מה עוד לא נאמר על רשלנות רפואית?

המאמר נכתב על ידי עו”ד המתמחה בתביעות רשלנות רפואית, תאונות דרכים, ביטוח ונזיקין.

מבוא

מאמרים רבים עוסקים ברשלנות רפואית, ומסבירים מהי רשלנות רפואית, מהם השלבים לנהל תיק רשלנות רפואית, מה העלויות, מה הפרוצדורה וכיו”ב.

במאמר זה נעסוק בדברים שאותם לא לומדים בשום מקום אלא רק בפרקטיקה של עורכי דין.

נעסוק בכמה בעיות / תובנות שכדאי שכל העוסק בתחום זה יהיה מודע להן מראש:

א.       סינון המקרים המצדיקים תביעה, כבר בתחילת הדרך.

ב.       ההתייעצות השוטפת עם המומחה הרפואי וחשיבותה.

ג.        התמודדות עם קשיים שעולים במסגרת ניסיונות פשרה בתיקי רשלנות רפואית.

סינון המקרים המצדיקים תביעה כבר בתחילת הדרך

הניסיון מלמד שתיקי רשלנות רפואית מתחילים להתפתח החל משלב הטיפול בחולה כאשר החולה חש שאינו מטופל כראוי או כאשר נרמז לו על ידי רופא זה או אחר שאפשר היה אחרת. או אז החולה פונה לעורך דין להתייעץ אם יש לו עילה משפטית לתבוע ברשלנות רפואית.

החולה יעבור לא פעם עורך דין ראשון ועורך דין שני וימשיך במסע החיפושים אחר אותו עורך הדין השלישי אשר יוכל סוף סוף לאשר את תחושותיו של אותו חולה  על כי נעשה לו עוול.

אותו עורך דין שלישי יעבור גם הוא לא פעם מסכת ארוכה של חיפושים אחר מומחה רפואי שיאשר את טענות החולה (להלן: “הלקוח”) ויקבע כי אכן נפלה רשלנות בטיפול הרפואי שניתן ללקוח. עורך הדין השלישי יעבור לא פעם מומחה ראשון, מומחה שני ואז יגיע אל המומחה הרפואי השלישי שיתמוך בטענותיו ויחד הם יצאו לדרך משפטית ארוכה הכרוכה בניהול תביעת רשלנות רפואית.

חשוב לדעת, כי הגשת תביעה משפטית לביהמ”ש בגין רשלנות רפואית, כמו בכל תחום משפטי אחר, איננה המטרה אלא האמצעי. מדובר באמצעי להשגת פיצוי כספי שנועד לפצות את החולה על הנזק שנגרם לו כתוצאה מהרשלנות הרפואית.  אם מתברר כבר בתחילת הדרך כי ישנו קושי בהוכחת אחד המרכיבים הטעונים הוכחה בתביעה מסוג זה (התרשלות, נזק וקשר סיבתי ביניהם) אזי התביעה כולה עשויה לקרוס. מכאן הצורך להיזהר ולברור היטב את אותם מקרים שהם ורק הם מצדיקים הגשת תביעת רשלנות רפואית.

בשוק מצויים מומחים רפואיים רבים אשר מתפרנסים ממתן חוות דעת רפואיות, חלקם כבר אינם רופאים פעילים אלא פנסיונרים וזה עיסוקם. מבלי לפגוע בכל קהל הרופאים הפנסיונרים (שחלקם הגדול עושה עבודתו נאמנה) חשוב לציין כי בחירת המומחה הרפואי היא חשובה מאין כמותה בתיק רשלנות רפואית. לקוח שנדחה פעם אחר פעם על ידי מומחים רפואיים שונים ראוי שישקול את דרכו היטב בטרם יחליט על הגשת תביעת רשלנות רפואית.

עורך דין המתמחה ברשלנות רפואית מחובתו לברור בין אותן תביעות מוצדקות לבין תביעות העשויות במהרה להתברר כתביעות סרק. התייעצות עם מומחה אמין, רציני, שעורך הדין יכול לסמוך על יושרו ומקצועיותו הינה חשובה ביותר להערכה ראשונית נכונה של סיכוייה של תביעת הרשלנות הרפואית.

חשוב להבין שהפניה הראשונית אל המומחה הרפואי אינה נעשית על מנת שימצא “בכל מחיר”  עילה לתביעת רשלנות רפואית אלא ההיפך הוא הנכון: הפניה הראשונית אל המומחה צריכה וחייבת להיות עניינית דהיינו, על מנת שהמומחה יוכל לסייע לעורך הדין לסנן ולברור בין אותן טענות שמצדיקות הגשת תביעה לבין אלו שאינן מצדיקות תביעת רשלנות רפואית.

מתן תשובה שלילית מצד המומחה הרפואי כבר בשלב הראשוני עשויה לחסוך ללקוח ולעורך הדין הרבה עוגמת נפש והוצאות מאחר שניהול תביעה מסוג זה אינו קצר  ואינו פשוט.

כאשר נפלה החלטה, אותר המומחה המתאים ונמצא כי ישנה עילה להגשת תביעת רשלנות רפואית יוצאים לדרך, כתב התביעה מוגש לביהמ”ש ויוצאים לדרך.

אם יש לך עוד שאלות בדבר תביעות אפשריות אתה מוזמן לפנות לעורך דין המתמחה בתחום.

ההתייעצות השוטפת עם המומחה הרפואי וחשיבותה

חשוב מאוד להמשיך ולבחון לכל אורך ההליך המשפטי את סיכויי התביעה. ההליך המשפטי הוא דינמי ואין לשקוט על השמרים.

כך, למשל, כאשר מתקבלת חוות הדעת הנגדית מטעם הרופא / המוסד הרפואי הנתבע, אזי חשוב מאוד שעורך הדין יעבירה לצד שכנגד ויבחן אתו את רצינות טענות ההגנה המועלות. שלב זה של ההתייעצות החוזרת עם המומחה הרפואי נועדה על מנת להעריך את סיכויי התביעה בשלב בו כבר ידוע קו ההגנה שננקט.

גם בשלב זה, הפניה למומחה הרפואי אין מטרתה, כי המומחה יתבצר בעמדתו “בכל מחיר”, להיפך, המטרה היא שהמומחה יהיה פתוח לשמוע את טענות היריב ולייעץ לתובע ולעורך דינו עצת אמת האם המומחה עדיין סבור שהתביעה איתנה.

עצה רפואית זו תסייע לתובע ולעורך הדין לקבל החלטות בהמשך הדרך, לרבות החלטה על פשרה שמטיבה נופלת מסכום התביעה המקורי ויש בה משום ויתור הדדי של הצדדים.

פשרה בתיקי רשלנות רפואית מבוססת על חישוב הנזק המלא וגזירה מתוכו של X אחוזים כתלות בסיכויי התביעה להתקבל. אם למשל סיכויי התביעה להתקבל הם 60% הפשרה תעמוד על 60% מהנזק המלא.

התמודדות עם קשיים במסגרת ניסיונות פשרה בתיקי רשלנות רפואית

בעיה נוספת בה נתקל תובע שיוצא לדרך הארוכה של ניהול תביעת רשלנות רפואית היא הבעייתיות הכרוכה בהליכי פשרה, כגון: הליך גישור, או שמיעת הצעת פשרה מבית המשפט. הליכים אלו נועדו על מנת לאפשר לצדדים להתפשר בסיוע גורם חיצוני כמו מגשר / שופט. התובע תולה תקוות בתהליך זה שיכול לחסוך את העלויות של ניהול ההליך, או לפחות את חלקן, כמו כן הליך זה יכול לאפשר סיום מהיר של ההליך המשפטי.

תהליך ניסיון הפשרה כשלעצמו אורך זמן מה ולעיתים בדיעבד הוא מתברר כזמן שהלך לאבדון ולא הניב את התוצאה המקווה. וזאת למה? משום שהזמן שחולף עד שהתובע מצליח לחלץ תשובה עניינית מצד הנתבע להצעה המועלית אינו מועט, לעיתים חולפים חודשים ארוכים ואף מעבר לכך. הזמן פועל לטובתו של הנתבע, לנתבע לא אצה הדרך ואין לו מה להפסיד מכך שההליך נמשך, ההיפך הוא הנכון. בשלב זה התובע תלוי ברצונו הטוב של הנתבע ו/או של בא כוחו להזדרז ולתת את עמדתו להצעה המועלית. לביהמ”ש אין כוח רב המשפיע על קצב גיבוש העמדה לפשרה אצל המבטחת המעורבת זאת משום שביהמ”ש אינו יכול להכריח צד זה או אחר להתפשר. פשרה מעצם טיבה מצריכה הסכמתם של שני הצדדים. כל שביהמ”ש יכול לעשות הוא לקדם את ההליך בדרך הרגילה, ואולם גם פתרון זה הוא חלקי בלבד מאחר שכל התקדמות של ההליך בדרך הרגילה עשויה להפוך את הפשרה שעל הפרק לבלתי רלבנטית יותר.

זאת ועוד: כאשר המבטחת מגבשת את עמדתה להצעת הפשרה, לא פעם היא עושה ניסיון להיטיב את מצבה עוד על ידי מתן הודעה על כך שהפשרה לא אושרה ואולם אושר סכום מופחת. בשלב זה יעמוד התובע בהתלבטות של ממש שכן לאור הזמן שחלף ואבד לו הוא עשוי לשקול בחיוב ויתור נוסף מצדו לטובת סיום העניין בפשרה סוף סוף. בשלב זה התובע הוא יותר לחיץ והדבר מאפשר למבטחת לנצל את המומנטום ולשפר את מעמדה.

הדרך לפתור בעיה זו מבחינת התובע היא לקיים הליכי פשרה / גישור במקביל לניהול ההליך בדרך הרגילה, דהיינו, לא לאבד זמן על תהליך הפשרה. בכך משדר התובע לנתבע מראש כי ההליך יתקדם בין אם בפשרה ובין אם בדרך הרגילה. במצב כזה הנתבע ישקול היטב את צעדיו ביודעו כי עיכוב בקידום הפשרה לא ייתן לו כל נקודת זכות והוא מסתכן בכך שההליך יתקדם במהירות לעבר פסק דין. פסק דין עשוי לחרוץ את גורלה של התביעה ואף לפגוע בשמו הטוב של הרופא המעורב, לפסוק לתובע פיצוי גבוה יותר מזה המוצע כעת במסגרת הליך הפשרה וכו’. כך, כאשר ידוע מראש כי נכונות התובע לקיים ניסיון פשרה/ גישור אינו מעכב את ההליך המשפטי והדברים יעשו במקביל, הליך הפשרה יהיה כן, אמיתי, הוגן, יעיל, ולא יקפח אף צד מהצדדים.

לסיכום

לא קלה דרכו של תובע בהוכחת תביעת רשלנות רפואית.

עורך הדין המייצג תובע צריך לנהל ההליך בתבונה, להיוועץ במומחים איכותיים, להגיש תביעה רק במקרים המתאימים, ולהוביל את ההליך המשפטי לדרך הנכונה ביותר עבור אותו הלקוח, בשים לב לנסיבות.

אנחנו כאן בשבילכם לייעוץ משפטי ו/או תיאום פגישה דברו איתנו
up

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

    מעדיפים להתקשר? 03-9499555 | הפנייה אינה מחייבת אתכם. סודיות מובטחת.
    close
    WhatsApp chat