זכויות ירושה של בן זוג
חוק הירושה, תשכ”ה-1965 (להלן – “חוק הירושה”) מסדיר את חלוקת עיזבונו של אדם בפטירתו ליורשיו החוקיים.
כאשר אדם עורך צוואה כדין, עיזבונו יחולק ליורשים מכוח הצוואה, לפי ההוראות אותן קבע המוריש.
בהיעדר צוואה, יחולו על עיזבון המנוח הוראות חוק הירושה, אשר יקבעו את חלוקת העיזבון לקרוביו, לפי ההסדר שבחוק הירושה, המהווה את ברירת המחדל.
הפרק הראשון של חוק הירושה, העוסק בהוראות כלליות, קובע:
“1. הירושה – במות אדם עובר עיזבונו ליורשיו .
2. היורשים – היורשים הם יורשים על פי דין או זוכים על פי צוואה ; הירושה היא על פי דין זולת במידה שהיא על פי צוואה.”
הפרק השני של חוק הירושה, העוסק בירושה מכוח הדין (כלומר, בהיעדר צוואה), קובע שיורשיו של אדם יהיו בני משפחתו, כלהלן:
“פרק שני : ירושה על פי דין
10. יורשים מבני המשפחה
יורשים על פי דין הם:
(1) מי שהיה במות המוריש בן-זוגו;
(2) ילדי המוריש וצאצאיהם, הוריו וצאצאיהם, הורי-הוריו וצאצאיהם (בחוק זה קרובי המוריש); זכויות הירושה שלהם יהיו לפי האמור בפרק זה.”
לגבי הסוגיה של זכויות בין זוג בירושה, המחוקק מתייחס לכך בראיה מיוחדת לתא המשפחתי, ולפיכך קבע בחוק הירושה הסדר ספציפי, המקנה לבן הזוג נתח גדול יותר מן העיזבון, לעומת יתר הקרובים היורשים, במקרה של פטירת בן זוג, אשר לא הותיר אחריו צוואה.
במאמר זה עורך דין לצוואות וענייני ירושה עמית ורד מפרט ונסביר את ההסדר הקבוע בחוק הירושה לגבי מקרה של פטירת בן זוג נשוי, וכן לגבי מערכת יחסים של בני זוג בסטטוס של ידועים בציבור.
המסגרת הנורמטיבית של ירושה בין בני זוג
סעיף 11 לחוק הירושה מתייחס לנושא של חלוקת עיזבון במקרה של פטירה, כאשר במועד הפטירה היה למוריש בן זוג וקובע את ההסדר של ירושת בן זוג בישראל, לפי דין:
“11. זכות הירושה של בן זוג
(א) בן זוגו של המוריש נוטל את המיטלטלין, כולל מכונית נוסעים, השייכים, לפי המקובל ולפי הנסיבות, למשק הבית המשותף, ונוטל משאר העיזבון –
(1) אם הניח המוריש ילדים או צאצאיהם או הורים – חצי;
(2) אם הניח המוריש אחים או צאצאיהם או הורי הורים – שני שלישים, ובלבד שאם ערב מותו של המוריש היה בן-הזוג נשוי לו שלוש שנים או יותר וגר עמו אותה שעה בדירה הכלולה, כולה או חלקה, בעיזבון , ייטול בן-הזוג את כל חלקו של המוריש בדירה האמורה, ושני שלישים מהנותר משאר העיזבון;
(ב) אם לא הניח המוריש קרוב מן המנויים בסעיף קטן (א), יורש בן הזוג את העיזבון כולו.
(ג) המגיע לבן זוג על פי עילה הנובעת מקשר האישות, ובכלל זה מה שאשה מקבלת על פי כתובה, ינוכה מחלקו בעיזבון; הוראה זו לא תחול על מה שמגיע לבן זוג לפי חוק יחסי ממון בין בני-זוג, תשל’ג-1973, או לפי הסכם ממון כמשמעותו באותו חוק, ואינה באה לפגוע בזכותו של בן זוג לקבל מן העיזבון מה שהמוריש קיבל לרגל הנישואין על מנת להחזירו כשיפקעו.”
למען הנוחות, להלן ריכוז של ההסדר החל בירושת בן זוג (כאשר אין צוואה):
- בן זוג יורש בכל מקרה מעיזבון בן זוגו המנוח – כל המיטלטלין לרבות המכונית השייכים למשפחה
- אם למנוח אין ילדים בן הזוג ירש בנוסף – 100% משאר העיזבון
- ואם למנוח יש ילדים או צאצאיהם או הורים בנוסף – 1/2 משאר העיזבון
- אם אין ילדים, אך יש אחים או צאצאיהם או הורי הורים בנוסף – 2/3 משאר העיזבון
יצוין, כי המונח “בן זוג” אינו מוגדר בחוק הירושה. כאשר מדובר בבני זוג נשואים, אין ספק, כי כל עוד הם נשואים, בן הזוג הנשוי הנותר בחיים ייכלל בהגדרה דלעיל.
עם זאת, יש מקרים בהם בני הזוג היו פרודים שנים רבות ו/או אף ניהלו הליכי גירושין, אך טרם התגרשו. אין הלכה מחייבת בנושא זה בישראל, אולם בתיקים בהם נדונו מקרים מסוג זה, הנטייה הייתה לתת לחוק הירושה פרשנות תכליתית, אשר תמנע עיוות הדין ואי-צדק בולט, כך שבן זוג פרוד, לא ייהנה מהירושה, כאשר נסיבות העניין מצביעות על פרידה, ניתוק הקשר ורצונו של המנוח באופן סופי להתגרש.
קצרה היריעה מלהרחיב ולהעמיק כאן בנושא זה, אולם נדגיש ונציין, כי במקרים בהם עומדים גירושין על הפרק ו/או כבר מתנהלים הליכי גירושין בערכאות, כדי מאוד שלא לקחת סיכון ולערוך בהקדם האפשרי צוואה. וזאת, על מנת לוודא, כי חס וחלילה במקרה של פרידה (טרם הגירושין עצמם), בן הזוג לא ירש אתכם, באופן אוטומטי, אלא הילדים ו/או קרובי משפחה אחרים, ככל שהנכם מעוניינים בכך, ולא – יחול ההסדר הקבוע בחוק הירושה, לפיו קיים סיכוי סביר ואף גבוה שבן הזוג עשוי ליהנות מירושתכם, למרות הליכי גירושין שלכם, כאמור.
זאת ועוד, חוק הירושה מתייחס גם למצב של בני זוג ידועים בציבור, בסעיף 55 לחוק, הקובע:
“מעין צוואה
55. איש ואשה החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינה נשואים זה לזה, ומת אחד מהם ובשעת מותו אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר, רואים את הנשאר בחיים כאילו המוריש ציווה לו מה שהנשאר בחיים היה מקבל בירושה על פי דין אילו היו נשואים זה לזה, והוא כשאין הוראה אחרת, מפורשת או משתמעת, בצוואה שהשאיר המוריש.”
צא ולמד, כי חוק הירושה מעניק לבני זוג ידועים בציבור מעמד שווה כמו שיש לבני זוג נשואים, לכל דבר ועניין.
זאת ובנוסף, חוק הירושה גם קובע, כי בן זוג ו/או ילדים קטינים זכאים למזונות מן העיזבון במקרים מסוימים (ויש להם קדימות, לפני חלוקת העיזבון ליורשים). עניין זה לא חל תמיד, אלא רק במידה והם “זקוקים למזונות” (ראה סעיף 57 לחוק הירושה), בהתאם למבחני בתי המשפט בכגון דא.
דגשים נוספים וטיפים
במקרה של בני זוג הנחשבים בתור ידועים בציבור, קיימת חשיבות מיוחדת לעריכת צוואה כדי למנוע טענות מצד יורשים לגבי עצם היותם של הצדדים ידועים בציבור (במיוחד במצב שאין בין בני הזוג הסכם ממון המסדיר את הנושא).
במקרה של בני זוג נשואים, עצם הנישואין מהווים הכרה פורמלית בקשר הזוגי. אולם, במקרה של בני זוג ידועים בציבור, לא תמיד ברור האם הם נכנסים לסטטוס של ידועים בציבור, כמה זמן היו ביחד, האם הם התגוררו יחד, ניהלו משק בית משותף, וכו’, או אולי היה מדובר על קשר ארעי ובלתי מחייב, ואולי כבר היו פרודים, וכיו”ב.
כל הנושאים הללו יצטרכו בירור בבית משפט, כאשר הנטל רובץ על בן הזוג יהא להוכיח, כי אכן היה ידוע בציבור של המנוח. עריכת צוואה בהחלט יכולה לספק פתרון משפטי יעיל לבעיה זו.
לא זאת אף זאת, בהקשר זה של ירושה בין בני זוג, לגבי זוגות אשר ערכו הסכם ממון (בין אם נשואים ובין אם ידועים בציבור), חשוב לציין, כי הסכם יחסי ממון אינו גובר על צוואה. כלומר, אדם אינו יכול להתחייב להעניק רכוש לבן זוגו במסגרת הסכם ממון למקרה שימות, שכם אלו הוראות צוואתיות, אותן ניתן לקבוע אך ורק באמצעות עריכת צוואה כדין.
בנוסף, אדם שאינו מעוניין שבן זוגו ירש את רכושו, באופן מלא ו/או חלקי, גם אינו יכול לקבוע זאת במסגרת הסכם ממון, אלא אך ורק באמצעות עריכת צוואה כדין. כלומר, הסכם ממון יכול לקבוע את חלוקת הרכוש וזכויות הצדדים לגבי הרכוש המשותף להם, במקרה של פקיעת הנישואין, לרבות פטירה, אך לא לגבי גורלו של רכוש נפרד (שהיה למי מהצדדים מלפני הנישואין, או תחילת הקשר הזוגי במקרה של ידועים בציבור), השייך לעיזבונו של המנוח ויחולק אך ורק לפי צוואה, ובהיעדרה – לפי חוק הירושה.
לכן, בני זוג המעוניינים לערוך הסכם ממון, טוב יעשו אם ישקלו לערוך במשולב גם צוואה. זהו הפתרון המשפטי הנכון והמומלץ.
כמו כן, כפי שכבר צוין לעיל, לבני זוג המצויים בסכסוך גירושין ו/או פרודים, ההמלצה היא לערוך צוואה ובה לקבוע את חלוקת העיזבון.