היטל השבחה: האישור מתייחס להיעדר חוב (או פטור) של נותן המתנה בגין היטל השבחה (ואגרות והיטלי פיתוח).

הזמנת אישור העירייה מתבצעת לאחר חתימת עסקת המתנה בדרך של פנייה אל העירייה, או הרשות המקומית. ניתן להגיע פיזית (בימי ושעות קבלת קהל) למוקד של אגף הגבייה (מחלקת אישורים לטאבו) המטפל בנושא ולהגיש את הבקשה באמצעות מילוי טופס ייעודי, ולחלופין לבצע זאת על ידי משלוח בקשה בכתב (בדואר אלקטרוני או בפקסימיליה).

לבקשה יש לצרף:

  • העתק של הסכם המתנה (קרי: התצהירים של נותן המתנה ושל מקבל המתנה).
  • נסח טאבו (לחלופין, אישור זכויות עדכני של המרשם המתאים).
  • צילומי תעודות הזהות של שני הצדדים לעסקה (כולל ספחים).

כדאי לדעת, כי בחלק מן הרשויות המקומיות ניתן לבצע את הפנייה באופן פשוט באמצעות הגשת הבקשה באתר האינטרנט של העירייה (מילוי ומשלוח של טופס מקוון).

קבלת התעודה כרוכה בתשלום אגרה (משתנה, בערך בין 50-100 ש”ח).

הטיפול בבקשה זו לוקח (בממוצע) עד 30 יום. אולם, לעתים, בייחוד כאשר קיימת היתכנות לאפשרות בדבר חיוב בהיטל השבח (כגון: במקרים של דירות גג ובתים צמודי קרקע) ההליך יכול לקחת עד 3-4 חודשים.

כמו כן, יצוין, כי במסגרת הטיפול בבקשה לקבלת אישור העירייה לטאבו יתכן ותבוצע ביקורת בנכס (על ידי פקח – בדיקה, מדידה וכו’) לצורכי ארנונה והיטל השבחה.

ברוב כמעט מוחלט של המקרים, עסקה של העברה ללא תמורה לקרוב לא תיחשב מבחינת העירייה כפעולה של “מימוש זכויות” בנכס (מכר), כך שלא יחול בגינה חיוב בהיטל השבחה (אם יש). ויובהר, כי אין המדובר על פטור מלא בתשלום היטל השבחה, אלא רק על דחייה של מועד החבות (התשלום), לפי העיקרון של “רצף מס”; כלומר, לעניין זה מקבל המתנה “נכנס לנעלי” נותן המתנה (לפי הסטטוס שבתאריך הרכישה המקורי של הנותן).

לשם מתן אישור היעדר חבות בגין היטל השבחה במסגרת העברת זכויות במתנה, הרשות המקומית דורשת שהצדדים יחתמו על תצהיר (“כתב התחייבות”; מאומת בפני עורך דין), לפיו מקבל המתנה ייטול על עצמו לשלם (בעת מימוש הזכויות בעתיד, קרי: בבנייה, או במכירה) את מלוא החיובים כחוק גם עבור התקופה שבמהלכה נותן המתנה היה הבעלים (הערה חשובה: מומלץ לבחון מראש את כל הנושא הזה מול הרשות המקומית הספציפית).

שלב רביעי – הגשת התיק לרישום בטאבו

זהו השלב האחרון.

לצורך רישום העברת הזכויות יש לצרף לתיק המוגש לטאבו לקט של מסמכים, כמפורט להלן:

  • צילומי תעודות זהות של הצדדים לעסקה (העתק “נאמן למקור” מאושר על ידי עורך דין).
  • שני עותקים של שטרי מכר (לחלופין, אם מועברות זכויות חכירה – שטר העברת זכות שכירות).
  • אישור מס שבח.
  • אישור מס רכישה.
  • אישור עירייה.
  • צילום רישיון עורך דין (אם עורך דין מגיש את התיק לרישום).
  • כמו כן, יש לצרף לתיק אסמכתא בדבר תשלום אגרה לטאבו (רישום עסקת מתנה בטאבו כרוך בתשלום אגרה בסך 42 ש”ח, נכון לשנת 2024).

יצוין, כי ניתן גם לבצע רישום בטאבו של עסקת מתנה בדרך של הגשה מקוונת באתר משרד המשפטים (הערה: האפשרות הזו מיועדת רק לעורכי דין בעלי כרטיס ייעודי לחתימה אלקטרונית).

לשם כך, יש לצרף קבצים סרוקים (כשהם חתומים אלקטרונית) של המסמכים שפורטו לעיל, כאשר השטר צריך להיות בפורמט של “שטר מכר בהגשה מקוונת בלבד”, ובנוסף לצרף טופס “כתב הצהרה והתחייבות של עו”ד להגשה מקוונת לשם רישום פעולות ועסקאות” (ואין צורך לצרף צילום רישיון עורך דין).

בסוף התהליך, כדאי להוציא נסח טאבו ולוודא שהרישום בוצע בהצלחה.


חתימה על ייפוי כוח בלתי חוזר וחשיבותו

במעמד חתימת עסקת המתנה, רשאים הצדדים לחתום גם על ייפוי כוח בלתי חוזר.

זהו ייפוי כוח לפעולות במקרקעין, הניתן מאת מעביר המתנה למקבל המתנה, הכולל הוראות בלתי חוזרות ובלתי ניתנות לביטול (מאומת על ידי עורך דין, או נוטריון מוסמך), לצורך טיפול בעסקה מול הרשויות השונות, לרבות רישום העברת הזכויות בדירה על-שם הנעבר בלשכת רישום המקרקעין (טאבו).

הדבר יבטיח את סיום העסקה באופן מוצלח, כלומר, העברה של הזכויות הקנייניות בנכס והשלמת עסקת המתנה בדרך של רישום הזכויות בטאבו על ידי עורך הדין מיופה הכוח המטפל בעסקה מטעם הצדדים. לחתימה על ייפוי כוח בלתי חוזר עשויים להיות מספר יתרונות בולטים, לדוגמה:

  • ייפוי הכוח יאפשר לעורך הדין המטפל בעסקה לייצגם מול הגורמים הרלוונטיים לצורך ביצוע העסקה בפועל.
  • ייפוי הכוח יחסוך לצדדים את הצורך בהגעה למשרדו של עורך הדין המטפל לצורך השלמת חתימות על טפסים, בקשות, אישורים ומסמכים נוספים הכרוכים בעסקה.
  • במקרה בו נותן המתנה חלילה יהיה בלתי כשיר ו/או ילך לעולמו בטרם עת, לפני השלמת הליכי הרישום הסופיים בטאבו, עורך הדין יוכל להמשיך בטיפול המשפטי לפי ייפוי הכוח, ללא עיכובים ו/או בעיות מיותרים.
  • למקרה שלאחר החתימה המעביר יתחרט וירצה לחזור בו מהעסקה (חרף התנגדות הנעבר).

לפי פסיקת בתי המשפט, ייפוי כוח בלתי חוזר מהווה מסמך אקוטי, המעיד על ‘גמירות דעת’ של נותן מתנה להענקתה באופן סופי ומוחלט למקבל המתנה.

הערה: העניין עשוי להיות רלוונטי, במקרה שהנותן יחליט לחזור בו מהעסקה בעתיד, וירצה לבטל את המתנה. קצרה היריעה מלפרט כאן את העילות המשפטיות הקיימות לעניין ביטול של מתנה, בין היתר, לפי חוק המתנה, תשכ”ה-1968 (כגון: התנהגות מחפירה, הרעה ניכרת במצב הכלכלי של נותן המתנה וכו’), וכן לפי חוק החוזים (חלק כללי), תשל”ג-1973 (‘פגם ברצון’, כגון: טעות, הטעיה, מרמה, עושק ועוד), ולכן נסביר על-כך במאמר נפרד המוקדש לסוגיה.

מעוניינים לקרוא על החשיבות של ייפוי כוח בלתי חוזר בעסקאות מתנה? לחצו על הקישור.

העברת דירה ללא תמורה – עסקת מתנה מותנית ומנגנוני הגנה

כללי

עסקת העברת דירה במתנה יכולה להיות הדירה (כלומר, בת-ביטול), או בלתי חוזרת (כלומר, אינה ניתנת לביטול).

כמו כן, העסקה יכולה להיות בלתי מסויגת, דהיינו, ללא תנאים כל שהם, או מותנית וכפופה לתנאים ומנגנוני הגנה משפטיים מסוימים.

סעיף 24 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל”ג-1973 קובע:

“24. תוכנו של חוזה יכול שיהיה ככל אשר הסכימו הצדדים.”

בהמשך, סעיף 30 לחוק האמור קובע:

“30. חוזה שכריתתו, תכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים, בלתי מוסריים או סותרים את תקנת הציבור – בטל.”

לפיכך, הסכם העברה ללא תמורה ניתן להכפיף לתנאים (‘הענקה על תנאי’) לפי רצון וצרכי הצדדים, בהתאם לנסיבות העניין וכפי שיוסכם ביניהם, ובלבד שהתנאים הללו יהיו חוקיים, מוסריים ולא יעמדו בניגוד לתקנת הציבור.

פעמים רבות מתבצעות עסקאות מתנה משיקולים הנובעים מתכנון מס ו/או או מתוך ראיה הצופה את פני העתיד. לכן, לעתים ירצה מעניק המתנה להשאיר בידיו שליטה עתידית על הנכס המועבר ולהגביל מראש את זכויותיו של מקבל המתנה באופן כל שהוא, באמצעות יצירת מנגנוני הגנה מתאימים.

חשוב לציין, כי ניתן גם להבטיח את קיומו של תנאי מסוים בדרך של רישום הערת אזהרה בלשכת רישום המקרקעין (טאבו) לטובת המעביר על זכויות הנעבר, על מנת למנוע ממקבל המתנה לבצע דיספוזיציה (פעולה משפטית) עתידית בדירה (כגון: מכירה, שעבוד, השכרה וכדומה), ללא קבלת הסכמה באישור מראש ובכתב מאת נותן המתנה, בהתאם להוראות ספציפיות, אשר אותן קובעים הצדדים ביניהם במסגרת הסכם המתנה.

תמרורי אזהרה –

ברמת העיקרון העברה ללא תמורה הנובעת מתוך שיקולים של תכנון וחסכון במס היא חוקית, אולם חשוב לדעת שהעסקה חייבת להיות אמיתית.

כמו כן, אמנם ניתן להתנות את הענקת המתנה בתנאים, אולם הדבר מצריך תשומת לב מיוחדת ובחינה מדוקדקת לעומק, ואין ערובה לכך שמיסוי מקרקעין אמנם יכירו בעסקה כלגיטימית (קרי – הם עשויים לטעון שהלכה למעשה הדירה נשארה בידי נותן המתנה).

נוסף על כך, יש להיזהר מהענקת מתנה ‘מחמת מיתה’, אשר אינה בת-תוקף לפי הוראת סעיף 8(ב) לחוק הירושה, התשכ”ה-1969 (ועל כך נפרט במאמר נפרד).

על כן, נדגיש שטרם ביצוע עסקת העברה ללא תמורה חשוב מאוד להיוועץ באשר לסוגיות הללו עם עורך דין מנוסה המתמחה במקרקעין והיבטי מיסוי. בהחלט ניתן ויש לשאוף לבנות קונסטלציה משפטית נכונה ומיטבית, על מנת להימנע ממצב בעייתי של עסקת מתנה שרשות המסים תראה בה כמהווה עסקה מלאכותית (פיקטיבית). תוכלו לקרוא התייחסות נוספת לנושא בחלקו האחרון של המדריך.

כיצד ניתן להגן על דירה במתנה? – דוגמאות מהפרקטיקה

דוגמה מס’ 1 – 

ניתן להבטיח מראש, כי הורה הנותן דירה במתנה לילד/ים יהיה רשאי להתגורר בדירת המתנה עד יום מותו (מתן זכויות חזקה ושימוש בדירה).

בנוסף, ניתן להבטיח, כי נותן המתנה (נניח שיעבור לבית אבות, דיון מוגן, או לכל מקום מגורים אחר) יהיה זכאי לקבל את מלוא דמי השכירות בגין דירת המתנה, כל עוד הוא בין החיים (ואם מדובר על הענקה במשותף על ידי שני הורים – עד לשארית חייו של ההורה הנותר בחיים אחרון מהם).

דוגמה מס’ 2 – 

ניתן לקבוע מראש בהסכם, כי מקבל המתנה לא יהיה רשאי למכור את הדירה ו/או להעבירה ללא תמורה לצד שלישי, מבלי לקבל על-כך אישור מראש ובכתב מאת נותן המתנה, כל עוד ההורים (או האחרון מהם) הם בין החיים, ואף לאחר-מכן למשל: מגבלה לפיה הדירה לא תימכר עד לתאריך X, או עד שמקבל המתנה יגיע לגיל מסוים).

דוגמה מס’ 3 –

כדאי להתגונן מראש בפני חשיפה למצב בו מקבל המתנה עלול לאבד את הדירה במקרים אשר אינם בשליטתו (חובות לנושים, עיקולים, פשיטת רגל וכו’).

לעניין זה, ניתן לקבוע מראש בהסכם, כי מקבל המתנה לא יהא רשאי לשעבד ו/או למשכן את הדירה, מבלי לקבל על-כך אישור מראש ובכתב מאת נותן המתנה (כדי למנוע מצב שבו מקבל המתנה משעבד את הדירה לבנק כדי לקבל הלוואה כספית, ובהמשך לא עומד בתשלום החזרי משכנתה, ואז הבנק יוציא את הדירה למכירה במסגרת הליכי הוצאה לפועל וכינוס נכסים).

דוגמה מס’ 4 – 

ניתן לקבוע מראש, כי מקבל המתנה לא יהיה רשאי להעביר בעתיד את הדירה, כולה ו/או חלקה, בין אם בתמורה ובין אם ללא תמורה, לבן או בת זוג.

למשל, מצב בו ההורים מעניקים דירה במתנה לבנם והוא מעביר בהמשך את מחציתה במתנה לאשתו. כדי למנוע זאת, הסכם המתנה יכלול סעיף האוסר ואף לא מאפשר לו (‘אין בכוחו’) לבצע העברה של הדירה ללא אישור מראש ובכתב מאת ההורים וכו’.

דוגמה מס’ 5 –

בנוסף, מומלץ להגן על הדירה מפני מצב של גירושין של מקבל המתנה.

שכן, עשויה לעלות בבית המשפט טענה מצד בן או בת הזוג לקיומם של יחסי שיתוף ממוניים ביחס לדירת המתנה (בייחוד במצב שבני זוג התגוררו בדירה, השקיעו בה כספים, שיפצו אותה, או נהנו מדמי השכירות שהופקדו לחשבון המשותף, ועוד).

בהסכם המתנה יוכנס תנאי לפיו במצב של פירוד ו/או גירושין תפקע המתנה, כך שזכויות הבעלות בדירה יוחזרו על-שם ההורים. חשוב להקפיד על ניסוח מפורט וברור של מנגנון הפקעת המתנה, במידה והתנאי יתקיים (כדי שבית המשפט ישתכנע שמדובר בתנאי אמיתי, ולא בהסכם פיקטיבי).

כמו כן, ניתן לקבוע מגבלת זמן לתחולת העניינים הללו (למשל: הגבלה שתוסר לאחר 15 שנות נישואין, וכו’).

על רקע הדברים הללו, נציין, כי ניתן לשלב את הנושא עם עריכת הסכם ממון (למשל: הורים העבירו לטובת הבן דירה במתנה, בהמשך הוא מתחתן, והם רוצים להבטיח שהדירה תהיה רק שלו).

דוגמה מס’ 6 –

כדאי גם להגן על הדירה מפני פטירה (חלילה) של מקבל המתנה…

נניח שהורים העבירו דירה במתנה לילד שלהם, ובחלוף מספר שנים הוא לפתע נפטר.

במקרה כזה, יתכן והצדדים מעוניינים שהבעלות על הדירה תחזור להורים (ולא, למשל: תחולק לפי דין בירושה לטובת בן/בת הזוג והנכדים) ו/או להבטיח את השליטה ו/ואו זכות המגורים ו/או השימוש שלהם בדירה להמשך חייהם (או האחרון מהם) וכו’.

בדרך של עריכת צוואה על ידי מקבל המתנה – המהווה מעין ‘פוליסת ביטוח’ לדירה למקרה של אסון – ניתן לקבוע מראש מנגנון הגנה מסודר וברור לתרחיש כאמור.

דוגמה מס’ 7 –

נאמנות. זהו פתרון מתוחכם, המהווה כלי משפטי עצמתי ואפקטיבי.

קיימת אפשרות להעניק את הדירה במתנה לטובת הבן או הבת (או לרכוש במתנה עבורם), אולם לרשום אותה על-שם ההורים.

במקרה כזה, רכישת הדירה והדיווח למיסוי מקרקעין מבוצעים על הילד, אבל רישום הדירה בלשכת רישום המקרקעין (טאבו) נעשה על-שם ההורים (כנאמנים).

כך, משיגים ארבעה דברים:

  • הילד לא יכול למכור את הדירה ללא הסכמת ההורים ו/או ידיעתם.
  • מההורים נחסך תשלום מס הרכישה הגבוה בגין רכישה של דירה נוספת.
  • בעתיד, ההעברה לילד/ה (הנהנה) תהיה פטורה לחלוטין ממס (לא תהווה אירוע מס).
  • הנאמנות מרחיקה את הדירה מבן או בת הזוג (יוצרת חיץ של הפרדה רכושית, השוללת עירוב נכסים, טענת יחסי שיתוף ממוניים ביחס לדירה וכו’).

העברה ללא תמורה – מס רכישה

מס רכישה מופחת בהעברה לקרוב

במסגרת עסקה של העברה ללא תמורה של דירה במתנה מיחיד לטובת מי שמוגדר בתור “קרוב”, זכאי הנעבר לקבל פטור חלקי בתשלום מס רכישה, באופן שהחיוב יהיה בשיעור של שליש ממס הרכישה הרגיל (המלא).

להלן הגדרת המונח “קרוב” בתקנות מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)(מס רכישה), תשל”ה-1974 (להלן: ‘תקנות מס רכישה’):

“קרוב” – בן זוג, לרבות מי שהיה בן זוג במשך ששה חדשים שקדמו למכירת זכות במקרקעין, הורה, צאצא, בן-זוגו של צאצא, אח ואחות.”

תקנה 20 לתקנות מס רכישה, קובעת כך:

“במכירת זכות במקרקעין ללא תמורה מיחיד לקרובו, יהיה מס הרכישה שליש ממס הרכישה הרגיל.”

מהו אופן חישוב המס?

קודם יש לחשב את מס הרכישה הרגיל הנגזר מהשווי (המחיר המלא של הנכס המועבר, ליום העסקה), ואז את התוצאה המתקבלת מחלקים ל-3.

הקלות מס רכישה בהעברה בין בני זוג

מתנה בין בני זוג של זכויות בדירה שבה שניהם מתגוררים (נכון ליום ביצוע העסקה) היא פטורה באופן מלא מתשלום מס רכישה.

לעניין זה, קובעת תקנה 21 לתקנות מס רכישה:

“על אף האמור בתקנה 20 מכירת זכות במקרקעין בדירת מגורים ללא תמורה לבן-זוג המתגורר יחד אתו בדירה פטורה ממס רכישה.”

ברם, אם בני הזוג אינם מתגוררים יחד באותה דירה (למשל: כאשר מדובר בדירה המשמשת אותם לשם השקעה), תחול תקנה 20 (ראו לעיל), כלומר, מקבל המתנה ישלם לפי שיעור של שליש ממס הרכישה הרגיל.

מובהר, כי המונח בני זוג כולל ידועים בציבור, וכן בני זוג חד-מיניים.

טיפ שכדאי לדעת: העברה של דירה במתנה מהורים לילד ולבן/בת-זוגו נכנסת תחת ההגדרה של “קרוב”; אולם, במצב ההפוך, לא ייחשב/תיחשב בן/בת הזוג בתור “קרוב/ת משפחה” של הורי בן/בת הזוג השני/יה לעניין מס רכישה (אבל ניתן ליישם פתרונות משפטיים של תקדימים בנושא ולחסוך במס! מוזמנים לדבר איתנו).

לתשומת לב, במדריך מס הרכישה שלנו כאן באתר, תוכלו לקרוא מידע נוסף על מדרגות מס רכישה בעסקת מתנה, וכן ישנו קישור לסימולטור (מחשבון שבאתר רשות המסים) באמצעותו תוכלו לבצע הדמיה של חישוב מס הרכישה הצפוי לכם במסגרת העסקה.

העברה ללא תמורה לתושב חוץ

מה שיעור מס רכישה בגין העברה ללא תמורה לקרוב שהוא תושב חוץ?

ובכן, הכללים הם כמו בכל עסקת העברה ללא תמורה (כפי שהוסברו למעלה):

  • אם תושב חוץ מקבל המתנה אינו “קרוב” של נותן המתנה – ישולם מס הרכישה הרגיל.
  • אם תושב חוץ מקבל המתנה הוא “קרוב” מס הרכישה שישולם יהיה שליש ממס הרכישה הרגיל.
  • אם תושב חוץ מקבל המתנה הוא בן/זוג זוג והם מתגוררים יחד בדירה הנעברת יהיה פטור מלא ממס רכישה.

בהקשר זה, חשוב לדעת, כי תושב חוץ הרוכש דירה בישראל אינו זכאי ליהנות מההקלה של מדרגות מס רכישה נמוכות (גם אם אין לו דירה בישראל ו/או בחו”ל).

לפיכך, על תושב חוץ לשלם את המס כנגזרת המחושבת לפי מדרגות מס הרכישה הגבוהות, קרי – אלו החלות בגין ‘דירה נוספת‘ (בין 8% ועד 10% משווי העסקה).

העברה ללא תמורה – מס שבח

פטור ממס שבח למעביר (נותן המתנה)

במסגרת העברה ללא תמורה “מיחיד לקרובו”, כמוגדר בחוק מיסוי מקרקעין (למשל: הורים לילדיהם), זכאי המעביר נותן המתנה לקבל פטור ממס שבח לפי סעיף 62 לחוק מיסוי מקרקעין.

נבהיר, כי הפטור לפי סעיף 62 לחוק חל לא רק לגבי דירות מגורים, אלא על כל העברה ללא תמורה של “זכות במקרקעין” (כגון: מגרש, חנות, משרד, וכו’).

כאשר מבוקש פטור לפי הסעיף הזה, הנעבר מקבל המתנה למעשה “נכנס לנעלי” נותן המתנה לעניין יום הרכישה ושווי הרכישה (המקוריים), כפי שהם היו בידי המעביר, כלומר, גם יום הרכישה וגם המחיר נשמרים, בדיוק כפי שהם היו לנותן המתנה (לפי עקרון “רצף מס”).

נשוב וניגע בנקודה זו בהמשך, אולם על מנת להעמיד דברים על דיוקם, בשלב זה נציין כאן שלמעשה אין המדובר על פטור ממס במובן הרגיל, כזה “השובר” את רצף המס, אלא רק על דחיית מס.

כמו כן, כדאי לדעת שאם עבור נותן המתנה הדירה המועברת היא דירתו היחידה, קיימת לו גם האפשרות לעשות שימוש בפטור הרגיל ממס שבח בגין מכירת “דירה מזכה” יחידה לפי סעיף 49ב(2) לחוק), במקום בסעיף 62 לחוק.

עוד נציין, כי בתאריך 1.8.2013 חלו שינויים (הרפורמה) במסגרת חוק התקציב לשנים 2013-4 (תיקון 76 לחוק מיסוי מקרקעין) בהגדרת “קרוב” לעניין מס השבח בעסקאות העברה ללא תמורה בין קרובים, לפיהם בוטל הפטור בהעברה בין אחים וגיסים (למעט אם מקור הזכות של המעביר התקבלה במתנה או בירושה מאת הורה או הורי הורה).

סעיף 62 בנוסחו העדכני קובע כך:

“מתנות לקרובים (תיקון מס’ 26) תשנ”ד-1994 (תיקון מס’ 76) תשע”ג-2013

62. (א) מכירת זכות במקרקעין והקניית זכות באיגוד ללא תמורה מיחיד לקרובו – יהיו פטורים ממס; לעניין זה, “קרוב” – קרוב כאמור בפסקאות (1) ו-(2) להגדרה “קרוב” שבסעיף 1, וכן אח או אחות, לגבי זכות שקיבלו מהורה או מהורי הורה בלא תמורה או בירושה.”

הגדרת המונח קרוב לפי סעיף 1 לחוק מיסוי מקרקעין קובעת כך:

“קרוב” לאדם פלוני –

(1) בן-זוג;
(2) הורה, הורי הורה, צאצא, צאצאי בן-זוג ובני-זוגם של כל אחד מאלה;
(3) אח או אחות ובני-זוגם;
(4) איגוד שהוא בשליטתו.”

יש לשים לב, כי הגדרת המונח “צאצא” כוללת לא רק ילד, אלא גם נכד, נין, וכו’. ברם, אחים של המוכר אינם בגדר הגדרת “קרוב” (למעט העברת זכויות שמקורן במתנה או ירושה, כאמור לעיל בסיפא לסעיף 62 לחוק), וגם גיסים לא נכללים.

יתר על כן, יש לתת את הדעת לכך, כי הגדרת המונח “קרוב” בתקנות מס רכישה שונה מהגדרת המונח “קרוב” בחוק מיסוי מקרקעין. כפי שצוין לעיל, “קרוב” לפי התקנות הוא בן זוג, הורה (אך לא כולל הורה של בן או בת זוג), צאצא (נכד, נין) בן או בת זוג של צאצא, אח ואחות.

כפועל יוצא מכך – תיתכן עסקה הפטורה מתשלום מס שבח לפי הוראות סעיף 62 לחוק, אך לפי התקנות לא תינתן בגינה ההקלה (של שליש) בתשלום מס הרכישה, וכן להפך.

דוגמאות –

  1. מתנה מסב לנכד פטורה ממס שבח ותינתן גם הקלה במס רכישה, אולם במצב ההפוך תהיה ההעברה פטורה רק ממס שבח.
  2. העברת זכויות במתנה בדירת מגורים על ידי הורים לטובת ילד ובת זוגו תהיה פטורה ממס שבח ותינתן גם הקלה במס הרכישה, אולם במצב ההפוך לא יינתנו פטור ממס שבח ו/או הקלה במס רכישה לגבי זכויות המועברות מבת הזוג להורים שלו (הערה: יש לזה פתרונות משפטיים, מוזמנים לדבר איתנו).
  3. במקרה של אחים עדיין מס הרכישה מחושב לפי שליש מהמס הרגיל לפי תקנה 20 גם במקרה בו הפטור במס השבח מכוח סעיף 62 לחוק כלל אינו חל (במצב שהדירה לא התקבלה במתנה או בירושה מהורים והורי הורים).

מכירת דירה שהתקבלה במתנה – תקופות צינון (מקבל המתנה)

מה קורה כאשר מקבל המתנה יהיה מעוניין למכור את הדירה?

סעיף 49ו. לחוק מיסוי מקרקעין מהווה הוראה אנטי תכנונית הקובעת כי בעת מכירת דירה שהתקבלה במתנה (או חלק ממנה) – אם המעביר נותן המתנה עשה שימוש בפטור ממס לפי סעיף 62 לחוק (דחיית מס) – מקבל המתנה חייב להמתין עד חלוף מועד של תקופות צינון המנויות בחוק, עד שיהיה זכאי בעתיד למכור אותה בפטור ממס שבח.

הוראת הסעיף נועדה למנוע שימוש לרעה בפטור לפי סעיף 62 לחוק, באופן שאדם שהוא ‘מרובה דירות’ לא יוכל להעביר את דירתו לקרובו על מנת שהלה ימכור אותה מיד בהמשך מכוח הפטור ממס שבח בגין מכירת ‘דירת מגורים מזכה’ יחידה (סעיף 49ב(2) לחוק).

ונדגיש, כי עמידה בתקופות הצינון היא הכרחית על מנת שמקבל המתנה יהיה זכאי למכור אותה בפטור מלא ממס שבח (ובכפוף ליתר התנאים הקבועים בחוק). אם לא כן, הוא יהיה זכאי רק לפטור החלקי של חישוב מס לינארי (מוטב), וזאת בהתאמה למצב שהיה קורה אילו המעביר נותן המתנה היה מוכר בעצמו את הדירה לצד שלישי (כלומר, מקבל המתנה “נכנס לנעלי” נותן המתנה).

ההבחנה לעניין תקופות צינון שבחוק לגבי מכירת דירה שהתקבלה במתנה מבוססת על סוגיית מגורי המוכר מקבל המתנה בדירה אותה הוא קיבל במתנה, בהתאם לשתי החלופות הבאות:

  • אם המוכר לא התגורר בדירה – תקופת צינון של 4 שנים
  • אם המוכר התגורר בדירה – תקופת צינון של 3 שנים

לעניין זה, כדאי לדעת:

  • אם המוכר מקבל המתנה התגורר בדירה – תקופת הצינון נספרת מהיום שהוא החל לגור בדירה דרך קבע בהיותו בעל הדירה.
  • אם המוכר מקבל המתנה לא התגורר בדירה – תקופת הצינון נספרת מהיום שקיבל את המתנה.
  • מתנה בתוך התא משפחתי (דהיינו: הורים + ילדים קטינים) לא תחייב המתנה כאמור (כלומר, אין תקופת צינון).
  • במידה ומקבל המתנה הוא קטין, תקופת הצינון נספרת רק בהגיעו לגיל 18 שנה.

דגשים נוספים בנושא –

חשוב לדעת, כי אם נותן המתנה עושה שימוש בעסקת המתנה בפטור ממס שבח של “דירה יחידה” לפי סעיף 49ב(2) לחוק (ולא לפי סעיף 62 לחוק), אזי לא תחולנה תקופות צינון במכירת דירה שהתקבלה במתנה האמורות לעיל של 3 או 4 שנים.

במקרה כזה, יש לבחון האם המוכר מקבל המתנה זכאי בעצמו בעת המכירה לקבלת הפטור הרגיל במס שבח בגין מכירת “דירה יחידה” לפי סעיף 49ב(2), לגביה יש תקופת צינון של 18 חודשים בלבד (וממועד קבלת המתנה, ללא קשר למגוריו בדירה וכו’).

כלומר, במצב שבו נותן מתנה מעביר את דירת המגורים היחידה שלו (ובכפוף ליתר התנאים בחוק), לעתים יהיה כדאי לנצל דווקא את הפטור לפי סעיף 49ב(2) לחוק, על מנת שתקופת הצינון של המוכר מקבל המתנה תתקצר באופן משמעותי בעת מכירת הדירה על ידו.

יום הרכישה בהעברה ללא תמורה

מהו יום הרכישה?

סוגיית “יום הרכישה” עשויה להיות רלוונטית כאשר מקבל המתנה ימכור את הדירה בעתיד.

ולמה הכוונה?

ובכן, אם דירת המתנה הנמכרת תהיה דירתו היחידה של מקבל המתנה בעת המכירה – הוא יהיה זכאי לקבל פטור מלא ממס שבח לפי סעיף 49(ב)2 לחוק, ולכן ממילא ליום הרכישה לא תהיה משמעות בהיבט המיסוי.

ברם, אם דירת המתנה הנמכרת לא תהיה דירתו היחידה (כלומר, הוא יהיה ‘מרובה דירות’) – הוא לא יהיה זכאי ליהנות מהפטור הנ”ל במס שבח, או אז ליום הרכישה תהיה משמעות. שכן, חישוב השבח (וחיוב המס בגינו) יבוצע בהתאם לתאריך הרכישה והשווי ההיסטוריים של מעביר הדירה, כפי שהיו במועד הרלוונטי.

אם במסגרת עסקת המתנה נותן המתנה עשה שימוש בפטור ממס שבח לפי סעיף 49ב(2) לחוק, אזי “יום הרכישה” של המוכר מקבל המתנה יהיה יום חתימת עסקת המתנה.

לעומת זאת, אם במסגרת עסקת המתנה נותן המתנה עשה שימוש בפטור ממס שבח לפי סעיף 62 לחוק, זוהי רק דחיית מס ולפי עקרון “רצף המס” יחושב השבח בהתאם לתאריך ולשווי ההיסטוריים.

סעיף 29 לחוק שכותרתו “שווי רכישה ללא תמורה” קובע:

“29. שווי הרכישה של זכות במקרקעין שנתקבלה על ידי המוכר ללא תמורה הוא שוויה ביום קבלתה, ואולם אם מכירתה למוכר היתה פטורה ממס לפי הסעיפים 62, 63, 66 ו-69, יהיה שוויה השווי שהיה נקבע לפי פרק זה אילו נמכרה על ידי מי שממנו נתקבלה.”

בנוסף, סעיף 37 שכותרתו “יום הרכישה” מחיל את העיקרון הזה על עסקאות העברה ללא תמורה:

“37. “יום הרכישה” לענין חישוב השבח והמס:

(1) לגבי זכות במקרקעין שנרכשה לאחר תחילתו של חוק זה –

(א) […] ואולם לגבי זכות במקרקעין ששווי רכישתה נקבע לפי סעיפים 28, 30, או לפי התנאי שבסעיף 29 כשווי שהיה נקבע אילו מכר אותה האדם שממנו רכש אותה המוכר, יהיה יום הרכישה, היום שהיה נקבע כיום הרכישה לצורך קביעת השבח והמס אילו מכר אותה אותו אדם.”

הפרשנות של הסעיפים הללו נבחנה על ידי בית המשפט העליון בפסק דין מכונן בדיני מיסוי מקרקעין בתיק ע”א 260/83 מנהל מס שבח נ’ אברהם יוסף, שם נקבע:

“המסקנה המתבקשת והעולה מעל פני ההוראות הללו היא, שבמקרים אלה ייעשה החישוב בדרך מיוחדת השומרת על הרציפות והשוללת יצירת מצב ששבח שהתהווה בפרק זמן מסוים לא יובא כלל בחשבון בעת חישוב שיעור מס השבח בעקבות מכירת הנכס, במכירה היוצרת חבות בתשלום מס.”

מהו יום הרכישה?

מרובי דירות זכאים לקבלת פטור חלקי במכירת דירה לפי חישוב לינארי (מס מוטב), לפיו רק התקופה שעד ליום 01.01.2014 תהיה פטורה ממס.

משכך, לאור העובדה שסעיף 62 מהווה רק דחיית מס, כפי שהוסבר לעיל, הרעיון הוא – ככל שתאריך הרכישה הוא היסטורי יותר (ובהינתן שמחיר הדירה עלה במרוצת השנים) – כך גם סכום החיוב הצפוי במס בעת המכירה יהיה נמוך יותר.

לעומת זאת, שימוש בפטור ממס שבח בגין “דירה יחידה” לפי סעיף 49ב(2) לחוק “שובר” את רצף מס בין נותן המתנה ובין מקבל המתנה. ולכן, המקבל לא “נכנס לנעלי” הנותן, כמו בסעיף 62 לחוק, אלא “זכאי” לשווי רכישה חדש וליום רכישה חדש, בהתאם לתאריך של עסקת המתנה.

כך, למשל, בעת מכירת הדירה על ידי מקבל המתנה בעתיד הוא לא יוכל לעשות שימוש בפטור הלינארי במס שבח ו”להיכנס לנעלי” נותן המתנה (לעניין סכום הרכישה המקורי והתאריך הקובע לחישוב המס), מה שעשוי להגדיל את סכום מס השבח שהוא יחויב לשלם בעת מכירת הדירה (ושוב, זה רלוונטי רק אם בעת מועד מכירתה העתידי הוא עצמו לא יהיה זכאי לנצל את הפטור הרגיל לפי סעיף 49ב(2) לחוק, מאחר ויהיה ‘מרובה דירות’).

באיזה סעיף פטור כדאי לנותן המתנה להשתמש?

ובכן, התשובה היא מורכבת ותלויה בנתונים העשויים להשתנות ממקרה למקרה (תכנון מס).

דוגמאות –

  1. מצב שבו מקבל המתנה צופה שיתכן והוא יהיה מעוניין לא להמתין לסיום תקופת הצינון של 4 שנים (לפי החלופה שהוא לא מתגורר בדירה), אלא למכור את דירת המתנה כעבור 18 חודשים בלבד, על מנת לשדרג אותה לדירה חדשה עבורו, או לעשות שימוש אחר בכספי התמורה שיתקבלו ממכירתה.
  2. בהעברה ללא תמורה בין אחים (ושסעיף 62 לא חל לגביה), ניתן לעשות שימוש בסעיף 49ב(2) לחוק (ובכפוף לעמידה ביתר התנאים לעניין זה).
  3. כאשר הצפי הוא שמחיר הדירה בעת מכירתה לא יעלה (ולמצער, לא באופן ניכר), בהתייחס למועד קבלת הדירה במתנה על פני ציר הזמן שעד למועד מכירתה, בהיבט של חישוב מס השבח הלינארי (וזאת, בהינתן שהמוכר מקבל המתנה יהיה באותה עת ‘מרובה דירות’).

כמובן, שיש עוד דוגמאות של שיקולים וכל מיני ניואנסים קטנים שלא ניכנס אליהם כאן.

על כן, מומלץ להיוועץ באופן פרטני בנושא זה עם עורך דין המתמחה במיסוי מקרקעין, על מנת לבחון מהי החלופה המיטבית מבין שני סעיפי הפטור הללו, בהתאם לנתונים ולצרכים הספציפיים שלכם.

מידע נוסף על פטור ממס שבח ניתן לקרוא כאן באתר במדריך המקיף שלנו בנושא.

רישום דירה על שם הילד (בזמן קנייתה) בהיבט של מס שבח

חושבים לרשום את הדירה על שם הילד?

גזירות מיסוי הנדל”ן בישראל, ובעיקר מדרגות מס הרכישה הגבוהות בעת רכישת ‘דירה נוספת’ ע”י משקיעים (דירה שניה, שלישית וכיו”ב), המתחילות ב-8% כבר מהשקל הראשון ויכולות להגיע עד 10% משווי העסקה, הביאו בשנים האחרונות לגל של תכנוני מס נפוצים של ביצוע עסקאות מתנה, לרבות קניית דירה להשקעה בדרך של רישום דירה על שם ילד (בגיר, מעל גיל 18) ו/או על שם קרוב משפחה אחר.

קיימים שלושה מקרים שכיחים בהם נעשה רישום דירה על שם הילד:

  • קניית דירה לצורכי השקעה: ההורים מעוניינים לרכוש דירה להשקעה עבורם, משיקולי מס הם רושמים אותה על שם הילד.
  • קניית דירה במתנה לילד: ההורים רוכשים דירה במתנה לילד, הם שמשלמים את מלוא התמורה בגינה.
  • קניית דירה בסיוע של ההורים: הילד רוכש עבורו דירה, ההורים משלמים (לחלופין, מעניקים לילד במתנה) חלק מהכסף הנדרש.

כפי שכבר צוין לעיל, רישום דירה על שם בן משפחה בהחלט עשוי להביא לחסכון של עשרות אלפי שקלים במס רכישה, בהנחה שלאותו קרוב משפחה אין דירה נוספת.

עם זאת, חשוב לדעת, כי לעניין זה עשויה להיות השלכה משפטית בהיבט של מס השבח, בזמן מכירה עתידית של הדירה.

למה הכוונה?

ובכן, לפי סעיף 49ו(ג)1 לחוק גם קבלת 50% לפחות ממחיר הדירה במתנה, בכסף, במהלך 3 שנים אשר קדמו לתאריך רכישתה, מהווה דירה שנתקבלה במתנה.

סעיף 49ו(ג) לחוק קובע:

“(1) יראו קבלת 50% לפחות ממחיר הדירה במתנה, בתוך שלוש שנים שקדמו לרכישתה, כקבלתה במתנה;”.

לפיכך, מכירה עתידית של “דירת מתנה” כזו כפופה לתקופות הצינון של 3 או 4 שנים החלות לפי חוק מיסוי מקרקעין.

כדאי להביא גם זאת בחשבון במסגרת תכנון מס אופטימלי.

הערה נוספת – 

המשמעות של רישום דירה על שם הילד היא, כי הדירה הנרכשת היא בבעלות הילד ושייכת לו באופן מלא, על כל הנובע והמשתמע מכך (וזאת, בין אם הילד השתתף בתהליך רכישת הדירה ובמימונה, ובין אם לא).

בהיבט הקנייני, חשוב להבין, כי אירועים לא צפויים עלולים לקרות במהלך השנים לזכויות בדירה כשהיא רשומה על שם הילד, ובין היתר: גירושין של הילד, פטירה של ההורים, פטירה של הילד, עיקולים בשל חובות אותם צבר הילד שהדירה רשומה על שמו וכיו”ב (וראה לעיל: לעניין מנגנוני ההגנה המשפטיים האפשריים).

העברה ללא תמורה בין אחים

העברה ללא תמורה בין אחים – מס שבח

סעיף 62 לחוק מיסוי מקרקעין קובע, כי מכירת זכות במקרקעין מיחיד לקרובו (כהגדרתו בחוק, ראה לעיל) תהיה פטורה ממס שבח.

כפי שצוין לעיל, הסעיף שנה במסגרת תיקון 76 לחוק, כאשר לאחר התיקון – זכות במקרקעין המועברת בין אחים ללא תמורה תהיה פטורה ממס שבח רק אם הזכות התקבלה אצל האח (המעביר) במתנה או בירושה מאת הורי האחים או מהורי הוריהם.

לפי החלטת מיסוי מספר 6642/21 ככל שיוכח כי כל הכספים אשר שימשו לרכישת הדירה המועברת (או לפחות 95% מהכספים) במתנה מקום במתנה, ובנוסף כי הדירה הועברת בין אחים במתנה וללא תמורה כל שהיא, יראה מיסוי מקרקעין בדירה זו כאילו היא התקבלה בתור ‘מתנה בעין’ ויהיה ניתן ליישם את תחולת סעיף 62 לחוק על הדירה המועברת במתנה.

חובת ההוכחה ונטל הראיה שהדירה המועברת נרכשה מכספים שהתקבלו במתנה מהורים או מהורי הורים – מוטלת על הנישום מבקש הפטור.

כמו כן, על מכר ללא תמורה בין אחים יחולו ההוראות בעניין ‘תקופות הצינון’ במכירת הדירה לצורך שימוש בפטור לפי סעיף 49ב(2) לחוק מיסוי מקרקעין, בהתאם להוראות החוק (וראה בנושא זה לעיל).

העברה ללא תמורה בין אחים – מס רכישה

במקרה של העברה ללא תמורה בין אחים מס הרכישה מחושב לפי שליש ממס הרכישה הרגיל, בהתאם לתקנה 20.

לתשומת לב, האמור לעיל חל גם אם הפטור במס השבח מכוח סעיף 62 לחוק כלל אינו חל (במצב שהדירה לא התקבלה במתנה או בירושה מהורים או מהורי הורים, כפי שהובהר לעיל).

העברה ללא תמורה בין בני זוג

כללי

ניתן לבצע העברה ללא תמורה של זכויות במקרקעין (כגון: דירת מגורים, מגרש, חנות, וכו’) בין בני זוג (נשואים, ידועים בציבור, חד-מיניים, וכו’).

עסקת העברה ללא תמורה בין בני זוג מהווה אירוע מס*.

לעניין מס שבח –

בעסקת העברה ללא תמורה בין בני זוג ניתן לבקש פטור (מלא) ממס שבח לפי סעיף 62 לחוק (למעשה, זוהי דחיית מס – וראה לעיל).

לעניין מס רכישה –

בעסקת העברה ללא תמורה בין בני זוג קיים פטור חלקי – החיוב במס רכישה מבוצע לפי 1/3 ממס הרכישה הרגיל (לפי תקנה 20 לתקנות מס רכישה).

ברם, אם מדובר על העברת זכויות בדירה בין בני זוג, אשר מתגוררים בדירה (המועברת) יחד כזוג – קיים פטור מלא, כך שהחיוב במס רכישה יהיה אפס (לפי תקנה 21 לתקנות מס רכישה).

* הערה:  יש לאבחן בין מקרה של עסקת מתנה “רגילה” של העברת זכויות בדירה בין בני זוג, המבוצעת במהלך התקין של החיים המשותפים, כאמור לעיל, ובין מקרה בו מדובר על העברת זכויות במקרקעין ‘אגב גירושין’ (או בפרידה במקרה של בני זוג ידועים בציבור), בין אם זו עסקת מתנה ובין אם זו עסקה בתמורה, אשר אינה מהווה “עסקה במקרקעין”; כלומר, העברת דירה בגירושין לא מהווה אירוע מס, ולכן גם אין בגינה חיוב כל שהוא בתשלום מס שבח ו/או מס רכישה, וזאת לפי סעיף 4.א לחוק מיסוי מקרקעין.

העברת זכויות בדירה בין בני זוג – דוגמאות

דוגמה ראשונה – 

דירת מגורים רשומה בשלמות על שם אחד מבני הזוג.

הצד הרשום כבעלים מעוניין להעביר לצד השני מחצית מהזכויות בדירה, כך שתהיה רשומה בטאבו על-שם שני בני הזוג בחלקים שווים (1/2 לכל צד).

דוגמה שנייה – 

דירת מגורים רשומה בשלמות על שם אחד מבני הזוג.

הצד הרשום כבעלים מעוניין להעביר לצד השני חלק מסוים מהזכויות בדירה, כך שתהיה רשומה בטאבו על-שם שני בני הזוג בחלקים לא שווים (למשל: 2/3 לצד אחד ו- 1/3 לצד שני).

דוגמה שלישית – 

דירת מגורים רשומה על-שם שני בני הזוג.

הצדדים מעוניינים שהזכויות בדירה תועברנה ביניהם כך שרק אחד מבני הזוג יהיה הבעלים הרשום של הדירה בטאבו (1/1 חלקים; בשלמות).

העברת דירה במתנה לילד קטין

מיהו קטין?

כאשר מבצעים עסקת העברה ללא תמורה של דירת מגורים לילד, יש חשיבות משפטית לשאלה האם מדובר בילד קטין, או בגיר.

סעיף 3 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ”ב-1962 (להלן – “חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות”) קובע, כלהלן:

“אדם שלא מלאו לו 18 שנה הוא קטין; אדם שמלאו לו 18 שנה הוא בגיר.”

כעולה מהאמור לעיל, במידה והמדובר בילד מתחת לגיל שנה 18 הוא קטין.

העברה ללא תמורה לילד קטין טעונה אישור בית משפט

סעיף 4 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קובע, כלהלן:

“פעולה משפטית של קטין טעונה הסכמת נציגו; ההסכמה יכולה להינתן מראש או למפרע לפעולה מסוימת או לסוג מסוים של פעולות. יכול נציגו של קטין לבטל הסכמתו לפעולה כל עוד לא נעשתה הפעולה.”

כעולה מכאן, העברת דירה במתנה מקטין, וכן הענקת דירה במתנה לקטין, טעונה הסכמה של שני הוריו, שכן החוק הנ”ל גם קובע שהוריו של קטין הם האפוטרופוסים הטבעיים שלו.

בנוסף, לפי סעיף 20 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, קיימת הגבלה לגבי פעולות מסוימות של קטין באופן הבא:

“ואלה הפעולות שבהן אין ההורים מוסמכים לייצג את הקטין בלי שבית המשפט אישרן מראש:

(1). העברה, שעבוד, חלוקה, או חיסול של יחידה משקית בחקלאות, בתעשייה, במלאכה או במסחר, או של דירה;
(2). פעולה שתוקפה תלוי ברישום בפנקס המתנהל על פי חוק;
(3). נתינת מתנות, זולת מתנות ותרומות הניתנות לפי הנהוג בנסיבות העניין;
(4). נתינת ערבות;
(5). פעולה משפטית בין הקטין לבין הוריו או קרובי הוריו, זולת קבלת מתנות הניתנות לקטין.”

הנה כי כן, כדי לבצע עסקת העברה של דירת מגורים במתנה מההורים לילד קטין, או העברת דירה במתנה מילד קטין להוריו, חייבים לקבל אישור של בית משפט, לצורך קבלת תוקף משפטי לעסקה.

מבחינה פרוצדורלית, לצורך אישור עסקת מתנה במקרקעין לגבי קטין, יש להגיש בקשה לאישור הסכם המתנה לבית המשפט לענייני משפחה (הערה: הדבר כרוך בתשלום אגרת משפט). הבקשה תידון על ידי בית המשפט לאחר העברתה לאפוטרופוס הכללי (משרד המשפטים, מטעם מדינת ישראל) לשם קבלת עמדתו לגבי הבקשה., כאשר בית המשפט יבחן האם עסקת המתנה עומדת בכפיפה אחת עם טובתו של הקטין, כך שזכויותיו לא תיפגענה.

היבטי מיסוי בהעברת דירת מגורים לקטין

כללי –

עסקת העברה ללא תמורה של דירה מהורה לקטין מהווה אירוע מס*.

סעיף 9(ג1א)(2)(ב)(2) לחוק מיסוי מקרקעין קובע את החזקה הבאה (הוראה אנטי תכנונית):

“יראו רוכש ובן זוגו, למעט בן זוג הגר דרך קבע בנפרד, וילדיהם שטרם מלאו להם 18 שנים, למעט ילד נשוי – כרוכש אחד.”

לפיכך, במישור של מיסוי מקרקעין, קרי: מס שבח ומס רכישה, עסקת העברת דירה במתנה מהורה לילד קטין לא תיגרע את הדירה ממניין מספר הדירות הנחשבות בבעלות ההורה נותן המתנה, בהיות שכאמור הילד הקטין משויך לאותו תא משפחתי (אלא אם המדובר בילד נשוי), וזאת כל עוד טרם מלאו לו 18 שנה.

לעניין מס שבח –

במסגרת עסקת מתנה מהורה לילד קטין ניתן לבקש פטור (מלא) ממס שבח לפי סעיף 62 לחוק (דחיית מס – וראה לעיל).

לעניין מס רכישה –

קיים פטור חלקי: החיוב במס רכישה מבוצע לפי 1/3 ממס הרכישה הרגיל (לפי תקנה 20 לתקנות מס רכישה – וראה לעיל).

* הערה:  יש לאבחן בין מקרה של עסקת מתנה “רגילה”, כאמור לעיל, ובין מקרה בו מדובר על העברת זכויות במקרקעין לילד קטין המבוצעת ‘אגב גירושין’ (או בפירוד במקרה של בני זוג שהם ידועים בציבור), בין אם זו עסקת מתנה ובין אם זו עסקה בתמורה, היא אינה מהווה “עסקה במקרקעין”; כלומר, העברת דירה לקטין במסגרת גירושין לא מהווה אירוע מס, ולכן גם אין חיוב כל שהוא בתשלום מס שבח ו/או מס רכישה לפי סעיף 4.א לחוק.


העברת דירה במתנה עם משכנתא

במקרים רבים, נעשית העברת דירה במתנה עם משכנתא.

לעניין זה, חשוב לדעת, כי בהעברה ללא תמורה של זכויות במקרקעין, כאשר רובצת על הנכס המועבר משכנתא, קיימת דרישה עקרונית מצד הבנק לפיה מלוא החוב בגין ההלוואה ייפרע לפני ביצוע הליך רישום העברת הזכויות בנכס על-שם מקבל המתנה בטאבו, או במרשם המתאים.

כלומר, ככלל, בעסקת העברת דירה במתנה עם משכנתא, הבנקים למשכנתאות אינם מאשרים לנותן המתנה לבצע המחאה (העברה) של חוב המשכנתא על-שם מקבל המתנה*.

* הערה: החריג הוא מצב בו העברת דירה עם משכנתא נעשית בין בני זוג, כאשר צד אחד רשום כבעלים של כל הדירה והוא מעוניין להעביר לצד השני מחצית מן הזכויות בה (או אז, שניהם גם יחד יהיו לווים ממשכנים).

אז מה עושים?

ובכן, בעסקת העברת דירה במתנה עם משכנתא קיימות שתי נקודות זמן אפשריות לפירעון משכנתה:

  • הראשונה: מעביר המתנה יפרע את מלוא יתרת הסילוק של המשכנתא לפני חתימת עסקת המתנה.
  • השנייה: מעביר המתנה יפרע את המשכנתא לאחר חתימת עסקת המתנה. כלומר, לצורכי תכנון מס, בשלב הראשון – תיחתם עסקת העברת דירה במתנה עם משכנתא (בהיות שהמועד “הקובע” מבחינת מיסוי מקרקעין הוא תאריך החתימה), ואילו בשלב השני – רק לאחר שהמשכנתא תיפרע במלואה בעתיד (לדוגמה: כעבור 5 שנים), יבוצע הרישום של העברת הזכויות בדירה בטאבו (הבהרה: בתקופת הביניים מעביר המתנה הוא שימשיך לשלם את ההחזרים החודשיים, עד לסילוק מלא של ההלוואה ומחיקת המשכנתא).

תמרור אזהרה!

מצב בו מקבל המתנה לוקח על עצמו לשלם את החזרי הלוואת המשכנתא במקום נותן המתנה, עלול ליצור ‘תאונת מס’. שכן, מבחינה משפטית נטילת החיוב לפירעון המשכנתא על ידי המקבל עשויה להיחשב כתשלום תמורה לנותן המתנה (הערה: ככל הידוע, ברמת הפרקטיקה מיסוי מקרקעין אמנם אינם נוהגים לבדוק ו/או לאכוף את הנושא הזה, אולם, לכאורה, החשיפה האמורה עדיין קיימת).


העברת דירה ללא תמורה – היטל השבחה

לפי חוק התכנון והבניה, התשכ”ה-1965 – השבחה היא עליית השווי של מקרקעין עקב אישור תכנית, מתן הקלה או התרת שימוש חורג בנכס.

הרציונל הוא, כי במקרים בהם שווי הנכס עלה עקב השקעה של הרשות המקומית באזור ובפיתוחו, אזי בעת מכירת הנכס על בעליו להשיב את עלויות הפיתוח היחסיות, בזכותן הושבח המחיר של הנכס.

הוראת סעיף 1(א)(3) לתוספת השלישית לחוק הנ”ל קובעת, כי “העברה ללא תמורה מאדם לקרובו”, אינה מהווה “מימוש זכויות” לצורך הקמת החבות בתשלום היטל השבחה.

מכאן, כדי שעסקה במקרקעין לא תיחשב “מימוש זכויות”, עליה למלא אחר שני תנאים (מצטברים):

  • הראשון : ההעברה צריכה להיות ללא כל תמורה כל שהיא.
  • השני: ההעברה חייבת להיות לטובת מי שמוגדר “קרוב”, כמשמעות מונח זה בסעיף 1 לתוספת השלישית  – “בן זוג, הורה, הורה הורה, צאצא או צאצא של בן הזוג , אח ובני זוגם”.

מספר דגשים –

לתשומת לב, ההגדרה של קרוב לעניין היטל השבחה שונה מזו הקבועה ביחס למס שבח וביחס למס רכישה.

כפועל יוצא מכך, אם מקרקעין ניתנו במתנה למי שאינו נכנס להגדרה של “קרוב”, אזי העברה כזו תיחשב “מימוש זכויות”, כלומר, תגרום לחיובו של נותן המתנה בתשלום היטל השבחה (אם יש חיוב).

בכל מקרה, יש לזכור, כי הוראת הסעיף הקובעת, כי מתנה לקרוב אינה נחשבת למימוש זכויות אין פרושה מתן פטור מלא וסופי מהיטל השבחה, אלא מהווה רק דחיית מס של התשלום למועד בו מקבל המתנה יבצע בעצמו מימוש זכויות במקרקעין (קרי: מכירה של הנכס, או תוספת של בנייה בנכס מכוח הזכויות הבלתי מנוצלות).

למעשה, מקבל המתנה “נכנס לנעלי” נותן המתנה, באופן שגובה היטל ההשבחה יחושב באופן רטרואקטיבי, וזאת החל למן מועד רכישת הנכס על ידי נותן המתנה.


דיווח על העסקה למיסוי מקרקעין והגשת שומה עצמית

לפי החוק, חובה לדווח על העסקה תוך 30 יום למיסוי מקרקעין.

בטופס ההצהרה חובה לציין, בין היתר, את פרטי הצדדים, תאריך ומהות העסקה, תיאור הנכס (לרבות שווי הדירה המועברת), ועוד.

בנוסף, יש למלא את סעיף הפטור המבוקש (אם מבוקש) בגין מס שבח, וכן את סעיף ההקלה המבוקשת (אם מבוקשת) בגין מס רכישה.

ניתן לעשות כן בדרך של הגשת שומה עצמית.

לעניין מס רכישה יש להצהיר על הערך הריאלי של העסקה כאילו הדירה נמכרה ב’שוק החופשי’ (עסקה של ‘מוכר מרצון לקונה מרצון’) ולפרט את החישוב ואת סכום מס הרכישה הנגזר מהנתונים הרלוונטיים, כלומר: לפי מדרגות מס רכישה (דירה יחידה / דירה נוספת), הקלה בהעברה לקרוב משפחה, שיעור המס לתשלום לפי השומה העצמית, וכו’.

לתשומת לב, כדי לחשב את סכום המס בעסקת העברה בין קרובים, קודם כל יש לגזור את מס הרכישה לפי השווי המלא של הדירה, ואז את סכום המס המתקבל יש לחלק לשלוש (לאור הפטור של 1/3 בהעברה לקרוב משפחה).

כמו כן, במידה ומבוצעת העברה של רק חלק מדירה (לדוגמה: מחצית מהזכויות בה), קודם כל יש לחשב את סכום המס לפי השווי המלא של הדירה, ואז גם לחלק את סכום המס המתקבל לפי החלק היחסי המתאים של הזכויות המועברת בנכס (בדוגמה שהובאה יש לחלק את סכום המס לפי 1/2).

היה והערכת השווי היא סבירה והגיונית, רוב הסיכויים שמיסוי מקרקעין יקבלו את השומה העצמית שלכם. במקרים מסוימים, יהא צורך להגיש חוות-דעת שמאית לגבי מחיר הדירה ולעתים גם לנהל בהמשך משא-ומתן במסגרת הליך של דיון מול רשויות המס לעניין גובה המס לתשלום.

את מס הרכישה (אם חל) לפי השומה העצמית יש לשלם תוך 60 יום מתאריך העסקה.

כדי לדעת מהו המחיר הריאלי של הדירה, ניתן לגלוש באתר האינטרנט של מיסוי מקרקעין בו יש מאגר מידע נדל”ן, הכולל נתונים היסטוריים של עסקאות מכר אחרות אשר בוצעו לגבי דירות דומות בבניין ו/או בסביבה. ניתן גם להיוועץ בעניין זה עם מתווך נדל”ן, או עם שמאי מקרקעין. במקביל, ניתן לברר באופן עצמאי מהם המחירים המבוקשים עבור נכסים דומים בלוחות ופרסומים שונים באינטרנט.

כמו כן, ייעוץ מקצועי של עורך דין המתמחה במקרקעין הוא חיוני בהקשר זה, ולעתים עשוי לחסוך לכם סכומי כסף נכבדים.


העברה ללא תמורה מלאכותית – זהירות נדרשת! | פסק דין שמרת

הרציונל של הפטור לפי סעיף 62 לחוק הוא להקל על העברות של זכויות במקרקעין בתוך ‘הגרעין המשפחתי’.

הנחת הבסיס של המחוקק היא שאלו הן עסקאות אמיתיות, אשר התכלית המהותית שלהן אינה בגדר העברות ‘מסחריות’ מלאכותיות.

לאור העובדה שמס הרכישה למשקיעים שזו עבורם ‘דירה נוספת’ (לעומת רוכשים של ‘דירה יחידה’, או משפרי הדיור) נגזר לפי מדרגות בשיעורים גבוהים המתחילים מ-8% ועד 10% משווי העסקה, הולכת וגוברת התופעה של תכנוני מס בנדל”ן. הנפוצים ביניהם הם – העברות ללא תמורה של דירות לקרוב (לרוב, ילד או הורה), או רכישת דירה ורישומה על שם הילדים מלכתחילה.

תיק ו”ע 24989-09-18 שמרת נ’ מנהל מיסוי מקרקעין טבריה ואח’

ביום 06.02.2020 ניתן פסק דין של ועדת הערר (נצרת).

בני הזוג שמרת היו בעלים של בית בכורזים בו הם התגוררו (דירתם היחידה). בשנת 2015 הם רכשו עבורם בית חדש ביישוב טבעון, ועברו להתגורר בו. מלכתחילה, הם תכננו למכור את הבית בכורזים על מנת לממן את רכישת הבית בטבעון.

לאחר שלא צלח בידם למכור את הבית בכורזים, ביום האחרון של מניין תקופת החפיפה של 24 החודשים (הערה: כפי שהייתה אז), הם העבירו את הבית בכורזים לטובת האם של בת הזוג (שהתגוררה בשכירות בכפר עזה). באותו היום גם חתמה האם על צוואה, במסגרתה היא ציוותה להם את מלוא הזכויות בבית בכורזים. על הנכס גם הייתה רשומה משכנתה. האם נפטרה (באופן לא צפוי) כעבור כחודש ימים.

לא עלה בידי בני הזוג לא להוכיח שהאם היא זו שקיבלה את דמי השכירות. הם גם לא הוכיחו שהיא זו ששילמה את החזרי המשכנתה. כמו כן, לבני הזוג ארבעה ילדים. האם לא הייתה מעורבת בטיפול בנושא הבית בכורזים (השכרה, הצגה לקונים פוטנציאלים, ועוד). כמו כן, ימים ספורים בלבד לפני חתימת עסקת המתנה עוד התנהל משא ומתן מול קונים למכירת הנכס (ושלא צלח).

ועדת הערר קבעה שעסקה העברת הבית בכורזים לאם במתנה מהווה עסקת העברה ללא תמורה מלאכותית. לאחר בחינת כל הראיות שהובאו בתיק היא הגיעה לכלל מסקנה שלא היה מאחורי העסקה שום טעם מסחרי, מלבד הניסיון של בני הזוג שומרת להתחמק מתשלום מס רכישה בגין רכישת הבית בטבעון.

עינינו רואות, כי לפני ביצוע עסקת העברה ללא תמורה חובה לנקוט משנה זהירות על מנת להימנע מתאונת מס מצערות מסוג זה (הבאנו רק את תמצית העובדות, ההנהלות בני הזוג שמרת הייתה שזורה ברצף של טעויות קשות).

תכנון מס הוא חוקי!

חשוב להיוועץ עם עורך דין מקרקעין ומיסוי מומחה, אשר צבר ניסיון פרטי מוכח בתחום (אחד שכבר ביצע מאות על מאות עסקאות העברה ללא תמורה).

על עורך הדין לשלוט בכל נדבך ורובד של עסקאות מתנה ורזי המיסוי ולהיות בקיא בכל הניואנסים החמקמקים והחשובים שישנם בנושא.

יש להקפיד לבצע את העסקה לאחר בחינה מוקדמת דקדקנית של קשת הנתונים הרלוונטיים, באופן מיטבי ובטוח, תוך מתן הגנה מקסימלית.


יצירת קשר

משרד עורכי דין עמית ורד ישמח לסייע לכם בכל עניין משפטי.

אם התרשמתם ממשרדנו ומתהליך העבודה שלנו בכל הקשור עם תחום המקרקעין, לרבות ליווי עסקאות העברה ללא תמורה, כמו גם מהערך המוסף אותו באפשרותנו להעניק לכם, והנכם מעוניינים לקבל ייעוץ ו/או ליהנות משירותינו המשפטיים, הנכם מוזמנים ליצור איתנו קשר ולתאם פגישת ייעוץ ו/או לקבל הצעת מחיר ונשמח להציע לכם מענה ופתרונות מקצועיים ומותאמים אישית, לפי הנתונים, המטרות והצרכים הספציפיים שלכם.

נשמח לראותכם ולהכירכם.

לייעוץ ו/או תיאום פגישה – התקשרו עכשיו: 03-9499555

 

__________

העברה ללא תמורה

“ליווי עסקת העברה ללא תמורה של דירת מגורים או כל נדל”ן אחר
דורש שירות משפטי מקצועי, הניתן במיומנות, בשקיפות בזמינות ובאמינות.

כמשרד עורכי דין העוסק מעל שני עשורים בתחום המאתגר והדינמי של מקרקעין ומיסוי,
חשוב לנו להקפיד על עבודה יסודית ומקיפה, וכן על חשיבה יצירתית מחוץ לקופסה.
כל זאת, בשאיפה להעניק ללקוחותינו מעטפת שלמה הנגזרת גם משירות אישי ומסור.”

עמית ורד – משרד עורכי דין ונוטריון
__________
אנחנו כאן בשבילכם לייעוץ משפטי ו/או תיאום פגישה דברו איתנו
up

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

    מעדיפים להתקשר? 03-9499555 | הפנייה אינה מחייבת אתכם. סודיות מובטחת.
    close
    WhatsApp chat