קניית דירה תושב חוץ | התהליך, מס רכישה, משכנתה ועוד

רכישת דירה ע”י תושב חוץ היא מורכבת. ליווי של עורך דין מומחה הוא קריטי.

איך לבצע עסקה מרחוק? מהם הדגשים החשובים? כמה מס רכישה? וממה להיזהר?

במדריך תמצאו תוכן עשיר, מידע, טיפים והמלצות – איך לעשות זאת נכון!

 

רכישת דירה תושב חוץ

תושב חוץ? החלטת לרכוש דירה בישראל? בחירת עורך הדין מומחה לליווי עסקת קניית דירה מטעמך הוא עניין קריטי עבורך, בייחוד אם נדרש לבצעה מרחוק. מעבר לחשיבות של ניסוח הסכם הרכישה ויישום הוראותיו בקפידה עד להשלמת רישום הזכויות באופן חלק ומוצלח, במסגרת הבדיקות המקדמיות יש להביא בחשבון ולבחון גם שיקולי מיסוי (קרי: מס רכישה תושב חוץ), ענייני משכנתה, ועוד.

המדריך הבא יעשה לך סדר בנוגע לכל הנושאים החשובים בעת קניית דירה על ידי תושב חוץ.

__________

לידיעתכם, באתר זה גם קיים תוכן עשיר על כל שלבי תהליך קניית דירת מגורים בישראל, החל מהבדיקות הראשוניות של הנכס ועד לסיום העסקה עם רישום הזכויות במרשם המתאים, והוא רלוונטי גם עבור תושבי חוץ. במדריך המקיף תמצאו הסברים, טיפים ותמרורי אזהרה שרק המקצוענים באמת מכירים.

אז אם עדיין לא הספקתם לעיין בו הוא יוכל לסייע לכם – התחילו ממנו או היכנסו אליו בהמשך, לא כדאי לפספס!


קניית דירה תושב חוץ | הקדמה

בשנים האחרונות, רכישה של דירות בישראל על ידי תושבי חוץ כבר אינה בגדר טרנד זמני וחולף, אלא הפך לתופעה הולכת וגוברת, לאחר שרבים מהרוכשים הבינו כי המדובר עבורם בעסקה משתלמת מאוד.

תושבי חוץ שיש להם בני משפחה בישראל, מעוניינים להשקיע בנדל”ן למגורים, או נכס מניב אחר. רבים מהם מעוניינים בדירה למקרה שיחליטו בעתיד לעלות ולהשתקע בארץ, או אולי בדירת נופש על מנת לשהות בה במהלך ביקורים וחופשות, ועוד כל מיני סיבות רבות וטובות אחרות.

וכך, תושבי חוץ מוצאים את עצמם רוכשים לעצמם דירות בישראל, וזה ניכר בעיקר באזור המרכז ובאזורי הביקוש (אבל גם, למשל, בעיר אילת ובמקומות נוספים).

קניית דירה בישראל על ידי תושב חוץ היא אפשרית, אך טומנת בחובה מספר מורכבויות אותן חשוב להביא בחשבון, וביניהן: הקשיים הטכניים הלוגיסטיים הכרוכים בכך שהמדובר על ‘עסקה מרחוק’, ביצוע בדיקות מקדמיות של הנכס לא רק מבחינה משפטית, אלא גם במישור הפיזית והתכנוני באמצעות בעלי מקצוע נוספים (כגון: מהנדס, שמאי, אדריכל, ועוד), תכנון של היבטי מיסוי הנוגעים לתושבי חוץ (מס רכישה, מס שבח), פתיחת חשבון בנק, לקיחת משכנתה, ועוד.

לכל הסוגיות הללו קיימים פתרונות אפקטיביים ובהחלט ניתן לתת להם מענה מקצועי ראוי, באמצעות עורך דין המתמחה במקרקעין, לרבות טיפול בעסקאות של רכישת או מכירת נדל”ן עבור תושבי חוץ.

המובא במאמר זה מהווה סקירה כללית וחלקית, והוא מבוסס על ניסיון מוכח רב שנים שצבר המשרד , מאז היווסדו בשנת 1998, בליווי עסקאות מסוג זה.

אנו מקווים שתפיקו תועלת מהמדריך.

ניתן לפנות אלינו בכל שאלה או בקשה בנושא. וכמובן, נשמח גם לסייע לכם בליווי אישי ומקצועי בעסקת מכירת או קניית דירה על ידי תושבי חוץ, במחיר הוגן ועם זמינות מיידית.

שלכם בברכה

ובנאמנות,

עמית ורד – משרד עורכי דין | נוטריון | גישור

טל: 03-9499555 | אימייל: info@amitvered.co.il

קניית דירה על ידי תושב חוץ – ככה זה עובד!

האם תושב חוץ חייב להגיע לישראל לצורך קניית דירה?

לא. תושב חוץ בהחלט יכול לבצע עסקת מקרקעין בישראל, מתחילתה ועד סיומה, גם מבלי להגיע לארץ!

ביצוע העסקה מרחוק דורש עבודת הכנה, באמצעות טיפול משפטי מקצועי של עורך דין הבקיא ומנוסה בליווי תהליך קניית דירה על ידי תושב חוץ.

יש להביא בחשבון, כי כל המסמכים והתהליכים הבירוקרטים הכרוכים מול הרשויות והגורמים הרלוונטיים השונים בישראל הם בשפה העברית.

על כן, על תושב חוץ להיות מלווה בעורך דין ישראלי, המתמחה בדיני מקרקעין ומיסוי, ובכלל זאת בקיא בכל הניואנסים הספציפיים השונים הקשורים לביצוע עסקאות נדל”ן עבור תושבי חוץ.

לשם כך, עורך הדין יערוך נוסח של ייפוי כוח נוטריוני מתאים לביצוע פעולות במקרקעין. באמצעותו תושב החוץ יסמיך את עורך הדין (או אדם אחר כמיופה כוח, לפי בחירתו: כגון: קרוב משפחה, או חבר) לפעול מטעמו במסגרת העסקה. ייפוי הכוח יישלח באימייל, תושב החוץ יחתום עליו ויאמתו בקונסוליה וישלח את ייפוי הכוח המקורי לארץ.

באופן הזה, יוכל מיופה הכוח לחתום בשם תושב החוץ על הסכם הרכישה, וגם לבצע בשמו ומטעמו את כל החתימות ו/או יתר פעולות שיידרשו בשלבים הבאים של העסקה, והכול מבלי שתושב החוץ יצטרך להגיע לישראל.

נוסף על הסכם הרכישה עצמו, ישנם מספר מסמכים נלווים עליהם נדרשים הצדדים לחתום במסגרת עסקת נדל”ן:

  • טופס בקשה לרישום הערת אזהרה בטאבו.
  • ייפוי כוח (בלתי חוזרים) של המוכרים.
  • ייפוי כוח (בלתי חוזרים) של הקונים.
  • שטרי מכר.
  • טופס הצהרה בדבר נכונות פרטים למיסוי מקרקעין.

חתימת המסמכים הללו נועדה על מנת לשרת את עורכי הדין של הצדדים במימוש העסקה (אם ברצונכם להכיר לעומק את סט המסמכים עליהם חותמים בעת רכישת דירה בישראל: קראו כאן).

כדאי לדעת, כי לגבי מסמכים מסוימים (למשל: ‘טופס חתימות מקוצר’ הנ”ל המוגש למיסוי מקרקעין במסגרת הדיווח על העסקה) קיימת חובה לחתום באופן אישי, אך ניתן לעשות כן בקונסוליה (ובנוסף, אם נלקחת משכנתה ותושב החוץ אינו מנהל חשבון בנק בישראל – יתכן והבנק ידרוש חתימה על מסמכי פתיחת חשבון רק בסניף בארץ).

האם תושב חוץ חייב לפתוח חשבון בנק בישראל?

 פתיחת חשבון בנק על ידי תושב חוץ

רצוי שתושב חוץ ינהל חשבון בנק בישראל, שכן הדבר יקל ויפשט את התהליך.

לצורך פתיחת חשבון על ידי תושב חוץ נדרשים מסמכים כלהלן (רשימה חלקית):

  1. דרכון זר בתוקף.
  2. מסמך זיהוי רשמי נוסף (הכולל תמונה): כגון: רישיון נהיגה.
  3. לאזרח ארה”ב – הצגת מספר סודי אישי מחו”ל.
  4. לסטודנט – אישור ממקום הלימודים על היותו סטודנט הלומד שם.

בעת רכישת דירה על ידי תושבי חוץ , אם תושב חוץ לוקח משכנתה לצורך מימון העסקה יהיה עליו גם לפתוח חשבון בנק בישראל (לצורך תשלומי החזרי ההלוואה, העמדת פיקדון כבטוחה במידת הצורך, ועוד).

דרישות הבנקים בישראל ככל הנוגע לפתיחת חשבונות בנק לאזרחי ו/או תושבי חוץ הן מחמירות. כחלק מהמלחמה בהלבנות הון ומניעת פעולות בלתי חוקיות (כספים שמקורם בעבירות פליליות), התחייבה מדינת ישראל לחילופי מידע מול מדינות זרות, וכן ליישם את הוראות ה-פטקא (FATCH) עם שלטונות המס בארה”ב.

אזרח מחו”ל יוכל לפתוח חשבון בנק במעמד ‘תושב חוץ’ אם יעמוד בתנאים הבאים:

  • מילוי טופס הצהרת לקוח על היותו תושב חוץ (עליו עד 14 ימים מפתיחת החשבון).
  • תושב ארה”ב ימלא בנוסף טופס W9 (עליו להגישו באופן אישי בסניף הבנק).
  • גם מי שאינו תושב ארה”ב יידרש להגיש טופס W8.
חשבון נאמנות של עורך דין עבור תושב חוץ

עורך הדין המייצג תושב חוץ יכול לפתוח עבורו חשבון נאמנות ייעודי לעסקה.

באמצעות חשבון זה יוכל תושב חוץ להעביר את הכספים לישראל, כאשר במסגרתו יבוצעו כל התשלומים השונים הנדרשים בקשר עם העסקה (כגון: תשלומי התמורה למוכר, תשלום מס רכישה, עמלת מתווך, וכיו”ב).

על מנת לפתוח את חשבון הנאמנות, יידרש תושב החוץ לחתום על הצהרות ו/או להמציא אישורים נלווים למסמכי פתיחת החשבון (בדומה לאלו שכבר פרטו למעלה, בחלק הקודם).

האם תושב חוץ רשאי לקבל משכנתה בישראל?

ברוב המוחלט של המקרים, גובה ההון העצמי שמביא עמו תושב חוץ לצורך קניית דירה הוא גבוה יותר לעומת ההון העצמי שיש בידי הישראלי ממוצע, אך פעמים רבות גם תושב חוץ נזקק למימון בנקאי לצורך מימון העסקה.

על מנת לקבל משכנתה על הדירה הנרכשת, על תושב חוץ לפנות לאחד מהבנקים למשכנתאות ובקשתו תיבחן.

מומלץ לעשות כן מבעוד מועד וכמובן לפני החתימה על העסקה, וזאת כדי למנוע תקלות והפתעות לא נעימות.

הליך לקיחת משכנתה לתושבי חוץ דומה למדי למשכנתה עבור תושבי ישראל. ברם, יש להביא בחשבון שהטיפול בתיק יהיה מורכב וארוך יותר, לאור הצורך בבדיקת יכולת החזר ואיתנות פיננסית הנובעת מגובה הכנסות שמקורן מחו”ל, נכסים המצויים שם, וכיו”ב.

על פי רוב, בנקים בישראל נוהגים לתת לתושבי חוץ הלוואת משכנתה עד לשיעור של 50% משווי הדירה הנרכשת, אולם במקרים מסוימים ניתן לקבל הלוואה באחוז גבוה יותר.

לאור המורכבות של סוגיית לקיחת משכנתה בעת רכישת דירה על ידי תושב חוץ, מומלץ להקפיד על ניסוח של סעיפי המשכנתה בהסכם באופן מיטבי ולהתאימו באופן ספציפי לעסקה מסוג זה.


התמורה ומנגנון ביצוע התשלומים

פרק התמורה בהסכם המכר הוא חשוב מאוד, במסגרתו נקבע מנגנון התשלומים והתנאים הכרוכים בהם.

לאור העובדה, כי קניית דירה על ידי תושב חוץ אינה עסקה סטנדרטית, חשוב מאוד לתת תשומת לב רבה לתכנון וניסוח נכון של ההוראות הנוגעת לאופן ביצוע התשלומים, מועדיהם וכיו”ב.

עסקת נדל”ן של תושבי חוץ, אשר מבוצעת מרחוק, דורשת לוגיסטיקה טכנית העשויה פעמים רבות לארוך יותר זמן בהשוואה לעסקה רגילה.

עורך דין מנוסה המתמחה במקרקעין יוכל להנחות אתכם ולסייע לכם בנושא זה, על מנת לבנות את מנגנון ביצוע התשלומים באופן אופטימלי, בהתאמה מדויקת לעסקה מסועפת מסוג זה ובמטרה להבטיח שתהיו מוגנים, כולל בנסיבות של עיכובים בלתי צפויים.

תוכלו לקרוא מידע מפורט בנושא זה במדריך אותו הקדשנו לסוגיה.

מס רכישה תושב חוץ

מס רכישה תושב חוץ 2020 | מדרגות המס

במקרים רבים, דיני המס בישראל מבחינים בין מי שהוא תושב ישראל לבין מי שהוא תושב חוץ. כך הדבר גם לגבי שיעורי מס רכישה לתושב חוץ בגין קניית דירת מגורים.

כחלק ממאמציה של הממשלה להוריד את מחירי הדירות בישראל, במסגרת הרפורמה במיסוי מקרקעין (תיקון 76 שנכנס לתוקף ביום 01.01.2014) נקבע ששיעורי המס המופחתים בגין רכישת דירה יחידה יינתנו רק לתושב ישראל (לפני התיקון לא היה תנאי של תושב ישראל).

כיום, שיעורי מס רכישה החלים על תושבי חוץ (גם אם זו דירה יחידה של תושב חוץ, ואין לו דירה במדינת תושבתו) הם כמו של משקיעים ישראלים מרובי דירות (רוכשי דירה שניה, שלישית וכו’).

המדובר על 5 מדרגות מס (מעודכנות החל מתאריך 29.07.2020 ואילך) כלהלן –

  • 5% – על חלק השווי שעד 1,292,280 ש”ח.
  • 6% – על חלק השווי העולה על 1,292,280 ש”ח.
  • 7% – על חלק השווי העולה על 3,876,835 ש”ח.
  • 8% – על חלק השווי העולה על 5,338,290 ש”ח.
  • 10% – על חלק השווי העולה על 17,794,305 ש”ח (ועד בכלל).

לעומתם, רוכשי דירה יחידה (ראשונה, או משפרי דיור) זוכים להטבה של מדרגות מס רכישה מופחתות. בגין חלק השווי שעד לסך 1,744,505 שיעור מס הרכישה הוא 0%, ולאחריו נקבעו מדרגות מס של 3.5%, 5%, 8% ו-10%.

מס רכישה בגין דירות מגורים

לפי סעיף 9(א) חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), תשכ”ג-1963 (להלן – “החוק”) כל מי שרוכש ‘זכות במקרקעין’ מחויב לשלם מס רכישה. זהו מס המשולם מדינת ישראל (רשות המסים, באמצעות משרדי מיסוי מקרקעין).

גובה מס הרכישה הוא לפי סכום הנגזר משווי העסקה, או בסכום קבוע, לפי סוג המכירה או הזכות במקרקעין.

ככל הנוגע לדירות מגורים, על מנת להיות זכאי ליהנות ממדרגות מס הרכישה מופחתות על הרוכש למלא שני תנאים:

  1. יחיד “תושבי ישראל”
  2. בעל דירה “יחידה”.

דירה יחידה” מוגדרת כדירת מגורים שהיא דירתו היחידה של הרוכש בישראל (כאן תוכלו לקרוא מידע נוסף לגבי המונח דירה יחידה במקרים מיוחדים, לחסכון במס).

מיהו תושב ישראל לעניין מס רכישה?

המונח “תושב ישראל” לפי חוק מיסוי מקרקעין כולל גם אדם שבתוך שנתיים מרכישת הדירה הפך לתושב ישראל לראשונה או תושב חוזר ותיק, כמשמעותם בסעיף 14(א) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן – “פקודת מס הכנסה”).

לעניין הגדרת המונח “תושב ישראל” מפנה החוק לסעיף 1 בפקודת מס הכנסה הקובע:

“תושב ישראל” או “תושב” –

“(א) לגבי יחיד – מי שמרכז חייו בישראל; ולענין זה יחולו הוראות אלה:

(1) לשם קביעת מקום מרכז חייו של יחיד, יובאו בחשבון מכלול קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים, ובהם בין השאר:

(א) מקום ביתו הקבוע;

(ב) מקום המגורים שלו ושל בני משפחתו;

(ג) מקום עיסוקו הרגיל או הקבוע או מקום העסקתו הקבוע;

(ד) מקום האינטרסים הכלכליים הפעילים והמהותיים שלו;

(ה) מקום פעילותו בארגונים, באיגודים או במוסדות שונים;

(2) חזקה היא שמרכז חייו של יחיד בשנת המס הוא בישראל –

(א) אם שהה בישראל בשנת המס 183 ימים או יותר;

(ב) אם שהה בישראל בשנת המס 30 ימים או יותר, וסך כל תקופת שהייתו בישראל בשנת המס ובשנתיים שקדמו לה הוא 425 ימים או יותר;

לענין פסקה זו, “יום” – לרבות חלק מיום;

(3) החזקה שבפסקה (2) ניתנת לסתירה הן על ידי היחיד והן על ידי פקיד השומה;”

משכך, על מנת לקבוע האם יחיד נחשב לתושב ישראל לפי הפקודה, יש להחיל את עיקרון מרכז החיים.

מיהו תושב חוץ לעניין מס רכישה?

המונח “תושב חוץ” מוגדר בפקודת מס הכנסה באופן שיורי, קרי – כל מי שאינו נכנס להגדרה של “תושב ישראל” נחשב באופן אוטומטי בתור תושב חוץ.

כמו כן, במסגרת תיקון 168 לפקודת מס הכנסה נקבע:

“תושב חוץ” – מי שאינו תושב ישראל וכן יחיד שהתקיימו בו כל אלה:

(א) הוא שהה מחוץ לישראל 183 ימים לפחות, בכל שנה, בשנת המס ובשנת המס שלאחריה;

(ב) מרכז חייו לא היה בישראל, כאמור בפסקה (א)(1) להגדרה “תושב ישראל” או “תושב”, בשתי שנות המס שלאחר שנות המס האמורות בפסקת משנה (א);”

מס רכישה לתושב חוץ | הקלות במיסוי

כפי שהוסבר לעיל, בניגוד ליחיד שהוא תושב ישראל, ככלל – יחיד שהוא תושב חוץ הרוכש דירה בארץ (גם אם זו דירתו הראשונה ו/או היחידה) יחויב לפי שיעורי מדרגות מס רכישה הגבוהות יותר.

בחלק זה נסביר את החלופות האפשריות לחסכון בתשלום מס רכישה לתושבי חוץ לפי החוק, וכן ממה כדאי להיזהר.

חלופה ראשונה – מי שהיה תושב ישראל לראשונה

הגדרת ‘תושב ישראל’ היא רחבה וכוללת בתוכה גם מי שבתוך שנתיים מיום רכישת הדירה “היה לתושב ישראל לראשונה או תושב חוזר ותיק”.

מכיוון שכך, אם תושב חוץ יחליט לעלות לישראל, במהלך תקופה של עד שנתיים מהיום שבו הוא רכש את הדירה, אזי הוא ייחשב לצורך העניין בתור “תושב ישראל”, לכל דבר ועניין. כלומר, יהיה זכאי ליהנות ממדרגות מס רכישה מופחתות בגין דירה יחידה.

ונזכיר, כי הגדרת “דירה יחידה” מתייחסת לדירתו היחידה של הרוכש בישראל (ובאזור). כלומר, במצב דברים כזה, לא מתייחסים לדירות אחרות מחוץ לישראל.

לצורך הדוגמה, גם אם ניקח באדם עשיר מאוד], שיש בבעלותו דירות רבות על פני כל הגלובוס, הרוכש דירה שזו לו דירתו היחידה בישראל, והוא עולה לארץ לכל המאוחר בתוך שנתיים מיום רכישתה, הרי שהוא יהיה זכאי ליהנות מהמדרגות המס המופחתות.

חלופה שניה – תושב חוזר

ההגדרה דלעיל של “תושב ישראל’ לעניין מס הרכישה כוללת לא מי שנהיה תושב ישראל בתוך שנתיים (כלומר, תושב חוץ מבטן ולידה שהחליט לעלות לארץ), אלא בסיפא שלה מתייחסת גם למצב של “תושב חוזר ותיק”.

חשוב לשים לב, כי הכוונה לפי סעיף 14(א) לפקודת מס הכנסה היא לאדם שהיה בעבר תושב ישראל, עזב את הארץ, הפך לתושב חוץ (כלומר, שינה את מרכז חייו וכו’), והיה תושב חוץ במהלך תקופה של עשר שנים או יותר. אם וכאשר הוא ישוב לישראל הוא ייחשב “תושב חוזר ותיק” ויכול ליהנות מההגדרה של יחיד “תושב ישראל” לצורך מס רכישה.

תמרור אזהרה! תושבי ישראל שעזבו את הארץ לתקופה קצרה יותר מעשר שנים צריכים לנקוט משנה זהירות בעניין זה, ובכללם תושבים חוזרים שאינם ותיקים.

בדרך כלל, המוסד לביטוח הלאומי ממשיך להכיר באדם בתור “תושב ישראל” במהלך חמש השנים הראשונות למועד יציאתו מן הארץ.

בתום תקופת חמש השנים הללו, הוא מתבקש להוכיח (שאלון תושבות) כי שהותו בחו”ל ממשיכה להיות זמנית.

ישנם שני מבחנים לסוגיה:

  • מבחן סובייקטיבי: האם מקום מגוריו הקבוע, מקום שהות משפחתו (בן או בת הזוג, ילדיו), מקום עבודתו העיקרי ועסקיו, מרבית נכסיו וכיו”ב של האדם נמצאים בישראל.
  • מבחן אובייקטיבי: היכן האדם עצמו רואה את מקום מרכז חייו.

לדוגמה: יתכן מצב שבו אדם שעשה “רילוקשיין” לחו”ל לשבע שנים לא ייכנס תחת ההגדרה של “תושב חוזר ותיק” לעניין ההקלה מס רכישה.

נוסף על כך, תיקון 223 לפקודת מס הכנסה (משנת 2016) קובע שכל אזרח ישראלי המבצע “רילוקשיין” חייב לדווח לרשויות המס ולהסביר מדוע לשיטתו הוא חושב שאינו חייב במס בישראל (התיקון נוגע לעניין חזקת מבחן הימים’ במצב של שהייה מעל  183 ימים בשנת מס).

בעקבות זאת, פרסמה רשות המסים את עמדתה, המקשיחה את התנאים הנדרשים לניתוק התושבות בישראלית של מי שעובד בחו”ל. בתוך כך, בין היתר, היא העלתה את הרף של חזקת ‘מבחן הימים’ ובקעה כי על מנת לנתק באופן מלא את התושבות, על העובד לשהות בישראל פחות מ-75 יום בכל שנת מס.

בכל אופן, במקרים מהסוג הזה, שהם ‘גבוליים’, היוצאים לעבוד בחו”ל ו/או שוהים מספר שנים בחו”ל מחויבים כיום לבחון לעומק את המצב המשפטי שלהם בחזרתם ארצה, על מנת למנוע תאונות מס חמורות.

משכך, לענייננו, פעמים רבות עדיף לאדם לשקול לבצע רכישה של דירה יחידה רק לאחר השיבה שלו לישראל (ואז הוא יזכה להקלה בוודאות מקסימלית), ולא בעודו מתגורר בחו”ל ורק מתכנן לחזור ארצה בתוך התקופה בת השניים שמיום הרכישה.

חלופה שלישית – עולה חדש

לפי תקנה 12 לתקנות מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (מס רכישה), התשל”ה-1974, רוכש המוגדר בתור “עולה“, זכאי להקלה במס רכישה בעת רכישת דירת מגורים ו/או בית עסק, “על מנת שתשמש למגורי העולה או למגורי ולעסקו יחדיו”, וזאת במהלך תקופה המתחילה בשנה שלפני יום עלייתו לישראל ומסתיימת שבע שנים אחריה.

לגבי עולים חדשים נקבעה הקלה משמעותית במס רכישה לדירת מגורים לפי שתי מדרגות מס (מעודכן לשנת 2020):

  • הראשונה – בגין החלק מהשווי שעד לסך 1,838,615 ₪ ישולם 0.5% מס רכישה
  • והשנייה – מעליו לפי 5%.

יש לשים לב, כי על תושב חוץ הרוכש דירה ומקבל מעמד של עולה חדש לעמוד בדרישה כי הדירה תשמש אותו דרך קבע, אחרת הוא לא יהיה זכאי ליהנות מהקלת המס.

__________

עמית ורד משרד עורכי דין נוטריון וגישור פועל משנת 1998 ומתמחה בענייני מקרקעין ומיסוי. המשרד צבר ניסיון עשיר בליווי חוזי מקרקעין, כולל עסקאות מורכבות ופרויקטים, וגם בייצוג של תושבי חוץ בעסקאות קניית ומכירת מקרקעין.

נשמח לייעץ ולטפל לכם משפטית בכל נדבך ורובד בתחום הנדל”ן, תוך הצבת רף של הגנה מקסימלית ורמת שירות מעולה.

דברו איתנו: 03-9499555

אנחנו כאן בשבילכם לייעוץ משפטי ו/או תיאום פגישה דברו איתנו
up

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

מעדיפים להתקשר? 03-9499555 | הפנייה אינה כרוכה בהתחייבות כל שהיא מצדכם. סודיות מוחלטת מובטחת.
close
שינוי גודל גופנים
WhatsApp chat