מזונות - כל מה שחשוב לדעת על מזונות ילדים בישראל!
לפניכם מדריך משפטי מקצועי על דמי מזונות ילדים.
מאגר המידע שלנו כולל הסברים, טיפים, חקיקה, ועוד…
משרדנו מתמחה בגירושין ודיני משפחה, כולל תביעות מזונות.
מזונות ילדים – תוכן עניינים של המדריך
בחלק זה של האתר, ריכזנו וערכנו עבורכם את כל מה שחשוב לדעת על מזונות ילדים בישראל, כלהלן:
1. מבוא.
2. שירותי המשרד בתחום.
3. מדוע סכום דמי מזונות ילדים הוא כה חשוב?
4. סוגי מזונות ילדים בישראל.
5. מזונות ילדים בגין צרכים “הכרחיים”.
6. מזונות ילדים בגין צרכים מ”דיני צדקה”.
7. כיצד נקבעת חלוקת מזונות ילדים בין ההורים?
8. מזונות ילדים אשר חלים אך ורק על האב.
9. מזונות ילדים אשר חלים על שני ההורים.
10. דמי מדור.
11. הוצאות רפואיות מיוחדות.
12. דמי טיפול.
13. מזונות ילדים בתקופת שירות צבאי (או שירות לאומי).
14. כיצד מחשבים דמי מזונות ילדים?
15. המגמה המתפתחת בפסיקה של עקרון השוויון.
16. מזונות ילדים – זהות התובע/ת.
17. מזונות ילדים – לאיזו ערכאה מגישים?
18. פסיקת מזונות ילדים זמניים.
19. האם ניתן לשנות מזונות פסוקים?
20. הגדלת מזונות (הסבר והפניה למאמר נפרד לעיון בנושא באתר זה).
21. הקטנת מזונות (הסבר והפניה למאמר נפרד לעיון בנושא באתר זה).
22. מזונות ילדים במשמורת משותפת.
23. שאלות ותשובות בנושא מזונות ילדים (הפניה לדף Q&A באתר זה).
24. האם ניתן לחייב אב חורג במזונות ילדים? (הפניה למאמר נפרד באתר זה).
25. כיצד נקבעים מזונות ילדים במשמורת משותפת? (הפניה למאמר נפרד לעיון באתר זה).
26. חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי”ט-1959 (הפניה לנוסח המלא של החוק באתר זה).
27. חוק המזונות (הבטחת תשלום), תשל”ב-1972 (הסבר קצר והפניה לעיון בנפרד באתר זה).
המדריך נכתב ע”י עורך דין גירושין עמית ורד.
לא מצאתם מענה לשאלה ו/או עניין כל שהם? – אל תתייאשו! הנכם מוזמנים ליצור עמנו קשר ונשמח לסייע.
הבהרה משפטית: המידע המובא באתר זה בכללותו (כולל קישורים המופיעים בו), לרבות בחלק זה להלן בנושא מזונות, נועד אך ורק למתן אינפורמציה כללית לקריאה ולהכוונה ראשונית בלבד, ובשום אופן אין מדובר בייעוץ ו/או חוות-דעת ו/או המלצה משפטיים, כך שאין להסתמך עליו ו/או לפעול לאורו, וכל העושה כן, בכל זאת ולמרות האמור, פועל באחריותו המלאה והבלעדית. למשרד עורכי דין, נוטריון וגישור עמית ורד לא תהא אחריות ו/או חבות כל שהיא לגבי התכנים, אלא אך ורק לייעוץ ו/או טיפול משפטי בנושא מזונות ו/או אחר/ים, אשר יבוצעו (אם יבוצעו) ישירות ובאופן מסודר, פרטני ואישי ע”י המשרד. תודה רבה על תשומת הלב.
מבוא
מזונות ילדים מהווים לרוב את ‘סלע המחלוקת’ בסכסוכי גירושין.
במקרים בהם בני הזוג המתגרשים מצליחים להגיע ביניהם להסכמה בנושא, הם קובעים בהסכם גירושין מהו הסכום אותו מתחייב האב לשלם בגין מזונות ילדים, אשר ישולם באופן קבוע מדי חודש בחודשו, בצמוד למדד המחירים לצרכן (עם עדכון אחת לשלושה חודשים), עד הגיע הקטינים לגיל 18 שנה, כאשר מגיל זה ועד למועד סיום שירות חובה בצה”ל (או שירות לאומי), ישלם האב מזונות ילדים בשיעור של שליש.
בהיעדר הסכמה על גובה מזונות ילדים, חובת האב לשלם את מזונות ילדיו נגזרת מהדין האישי החל עליו, כאשר לגבי אב יהודי חלות בנושא הוראות דיני ישראל (דין תורה).
סעיף 3 לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי”ט-1959, קובע, כך:
“מזונות לילדים קטינים
3 (א). אדם חייב במזונות הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן-זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו, והוראות חוק זה לא יחולו על מזונות אלה.
(ב). אדם שאינו חייב במזונות הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן-זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו, או שלא חל עליו דין אישי, חייב במזונותיהם, והוראות חוק זה יחולו על מזונות אלה.”
חובתו של האב לזון את ילדיו הקטינים היא אבסולוטית, אשר אינה תלויה בדבר. כלומר, גם אם האב הוא עני, מחוסר עבודה, או נכה, אשר אינו מסוגל לדאוג לכלכל ולקיים את עצמו, חובתו כלפי ילדיו קודמת, והוא עדיין מחויב לכלכלם ולשלם עבורם דמי מזונות לפי “צורכיהם” (ולא לפי “עושרו”).
לעומת זאת, חיוביה של האם בהקשר של מזונות ילדים הם פחותים. היא אינה מחויבת לשאת במזונות בגין “צרכים הכרחיים” של ילדים, אלא רק בגין הצרכים הנוספים, הקרויים מזונות ילדים מ”דין צדקה”, בכפוף לכך שקודם-כל האם מסוגלת לכלכל את עצמה.
הסוגיה של מזונות ילדים בישראל היא מורכבת ומסועפת ואף קיימים הבדלים מסוימים באופן יישומה ע”י בתי המשפט לענייני משפחה וע”י בתי הדין הרבניים, כאשר בדרך כלל לבתי הדין הרבניים יש נטייה מסוימת לפסוק מזונות ילדים בסכומים נמוכים יותר, לעומת בתי המשפט לענייני משפחה.
שירותי המשרד בתחום מזונות ילדים
כללי
משרד עורכי דין, נוטריון וגישור עמית ורד מתמחה בתחום של גירושין ודיני משפחה, על כל רבדיו השונים, לרבות תחומים משיקים.
אנו מעניקים שירותי ייעוץ (כולל חוות-דעת נוספת בגירושין), ליווי וייצוג משפטיים עבור לקוחות, לרבות ייצוג בהגשת תביעות של דמי מזונות ילדים, כל נושא אחר הכרוך בגירושין, ניהול משאים-ומתנים בניסיון לגבש גירושין בהסכמה, ניהול הליך גישור גירושין במשרדנו, ועוד.
המשרד פועל משנת 1998 וצבר ידע מקצועי וניסיון עשיר בתחום.
עורך דין ונוטריון עמית ורד הוא עורך דין גירושין, וכן מגשר גירושין מוסמך (הכשרה מיוחדת של לשכת עורכי הדין בישראל בלימודי גישור גירושין ובמשפחה).
אנו מאמינים, כי חזון יוצר מציאות, ולכן פועלים בתחכום, בעצמה ובתבונה, בכל האמצעים ובכל זמן נתון, לשם שמירה וקידום האינטרסים של לקוחותינו בדבקות בתחום של גירושין ומשפחה, למתן המענה, הפתרונות והתוצאות המיטיבים ביותר עבורם, ובתוך כך מובילים אותם להצלחה, בכל פעם מחדש.
כל זאת, אגב חתירה תמידית למצוינות שירותית ומקצועית וניווט הנושא המשפטי שבטיפול במסלול היעיל, הנכון והמתאים ביותר, לפי המאפיינים והצרכים הייחודיים של כל לקוח.
בשביל זה אנחנו כאן.
יצירת קשר | תאום פגישה
גולשים נכבדים,
במידה והנכם מעוניינים בייעוץ ו/או טיפול משפטי מקצועי בנושא מזונות, גירושין, דיני משפחה, וכיו”ב, הנכם מוזמנים ליצור קשר עם המשרד ולתאם פגישה.
אנו נשמח לסייע לכם במתן כלים ייחודיים ומועילים לפתרון הבעיה.
נשמח לראותכם ולהכירכם.
לייעוץ ו/או תיאום פגישה עם משרדנו, התקשרו עכשיו: 03-9499555
מדוע גובה דמי מזונות ילדים הוא כה חשוב?
לגובה דמי מזונות ילדים חשיבות רבה מבחינת הצדדים המתגרשים. עסקינן בתשלום קבוע, אשר משפיע באופן ישיר ולאורך שנים ארוכות, על רמת החיים של המשפחה לאחר הגירושין; מחד – על מצבו הכלכלי של האב המתחייב לשאת בתשלום דמי מזונות, ומאידך – על מצבה הכלכלי של האם, וכן של הילדים עצמם (שכן, הם המצויים לרוב במשמורתה), עבורם משולמים דמי מזונות ע”י האב (באמצעות האם).
בהקשר המדובר, המשוואה בעניין מזונות ילדים היא פשוטה וברורה: ככל שסכום דמי מזונות ילדים הם בסכום גבוה יותר, כך גם סיכויו של הבעל להתנהל בעתיד ברמת חיים סבירה וטובה – פוחתים; וככל שדמי מזונות ילדים הם בסכום נמוך יותר, כך סיכויה של האם, וכן של הילדים, להתנהל ברמת חיים סבירה וטובה – פוחתים, מאחר והעול לפרנס את הילדים ולכלכלם מוטל, במידה רבה יותר, על כתפיה.
כדי להמחיש טוב יותר, במה אמורים הדברים, ועד כמה במקרים רבים עשויה להיות לסוגיית גובה דמי מזונות ילדים חשיבות אקוטית, ניטול את הדוגמה הבאה:
נניח שיש לכם שני ילדים קטנים – הבכור הוא בן חמש והקטן הוא בן שנה; כלומר, הגיל הממוצע של שניהם הוא שלוש שנים. כעת, אתם מעוניינים לנהל ביניכם משא-ומתן לגבי קביעת גובה דמי מזונות ילדים, בין אם בהידברות ישירה ביניכם, בין אם באמצעות ייצוג משפטי של עורכי דין גירושין, ובין אם במסגרת ניהול של הליך מקצועי של גישור גירושין.
- אם דמי מזונות ילדים יוגדלו, או יופחתו, למשל, בסך 600 ₪ בגין כל ילד, מדובר בהפרש, כלומר, חסכון לאב, או הכנסה חודשית נוספת לאם, לפי העניין, בסך 1,200 ₪ לחודש.
- בחישוב שנתי מדובר בהפרש, כלומר, חסכון לאב, או הכנסה שנתית נוספת לאם, לפי העניין, בסך 14,400 ש”ח.
- בחישוב רב שנתי, מדובר בהפרש (בקרן!) בסך 230,400 ₪, לטובת מי מההורים, זאת לפי מכפלת 1,200 ₪ לחודש ב- 15 שנים מזונות (עד גיל 18, לפי 100%), בצירוף מכפלת 3 שנים מזונות (עד סיום השירות הצבאי, לפי 33%).
סוגי מזונות ילדים בישראל
גובה דמי מזונות ילדים נקבע לפי שני סוגים של “צרכים” עבור הילדים, כפי שנסביר בחלק זה להלן.
“צרכים הכרחיים”
המדובר בצרכים המינימליים והחיוניים לקיום בסיסי של ילדים, והם משולמים אך ורק ע”י האב.
“צרכים הכרחיים”, כוללים:
- מזון.
- ביגוד (הלבשה והנעלה).
- מקום מגורים (הקרוי “מדור” ולרבות הוצאות אחזקתו).
- צרכי חינוך.
- צרכים רפואיים.
בנוסף, האב מחויב לעתים לשאת ולשלם דמי טיפול בילדים קטנים, בין שהאם מטפלת בהם בעצמה ובין אם בפועל מישהו אחר מטפל בהם מטעמה ו/או עבורה (ונרחיב על כך בהמשך).
צרכים מ”דין צדקה”
המדובר בצרכים הנוספים של ילדים קטינים, המשולמים על ידי שני ההורים. כלומר, כל מה שהינו מעבר לצרכים “הכרחיים” מהווה צרכים מ”דין צדקה”.
צרכים “מדין צדקה”, כוללים:
- בילויים.
- צעצועים.
- חוגים.
- שיעורים פרטיים.
- נסיעות/חופשות בארץ ובחו”ל.
- דמי כיס.
- מתנות.
- ועוד.
מאחר ואין מדובר בצרכים “הכרחיים”, שני ההורים מחויבים לשאת בהם, באופן יחסי, לפי יכולתם הכלכלית לעשות כן, בכפוף ובהתאם לרמת החיים של המשפחה בעבר.
כיצד נקבעת חלוקת מזונות ילדים בין ההורים?
כללי
לפי דיני ישראל, קיימים 3 “מעגלים” באשר לחובת תשלום דמי מזונות ילדים, לפי גיל הילדים:
1. ילדים עד גיל 6 (הקרויים בעגה המקצועית “קטני קטינים”):
הנטל לתשלום מזונות ילדים רובץ באופן מלא אך ורק על האב. עסקינן בחיוב אבסולוטי, אשר אינו תלוי בדבר, כלומר, ביכולתו הכלכלית של האב, אלא אך ורק בצרכים של הילד.
2. מגיל 6 ועד גיל 15:
כאן כבר נדרשת השתתפות של האם. האב מחויב לשאת לבדו בדמי המזונות “ההכרחיים”, אך לגבי מזונות מ”דין צדקה”, מחויבים לשאת בהם שני ההורים. בהקשר זה, יצוין, כי בתי הדין הרבניים נוטים לפסוק חלוקה שווה בעניין מזונות כאמור, בעוד בתי המשפט לענייני משפחה מסתכלים על כל התמונה, כלומר, נעשה איזון בהתחשב ביכולתם הכלכלית היחסית של שני ההורים, וכן נלקחת בחשבון העובדה, כי האם מטפלת בילדים, ולכך גם יש ערך כלכלי.
3. מגיל 15 ועד גיל 18:
מדובר בחיוב מ”דין צדקה” בלבד, מאחר ובאופן תאורתי, הקטין יכול לעבוד ולפרנס את עצמו, ולכן סך כל מזונותיו ישולמו ע”י שני ההורים גם יחד, באופן שווה, או יחסי, בהתאם ליכולתם הכלכלית של ההורים (תלוי באיזו ערכאה תידון במזונות, כאמור לעיל).
מזונות ילדים החלים אך ורק על האב
כפי שכבר ראינו, סעיף 3 (א) לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) תשי”ט – 1959 קובע שאדם חייב במזונות ילדיו הקטינים לפי הוראות הדין האישי החל עליו (וראה בעניין זה: הלכת פורטוגז ע”א 591/81 פ”ד ל”ו (3) 449).
דינו האישי של יהודי הינו לפי דיני ישראל (הדין העברי), הקובעים את העיקרון שאב יהודי חייב לשאת במלוא צרכים “הכרחיים” של ילדיו הקטינים, עד הגיעם לגיל 15 (וראה בעניין זה: הלכת אביטבול ע”א 1375/93 פ”ד נ (1) 215).
בע”א (ת”א) 1895/02 בן עמי נ’ בן עמי קבע בית המשפט המחוזי (כבוד השופטת יהודית שטופמן), כך:
“צרכיו ההכרחיים של קטין שאינם דורשים ראיות מפורטות ושהם בידיעה הכללית השיפוטית, עומדים על סך של 1,150 ₪, ללא הוצאות מדור וללא הוצאות גן”.
לאור האמור, סכום דמי מזונות ילדים המינימלי אותו בית המשפט לענייני משפחה נוהג לפסוק עבור ילד אחד עומד נכון להיום (הכולל הצמדה) על סך של 1,300-1,400 ש”ח, כאשר על סכום זה יש להוסיף את דמי המדור (לרבות הוצאות אחזקתו).
לאחרונה (סוף 2018), ניתן פסק דין ע”י בית המשפט המחוזי שקבע, כי הסך המעודכן עבור רכיב צרכים הכרחיים הוא 1,700 ש”ח.
מזונות ילדים החלים על שני ההורים
כפי שכבר ראינו, מזונות מ”דין צדקה” באים להעמיד את הילדים הקטינים באותה רמת חיים לה הורגלו.
יצוין, כי חיובה של אם להשתתף בתשלום מזונות מ”דין צדקה” הוא בכפוף לכך שיש באפשרותה לפרנס קודם-כל את עצמה.
גובהם של מזונות מ”דין צדקה” נקבע בהתאם לרמת החיים לה הורגלו הילדים קודם-לכן, בשילוב בדיקת יכולת ההשתכרות של שני ההורים.
פסיקת המזונות מתחשבת, איפוא, בשני פרמטרים עיקריים: מחד גיסא – יכולת “החייב” (ההורים), ומאידך גיסא – צרכי “הזכאי” (הילדים), ומנסה לאזן במשוואה בין “המתח” השורר (כביכול) ביניהם (לעניין זה ראה: הלכת אלגזיאס, ע”א 302/80, אלגזיאס נ’ אלגזיאס, פ”ד ל”ד (4) 529, 532-531).
בהקשר זה, יצוין עוד, כי המונח “יכולת החייב” מביא בחשבון לא רק הכנסה מעבודה, אלא את כלל ההכנסות, לרבות גם הכנסות (רווחים) מנכסים, יכולת (פוטנציאל) השתכרות, וכיוצ”ב (ולעניין זה ראה: ע”א 230/85 עמיצור נ’ עמיצור, פ”ד מ’ (1) 147, ע”א 130/95 פרייס נ’ פרייס פ”ד ל”ח (1) 721, 725.
דמי מדור
המונח “מדור” נגזר מלשון “דיור”. תנאי מגורים נחשבים לחלק בלתי נפרד מצרכים “הכרחיים” ילדים, ולפיכך האב מחויב, באופן אבסולוטי, לשאת בהם עבור ילדים עד גיל 15.
חלקו של האב בתשלום דמי מדור נקבע לפי מספר הילדים:
- עבור ילד 1: השתתפות בגובה של 30% מסך עלויות המדור.
- עבור 2 ילדים: השתתפות בגובה של 40% מסך עלויות המדור.
- עבור 3 ילדים (ומעלה): השתתפות בגובה של 50% מסך עלויות המדור.
המדור צריך להיות לאפשר לילדים תנאי מגורים ראויים, וזאת בקורלציה לרמת המדור הקודם (לפני הפרידה) של המשפחה. הקריטריונים אותם בוחנים הם, כלהלן:
- גודל הדירה ומספר החדרים שיש בה (ביחס למספר הנפשות).
- המיקום (אזור וסביבת המגורים).
- איכות המגורים של הדירה (ישנה, חדשה, מושקעת, וכיו”ב).
האב ממלא אחר חובתו למדור כאשר הוא מספק לילדיו כספים בסך המאפשר העמדת דירה שכורה, לפי כל הקריטריונים האמורים (לא ניתן לחייבו לקנות עבור ילדיו דירה/בית למגורים).
יצוין, כי במקרים בהם האישה משלמת הלוואת משכנתv (ואז אין שכר דירה) נהוג לפסוק לטובת הקטינים חיוב בגין מדור, הקרוי בעגה המשפטית – “מדור רעיוני”, אשר אינו נגזר לפי גובה החזרי הלוואת המשכנתה הספציפית, אלא משקף עלות דמי שכירות בגין דירה דומה, אף זאת, כמובן, לפי הקריטריונים דלעיל.
הוצאות רפואיות מיוחדות
הוצאות רפואיות בסיסיות, המכוסות בסל הביטוח הרפואי (של הקופה בה מבוטח הקטין) כלולות במזונות של צרכים “הכרחיים”.
הוצאות רפואיות מיוחדות מהוות את כל ההוצאות הרפואיות החריגות שמעבר לאמור, בין היתר: טיפולי חירום, תרופות, משקפיים, טיפולי שיניים, טיפולים פסיכולוגים, טיפולים מיוחדים עבור ילדים עם צרכים מיוחדים, וכיו”ב.
נהוג לחלק את ההוצאות הרפואיות המיוחדות בין שני ההורים, בחלקים שווים ביניהם.
דמי טיפול
כאשר ילדים קטינים מצויים במשמורתה של האישה, אזי, בנוסף לסכום הנתבע בגין מזונות ילדים, מכירות הערכאות במונח הקרוי ‘דמי טיפול’.
הלכה למעשה, דמי הטיפול הם תשלום חודשי של האב עבור האם, המהווה חלק מחובת האב לתשלום מזונות ילדים, כדמי שיפוי עבור האישה, הנדרשת לגדל את הילדים ולהיות עמם במרבית הזמן, ולכן, לפחות באופן תאורתי, נמנעת מבעדה האפשרות להפיק רווחים מסוימים. בתי המשפט נוהגים לפסוק דמי טיפול עד הגיעם של קטינים לגיל 10 שנה.
דמי טיפול נפסקים לרוב בסכום ממוצע של 500-800 ש”ח.
זכאות האם לדמי טיפול אינה מותנית באופן אבסולוטי בכך שהיא אמנם נשארת בעצמה ובפועל בבית כדי לטפל בילד/ים, אלא היא זכאית לדמי טיפול לעתים וגם, למשל, כאשר היא יוצאת לעבוד ומעסיקה לשם כך מטפלת לילד/ים, או כאשר הוריה עוזרים לה בשמירה על הילדים (בתור ‘זרועה הארוכה’ של האישה), וכו’.
בהקשר האמור, יצוין עוד, כי זכאות האם לדמי טיפול אינה קיימת כאשר היא עצמה מקבלת מבעלה דמי מזונות (‘מזונות אישה’), שכן במקרה כאמור דמי הטיפול בילדים נחשבים כמהווים חלק מה”תמורה” עבור מזונותיה. כמו כן, גובה דמי הטיפול משתנה לפי גיל הילד/ים, כלומר, ככל שילד הut צעיר יותר, כך הזמן הדרוש כדי לטפל בו הינו רב יותר, ככה שדמי הטיפול עבורו יהיו גבוהים יותר.
בנוסף, הפסיקה הכירה בצורך לחייב את האב בתשלום של דמי טיפול במקרים של יליד/ים עם צרכים מיוחדים.
זאת ועוד, לגבי אם שיש לה הכנסות מעבודה ו/או נכסים, הנטייה תהא לעתים שלא לפסוק דמי טיפול, כחלק מאיזון כולל הנעשה חלוקת נטל דמי מזונות ילדים בין ההורים.
לעניין זה יפים הדברים שנאמרו בפסק דין גרינברג בתמ”ש (י-ם) 22601/03:
“[…] ברם בהקשר זה יש להעיר: הזכות לשוויון, כזכות חוקתית מחייבת לשקול בנסיבות המתאימות את חלוקת נטל מזונות הקטינים בין שני ההורים. האיזון הראוי יעשה, ראשית ע”י הקטנת החבויות האלה על האב בלבד ביחס לצורכיהם ההכרחיים וזאת ע”י צמצום הגדרת הצרכים ההכרחיים באופן שמתוך זה יכלול אך ורק צרכים קיומיים ממש (ברמת חיים של משפחות בעשירון התחתון) וכן חלק גדול יותר מסל המזונות ייוחס לחובת הצדקה, המוטלת עקרונית על שני ההורים שישאו בנטל ביחס ישיר להכנסותיהם. שנית, חיוב האב לספק את הצרכים ההכרחיים של הקטין, חיוב שאינו חל על האם יאוזן ע”י או פסיקת דמי טיפול בגין טיפול האם בקטין, בנסיבות בהן יש לאם היכולת הכלכלית לשאת בהוצאות […]”.
מזונות בתקופת שירות צבאי (או לאומי)
בישראל, משרתים צעירים וצעירות בשרות צבאי סדיר (חובה) שנתיים, או שלוש, בהתאמה, כאשר לגבי בנות קיים גם ההסדר החלופי של שירות לאומי (משיקולים דתיים). במהלך כל התקופה הזו, הילדים בדרך-כלל אינם יכולים לפרנס את עצמם (ומשכורת צבאית אינה מספקת).
מקור החיוב במזונות עבור תקופה המדוברת הוא מכוח פסיקתו של בית המשפט העליון. אשר קבעה, כי בתקופה שבין סיום לימודי התיכון ועד סיום השירות הצבאי הסדיר (חובה) מעמידים את דמי מזונות לפי סכום של שליש, הנגזר הגובה המזונות שנפסקו עד גיל 18. כלומר, אם, למשל, משולמים לילד מזונות בסכום של 1,500 ₪, בזמן השירות הצבאי הסדיר (חובה) הם יועמדו על סך של 500 ₪. פסיקת בית המשפט העליון אף הרחיבה את החבות האמורה גם לגבי התקופה שבין סיום לימודי התיכון ועד תחילת תקופת השירות הצבאי הסדיר (חובה), או שירות לאומי, לפי העניין.
בהקשר האמור, נציין שתי נקודות:
אין מניעה, כי ההורים יקבעו ביניהם במסגרת הסכם גירושין תנאים מיטיבים יותר בנושא, למשל, המשך חיוב בסכום דמי מזונות ילדים באופן מלא גם עד סיום השירות הצבאי הסדיר (חובה), וכו’.
במקרה שהילד עובד ומתפרנס בתקופת הצבא, או שיש לו הכנסות (רווחים) ממקורות אחרים, כי אז יתכן ולא ייפסקו מזונות בתקופה כאמור.
החובה לשלם דמי מזונות מופחתים בתקופת הצבא אינה אבסולוטית, ובמקרה של הורים במצב כלכלי רעוע, בתי המשפט בהחלט עשויים להתחשב בכך.
כיצד מחשבים דמי מזונות ילדים?
כללי
כדי לחשב דמי מזונות ילדים, יש לשקלל את כל הפרמטרים הרלוונטיים, לפי הנתונים האישיים ספציפיים של בני הזוג.
חישוב דמי מזונות כולל בעקרון את שני “המעגלים” של “הצרכים”, כלהלן:
1. צרכים “הכרחיים” של הילד, לרבות בגין מדור ואחזקתו (בסיסי) – בהם נושא האב באופן מלא ואבסולוטי.
2. צרכים מ”דין צדקה” עבור הילד, מעבר למזונותיו ההכרחיים, לפי רמת החיים של המשפחה (בהוצאות אלו יישאו ההורים, בדרך כלל, בחלקים שווים, או לפי איזון ביניהם, תלוי איזו ערכאה דנה במזונות).
מאחר ונתוני כל מקרה הם שונים וייחודיים, לא ניתן לקבוע נוסחה מתמטית לחישוב סכום דמי מזונות ילדים, אולם בהחלט ניתן לבצע מראש הערכה מושכלת.
ישנם מספר פרמטרים מרכזיים, לפיהן מחושבים גובה דמי מזונות ילדים, כלהלן:
1. צרכים הבסיסיים של הילד/ים, כלומר, הצרכים “ההכרחיים” (שבהם נושא האב באופן מוחלט).
2. צרכי הילד מעבר למזונות ההכרחיים, כלומר, הצרכים מ”דיני צדקה” (שבם יישאו ההורים, בדרך כלל, בחלקים שווים, תלוי בערכאה; וראה בהסבר בהמשך).
3. רמת השתכרות האב בפועל (לרבות הכנסות ממשכורת, עסק, רווחים נכסים, וכיו”ב).
4. כושר השתכרות האב (פוטנציאל ההשתכרות שלו, להבדיל מהשתכרותו בפועל).
5. גיל הילד/ים.
6. רמת השתכרות האם בפועל (לרבות הכנסות ממשכורת, עסק, רווחים מנכסים, וכיו”ב).
7. המצב הבריאותי והנפשי של הילד/ים (האם דרושות הוצאות רפואיות חריגות, האם יש צרכים מיוחדים, וכו’).
8. כל נתון אחר שהינו רלוונטי לנסיבות המקרה הנדון, כגון: נסיבות מיוחדות, מצב בריאותי של ההורים, תחזיות והערכות עתידיות שונות, וכיו”ב).
הפרמטרים האמורים מהווים את כלי המשחק העיקריים העומדים בפני שופט, או דיין, בבואו לבצע שערוך של דמי מזונות ילדים, כאשר לכל נתון יש תפקיד משמעותי במשוואה, תוך הפעלת שיקול דעת לאיזון היחסי והנכון ביניהם, בנסיבות העניין.
המגמה המתפתחת של עקרון השוויון וההלכה החדשה של בית המשפט העליון
בנושא בו אנו עוסקים של דמי מזונות ילדים קטינים, יש הבדלים בין הערכאות השונות של בתי המשפט לענייני משפחה ובין בתי הדין הרבניים, וכן ראיית חיים וגישות משפטיות ו/או אחרות בין שופטים ודיינים שונים, בהפעלת שיקול הדעת.
בבית הדין הרבני נהוג לחייב את שני ההורים באופן שווה בהשתתפות בהוצאות מדור בגין צרכים מ”דין צדקה”, וכן לפסוק במקרים רבים מזונות בסכומים נמוכים יותר.
בבתי המשפט לענייני משפחה מבוצע, על פניו, איזון שיווני יותר של דמי מזונות, למשל, כאשר עסקינן באב דל אמצעים, המתקשה, הצפוי להתקשות בתשלום של דמי מזונות בגין הצרכים “ההכרחיים” החלים עליו אבסולוטית, ייתן לכך בית המשפט לענייני משפחה משקל, בעיקר אם מדובר באישה בעלת אמצעים, ויקבע שהמזונות מ”דיני צדקה” יחולו אך ורק עליה, או בשיעור גבוה יותר, וכיו”ב.
יצוין, כי בניגוד לעבר, כיום, מכוח עקרון השוויון בין המינים, המוחל (גם) במסגרת פסיקת בתי המשפט לענייני משפחה לגבי הנושא של מזונות ילדים קטינים, וכן מכוח דינים שביושר לפי המשפטי העברי, נהוג לבצע עריכה ואיזון כולל של ככל נכסי המשפחה, ומכל המקורות (לרבות הכנסותיה של האישה), תוך התחשבות במכלול הנתונים ומציאת האיזון המתאים בין יכולות “החייב” (ההורים) לבין צרכי “הנושה” (הקטינים), לקביעת מזונות ראויים וסבירים, בנסיבות העניין.
בעקבות ההלכה החדשה של בית המשפט העליון – תיק בע”מ 919/15 חלה מהפכה בתשלום מזונות ילדים קטי נים.
כך, למשל, לאור ההלכה החדשה בתי המשפט לענייני משפחה נוהגים כיום לחשב את דמי המזונות, לעניין חלוקת הנטל בין ההורים לגבי צרכים מ”דיני צדקה” באופן שוויוני, אגב השוואה בין ההכנסות של האב, כולל החלק אותו הוא אמור לשלם בגין מזונות “הכרחיים”, אל מול הכנסותיה של האם. הקביעה נעשית בהתאם ליחס השכר הפנוי של הצדדים, דהיינו, שכר הנטו של האב לאחר הפחתה/קיזוז של דמי מזונות ילדים “הכרחיים” החלים עליו, לעומת שכר הנטו של האם.
כעולה מן המקובץ לעיל, המגמה ההולכת ומתפתחת בשנים האחרונות בפסיקה בישראל מכוונת לכך שהחיוב של דמי מזונות ילדים יושתת על עקרונות העל של צדק ושוויון בין המינים, כלומר, ביחס לשני ההורים.
זהות התובע/ת בתיקי מזונות ילדים
תביעת מזונות ילדים קטינים מוגשת ע”י הילדים עצמם, באמצעות אמם הביולוגית, בהיותה האפוטרופוסית הטבעית של הילדים ו/או ההורה שיש לו משמורת ילדים, מכוח חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ”ב-1962.
קיימים מקרים, אמנם נדירים, בהם דווקא אב (במידה והוא ההורה המשמורן) הוא זה שיתבע מזונות בשם הילדים, כאשר מדובר על מזונות מ”דין צדקה”.
לאיזו ערכאה מגישים תביעת מזונות ילדים?
תביעת מזונות ילדים ניתן להגיש בבית המשפט לענייני משפחה, או בבית הדין הרבני.
ילדים קטינים אינם כפופים לתביעת הוריהם, דהיינו, זכות התביעה שלהם לגבי מזונות ובכלל היא עצמאית. לפיכך, גם היה והאב יקדים את האישה ויגיש תביעת מזונות ילדים קטינים לבית הדין הרבני (כשהיא כרוכה לתביעת גירושין), עדיין לא יהיה ניתן לכפות על הילדים להתדיין דווקא בערכאה הזו, והאישה תוכל להגיש בהמשך, לפי שיקול דעתה, תביעת מזונות עבור הילדים ובשמם בבית המשפט לענייני משפחה, והתביעה תידון על-ידו.
פסיקת מזונות ילדים זמניים
סעיף 10 לחוק המזונות קובע, כך:
“מזונות זמניים
10. הוגשה תביעה למזונות, רשאי בית המשפט לפסוק מזונות זמניים עד גמר הבירור בתובענה.”
מאחר ומיום הגשת התביעה למזונות ועד למועד מתן פסק דין סופי בתיק בדבר סכום דמי המזונות המגיע לילד/ים לרוב יעבור פרק זמן ניכר, האישה זכאית לעתור גם בבקשה לסעד של פסיקת מזונות זמניים, וזאת עד למתן ההחלטה הסופית בתיק.
מזונות זמניים נפסקים בישראל כדבר שבשגרה, והם אינם מחייבים את הצדדים מבחינת התוצאה הסופית הצפויה בתיק (מזונות סופיים ייקבעו לאחר בחינה מדוקדקת של התיק ועשויים להיות יותר גבוהים, או נמוכים). עם זאת, יש להם משמעות כלכלית, ואף פסיכולוגית רבה, בעיקר על ניהול משא-ומתן בניסיון מצד הצדדים להגיע לפשרה והסכם גירושין, מחוץ לכותלי הערכאות.
האם ניתן לשנות מזונות ילדים שנפסקו?
מתי ניתן לשנות פסק דין של מזונות ילדים?
פסק דין של מזונות ילדים צופה מטבעו את פני העתיד, אגב התחשבות בכל הפרמטרים, כגון: צרכי הילדים, כושר ההשתכרות של ההורים, וכיו”ב. לפיכך, אך ורק שינוי מאוד משמעותי וקיצוני בנסיבות (הקרוי בעגה המשפטית “שינוי נסיבות מהותי”), אשר שררו במועד מתן פסק הדין למזונות, יצדיק היזקקות והתערבות חוזרת של בית המשפט לסוגיה של שינוי מזונות.
המונח “שינוי נסיבות מהותי”, מכוון לשינוי חריג ביותר באשר לנסיבות הרלוונטיות, אשר היוו את הבסיס המוצק לקביעות העובדתיות, אשר נכללו בפסק הדין לעניין מזונות ילדים, לגביו מתבקש השינוי.
מאחר והחיים הם דינמיים, וקביעת דמי מזונות בפסק דין נעשית על יסוד הנתונים הקיימים וידועים בהווה, היא אינה דבר “החקוק בסלע”. ולכן, ככל שקיים צורך בשינוי גובה סך דמי מזונות ילדים, או מאחר והאב אינו מסוגל לעמוד בנטל התשלומים, או מאחר ודמי המזונות אינם מספקים בפועל את צורכיהם של הקטינים, עשויה להתהוות עילה להגשת תביעה לשינוי דמי מזונות ילדים – הגדלת מזונות, או הפחתה המזונות, לפי העניין.
מי צריך להוכיח את שינוי הנסיבות?
נטל ההוכחה במסגרת תביעות של הפחתת מזונות, או הגדלת מזונות, רובץ על התובע/ת.
הצד המגיש את התביעה לשינוי של מזונות שנקבעו בפסק דין מחויב להוכיח, כ אכן ישנו “שינוי מהותי בנסיבות”, המצדיק בדיקה חוזרת של העניין ושינוי של דמי מזונות פסוקים.
יצוין, כי נטל הוכחה זה אינו קל כלל ועיקר, וכי אך ורק בנסיבות מאוד נדירות בתי המשפט מקבלים תביעות מסוג זה ומשנים דמי מזונות פסוקים.
ומה באשר למזונות מכוח הסכם גירושין?
בהקשר זה קובעת ההלכה, כי שינוי של דמי מזונות ילדים שנקבעו בהליך של גירושין בהסכמה ע”י ההורים מכוח הסכם גירושין שאושר וקיבל תוקף פסק דין ע”י בית המשפט, אף הוא יעשה אך ורק במקרים נדירים, בכפוף לשלושה (תנאים מצטברים):
- על התובע יהא להוכיח, כי עקב שינוי הנסיבות לא יהיה זה צודק להשאירו את ההסכם על כנו, או כי עקב שינוי הנסיבות המהותי אכיפתו של פסק הדין הפכה בלתי צודקת לחלוטין.
- הצדדים השאירו בגדרו של הסכם גירושין פתח כל שהוא לשינוי עתידי של דמי מזונות, וזאת במפורש, או מכללא (במשתמע).
- על התובע המבקש את השינוי בגבוה המזונות לפעול בתום-לב ובניקיון כפיים.
מעוניינים לקרוא עוד על הנושא של שינוי דמי מזונות? לרשותכם להלן מידע נוסף בנושא.
מידע נוסף על שינוי מזונות ילדים
מזונות ילדים במשמורת משותפת
במקרה של משמורת משותפת, על בית המשפט לבחון ולוודא קודם-כל, כי רצונם של שני ההורים לקבוע משמורת משותפת הוא כן ואמיתי, וכי האב אינו משתמש בכך בתור אמצעי טקטי של ‘קלף מיקוח’, במטרה לנסות ולהביא לידי הפחתה בגובה דמי מזונות ילדיו הקטינים, וכן, כי שני ההורים אמנם יהיו מסוגלים להבטיח את טובת ילדיהם הן מבחינה פיזית, הן מבחינה רגשית, והן מבחינה כלכלית.
משמורת משותפת דורשת מעורבות גדולה יותר מצד של ההורים, לרבות בפן הכלכלי.
בתי המשפט בישראל נוהגים לבצע הפחתת מזונות במקרים של משמורת משותפת (ולעתיפ, לא נפסקים מזונות כלל ועיקר), לעומת מצב בו היו הילדים המשמורת בלעדית של האם.
חלוקת נטל נשיאת ההוצאות עבור קטינים במשמורת משותפת נעשית באופן שוויוני, לפי הכנסות ההורים ובהתייחס לחלוקת זמני השהות בין ההורים.
מעוניינים לקרוא עוד על הנושא? להמשך – נא לחצו על הקישור הבא.
שאלות ותשובות (Q&A) על מזונות ילדים
כדי לסייע לכם להבין באופן טוב יותר הנושא של מזונות ילדים, אנו מגישים לכם בזאת מקבץ של שאלות בולטות ושכיחות אותן ריכזנו עבורכם לגבי מזונות, כאשר לצדן מופיעים הסברים קצרים, אשר עשויים לשפוך לכם אור על הנושא.
במידה ויהיו לכם שאלות נוספות לגבי מזונות, או כל נושא הקשור לגירושין, משרד עורכי דין, נוטריון וגישור עמית ורד ישמח תמיד לעמוד לרשותכם.
לכניסה לדף השאלות והתשובות – נא לחצו על הקישור הבא.
חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי”ט-1959
משרד עורכי דין, נוטריון וגישור עמית ורד מגישים לכם כאן באתר את הנוסח המלא של החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), תשי”ט-1959.
מעוניינים לעיין בהוראות החוק? נא לחצו על הקישור הבא.
חוק המזונות (הבטחת תשלום), תשל”ב-1972
חוק המזונות (הבטחת תשלום), תשל”ב-1972 (להלן “חוק המזונות”) נחקק במטרה לסייע לאישה ולילד/ים, תושבי ישראל, אשר בידם פסק דין (חלוט), הקובע חובת תשלום של דמי מזונות, אולם החייב אינו משלם להם דמי מזונות.
לפי חוק המזונות, בנסיבות מסוימות ובכפוף לתנאים הקבועים בחוק, המוסד לביטוח לאומי ישלם לזוכה במזונות תשלום חודשי חלף מזונות המגיעים לזוכה מאת החייב, ובמקביל נוקט בהליכי גביה של כספי המזונות מאת החייב.
מעוניינים לקרוא כאן באתר עוד מידע על הנושא? נא לחצו על הקישור הבא.
האם ניתן לחייב אב חורג לשלם דמי מזונות?
בית המשפט דן בשאלה – האם מוטלת חובה על אב חורג לשלם מזונות?
מעוניינים לקרוא מה הוחלט? כנסו לקישור הבא.
