לרשותכם מדריך משפטי מקיף על עריכת צוואה בישראל.
במדריך ריכזנו לכם את כל מה שחשוב לדעת בנושא.
משרדנו מתמחה בעריכת צוואות, לרבות הדדיות, מורכבות ועוד.
עריכת צוואה מאפשרת לאדם לקבוע מה יעלה בגורל רכושו אחר מותו.
מהי צוואה? איזה סוגי צוואות יש? מדוע כדאי לערוך צוואה? מה חשוב לדעת על כתיבת צוואה? מהי צוואה משותפת ומהי צוואה הדדית בין בני זוג? מתי ומדוע לאחר עריכת צוואה יש צורך לעדכן את הצוואה (“רענון” צוואה)? כמה עולה לערוך צוואה? היכן עלי לשמור את הצוואה? מהו הליך הפקדת צוואה ברשם לענייני ירושה?
כל התשובות לשאלות הללו, כן הסברים וטיפים משפטיים נוספים בנושא צוואות וירושות, תמצאו במדריך הבא על כתיבת צוואה.
צוואה היא מסמך המכיל חיים שלמים, זהו רגע האמת שלך.
לכן, עליך לדאוג כי הצוואה תישאר אחריך חזקה, בטוחה ומוגנת מבחינת משפטית.
עריכת צוואה באופן נכון ומקצועי על ידי עורך דין מומחה לצוואות, תגן מפני “תקיפה” עתידית ו/או “מלחמות ירושה” ובכך תבטיח את האינטרסים שלך, דהיינו, כי לאחר פטירתך יחולק רכושך אך ורק בהתאם לרצונך.
עריכת צוואה על ידי עורך דין מנוסה המתמחה בתחום “תאבטח” את צוואתך.
אין אדם יודע את גורלו.
אף אחד מאיתנו אינו אוהב להרהר ביום מותנו. עם זאת, חשוב לציין, כי בדרך כלל במותו של אדם ההשלכות הכלכליות על יקיריו תהיינה גדולות. על מנת שאדם יוכל בחייו לתכנן, מראש, באופן מסודר ותקף מבחינה חוקית, אותן ההשלכות – עליו לערוך עבורו צוואה.
נכון, אמנם, כי מנוח שלא הותיר אחרי מותו צוואה אינו מפקיר את רכושו, שכן קרוביו (בן זוג, ילדיו, הוריו, אחיו, וכיו”ב) ייהנו מנכסי עיזבונו, וזאת בהתאם להוראותיו של חוק הירושה הקובע את אופן חלוקת הרכוש.
ברם, כל זמן שרוצה אדם לחלק את רכושו באופן שונה לעומת זה הקבוע בחוק הירושה (ויש מקרים, בהם הדבר חיוני ומומלץ, כמפורט בהמשך), יכול הדבר להיעשות אך ורק באמצעות עריכת צוואה המבטיחה, כי לאחר פטירתו, יחולק רכושו בהתאם לרצונו.
ההוראות החוקיות הנוגעות לנושא הספציפי של כתיבת צוואה, ובכל הדיסציפלינה המשפטית של צוואות וירושות, מוסדרות במסגרת חוק הירושה, תשכ”ה-1965 (להלן – ‘החוק’ ו/או ‘חוק הירושה’).
חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו מכיר בזכות הקניין כזכות יסוד מוגנת.
כחלק מכך, הדין הישראלי מכיר, כמובן, באמת מידה אנושית בסיסית, כי זמן חיי האדם הם קצובים, ולפיכך יש צורך בהסדר חוקי הקובע מה יעשה עם רכושו (המכונה עיזבון) לאחר פטירתו, באמצעות עריכת צוואה כדין.
בעוד שההסדר הדיספוזיטיבי אותו ראה המחוקק כמקובל וסביר, קבוע בסעיפי החוק, הרי שבמקביל המחוקק מקנה את הזכות לכל אדם לצוות הוראות שונות לחלוטין בצוואתו, הגוברות (על מרבית) הוראות החוק. ברגע שאדם ציווה את עיזבונו ו/או חלק ממנו בדרך של עריכת צוואה כדין, ההסדר המלא הקבוע בחוק הירושה אינו חל על אותו עיזבון ו/או חלקו.
ובמה אמורים הדברים? בהתאם לעקרון העל של ‘חופש הציווי’, אדם יכול להחליט, לדוגמה, כי הוא בוחר להדיר (לסלק) את אשתו ו/או ילדיו מרכושו, אדם יכול להדיר (לסלק) ילד אחד מרכושו ו/או להעדיף ילד אחד על פני אחר, וכן לצוות את כל רכושו ו/או חלקו לצד שלישי, אף אם אינו קרוב משפחתו ו/או קשור אליו כלל ועיקר (למשל: עמותת צער בעלי חיים, וכו’), ובלבד שאותו מוסד מהווה גוף משפטי, על פי הדין.
זאת ועוד, אדם יכול להתנות בצוואה תנאים מסוימים, ולהוריש את רכושו רק למי שקיים את התנאים. לדוגמה, הורשת דירה לילדים עם התנאה, כי הדירה לא תימכר לתקופה מסוימת (בדרך כלל, עד מות בן הזוג הנותר). יש אנשים המתנים את העברת הרכוש ליורש בקיום אורח חיים ספציפי, לדוגמה, דתי.
ברם, הפסיקה הגבילה יכולת זו, בעיקר מטעמי מוסר, מה שקרוי – ‘תקנת הציבור’ (שכן, אין רואים בעין יפה את שלטון המת על החי; בלועזית Mortmain).
לפיכך, תנאי רדיקלי לפיו מתנה המנוח את העברת נכסי העיזבון לידי היורשים על פי צוואה בשינוי מהותי באורח החיים (כגון: גירושין, אורח חיים או חינוך דתי, וכו’), או הוראה בצוואה המתנה אי עבירות של נכס לתקופה ארוכה (מדי וללא נימוק סביר), ישנו סיכוי רב שתיפסל, כך שבית המשפט לא יאשר אותה.
על פי עקרון העל של ‘חופש הציווי’, כל עוד האדם בחיים, יכול הוא לבחור לעשות בצוואתו כרצונו, בהתאם לשיקול דעתו. כלומר, כתיבת צוואה היא פעולה הכפופה לאוטונומיה של הפרט; כל אדם רשאי תמיד לשנותה, להוסיף עליה, לגרוע ממנה, ואף לבטלה לחלוטין.
הצוואה האחרונה, מבחינה כרונולוגית, אשר תימצא לאחר מות המוריש, היא המחייבת (ולא נוסחים קודמים לה).
על פי רוב נהוג לרשום בצוואה במפורש, כי זו מבטלת את כל אלו אשר קדמו לה. אולם, אין חובה לעשות כן. שכן, החוק קובע, כי בכל מקרה של התנגשות ו/או סתירה בין ההוראות בין צוואות שונות, אזי כתיבת צוואה חדשה אוטומטית מבטלת את כל קודמותיה (ככל שיש בהוראות הספציפיות שבצוואה המאוחרת בזמן לשנות ו/או לבטל את הוראות הצוואה הקודמת).
לכל אדם, אשר יש בבעלותו רכוש כל שהוא, ואשר אינו מעוניין, משיקוליו, כי שרכושו יחולק לאחר מותו על פי ההסדר הקבוע בחוק, מומלץ מאד לערוך צוואה. שכן, לעולם אין לדעת מה ילד יום, ובכך יוכל להבטיח את כוונותיו ורצונותיו בדבר הורשת זכויותיו ורכושו ליקיריו.
הווה אומר, כי אך ורק באמצעות עריכת צוואה, יוכל אדם לקבוע מה בדיוק יעשה ברכושו. החוק הוא ניסיון והצעה מצד המחוקק לקבוע “הסדר צוואה כללי”, אשר, לדעתו, מתאים לאדם הממוצע, אשר לא הותיר אחריו צוואה. אולם, הואיל ועסקינן בנוסח של “צוואה אחידה”, אזי היא לא תמיד מתאימה לכל אדם ואדם, ולפיכך לעתים נוצרות בדרך זו “מלחמות ירושה”.
כתיבת צוואה לא זו בלבד שתאפשר למוריש להמשיך ולדאוג לאינטרסים שלו לאחר מותו, אלא כתיבת צוואה באופן הנכון, באמצעות עורך דין מומחה, אף עשויה למנוע אותן “מלחמות ירושה”, ובכלל זאת להביא לתכנון מסודר של שימור האינטרסים של המוריש, אגב ניצול מרבי של משאביו ואף תמנע הפסדים כספיים (לדוגמה: בהיבט המס).
לאור חשיבות הצוואה כמסמך משפטי הקובע את חלוקת עיזבונו של אדם עם פטירתו (ובדרך כלל, עסקינן מבחינת המוריש ב’עסקה גדולה ומאוד חשובה’ הן מבחינה רכושית והן מבחינה סנטימנטלית), על מנת למנוע בעיות ומחלוקות משפטיות עתידיות, אזי מומלץ לערוך אותה באמצעות עורך דין מנוסה ומיומן בתחום.
לתשומת לב, כי ביטוחים (למשל: ביטוח חיים), כעקרון, אינם נכללים במסגרת העיזבון, דהיינו, הם כלל אינם מהווים חלק מהרכוש המחולק בהתאם להוראות הצוואה, גם אם הדבר רשום בה (אלא, הדבר נקבע בהתאם לזהות המוטב ו/או השארים המופיעים בכתב/טפסי הסכם הביטוח). לפיכך, יש להיות ערים לנקודה חשובה זו, כאשר, במידת הצורך, יש לעדכן את המוטבים בפוליסות הרלוונטיות.
ישנם מקרים רבים בהם, לדעתנו, רצוי לערוך צוואה, כאשר, אין ספק, כי המקרים הנפוצים ביותר בהם מומלץ הדבר מפורטים להלן.
כאמור, רק באמצעות עריכת צוואה יכול אדם לקבוע מה בדיוק יעשה ברכושו.
אמנם, אדם שלא משאיר אחריו צוואה, אינו מפקיר את רכושו, אשר יחולק בכל מקרה בין קרובי משפחתו (לפי ההסדר שבחוק).
ברם, החוק קובע אך ורק מהו החלק שיירש כל אחד מהם, וכלל אינו מגדיר מהם הנכסים הספציפיים אותם יירש מי מהיורשים (למעט: מכונית נוסעים משפחתית, דירת המגורים, מזונות, וכו’).
דוגמה ראשונה –
טול מקרה שלמנוח היו מספר נכסי מקרקעין (דירות, מגרשים, וכו’). כל עוד הוא לא השאיר אחריו צוואה המחלקת את הנכסים, באופן ספציפי, לכל אחד מן היורשים, אזי, על פי ההסדר הקבוע בחוק, כל אחד מהם יקבל חלק יחסי בכל אחד מהנכסים.
משמעות העניין היא, כי בכל אחד מהנכסים תיווצר שותפות כפויה בין כלל היורשים. כך, במידה ואחד מהיורשים ירצה בעתיד לעשות שימוש כל שהוא באיזה מהנכסים המדוברים, אזי הוא יהא חייב לקבל את הסכמת כל יתר היורשים (ולא למותר לציין, כי הדבר לא תמיד יעלה בידיו), שאחרת עליו להגיש תביעה לפירוק שיתוף בבית משפט לענייני משפחה.
כמו כן, אם מי מהיורשים יהא מעוניין בעתיד לרכוש את חלקם של האחרים, אזי פעולה זו תהא כרוכה בטיפול משפטי של עורך דין, בזבוז זמן יקר, ואף עשויה להיות כרוכה בחיוב לא מבוטל של תשלום במיסוי מקרקעין (שהיו נחסכים, לו נעשתה צוואה המחלקת את הנכסים, מראש ובאופן ספציפי).
דוגמה שנייה –
כאשר אדם מעוניין, מסיבה כל שהיא, להדיר (לסלק) את ילדיו, או בן זוגו, מחלקם בעיזבונו, כולו ו/או חלקו.
היה והנך מסוכסך עם מי מבני המשפחה, אשר על פי החוק אמור לרשת חלק כל שהוא מעיזבונך. עריכת צוואה כדין תוכל לאפשר לך לעשות כן.
דוגמה שלישית –
אדם המעוניין להוריש רכוש כל שהוא מעיזבונו לאדם אחר, אשר אינו קרוב משפחתו.
אדם הנמצא בהליכי בהליכי גירושין ו/או פרידה, גם אם בשלב ראשוני (למשל: בני הזוג מנסים להגיע להסדר במסגרת גישור גירושין), או כבר בשלב תביעות משפטיות, לא יהא מעוניין להוריש לבן הזוג השני את רכושו (מטעמים מובנים). ברם, כל עוד נמשך ההליך המשפטי (שיכול להימשך שנים ארוכות, עד מתן הגט), כלומר, בני הזוג עדיין אינם בסטטוס של גרושים, ולפיכך, בהיעדר צוואה, בן הזוג הנשוי יורש מחצית מנכסי בן הזוג המנוח.
כמו כן, אדם העומד בפני גירושין ו/או נמצא בהליכים ו/או חי בפירוד, מעוניין להבטיח את עתיד ילדיו, או להבטיח חלק מסוים מהרכוש לבן הזוג החדש עמו הוא עומד לחלוק את חייו (ולחלופין, שלא יירש אותו).
כתיבת צוואה מבטיחה, כי הרכוש לא יגיע לידיו של בן הזוג ממנו הוא מעוניין להתגרש, אלא אך ורק לידיים הרצויות. כל עוד לא נחתם הסכם גירושין מסודר, במקרה של פטירת מי מהצדדים ושאין צוואה, ירש בן הזוג את רכושו, בהיותם עדיין נשואים.
לא זאת אף זאת, במקרה של ידועים בציבור, עלולה להיווצר בעתיד מחלוקת משפטית סבוכה בקשר למעמדו של הידוע/ה בציבור (דהיינו, השאלה האם הוא נכנס להגדרה ומהן זכויותיו בעיזבון המנוח). עריכת צוואה כדין תמנע בעיות גם בהקשר האמור.
עינינו הרואות, כי במקרים מסוג זה כתיבת צוואה בהחלט הייתה יכולה לחסוך לא מעט מאבקים משפטיים, כל שכן חלוקת נכסים בניגוד לכוונת ורצון המוריש (ומקל וחומר, נכונים הדברים כשעסקינן בזוגות חד מיניים).
לקריאה נוספת בנושא זה – היכנסו למאתר הבא:
דוגמה ראשונה –
אתה חי עם ידועה בציבור, אולם אתה רוצים להבטיח את זכויות ילדיך ו/או זכויות קרובים אחרים.
בנסיבות מסוימות, בני זוג ידועים בציבור זכאים לרשת האחד את השני, ולכן סביר להניח שאתם תהיו מעוניינים לקבוע במפורש איזה רכוש מתוך העיזבון יירש כל אחד מיורשיכם (כאמור, החוק קובע רק את האחוז).
למשל: הילדים שלי יירשו את הדירה שבבעלותי בתל אביב בשלמות ובן הזוג הנותר יירש את הדירה שבבעלותי ברמת גן ו/או את שאר נכסי העיזבון.
דוגמה שנייה –
כאשר עסקינן בנישואין שניים, חשוב לערוך צוואה על מנת להבטיח את הירושה של הילדים מהנישואים הראשונים, בין בנפרד ובין כמסמך משלים לעריכת הסכם ממון, המסדיר את חלוקת הכספים והרכוש בין בני הזוג.
אם למנוח לא היו במועד פטירתו קרובי משפחה מדרגה ראשונה (כמוגדר בחוק), אזי יורשת מדינת ישראל את כל רכושו.
מרבית המורישים במצב כאמור, היו מעדיפים לקבוע מראש מה יעלה בגורל רכושם.
דוגמה –
אדם המעוניין להוריש את כספו למטרת צדקה (ארגוני צדקה ציבוריים הפועלים למען מטרה הקרובה ללבם, למשל: עמותת צער בעלי חיים, קרן למען חיילים בודדים, וכו’).
סעיף 10 לחוק קובע מי הם יורשיו של המנוח על פי דין, כדלקמן:
“1. מי שהיה במות המוריש בן-זוגו;
2. ילדי המוריש וצאצאיהם (נכדיו של המוריש);
3. הוריו וצאצאיהם (אחיו של המוריש) והורי-הוריו וצאצאיהם (דודיו של המוריש).
זכות הירושה של בן-זוג:
בן-זוגו של המוריש נוטל את המיטלטלין, כולל מכונית נוסעים, השייכים, לפי המקובל ולפי הנסיבות, למשק הבית המשותף, ונוטל משאר העיזבון –
1. אם הותיר אחריו המוריש ילדים או נכדים או הורים – חצי;
2. אם הותיר אחריו המוריש אחים או אחיינים או הורי הורים – שני שלישים, ובלבד שאם ערב מותו של המוריש היה בן-הזוג נשוי לו שלוש שנים או יותר וגר עמו אותה שעה בדירה הכלולה, כולה או חלקה, בעיזבון, ייטול בן הזוג את כל חלקו של המוריש בדירה האמורה, ושני שלישים מהנותר משאר העיזבון;”
סעיף 12 לחוק הירושה קובע העדיפות בחלוקת הירושה כדלקמן: ילדי המנוח, הורי המנוח, והורי הוריו.
יצוין, כי החוק מתייחס גם למצבים נוספים ו/או מיוחדים בחינת סדר העדיפות בחלוקת הרכוש בין קרובי המוריש, ירושה מכוח אימוץ, יורשים חליפיים, ועוד, אולם קצרה היריעה מלהיכנס לכך כאן.
לפני כתיבת צוואה, בין אם בעצמך ובין אם באמצעות עורך דין, חשוב מאוד להכין מראש רשימה מפורטת ומדויקת של כל הנכסים הקיימים בבעלותך, ובין היתר: נכסי מקרקעין, רכבים, פירוט כספים המופקדים בחשבונות בנקים ובמקומות אחרים (פיקדונות, חסכונות, ביטוחים, וכיו”ב), אוספי אומנות, וכן כל דבר אחר שהוא בעל ערך.
בהגיעך אל עורך הדין שלך, רצוי מאוד שכבר תגבש לעצמך החלטה מי מבין היורשים יירש מה ותגיע לפגישה מוכן עם הרשימה דלעיל, על מנת שעורך הדין יוכל ביתר קלות לנסח ולערוך עבורך את הצוואה, בהתאם לרצונך, וכן להדגיש בפניו את הבעיות בחלוקה הרצויה (אם ישנן).
במקרים רבים שבהם החליט המוריש לנשל מצוואתו חלק מקרוביו, מנסים הקרובים המנושלים לתקוף את צוואתו בערכאות משפטיות בטענה שבזמן עריכת הצוואה, היה המוריש במצב נפשי בלתי כשיר (מבחינה חוקית), אשר לא אפשר לו לבצע עריכת צוואה כדין.
לפיכך, על מנת למנוע מראש טענות מסוג זה בעתיד, מומלץ במקרים מסוימים לקבל אישור מאת רופא המעיד על כך שבזמן חתימת הצוואה מצבו הרפואי והנפשי של המצווה היה תקין (כאשר אישור שכזה קיים כנספח לצוואה ו/או בתיק במשרדו של עורך דין, יהא קשה מאד להוכיח טענות, כאמור).
המשפט הישראלי, על פי החוק, מכיר בארבעה סוגים של צוואות (הערה: יש הרואים את הסעיף המקנה זכויות בעיזבון לבן זוג – ‘ידוע בציבור’ – כסוג חמישי של עריכת צוואה, הנקרא “צוואה בחיים”, משום מעשה של ציווי), כדלקמן:
זהו מסמך הכתוב כולו בכתב יד וחתום בידי המצווה, הכולל תאריך, אשר מורה מה ייעשה ברכושו של האדם לאחר מותו, מהווה צוואה חוקית.
צוואה מסוג זה היא מסמך שבדרך כלל לא ייבדק על ידי עורך דין, וזאת עד לאחר מותו של המוריש.
לפיכך, יתכנו בו שגיאות רבות, אשר עלולות להביא לפסילתו כצוואה, או להסדר חוקי שונה לחלוטין מזה שאליו התכוון המצווה.
צוואה מסוג זה אינה מומלצת, אלא אם הנך בטוח לחלוטין, כי אתה מכיר היטב את הוראות החוק, כך שמסוגל לנסח צוואה תקפה ושלמה (מבחינה צורנית ומהותית), אשר תשקף את רצונך ותעמוד בעתיד ב’מבחן בית המשפט’.
זהו מסמך בכתב, הנושא תאריך וחתימת המוריש, כאשר בסופו באה חתימתם של שני עדים (כשירים).
צוואה בפני עדים היא סוג נפוץ של צוואה.
היא נערכת על פי רוב במשרד עורכי דין ונחתמת מול שני עדים.
אמנם אין ביטחון וודאי, כי גם מסמך שנערך אצל עורך דין יהיה תקף. ברם, עורך דין מקצועי, היודע את מלאכתו, בהחלט יכול להעניק רמת ביטחון גבוהה ללקוח שהצוואה תהא תקפה, כך שלאחר מותו ייעשה ברכושו כמצוותו.
זוהי אמירה בעל פה בפני אדם מבין הגורמים המנויים בסעיף 22 לחוק (שופט, רשם, נוטריון), לגביה נערך פרוטוקול (מסמך בכתב), ואותו שופט, רשם או, נוטריון מאשר, כי היא נערכה בפניו, אף היא מהווה צוואה חוקית.
עריכת צוואה בפני נוטריון (הנקראת גם: ‘צוואה נוטריונית’), היא פעולה של עשיית ‘צוואה בפני רשות’. כלומר, יש לה משנה תוקף משפטי, כאילו נחתמה בפני שופט, ולפיכך היא מאוד מומלצת.
מידע מפורט על עריכת צוואה נוטריונית – ניתן לקרוא במאמר הבא.
מי שרואה עצמו, בנסיבות המצדיקות זאת, אל מול פני המוות (נקרא: ‘שכיב מרע’), ולכן הוא מצווה (בעל פה) בפני שני עדים, כאשר בסמוך לאחר מכן אותם עדים ערכו פרוטוקול, ואף הפקידו אותה אצל הרשם לענייני ירושה, אף היא מהווה צוואה חוקית.
במקרה זה פוקעת הצוואה כעבור חודש מהרגע בו תם האיום על חיי המצווה, אם הוא נותר בחיים.
בשנת 2005 תוקן החוק והוכנס בו סעיף הנוגע לנושא של צוואה הדדית בין בני זוג.
למרות שעל פי הדין הישראלי עריכת צוואה היא מעשה אישי (ושאין לאפשר לצד שלישי כל שהוא כל השפעה, או התערבות בניסוחה, מקל וחומר צד שלישי הנהנה בצוואה), מכיר החוק הישראלי באינטרס שיש לשני בני זוג הנוגע לעצם עריכת צוואה מקבילה על ידי בן זוגם.
בעקרון, החוק מבטיח בן זוג ממצב בו הוא מוריש את רכושו לבן זוגו, על מנת שזה יוריש את הרכוש לילדיהם המשותפים בבוא יומו, אולם לאחר פטירת בן הזוג הראשון, משנה בן הזוג הנותר בחיים את צוואתו ומוריש את הרכוש לאחרים.
מקרה זה מהווה ‘צוואה הדדית’, היכולה להיות במסמך אחד עליו באה חתימת שני הצדדים, או בשני מסמכים נפרדים.
עריכת צוואה מסוג זה תבטיח את הצדדים מפני שינויים עתידיים, חד צדדיים (בכפוף להוראות החוק).
דוגמה –
אדם הרוצה לשנות צוואה הדדית בעוד בן זוגו בחיים, חייב להודיע על כך לבן הזוג.
לאחר פטירת בן הזוג, אם טרם חולק עיזבון בן הזוג הרוצה בשינוי הצוואה, חייב להסתלק מזכותו בעיזבון בן הזוג הנפטר, על מנת לשנות את צוואתו. ואם כבר חולק העיזבון – עליו להשיב לעיזבון את כל מה שקיבל ממנו, על מנת שיהא רשאי לשנות את צוואתו.
מידע מקיף על עריכת צוואה הדדית – ניתן לקרוא במאמר הבא.
ככלל, צוואה תהיה תקפה ללא הגבלת זמן, כל עוד לא נערכת צוואה אחרת (חדשה) במקומה.
דהיינו, כעקרון צוואה אינה מתיישנת מעצמה לעולם (מלבד מקרים מאוד חריגים, למשל: מה שקרוי בפסיקה ‘צוואה שנשתכחה’).
אך ורק אם וכאשר נערכת צוואה חדשה, אזי הופכת הצוואה הישנה (וכל צוואה קודמת, מבחינה כרונולוגית) לחסרת תוקף (אלא אם כן, הצוואה החדשה לא מתייחסת לכלל הרכוש, או אז בודקים את הצוואה הקודמת, לגביו).
יחד עם זאת, במקרה של עשיית צוואה בעל פה (‘שכיב מרע’), תהיה הצוואה תקפה עד למועד שבו יצא המצווה מכלל סכנת חיים (ולמעשה, במועד זה תפקע מעצמה, באופן אוטומטי).
זאת ועוד, במקרים בהם מתגלה פגם בצוואה החדשה שנערכה (ובית המשפט פוסק, כי אינה חוקית), ייתכן מאד שהצוואה החוקית האחרונה שנערכה, תהא הצוואה שעל פיה יחולק העיזבון.
החיים הם דינמיים ובמהלכם מתרחשים בחיינו שינויים רבים (לטוב ולרע), למשל – קניית דירה נוספת שלא צוינה בצוואה.
לפיכך, במקרים מסוימים, רצוי ואף חובה לדאוג ולעדכן את הצוואה בהתאם.
אם לא מביאים בחשבון שינויים נדרשים בצוואה, בהתאם לשינויים שהחיים מכתיבים לנו, יכול להיווצר מצב לא רצוי שבו צוואה שנערכה בעבר, כבר לא תהיה מעודכנת, דהיינו, תהא ריקה מתוכן ו/או בלתי רלוונטית ו/או בניגוד לרצון המוריש.
חשוב לציין, כי כאשר מעוניינים לשנות צוואה, למעשה יש לערוך ולחתום על מסמך חדש של צוואה (מעודכנת) חוקית.
דוגמאות –
כאמור, ישנם מספר סוגים של צוואות.
הנפוצה ביותר היא ‘צוואה בעדים’, אשר על מנת שתהיה תקפה מבחינה משפטית, עליה להיעשות בכתב (הכוונה: בכתב יד, או מודפסת) ולהיחתם על ידי המצווה, בפני שני עדים כשירים.
לא כל אחד רשאי לחתום כעד לצוואה (למשל: קטין, פסול דין וכו’).
לפיכך, לפני כתיבת צוואה מומלץ מאד לדעת מהן הדרישות המדויקות של החוק בהקשר זה.
זו אחת הסיבות, מבין רבות, להמלצתנו להיוועץ עם עורך דין מומחה בתחום לצורך עריכת צוואה.
לאחר כתיבת צוואה, רצוי לשמור את הצוואה במקום בטוח.
נהוג לאחסנה בתוך מעטפה סגורה, וניתן לשמור אותה בכל מקום שהוא בטוח מפני זרים (בבית, במשרד, בכספת, וכו’).
כמו כן, רצוי שהמצווה יודיע לאחד האנשים (לפחות) הקרובים ביותר אליו (אדם בו הוא בוטח ומאוד אמין בעיניו), היכן בדיוק הונחה הצוואה, וזאת כדי שבבוא העת והצורך, יוכלו היורשים לאתרה בקלות יחסית.
חשוב להדגיש, כי היה ולא ימצאו את הצוואה, לא יהא ניתן לפעול על פיה (ואז, רכוש המוריש יחולק בין יורשיו, בהתאם להסדר הקבוע בחוק), ולכן כפי שנסביר מיד – רצוי להפקיד צוואה למשמורת.
האפשרות הזו – היא מומלצת.
לאחר כתיבת צוואה ניתן לגשת ולהפקיד את הצוואה אצל הרשם לענייני ירושה (משרד המשפטים).
זהו הצעד הבטוח ביותר, שכן פעולה כזו תוכל להבטיח בעתיד, כי אף אחד לא יוכל להגיע אל הצוואה מלבד המצווה עצמו, וכן אין חשש שהצוואה (חלילה) תושחת, תאבד, תשונה, או ‘תיעלם’ (באופן מסתורי…).
במקרה המתואר, גם אם היורשים לא יידעו על קיום הצוואה, הרי שבעת הצורך, הם יוכלו לפנות לרשם לענייני ירושה ולקבל לקבל העתק שלה (לאחר הפטירה, ורק אם הנך זוכה לפי הצוואה).
כמו כן, אפשרות זו תחסום הגשה של צוואה קודמת (אותה ביטלת ברגע שערכת צוואה עדכנית ומאוחרת).
מדובר בפרוצדורה פשוטה ומהירה, בעלות נמוכה יחסית (נכון לשנת 2024 עלות של אגרה ע”ס 119 ₪), במסגרתה אתה (ורק אתה! עם הצגת תעודת זהות, או נוטריון עבור צוואה שנעשתה בפניו) יכול ניתן להפקיד את הצוואה (המקורית) שלך אצל הרשם לענייני ירושה.
פרטים בנושא זה ניתן למצוא במאמר הבא.
ביום 01.09.1998 החלו לפעול בישראל לשכות הרשם לענייני ירושה (כיחידה באגף האפוטרופוס הכללי). עסקינן בגוף אליו מוגשות כל הבקשות לצווי ירושה וצווי קיום צוואה.
לשכות הרשמים לענייני ירושה מצויות בערים: תל אביב, חיפה, נצרת עילית, ירושלים ובאר שבע.
במרבית המקרים, מסתיים הליך הבקשה לקבלת צו ירושה, או לקבלת צו קיום צוואה במתן הצו המבוקש, באישור של הרשם לענייני ירושה.
במקרים אחרים, מורכבים יותר (כאשר מוגשת התנגדות, נפל פגם בצוואה או בבקשה, וכו’), מועברת הבקשה, לדיון בפני בית המשפט לענייני משפחה.
זאת ועוד, ניתן להגיש בקשה לצו ירושה, או צו קיום צוואה גם לבית הדין הרבני (אולם, נדרשת הסכמה בכתב של כל היורשים על פי דין; ובהיעדרה – לא מוסמך בית הדין לדון ולתת צו ירושה, או צו קיום צוואה).
על פי כללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי המומלץ), תש”ס-2000 מחיר עריכת צוואה (עדכני לשנת 2024):
עם זאת, התעריף המינימלי הנ”ל הוא רק בגדר המלצה ואינו מחייב, כך שכל עורך דין רשאי לגבות מחיר שונה (נמוך או גבוה) עבור עריכת צוואה.
מחיר עריכת צוואה ישתנה בהתאם לפרמטרים הבאים –
לסיום, נגיש לכם מספר טיפים בנושא:
משרד עורכי דין עמית ורד מתמחה בניסוח משפטי מקצועי ומדויק של צוואות ומתן שירותי עריכת צוואות מכל הסוגים (צוואות רגילות, הדדיות לבני זוג, מורכבות), לרבות שירות נלווה של אישור צוואה בפני נוטריון (‘צוואה בפני רשות’), וכן בטיפול בענייני ירושה שונים, כגון: הגשת בקשות לצווי ירושה, בקשות לצווי קיום צוואה, טיפול בהתנגדויות, וכו’, וכן בעיזבונות.
אנו מגישים לכם כאן מדריך משפטי בנושא כתיבת צוואה, אשר יכול לשפוך לכם אור על הנושא.
אנו מקווים, כי המדריך יפיק לכם ערך.
ניתן לפנות אלינו לשם קבלת הצעת מחיר עבור עריכת צוואה ו/או ייעוץ ו/או טיפול משפטי בנושא.
שלכם בברכה
ובנאמנות,
עמית ורד – משרד עורכי דין | נוטריון | גישור
טל: 03-9499555 | אימייל: [email protected]
__________
