דמי הבראה
דמי הבראה | כללי
הזכאות של עובדים לקבלת דמי הבראה היא מכוח ההסכם הקיבוצי הכללי בדבר תשלום קצובת הבראה, וכן צו ההרחבה שהוצא ביחס אליו.
מרבית המעסיקים בישראל נוהגים לשלם לעובדיהם את תשלום דמי הבראה בחודשי הקיץ.
במדריך זה עמית ורד משרד עורכי דין, נוטריון וגישור ריכז עבורכם בקצרה את העקרונות העיקריים של תשלום דמי הבראה.
הזכאות לדמי הבראה
כל עובד בישראל זכאי לתשלום דמי הבראה ממעסיקו, בכפוף לכך שהשלים שנת עבודה ראשונה במקום העבודה.
חשוב לציין, כי העובד אינו נדרש להוכיח ו/או להראות, כי אכן שהה בבית הבראה ו/או השתתף בכל צורת נופש אחרת, כתנאי לתשלום קצובת ההבראה.
גם אם העובד פוטר ממש בסמוך להשלמתם שנת עבודתו הראשונה, הוא אינו זכאי לדמי הבראה. ברם, אם העובד יצליח להוכיח שפוטר בחוסר תום-לב ומתוך כוונה להתחמק מתשלום זכויותיו, ייתכן וכן יפסקו לו ימי ההבראה. לתשומת לב, כי בניגוד לחובת תשלום פיצויי פיטורים, כאן לא קיימת החזקה המשפטית, לפיה פיטורים בסוף השנה הם במטרה להתחמק מתשלום פיצויים (דהיינו, הנטל רובץ על העובד להוכיח את טענתו לאשורה).
יצוין, כי ביום 7.1.2007 פסק בית הדין הארצי לעבודה (ע”ע 122/03 אבנר וקסמן נ. אי.טי.סי. 24 מסביב לשעון ודן אחזקות בע”מ), כי עובד שפוטר לאלתר, כאשר עקב אי-מתן ההודעה המוקדמת בפועל לא השלים העובד תקופת עבודה בת שנה, זכאי לפיצוי בשיעור דמי ההבראה שהיה מקבל, אילו ניתנה ההודעה המוקדמת בפועל.
העובד יהא זכאי לתשלום דמי הבראה גם לאחר סיום עבודתו, במידה ולא קיבל תשלום של דמי הבראה במהלך תקופת עבודתו.
כל עוד מתקיימים יחסי עובד-מעביד זכאי העובד לתבוע אחורנית עד 7 שנים בגין אי-תשלום דמי הבראה. עם זאת, יש לציין, כי קיימת תקופת התיישנות, כך שלאחר סיום העבודה ניתן לתבוע רק לגבי תקופה של עד שנתיים, אשר קדמו למועד תום תקופת העבודה. לפיכך, מומלץ לעובד לעמוד על זכויותיו לקבלת דמי הבראה במהלך תקופת עבודתו ובמקרה של פיטורים להגיש את תביעתו לבית הדין לעבודה עוד בתקופת ההודעה המוקדמת ולפני סיום יחס עובד-ומעביד, שאחרת זכויותיו עלולות להיפגע לאור תקופת ההתיישנות, כאמור.
מועד תשלום דמי הבראה
צו ההרחבה קובע, כי דמי ההבראה ישולמו באחד מחודשי הקיץ (מחודש יוני ועד חודש ספטמבר), אלא אם הוסכם ו/או נהוג מועד אחר במקום העבודה הספציפי.
צא ולמד, כי אין חובה לשלם את דמי ההבראה במועד מסוים כל שהוא, כך שהמעסיק רשאי לשלמם במועדים שונים, וזאת במידה והדבר נעשה בהסכמת העובדים ו/או לפי הנוהג הקיים במקום העבודה.
האפשרויות הקיימות לתשלום דמי הבראה
כפי שצוין לעיל, בדרך כלל, תשלום דמי ההבראה מבוצע ע”י המעסיק, מדי שנה, באחד מחודשי הקיץ.
ברם, קיימות גם אפשרות נוספת, לפיה המעסיק יכול לשלם לעובדים דמי הבראה מדי חודש בחודשו.
באופן זה, למעשה יוצר המעסיק נוהג במקום העבודה, באשר למועד תשלום דמי ההבראה לכלל עובדיו.
יש להפריד בתלוש השכר של העובד את רכיב דמי ההבראה ולציין אותו ברובריקה מסוימת, ובתוך כך לוודא שהסכום החודשי המשולם לא יהא נמוך מהשיעור הקבוע בחוק, בהתאם לוותק של העובד (יש לחלק את הסכום ל-12 חודשים).
לגבי עובד חדש – ניתן לשלם לו החל מהחודש הראשון לעבודתו על חשבון דמי הבראה שיגיעו לו בתום שנת העבודה, אולם במקרה כאמור מומלץ שהמעביד יחתים מראש את העובד מראש על מסמך משפטי, במסגרתו העובד מתחייב להחזיר את התשלומים שקיבל כדמי הבראה (מידי חודש) במקרה שלא ישלים שנת עבודה מלאה, באופן שהמעסיק יוכל לקזז תשלומים אלה מכל סכום שיהיה עליו להעביר לעובד. לחלופין, ניתן להמתין שהעובד ישלים את שנת העבודה הראשונה, או אז לשלם לו את דמי ההבראה המגיעים לו בגין השנה שחלפה, כאשר החל משנת העבודה השנייה ישולמו לו דמי הבראה מידי חודש בחודשו.
הוצאת העובד לנופש בפועל – כתחליף לדמי הבראה
בהתאם לפסיקת בתי הדין לעבודה, בעקרון, אין מניעה לשלם דמי הבראה בדרך של מימון נופש לעובדים כתחליף לתשלום דמי הבראה.
ברם, הפסיקה התנתה זאת בשני תנאים מצטברים: הראשון – על המעביד להודיע מראש לעובדיו, כי יציאתם לנופש היא על חשבון דמי ההבראה. השני – העובדים הסכימו לכך, במפורש ו/או מכללא (בדרך ההתנהגות על ידי עצם יציאתם לנופש).
אמור מעתה, מעביד איננו יכול לחייב את העובדים שלו לצאת לנופש במקום לשלם להם דמי הבראה, ולכן הבחירה האם לצאת לנופש במקום לקבל דמי הבראה נתונה לשיקול דעתו של העובד.
בהקשר זה יש להוסיף ולציין, כי במידה ושוויו של הנופש הוא נמוך משיעור דמי ההבראה המגיעים לעובד, אזי העובד יהא זכאי לתשלום יתרת הסכום (עד לגובה דמי הבראה להם הוא זכאי).
חישוב תשלום דמי ההבראה
תשלום דמי ההבראה מחושב לפי מספר ימי הבראה המגיעים לעובד בכל שנת עבודה, וזאת בהתאם לוותק שלו במקום העבודה, כשהם מוכפלים בשיעור התשלום החוקי בגין יום הבראה (הסכום מעדכן, מעת לעת).
להלן טבלה המפרטת את הזכאות לימי הבראה על-פי צו ההרחבה (למגזר הפרטי):
- בתום השנה בראשונה: 5 ימי הבראה
- עבור שנת העבודה השנייה והשלישית: 6 ימי הבראה לכל שנה
- עבור שנת העבודה הרביעית עד העשירית: 7 ימי הבראה לכל שנה
- עבור שנת העבודה ה-11 עד ה-15: 8 ימי הבראה לכל שנה
- עבור שנת העבודה ה-16 עד ה-19: 9 ימי הבראה לכל שנה
- עבור שנת העבודה ה-20 ואילך: 10 ימי הבראה לכל שנה
יודגש, כי האמור לעיל הוא הרף המינימלי הקבוע בצו ההרחבה (דהיינו, לא ניתן להתנות עליו לרעת העובד), כאשר יש לבדוק האם חל בכל מקרה ספציפי הסדר ו/או נוהג ו/או הסכם עבודה אישי ו/או הסכם קיבוצי ו/או צו הרחבה אשר קובעים אחרת.
כמה בדיוק מגיע לעובד?
כללי
ביום 20.6.2010 נחתם הסכם קיבוצי כללי בדבר תשלום דמי הבראה במגזר הפרטי ובו נקבע כי החל מיום 1.7.2010 מחיר יום הבראה יהיה 351 ₪ לכל יום הבראה.
החל מיום 1.6.2010, מחיר יום הבראה במגזר הציבורי הוא 395 ₪.
עובדים במשרה חלקית
עובד במשרה חלקית זכאי לתשלום דמי ההבראה באופן יחסי להיקף/חלקיות משרתו.
כלומר, כדי לחשב את דמי ההבראה המגיעים לעובד במשרה חלקית יש להכפיל את אחוז המשרה שלו בדמי ההבראה אשר מגיעים לעובד במשרה מלאה (לפי 43 שעות שבועיות).
במקרה שמספר שעות העבודה השבועי ו/או החודשי אינו קבוע, ניתן לחשב את אחוז היקף המשרה לפי ממוצע חודשי (ממוצע שעות העבודה לחודש לחלק ב- 186 שעות, שהינו היקף משרה מלאה) או לפי ממוצע שנתי (סה”כ שעות עבודה בשנה לחלק ב- 52 שבועות בשנה קלנדארית).
היעדרות עובד ודמי הבראה
העיקרון, הוא כי במידה ומדובר בהיעדרות לפי דין, העובד זכאי לתשלום דמי הבראה בגין אותה תקופת, דהיינו, היא נכללת בוותק.
היעדרות עובד לרגל חופשה שנתית – מהווה חלק מהוותק של העובד לעניין חישוב דמי הבראה.
היעדרות לרגל חופשה ללא תשלום – אינה מהווה חלק מוותק לעניין חישוב הזכאות לדמי הבראה.
היעדרות לרגל מחלה / תאונת דרכים ו/או עבודה – למיטב ידיעתי, נכון להיום, אין פסיקה של בית הדין הארצי לעבודה בנושא; העניין נתון לפרשנות, כאשר, לדידי, העובד כן זכאי לדמי הבראה, במהלך תקופה בה נעדר לפי דין, בעוד יחסי עובד-מעביד נמשכים.
חופשת לידה – מהווה וותק לעניין חישוב תשלום דמי הבראה.
___________________________________________________
המדריך נכתב ע”י עורך דין דיני עבודה עמית ורד