חניה
חניה היא שטח קרקע המשמש, לפי ייעודו התכנוני, לשם החניית כלי רכב.
בבניין משותף יש מספר סוגי חניות, כגון: חניה מקורה, חניה בלתי מקורה, חניה בחניון תת-קרקעי.
לתשומת לב, חניה בבניין משותף יכולה להיות צמודה מבחינת הרישום אל דירה מסוימת, או כשייכת לרכוש המשותף של כלל בעלי הדירות.
במקרה הראשון, החניה היא “פרטית”, כלומר, מהווה חלק אינטגרלי (בלתי נפרד) מהדירה והזכויות הקניינות (בעלות וחזקה) בה שייכת באופן בלעדי לבעליה (רשומה בנסח טאבו של הדירה).
במקרה השני, החניה היא “משותפת”, כלומר, אינה שייכת לבעל דירה מסוים, אלא מהווה רכוש שהינו חלק מכלל השטח המשותף, המיועד לשמש את כל בעלי הדירות בבניין (בדומה לחלקים אחרים ברכוש משותף, כגון: לובי הבניין, חדרי מדרגות, מעליות, חדרי אשפה, ועוד).
יתכן גם מצב בו יש הסכם שיתוף בין בעלי הדירות בבניין (ושניתן לרושמו גם בטאבו), לפיו הדיירים הסכימו על חלוקה ביניהם של זכויות שימוש בלעדיות בחניות (וכך, לכל שכן יש חניה המיועדת לו, כדי ששכנים אחרים ו/או אורחים לא יוכלו להשתמש בחנייתו של שכן אחר).
במסגרת בדיקות מקדמיות לפני קניית דירה חשוב לבדוק האם החניה אמנם צמודה לדירה ורשומה כך בטאבו, וכן לזהות אותה.
טיפ שימושי: בעת רכישת דירה מקבלן, מומלץ לבחור מראש חניה בחניון, המצויה במיקום שהינו טוב ומועדף עליכם, מבין החניות, אם ניתן.
לדוגמה: חניה מקורה לרוב תהא עדיפה על פני חניה בלתי מקורה.
כמו כן, ישנן חניות עם גישה נוחה יותר (קרבה למעליות בחניון, פתחי הבניין, מוצלת, וכו’), או חניה המותאמת לאנשים עם מוגבלויות.
בנוסף, יש לשים לב, במקרה של חניון (בין אם רגיל חניון רגיל, חניון עלי, או חניון תת-קרקעי), כי קיים ציוד בטיחות לחניון, לרבות לפי החוק ותקן ישראלי (כגון: פסי האטה, פסי בלימה, מראה פנורמית בחניון, ועוד), למען שמירת בטיחות ומניעת תאונות בחניון.
לדף הראשי במילון:
מעבר לדף הבית:
