אחריות מיוחדת של 20 שנה בתביעות ליקויי בניה
כללי
החוק מכיר ומתייחס גם למצבים בהם מתגלים ליקויים משמעותיים ביותר הנוגעים להבטחת יציבותו ולבטיחותו של הבניין.
החוק מגדיר ליקויים מסוג זה כי “אי התאמה יסודית”.
זוהי כמובן אי התאמה חמורה ביותר אשר בדרך כלל רלוונטית לכלל דיירים בבית משותף שכן הסכנה הרובצת מליקויים שכאלו מרחפת על כלל הדיירים שכן מדובר ביציבות הבניין כולו.
מומלץ מאוד עם אכלוסו של הבניין, להקים נציגות בית משותף פעלתנית ורצינית אשר תזמין חוות דעת הנדסית גם לכלל הרכוש המשותף.
ליקויים יסודיים יכולים להיגרם כבר בשלב תכנון השלד, ביצוע יציקת יסודות הבניין וכדומה.
חומרת אי ההתאמה היסודית באה לידי ביטוי בתקופת בדק מוגדלת הקבועה בחוק – 20 שנה. כלומר, חובת הקבלן לתקן ליקוי יסודי נפרשת על פני 20 שנה!
אם ירצה הקבלן להתמודד עם טענה של ליקויי בניה יסודי הרי שנטל ההוכחה רובץ על כתפיו להוכיח שהליקוי היסודי נגרם בשל מעשה או מחדל של הקונה.
אחריות גם מעבר לתקופת הבדק המיוחדת של 20 שנה
החוק מאפשר לרוכשי דירה לטעון לאי התאמה יסודית שהתגלתה גם לאחר תקופת הבדק הייחודית, כלומר גם לאחר 20 שנה.
זאת אם יצליחו רוכשי דירה להוכיח שאי ההתאמה היסודית מקורה בתכנון, בעבודה ו/או בחומרים.
יש לזכור כי גם כאן חלה חובת הודעה לקבלן בדבר אי ההתאמה בתוך זמן סביר לאחר גילויה.
צריך להדגיש שליקויים המהווים אי התאמה יסודית הם ליקויים אשר בדרך כלל מתגלים ברכוש המשותף ו/או בשלד הבניין ו/או בתשתיות השייכות לבניין כולו, להבדיל ממערכות הפנימיות בכל דירה.
לכן, אנו ממליצים לנציגות הבית המשותף לנקוט באותן דרכים המתוארות במאמר זה באמצעות עורך דין לתביעות ליקויי בנייה לשם מימוש זכויות הדיירים ככל שמדובר בליקויים ברכוש המשותף.
