הסכם ממון על דירה

 

הסכם ממון על דירה

הסכם ממון דירה

הקדמה

הסכם ממון על דירה נהיה נפוץ מאוד בשנים האחרונות בישראל.

במקרים רבים, בני זוג מגיעים אל ברית הנישואין כאשר בבעלות מי מהם כבר יש דירת מגורים, והם מעוניינים להגן עליה.

להלן מצבים אפשריים:

• דירה שנרכשה לפני הנישואין.
• דירה שהתקבלה במתנה לפני הנישואין.
• דירת ירושה מלפני הנישואין.

כמו כן, יתכנו מקרים שבהם דירה נרכשת, או מתקבלת במתנה, או בירושה לטובת מי מהצדדים במהלך הנישואין.

נשאלת השאלה – האם יש צורך בעריכת הסכם ממון על דירה? ומדוע?

שהרי, עסקינן בנכס אשר נרכש בנפרד, ולחלופין התקבל באופן אישי כמתנה או בירושה עוד לפני הנישואין, או במהלכם; ולכאורה, הדירה אמורה להיות שייכת אך ורק לאותו הצד…

האמנם?

כפי שנסביר בהמשך, בהתקיים נסיבות מסוימות, עשוי בכל זאת בית המשפט לראות בדירת מגורים כמהווה רכוש משותף של שני בני הזוג.

ולכן, בכל אחד מן המקרים הללו, קיימת חשיבות רבה מאוד לעריכת הסכם ממון אשר יקבע, כי בעת גירושין תישאר הדירה בבעלות בלעדית (100%) של הצד שהדירה הייתה שייכת לו.

הדבר קריטי בעיקר בנסיבות שבהן בני הזוג התגוררו בדירה לאורך שנים, ובין היתר, הם גידלו בה ילדים משותפים, הייתה עליה הלוואת משכנתא, הם השקיעו כספים בדירה (למשל: לצורך שיפוצים), וכהנה וכהנה.

שכן, עבור רבים המצב המשפטי הזה – של חלוקת הדירה – אינו צודק ולא מתאים להם. שכן, כאמור, לא מדובר מדובר על קנייה של דירה יחד ובמשותף, אלא על דירה שהייתה שייכת רק לאחד מבני הזוג.

מדריך זה יעסוק בסוגיה המעניינת והחשובה הזו, וכן בנושאים נוספים הנובעים ממנה.

__________

לידיעתכם, באתר זה ישנו מאגר תוכן משפטי עשיר שבו תוכלו למצוא את כל מה שחשוב לדעת על הסכמי ממון בישראל. אז אם עדיין לא הספקתם לקרוא את המדריך המלא שלנו בנושא הסכם ממון – תוכלו להתחיל ממנו.

חוק יחסי ממון

סעיף 5 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל”ג-1973 מתייחס לחלוקת הרכוש של בני זוג נשואים לפי ‘הסדר איזון המשאבים’, במצב של פקיעת הנישואין עקב פרידה וגירושין, או חלילה כתוצאה מפטירה, וקובע, כך:

“5. (א) עם התרת הנישואין או עם פקיעת הנישואין עקב מותו של בן זוג […] זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים של כלל נכסי בני הזוג, למעט:

(1). נכסים שהיו להם ערב הנישואין או שקיבלו במתנה או בירושה בתקופת הנישואין;

(2). […];

(3). נכסים שבני הזוג הסכימו בכתב ששוויים לא יאוזן ביניהם […].”

כעולה מכאן, בעקרון, הסדר איזון המשאבים אינו חל על נכסים שהיו למי מהצדדים עוד לפני הנישואין, או התקבלו במתנה או בירושה במהלך הנישואין.

לפי לשון החוק, משמעות הדבר היא – כי רכוש פרטי שמקורו לפני מועד הנישואין, כלומר, כל הממון שנצבר ו/או נרכש ו/או היה בבעלות של כל אחד מהצדדים מלפני החתונה (כגון: דירת מגורים, כספים, רכב, זכויות סוציאליות, מיטלטלין, וכיו”ב), וכן מתנות וירושות פרטיים, אינם מהווים חלק מכלל “עוגת” הרכוש, אשר אותה מחלקים בין בני זוג עם פקיעת הנישואין במסגרת הסדר איזון המשאבים.

פסיקת בית המשפט העליון בסוגיית הסכם ממון על דירה

בשנים האחרונות כרסמה פסיקת בית המשפט העליון בישראל במצב הדברים המשפטי האמור לעיל, ככל הנוגע לזכויות בדירת מגורים.

במסגרת פסק דין בתיק שנדון בבית המשפט העליון בפני כבוד השופט אליקים רובינשטיין (ע”מ 10734/06, פלונית נ. פלוני) נדרש בית המשפט לנושא המדובר. בית המשפט נתן החלטה תקדימית, אשר מהווה הלכה מחייבת, הסותרת, לכאורה, את הקבוע בחוק יחסי ממון, באמצעות שימוש בגישה פרשנית (רחבה) מדיני החוזים ועקרונות משפטיים כלליים של צדק ויושר.

התיק המדובר עסק בבני זוג אשר נישאו בשנת 1978, כלומר, חוק יחסי ממון חל עליהם.

בית המשפט העליון דחה את בקשת רשות הערעור מטעם הבעל ביחס לפסק דינו של בית המשפט המחוזי (כערכאת ערעור על פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה), אשר הכיר בזכותה של האישה לקבל מחצית מהזכויות בדירת המגורים בה גרו הצדדים במשך כ-22 שנים. וזאת, למרות שעסקינן בדירה אותה רכש הבעל מכספו הפרטי ואשר נרשמה רק על שמו (בבעלות מלאה בטאבו וללא משכנתה) עוד לפני מועד הנישואין.

בפסק הדין הבהיר כבוד שופט בית המשפט העליון אליקים רובינשטיין, כי חוק יחסי ממון אינו מונע את האפשרות של בני זוג ליצור ביניהם יחסי שיתוף לגבי נכס/ים ספציפי/ים, במקביל למשטר הרכושי הקבוע במסגרת חוק יחסי ממון, גם כאשר עסקינן בנכס שנרכש ונרשם על שם אחד מהצדדים עוד מלפני הנישואין.

בפסק הדין נקבע, כי בנסיבות מיוחדות ומסוימות, תיתכן פיקציה משפטית, הנקראת – “חזקת שיתוף ספציפית בדירת מגורים”, לאור מעמדה המיוחד של דירת המגורים המשמשת כקורת גג של התא המשפחתי (להבדיל מנכס עסקי או אחר, כגון: רכב, דירה להשקעה, וכו’).

כוונת שיתוף כאמור, לאו דווקא מחייבת לבוא לידי ביטוי במסגרת של הסכם פורמלי ובכתב. ניתן להסיק את עצם קיומה על ידי הוכחת “דבר מה נוסף”, מתוך מכלול נסיבות המקרה (ולעניין זה אין ‘רשימת מכולת’ סגורה).

נסיבות רלוונטיות לקיום של חזקת השיתוף הספציפית בדירה יכולות להיות – 

• מגורים משותפים בדירה לאורך תקופה ממושכת (לרבות הולדת ילדים משותפים שגדלו והתגוררו בה).
• הצהרת כוונות של הצדדים בעל פה.
• שיפוצים והשבחות משמעותיים אשר בוצעו בדירה במימון משותף.
• תשלום משכנתה במשותף.
• התנהלות לגבי דמי שכירות מהדירה (האם הופקדו לחשבון המשותף? או שימשו להוצאות וצרכים משותפים?).
• האם לצד השני יש דירה, אם לאו.
• שווי מכלול הנכסים שיש לבן או בת הזוג (האחר).
• ועוד…

עם כל הכבוד הראוי, בפסק דין זה קבע בית המשפט העליון תקדים משפטי, אשר, לכאורה, עשוי להיות בעייתי והוא אף מרחיק לכת, הן ביחס ללשונו המפורשת ותכליתו של חוק יחסי ממון והן לעומת ההלכה שהייתה נהוגה בפסיקה קודם לכן; וזאת, בשני מישורים עיקריים, כלהלן:

• הראשון: יצירת אותה חזקה משפטית חדשה, קרי – “חזקת שיתוף ספציפית בדירת המגורים”, החלה על משטר רכושי של בני זוג, כל עוד לא נערך ביניהם הסכם ממון, הקובע אחרת.
• והשני: בהתקיים נסיבות מבין הסוגים שפורטו לעיל, נטל ההוכחה רובץ כעת על כתפיו של הצד שהינו הבעלים הרשום של דירת המגורים, אותה כאמור רכש עוד מלפני הנישואין, לשכנע את בית המשפט, כי במקרה המדובר לא מתקיימת החזקה האמורה, ועליו אף להראות ולהוכיח (באופן פוזיטיבי) שאמנם היה ביטוי חיצוני ואובייקטיבי לכך.

ולא בכדי, בית המשפט העליון הוסיף והדגיש במפורש בפסק הדין, כי “בן הזוג הרוצה להבטיח את בעלותו בדירה, טוב אם יעשה הסכם ממון”.

כעולה מן המקובץ לעיל, הדרך המשפטית הבטוחה ביותר למנוע מצב של קיום “חזקת שיתוף ספציפית לגבי דירת מגורים” בין בני זוג, מחייבת עריכת הסכם ממון על דירה.

במרוצת השנים, ההלכה האמורה לעיל אומצה על ידי בית המשפט העליון גם בפסיקות נוספות.

הלכה זו הביאה לכך, כי בשנים האחרונות הסכמי ממון על דירה הפכו לנפוצים מאוד בישראל.

מסקנה: הסכם ממון על דירה לפני הנישואין – מומלץ!

הסכם ממון על דירת מגורים הוא דבר חשוב מעין כמותו.

מומלץ, לפיכך, לכל מי שבבעלותו דירת מגורים מלפני הנישואין לפנות לעורך דין המתמחה בהסכמי ממון ולערוך באמצעותו הסכם ממון מקצועי, אם ברצונו למנוע חשיפה למצב שבו לבן/ת זוגו יוקנו בעתיד זכויות בדירת המגורים שלו.

וכך, גם במצבים שיש צפי לקבלת דירה במתנה, או בירושה, במהלך תקופת הנישואין (וראו בנפרד גם בהמשך).

עוד יצוין, כי הדברים הללו רלוונטיים ותקפים גם לגבי בני זוג שאינם נשואים (ידועים בציבור).

הסכם ממון ברכישת דירה במימון לא שוויוני

כללי

לרוב, במהלך הנישואין (או הקשר הזוגי) בני זוג רוכשים במשותף דירת מגורים עבורם.

במקרים רבים, המימון הוא לא שוויוני, בין אם לאחד מהם יש יותר כסף שחסך מלפני החתונה, ובין אם הם מקבלים כספים במתנה מההורים (או בירושה) לצורך מימון חלק משמעותי לצורך תשלום התמורה לקניית דירה.

אם הדירה תירשם בטאבו על שם הצדדים באופן שווה (50%-50%), ובמצב שהם לא ערכו ביניהם הסכם ממון, הרי שמבחינת החוק הדירה תחשב בתור נכס שהוא רכוש משותף, כלומר, שייכת ובבעלות שניהם באופן שווה (50%-50%) בעת מכירתה או בגירושין, וזאת למרות הפער במימון בזמן הקנייה.

ולכן, כאשר הפער הוא משמעותי, יש צורך לערוך הסכם ממון למען יסדיר את יחס הזכויות הקנייניות בקשר לדירה, לפי החלק היחסי של כל צד בהשקעה, למקרה שמשהו ישתבש בדרך.

דוגמה בסיסית

• צד א’: שם 300,000 ש”ח (מתוכם 100,000 ש”ח חסכון פרטי מלפני החתונה + 200,000 ש”ח שקיבל במתנה מאת הוריו).
• צד ב’: שם 700,000 ש”ח (מתוכם 400,000 ש”ח חסכון פרטי מלפני החתונה + 300,000 ש”ח שקיבל במתנה מאת הוריו).

בני הזוג רוכשים דירה בעלות כוללת בסך של 1,000,000 ש”ח.

האחוזים בבעלות על הדירה (ברישום בטאבו) יהיו, כמפורט להלן:

• לצד א’: 30%.
• לצד ב’: 70%.

הסכם ממון על דירה עם משכנתה

הסכם ממון ומשכנתא

כאשר בני זוג לוקחים הלוואת משכנתא לצורך מימון קנייה משותפת של דירה עבורם, עולה השאלה כיצד סכום הלוואת המשכנתא ישויך לכל אחד אחד מהם ככל הנוגע לחלקים בזכויות הבעלות בדירה הנרכשת. כמו כן, מומלץ לערוך הסכם ממון ברכישת דירה כאשר המימון אינו שוויוני.

ולמה הכוונה?

בשלב הראשון –

יש לבצע חישוב של סכום הלוואת המשכנתא כנגזרת ממחיר הדירה.

לצורך כך, מקובל להביא בחשבון את העלות הכוללת של הדירה; כלומר, מחיר הדירה, לרבות ההוצאות הנלוות הכרוכות ברכישתה, כגון: מס רכישה, עמלת תיווך, שכר טרחת עורך דין, שמאי, שיפוצים, וכיו”ב (למשל: אם מחיר הדירה הוא 1,800,000 ש”ח, ההוצאות הנלוות עומדות על 200,000 ש”ח, וזוג מתעתד לקחת משכנתא בסך 1,000,000 ש”ח – המשכנתא מהווה 50% מהעלות הכוללת של הדירה).

בשלב השני –

יש להחליט כיצד המשכנתא תשויך לכל אחד מבני הזוג, קרי – האם בחלקים שווים ביניהם, או בחלקים שונים לכל צד, מבחינת אחוזי הבעלות של כל אחד מהצדדים בזכויות הקנייניות בדירה (וכפי שגם יירשמו בטאבו, בהתאמה).

חשוב לערוך הסכם ממון לדירה עם משכנתא על מנת שבני הזוג יסדירו ביניהם מראש את הנושא, במטרה למנוע מחלוקות בעתיד.

לשם המחשה, נציג בפניכם כאן שלוש דוגמאות.

דוגמה ראשונה

בני הזוג קונים דירה בהון ראשוני שווה פחות או יותר.

בני הזוג משלמים את המשכנתא יחד ומתוך החשבון המשותף; הגם שיש ביניהם פערי השתכרות הם רואים את החזרי תשלומי הלוואת המשכנתא כמשולמים יחד באופן ושווה.

במקרה כזה, הבעלות על הדירה תירשם (בטאבו) על שם הצדדים בחלקים שווים, כך שהיא תשויך להם באופן שווה (50%-50%).

דוגמה שנייה

אחד מבני הזוג קיבל עזרה (כמתנה עבורו, אישית) מאת הוריו בסך 400,000 ש”ח על מנת שישמש כהון עצמי ראשוני לקניית דירה.

בני הזוג לוקחים משכנתא והם משלמים אותה יחד ומתוך החשבון המשותף, הגם שיש ביניהם פער משמעותי מאוד בגובה המשכורות של כל אחד מהם.

הצד הראשון שמרוויח יותר עשוי לבוא ולומר שההורים של הצד השני אמנם עזרו להם בהתחלה במימון ההון הראשוני בסך של 400,000 ש”ח שכביכול אמורים להיזקף לטובת הצד השני בלבד באחוזי הבעלות בדירה (כי זו מתנה של ההורים רק לצד השני).

ברם, הצד הראשון ידביק עם השנים את הפער הזה (ולמעשה, אף הרבה מעבר לכך, תלוי במספר שנות הנישואין) מאחר ומשכורתו גבוהה באופן ניכר (למשל: פי שלושה).

ולכן, מבחינתו הדירה צריכה להיות בבעלות שווה (50%-50%), בהתעלם מהעזרה הראשונית של ההורים של הצד השני (ושמשכורתו הרבה יותר נמוכה).

לחלופין, הוא עשוי לטעון שיש להכניס בהסכם הממון מנגנון (נוסחה מתמטית), המשקלל את כל האמור לעיל (למשל: אחוזים משתנים ו/או עולים בהדרגה באחוזי הבעלות שלו בדירה).

דוגמה שלישית

בני זוג מעוניינים בהפרדת רכוש ביניהם.

הם קונים במשותף דירת מגורים במחיר של 3,000,000 ש”ח.

לגבר יש חסכונות בסך של 1,000,000 ש”ח (כלומר, הון עצמי של 33%); ולאישה אין (כלומר, הון עצמי של 0 ש”ח).

הם לוקחים משכנתא בסך של 2,000,000 ש”ח (המהווה לצורך העניין 67% מעלות הדירה). הם מסכימים ביניהם שהגבר ישלם מחשבונו הפרטי והנפרד סך המהווה 70% מתוך ההחזר החודשי לבנק (השווה ל-47% מהדירה), ואילו האישה תשלם מחשבונה הפרטי והנפרד סך השווה 30% (20% מהדירה).

בני הזוג עושים ביניהם הסכם ממון הקובע הפרדת רכוש מוחלטת, כולל לגבי הדירה.

במקרה כזה, האחוזים בדירה יהיו:

• לגבר – 80% (33% הון עצמי + 47% חלק המשכנתא);
• לאישה – 20% (0% הון עצמי + 20% חלק במשכנתא).

דירה שהתקבלה בירושה או במתנה לפני או לאחר הנישואין

כללי

לפי הוראות חוק יחסי ממון דירה שהתקבלה בירושה או במתנה לטובת מי מבני זוג לפני או לאחר החתונה נחשבת כמהווה רכוש נפרד של הצד שקיבל אותה.

עם זאת, לאור הפסיקה, החוק אינו מספק הגנה הולמת וודאית גם במקרים הללו…

החוק אינו נותן מענה ברור למצב של מגורים ממושכים בדירה, שיפוצים בהיקף נרחב בדירה, שימוש משותף בכספי דמי שכירות, עליית ערך של הדירה, ועוד.

דוגמה ראשונה

מיכל ואלון מתגוררים בדירה אותה ירש אלון מסבתו ז”ל (מיכל גרה בחינם בדירה).

הם מתגוררים בדירה מעל 15 שנה, מגדלים בה ילדים, אין להם דירה נוספת, ובמהלך השנים גם השקיעו הרבה כספים בשיפוץ הדירה.

במצב כזה, במקרה של גירושין, עשויה להיות מחלוקת ככל הנוגע לחלוקת הרכוש; טענות משפטיות אפשריות מצד מיכל בבית המשפט יהיו, למשל:

• כי לאור פסיקת בית המשפט העליון, היא זכאית לקבל 50% מהדירה.
• לחלופין כי היא זכאית למחצית מעליית ערך הדירה בתקופת הנישואין.
• כי היא זכאית גם לקבל החזר כספי יחסי (50%) בגין השקעותיה בדירה.
• כי היא מעין דיירת מוגנת, וכי אין לפנותה מהדירה בשנים הקרובות.
• כי היא השקיעה זמן, אנרגיה ומחשבה ביחס לדירה, ולכן מגיע לה פיצוי כספי גבוה (בין היתר, היא זו ששכנעה את הדיירים בבניין, לחתום על הסכם תמ”א 38 שהעלה באופן משמעותי את שווי הדירה).

דוגמה שנייה

לצדדים דירת מגורים, הרשומה בטאבו על שמם לפי יחס של 30-70 (זוכרים את הדוגמה הראשונה הבסיסית לעיל?).

צד א’ קיבל לאחרונה דירה בירושה.

שתי הדירות נמכרות.

הם מחליטים לקנות דירה יקרה יותר, כולל לקיחת הלוואת משכנתה, וכן מקבלים גם הפעם עזרה כספית מההורים (ושוב, לא שוויונית).

יש לגלם ולשקלל את כל הסכומים שהשקיע כל צד ברכישה ולקבוע את אחוזי הבעלות על הדירה (ברישום בטאבו) בהתאמה ובאופן יחסי.

צא ולמד, כי הסכם ממון מפורט אשר יכלול התייחסות לכספי חסכונות מלפני הנישואין ו/או דירה מלפני הנישואין ו/או דירת ירושה ו/או מתנות המתקבלות אחרי החתונה – יכול להסדיר את מכלול הדברים ולתת לצדדים ודאות משפטית, ובתוך כך למנוע בעיות בעתיד.

---

הסכם ממון על דירה – היבטים נוספים

במסגרת הסכם ממון על דירה בני זוג יכולים לקבוע ביניהם הסדרים נוספים ומוסכמים מראש בעניין דירת מגורים, על מנת למנוע מחלוקות עתידיות לגבי הזכויות בדירה ו/או כל הקשור אליה.

למשל:

• האם דמי שכירות המשתלמים בגין דירה או בית שבבעלות צד אחד יהיו שייכים רק לו, או שהם יופקדו לחשבון משותף ויהיו שייכים לשני בני הזוג?
• מניעת מצב שבו שיתוף בדמי שכירות לאורך זמן יעניק לצד השני זכויות קנייניות ו/או אחרות כל שהן בקשר לדירה בעת פקיעת הקשר.
• הסדרת הנושא של תשלומים והוצאות שונים הקשורים לדירה (כגון: הוצאות שוטפות, עלויות תחזוקה, שיפוצים, תיקונים וכו’).
• הסדרת פינוי הדירה בפקיעת הקשר על ידי הצד שאינו בעליה, ולרבות במצב שכבר יש ילדים.
• הגנה במצב של עליית ערך דירה (השייכת לצד אחד) במהלך הנישואין.
• הסדרת הנושאים הנ”ל כאשר המדובר בדירה משותפת שנרכשה על ידי הצדדים במימון לא שוויוני.
• קביעת מנגנון של הפקדת כספי תמורת מכר דירה שבבעלות אחד הצדדים לחשבון נפרד ופרטי שלו (על מנת למנוע “ערבוב” בחשבון משותף, אשר יצור מצב של יחסי שיתוף והפסד כספי בעתיד).
• התייחסות למצב של חילוף (“גלגול”) נכסים.
• אופציה לרכישת הדירה על ידי צד מסוים בעת פקיעת הקשר (מנגנון תמחור, מינוי שמאי מוסכם וכו’).

יצוין, כי הסכם ממון על דירה כדאי לחתום לפני הנישואין על מנת להסדיר מראש את הנושא, אך ניתן גם לעשות את ההסכם במהלך הנישואין.

כמו כן, הסכם ממון על דירה מומלץ גם עבור בני זוג ידועים בציבור (כאן תוכלו לקרוא מידע נוסף על הסכם ממון ידועים בציבור).

הסכם ממון על דירה לפני הנישואין – חסכון במיסוי מקרקעין

בני זוג = תא משפחתי אחד

לפי חוק מיסוי מקרקעין, רואים בני זוג הגרים יחד באופן קבוע, וכן ילדיהם עד גיל 18 שנה, כאילו היו “מוכר” או “רוכש” אחד מבחינת דיני המס.

עקרון זה נקרא בז’רגון המשפטי ‘חזקת התא המשפחתי’; זוהי הוראה אנטי תכנונית אשר חלה הן לגבי בני זוג נשואים והן לגבי בני זוג שאינם נשואים (ידועים בציבור).

כלומר, לפי החוק והפסיקות הרלוונטיות בענייני מיסוי מקרקעין – אם לאחד מבני זוג יש דירה בבעלותו, יראו (באופן אוטומטי) את הצד השני כאילו גם הוא בעלים במשותף של אותה הדירה.

את החזקה הזו ניתן לסתור בכפוף לשני תנאים (מצטברים):

1. יש להציג הסכם ממון הקובע הפרדת רכוש בין בני הזוג לגבי הדירה (כעקרון, זהו תנאי סף).

2. יש להראות שבני הזוג אכן התנהלו בפועל תחת משטר של הפרדת רכוש ככל הנוגע לדירה; ולצורך כך, אף נקבעו מספר מבחני עזר, כגון: היעדר מגורים משותפים בדירה, דמי שכירות המשתלמים לחשבון נפרד, האם על הדירה רובצת משכנתא (ומי משלם אותה), ועוד.

לנושא זה יש השלכה מהותית מבחינה כלכלית על גובה חיובי מס רכישה ומס שבח (בהיבט של זכאות לפטורים והקלות) בעת קנייה או מכירה של דירות על ידי בני זוג.

הסכם ממון דירה שניה > דוגמה לחסכון במס

אפרת וערן הם זוג נשוי, החתונה הייתה לפני שנה. הם מתגוררים בדירה שכורה בתל אביב.

בבעלותה של אפרת יש דירת מגורים בחדרה, אותה היא רכשה כשלוש שנים לפני הנישואין, ואילו לערן אין דירה.

כעת, הם רוכשים יחד (וביחס של 50%-50%) דירה חדשה מקבלן בנתניה בסך של 2,500,000 ש”ח.

מבחינת מיסוי מקרקעין, הם נחשבים בתור “רוכש אחד”, ולכן יהיה עליהם לשלם מס רכישה לפי מדרגות של ‘דירה נוספת’ בשיעור של 8% משווי העסקה (מהשקל הראשון), כלומר, סכום של 200,000 ש”ח.

ברם, אם אפרת וערן יצליחו לסתור את חזקת התא המשפחתי (להציג לרשות המסים הסכם ממון + להראות הפרדת רכוש בפועל לגבי הדירה של אפרת) הם יוכלו לבצע הליך של פיצול שומות מול מיסוי מקרקעין. כלומר, עבור ערן הדירה תיחשב בתור ‘דירה יחידה’, ואילו עבור אפרת היא תיחשב בתור ‘דירה נוספת’.

במקרה כזה, ערן לא יחויב כלל במס רכישה בגין המחצית שלו (שכן, הוא נכנס תחת המדרגה הראשונה – פטור מלא), ואילו אפרת תחויב במס הרכישה עבור המחצית שלה בלבד.

המדובר כאן על חסכון במס רכישה בסך של 89,731 ש”ח (אפרת תשלם: 100,000 ש״ח בגין המחצית שלה לפי דירה ׳נוספת׳, ואילו ערן ישלם רק 10,269 ש״ח בגין המחצית שלו לפי ׳דירה יחידה׳).

מוזמנים לקרוא עוד על הנושא – כאן:

הסכם ממון על דירה – שירותי המשרד

יצירת קשר ו/או תאום פגישה

גולשים נכבדים,

אם התרשמתם ממשרדנו ואתם מעוניינים לקבל ייעוץ משפטי מקצועי ו/או ליהנות מהשירותים שלנו לגבי הסכם ממון על דירה ו/או על נכסים אחרים, הנכם מוזמנים ליצור קשר לתאום פגישה באווירה נעימה.

במסגרת פגישת הייעוץ תוכלו לקבל חוות דעת משפטית בנושא, וכן נציע לכם פתרונות מקצועיים מותאמים אישית.

נשמח לראותכם ולהכיר.

שלכם בברכה

ובנאמנות,

עמית ורד – משרד עורכי דין | נוטריון | גישור

רוטשילד 15 (פינת זד”ל 1) קומה 6

מתחם גן העיר, ראשון לציון 7526601

לייעוץ ו/או תיאום פגישה עם משרדנו, התקשרו עכשיו: 03-9499555

מדוע כדאי לכם לערוך הסכם ממון על דירה אצלנו?

• התמחות ספציפית בנישה של הסכמי ממון.
• מעל 25 שנות ניסיון.
• מקצועיות ומוניטין (פירמה מהמובילות בתחום בישראל).
• ערכנו מאות הסכמי ממון לזוגות.
• הבנת המצב העדין ורגישות מקסימלית, לגיבוש הסכם הוגן.
• ליווי צמוד לזוג לאורך כל התהליך על ידי עו”ד עמית ורד.
• שקיפות מלאה וזמינות בכל שלבי העבודה.
• אין הגבלה במספר הטיוטות עד לחתימת ההסכם.
• עו”ד עמית ורד הוא גם מגשר משפחה מוסמך.
• אפשרות לתכנון מיסוי מקרקעין (לחסכון במס) במשולב עם ההסכם.
• פתרונות יצירתיים, כלים משפטיים מתקדמים.
• והכי חשוב – נעשה הכול על מנת שהזוגיות שלכם לא תיפגע!

---

.

__________

מתלבטים האם לעשות הסכם ממון על דירה? יודעים למה?