הסכם ממון על חובות

הסכם ממון על חובות בהחלט יכול לספק הגנה אפקטיבית מפני נושים!

עורך דין עמית ורד, מומחה להסכמי ממון, מסביר את הנושא עם דוגמאות וטיפים שימושיים.

אנחנו כאן בשבילכם לכל שאלה או בקשה.

הסכם ממון וחובות

הערה חשובה: בכל המקומות במאמר זה כשאנו רושמים “בן הזוג” בלשון זכר, הדבר נעשה רק למען הנוחות והכוונה היא גם ל-“בת הזוג” בלשון נקבה (ולהיפך). תודה.

הסכם ממון על חובות – מבוא

חובות כספיים לבנק או לנושים אחרים הוא בהחלט תרחיש לא נעים בו עשויים לפעמים למצוא את עצמם אנשים פרטיים, בני זוג, או עסקים וחברות.

במצב של חובות תמיד כדאי להיות עם ‘יד על הדופק’. כאשר מתגלים סימנים מוקדמים לאפשרות של צבירת חובות ו/או התפתחות שלהם מאוד חשוב לא להתעלם מפעמוני האזהרה, ויש לפעול בהקדם לטיפול בבעיה.

לבן הזוג שלכם יש הלוואות בבנק בסכומים גבוהים? או שהוא שיש חובות לנושים? עסק או חברה שלו נקלעו לקשיים כספיים? נפתחו כנגדו תיקי הוצאה לפועל? או הליכי פשיטת רגל? או שאתם חוששים שזה עלול לקרות בעתיד?

האם לנושה יש אפשרות לגבות חובות באמצעות מימוש זכויות ונכסים השייכים לבן הזוג של הצד החייב?

השאלה של שיתוף בזכויות ושיתוף בחובות היא שאלה המעסיקה לא מעט זוגות, ואף נדונה במקרים רבים ע”י בתי המשפט. מתי מתקיים שיתוף בזכויות? ומתי מתקיים שיתוף בחובות? וכיצד הדבר עשוי להשפיע ברמה הפרקטית על ההתנהלות הכלכלית של בני הזוג ועל הליכי גביה אפשריים כנגדם? ומה קורה במצב של גירושין?

בין אם אתם עומדים לקראת חתונה, בין אם אתם כבר נשואים, ובין אם אתם מנהלים זוגיות של חיים משותפים ללא נישואין (קרי: בני זוג ידועים בציבור), במידה ומתעורר אצלכם חשש לצבירת חובות ע”י בן הזוג, מומלץ לבדוק ולהיוועץ מול עורך דין הסכמי ממון כיצד ניתן להגן על זכויותיכם ורכושכם מפני אותם חובות של הצד השני (והליכי גבייה מצד הנושים, עיקולים וכו’). כמו כן, יש לקחת בחשבון, כי כאשר עסקינן בחובות, הרי שלתזמון של הטיפול בבעיה עשויה להיות חשיבות קריטית.


הסכם ממון – האם רק לבעלי רכוש או גם לבעלי חובות?

התשובה היא – גם וגם.

אנשים שהם בעלי כסף ורכוש ונכנסים למערכת יחסים של זוגיות ו/או חתונה, בדרך כלל יחפצו להסדיר מראש באמצעות הסכם ממון את המשטר הרכושי אשר יחול ביניהם, וזאת הן לגבי הזכויות והן לגבי החובות, בין אם לתקופה של מהלך הקשר ובין אם למצב שמשהו ישתבש בדרך והם ייפרדו ו/או יתגרשו.

גם בני זוג צעירים שהם נטולי כסף ורכוש בהווה, הצופים צבירה עתידית של זכויות ונכסים (כגון: פיתוח מקצועי וקריירה, הון אנושי, פתיחת עסק וכו’), זקוקים להסכם ממון.

וכך הדבר, גם לגבי בני זוג אשר באים ממשפחה מבוססת ואמידה עם כספים ורכוש, הצופים צבירה עתידית של זכויות ונכסים בעתיד (כגון: עזרה ומתנות מההורים, ירושה נאה וכיו”ב).

המטרה של בני זוג בהסכם ממון היא להגן על הרכוש שקיים בהווה ו/או זה שיהיה בעתיד לכל אחד מן הצדדים ולוודא, כי הוא לא יעבור לבעלותו של בן הזוג האחר.

ברם, בעלי חובות זקוקים אף הם להסכם ממון, אם ברצונם למנוע את השיתוף של בן או בת הזוג שלהם בחובותיהם, וסביר שגם הצד שהחובות אינם שלו בהחלט יהיה מעוניין להגן על עצמו מפני אותו חובות.

ויש גם מקרים שבני זוג חותמים על הסכם ממון כדי להתחמק מחובות לנושים ולהשאיר כמה שיותר מסת רכוש בתוך המשפחה (המטרה היא לנסות ולהותיר את הרכוש בשליטת המשפחה, ולא להשתמש בו ולממשו לסגירת החובות). לדוגמה, בעל אשר ניהל עסק במשך מספר שנים והסתבך בחובות, נוטה לעתים לערוך עם אשתו הסכם ממון פיקטיבי שהוא למראית עין בלבד, כאשר במסגרתו הוא מעביר לאשתו את כל הרכוש שלו ו/או מוותר לטובתה על מלוא חלקו ברכוש המשותף שהם צברו והשייך למעשה לשני הצדדים גם יחד (וראה גם בהמשך).

כעקרון, ללא קיומו של הסכם ממון – שני בני הזוג הם שותפים גם בזכויות וגם בחובות אשר נצברו ע”י מי מהם במהלך הנישואין (ויש חריגים, ראו בהמשך), כלומר, הנושים עשויים לדרוש ולהיפרע מכל אחד מבני הזוג.


מהו הסכם ממון?

הסכם ממון הוא חוזה בכתב עליו חותמים בני זוג, אשר מסדיר מראש את יחסי הממון שביניהם ואת המשטר (המדיניות) של חלוקת הרכוש בין בני הזוג עם פקיעת הנישואין, בעת הגירושין (או בפרידה, ככל הנוגע לבני זוג ידועים בציבור).

מבחינת מועד עריכת הסכם מהמון, הרי שהוא יכול להיערך:

  • לפני החתונה: הסכם ממון טרום נישואין (הנקרא גם ‘הסכם ממון לפני נישואין’, או ‘הסכם קדם נישואין’, אבל זה אותו הדבר).
  • במהלך הנישואין: הסכם ממון לאחר נישואין.
  • בסמוך למועד פקיעת הקשר: לגבי בני זוג נשואים – הסכם גירושין ויחסי ממון, ולגבי ידועים בציבור הסכם פרידה ויחסי ממון.

הסכם ממון נועד ליצור ודאות ולמנוע מאבקים משפטיים עתידיים בין בני הזוג באשר לאופן חלוקת הרכוש במקרה שהיחסים ביניהם יעלו על שרטון.

באמצעות הסכם ממון בני הזוג יכולים לעגן ביניהם את כל האספקטים של יחסי הממון שלהם, ולקבוע מראש הסדרים מוסכמים לגבי הבעלות על כספים, זכויות ונכסים וגם על חובות, בעבר, בהווה ובעתיד, בין אם לפי פלטפורמה של יחסי שיתוף ממוניים ובין אם שלילת יחסי שיתוף (מה שקרוי: הפרדה רכושית). ובמלים פשוטות – “מה הוא שלי” ו”מה הוא שלך”.

נכון, הסכם ממון אינו דבר רומנטי, בעיקר כאשר הוא נערך בזמן שהזוגיות והאהבה של בני הזוג נמצאים בעיצומם ובשיא פריחתם. אולם, במקרים רבים בהחלט עסקינן בהסכם שהוא כלי משפטי חשוב מעין כמותו, אשר עלול להציל את בני הזוג ו/או ממי מהם בהמשך, כולל סיטואציה בה הצד השני נקלע להסתבכות של חובות כספיים לנושים.


מהן הדרישות לתוקפו של הסכם ממון?

החוק קובע, כי הסכם ממון חייבים לערוך בכתב (וגם כל שינוי ו/או עדכון של ההסכם חייב להיעשות בכתב).

כמו כן, ובניגוד לחוזה רגיל הנחתם בין שני אנשים זרים, הסכם ממון בין בני זוג חייבים לאשר על-מנת שיהיה לו תוקף משפטי.

ניתן לאשר הסכם ממון בפני בית המשפט לענייני משפחה, או בית הדין הרבני. בנוסף, הסכם ממון הנכרת לפני הנישואין ניתן לאמת בפני נוטריון מוסמך, או בפני רשם הנישואין (ברבנות).

הליך אישור ההסכם כרוך בתשלום של אגרה לבית המשפט (או שכר שירותי נוטריון לנוטריון המאמת).

במסגרת הדיון שנקבע לאישור ההסכם, אליו שני בני הזוג חייבים להתייצב, מזהה השופט את הצדדים שבפניו (שימו לב, חובה להצטייד לדיון בתעודות זהות) ומברר מול בני הזוג, כי הם חתמו על ההסכם  מתוך רצון טוב, בהסכמה חופשית ובהבינם את משמעותו של ההסכם ואת תוצאותיו. אם בית המשפט שוכנע שאכן כך הדבר – הוא יאשר את הסכם הממון ויתן לו תוקף של פסק דין.

החריג לכלל הוא, כי הסכם ממון ידועים בציבור אין חובה לאשר בפני גורם שיפוטי. בני הזוג יכולים לחתום עליו והסכם נכנס לתוקף עם חתימתו. עם זאת, ידועים בציבור גם יכולים לגשת ולאשר את ההסכם בפני בית משפט לענייני משפחה (אך לא בית הדין הרבני), או לאמתו בפני נוטריון.

שיתוף בחובות

ההבדל בין חוק יחסי ממון בין בני זוג לבין הלכת השיתוף

הדינים הממוניים של בני זוג אינם זהים בכל המקרים. קיימות שתי אבחנות חשובות: בני זוג אשר חלות לגביהם הוראות חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל”ג-1973, ובני זוג אשר חלה לגביהם הלכת השיתוף.

על בני זוג שהתחתנו לאחר שנת 1974, חל חוק יחסי ממון. החוק מחיל שיתוף בנכסים (קרי: זכויות וחובות), אשר נצברו לאחר מועד תחילת הנישואין.

בהתאם לחוק, ליחסי שיתוף לפי חוק יחסי ממון יש מספר מאפיינים הנוגעים לענייננו:

  • הוא חל רק על בני זוג אשר נישאו לאחר שנת 1974 (וכדת משה וישראל, והנישואין נרשמו).
  • החוק מחיל את יחסי השיתוף רק על נכסים אשר נצברו לאחר (ובמהלך) הנישואין.
  • ניתן לתבוע את השיתוף בנכסים רק בעת פירוק השיתוף במקרה של פקיעת הנישואין (עקב גירושין או פטירת מי המצדדים).

לעומת זאת, על בני זוג אשר נישאו לפני שנת 1974, וכן לגבי בני זוג לא נשואים (ידועים בציבור), לא חל חוק יחסי ממון בין בני זוג, אלא חלה הלכת השיתוף (‘חזקת השיתוף’), שהיא יציר של פסיקת בתי המשפט.

בהתאם לפסיקה, לאותה ‘חזקת שיתוף’ יש מספר מאפיינים הנוגעים לענייננו:

  • היא חלה רק על זוגות אשר נישאו לפני שנת 1974 ו/או על זוגות שלא נישאו (ידועים בציבור).
  • חזקת השיתוף יכולה לחול גם על זכויות ו/או חובות אשר נצברו לפני מועד הנישואין.
  • את חזקת השיתוף ניתן להחיל לא רק בעת פקיעת הקשר, אלא גם במהלך תקופת הנישואין (או הזוגיות), באמצעות הגשת תביעה מתאימה (כגון: תביעה רכושית, לאיזון משאבים, לשמירת זכויות, תביעה הצהרתית, תביעה לפירוק שיתוף וכו’).

מצב הדברים הוא, כי לגבי זוגות אשר נישאו לאחר שנת 1974, קיים קושי גדול יותר לנושה לשים יד על נכסי בן הזוג של החייב, שכן לפי החוק לחייב אין חלק בהם במהלך תקופת הנישואין, אלא רק ברגע שהקשר פוקע ונעשה הליך של פירוק שיתוף בין בני זוג במסגרת איזון המשאבים של כלל נכסיהם וכיו”ב.

לאור האמור, בפסיקה נקבע, למשל, כי כל זמן שבני זוג הם נשואים לא ניתן לעקל נכס הרשום רק על-שמו של בן הזוג של החייב.

זכויות נושה בנכסי בן הזוג של החייב לפי חוק יחסי ממון

כאשר אנחנו מדברים על חוב אשר היה קיים למי מהצדדים עוד מלפני הנישואין, הרי שמדובר במקרה על חוב אישי ופרטי, ובן הזוג השני אינו חייב להשתתף בתשלום אותו החוב (לדוגמה: הלוואה של בן הזוג אותה הוא לקח מהבנק לפני תאריך החתונה).

לעומת זאת, אם החוב נוצר בתקופת מהלך הנישואין, יש לבחון ממה הוא נובע. אם מדובר על חוב אשר נוצר עקב התנהלות סבירה (בגין הוצאות משותפות שוטפות למשפחה וילדים) והצד השני ידע על החוב ו/או אישר אותו (מראש ו/או בדיעבד), הרי שמדובר במקרה זה על חוב שהוא משותף, כלומר, שני הצדדים יהיו חייבים להשתתף בתשלומו.

מה לגבי טענה של צד שלישי (נושה), כי בן או בת הזוג הם שותפים לחובות אשר יצר מולו החייב? בדרך-כלל, מדובר על ניסיון מצד נושה לגבש חיוב של האישה בחובות של הבעל, ולטעון שהם חובות המשותפים לשני בני הזוג.

פסיקת בתי המשפט בישראל קבעה, כי ניתן לתבוע את בן הזוג אשר נהנה מהכנסות החייב, על חובות אותן יצר החייב בדרך רגילה.

לעומת זאת, אם מדובר על חוב אשר נוצר עקב התנהלות חריגה, למשל, חוב הימורים של הבעל (שהאישה לא ידעה עליו ו/או התנגדה וכו’), אזי היא לא תהיה חייבת לשלם אותו.

בע”א 1967/90 גיברשטיין נגד גיברשטיין (פ”ד מו 5, 662 (1992)) הבנק הגיש תביעה כספית כנגד בעל ואישה.

לענייננו, בפסק הדין נקבעו העקרונות המרכזיים הבאים:

  • כל זמן שאחד מבני זוג נהנה ממעשה ידיו של בן זוגו, הוא לא יהיה שותף רק להכנסות ולרווחים, אלא עליו לשאת ולהשתתף גם בהוצאות ובהפסדים של בן זוגו.
  • חזקת השיתוף בחובות מוגבלת לחובות אשר נעשו בדרך הרגילה ע”י אחד מבני הזוג במהלך תקופת קיומה של השותפות הזוגית, כלומר, כל אימת שבני הזוג מנהלים אורח של חיי משפחה שגרתיים ותקינים (ויודגש: להוציא חוב שהוא בעל אופי אישי מובהק, אשר לא ייכלל במסגרת השיתוף בחובות).
  • חזקה על כספים (או הלוואות וחובות) המצויים בחשבון בנק משותף של בני זוג, כי הם שייכים לשני בעלי החשבון.

וכך נאמר שם (בעמוד 666):

“אכן, יש לטענה זו, לפחות בחלקה, על מה שתסמוך. שכן ניתן לטעון, כי כל אימת שנהנה אחד מבני הזוג ממעשה ידיו של בן זוגו, מדוע יהא שותף לרווחים בלבד, ואילו בהפסדים ובהוצאות יישא בן הזוג האחר לבדו? אם מתחלק בן הזוג האחד עם בן הזוג השני במה שזה הרוויח מעסקיו, כיוון שתרםלמאמץ המשותףבמישור המשפחתי, מדוע לא יתחלק עמו גם בהתחייבויות בהן התחייב השני למען אותומאמץ משותף?”

כפי שראינו לעיל, במקרים מסוימים יכול נושה לטעון לשיתוף של בת הזוג של החייב בפירעון החובות שיצר בן זוגה החייב.

מחובות אשר נוצרו מפעילות כלכלית משותפת ורגילה יהיה קשה לבן הזוג השני להתנער. אותו הדין לגבי התחייבות כספית אשר נעשתה ע”י אחד הצדדים תוך שימוש בחשבון הבנק המשותף. במקרים כאלו יתקשה הצד השני להוכיח כי לא היה לו חלק בצבירת החוב.

חובות שהל אחד מבני הזוג עלולים להכניס את בן הזוג האחר אל מציאות חיים כלכלית בעייתית ועגומה. אולם, ברוב המקרים החוק והפסיקה עומדים לטובת הצד שאינו החייב הישיר, וחובותיו לא יחולו על משנהו (לפחות, כל עוד הנישואין הם בתוקף).

כך או כך, הסכם הממון יוכל להגן על בני זוג מחובות, אם הוא יקבע, למשל, הפרדה רכושית לגבי נכסים רלוונטיים, או אז בן הזוג יהיה ‘נקי’ ומוגן כהלכה מהחובות של הצד החייב, וכן נכסיו ייחשבו כשייכים רק לו ובבעלותו הבלעדית.

צא ולמד, כי בני זוג יכולים להחליט ביניהם על עריכת הסכם ממון על חובות, הכולל גם הפרדה רכושית ביחס לנכסים נוספים (זכויות ו/או חובות), וזאת משיקולים שונים. ונדגיש, כי הדבר נכון גם במידה והשיקול שלהם הוא רצון להגן מראש על חלק מן הרכוש המשפחתי מפני חובות עסקיים עתידיים לנושים, ולרבות לגבי נכסים אשר נרכשו לאחר הנישואין.

עם זאת, היה והנושה יצליח להוכיח בבית המשפט, כי לחייב זכויות בנכס הרשום על-שם בן הזוג השני (לדוגמה: עקב רישום בעלות שהוא פיקטיבי, תרגיל של הברחת נכסים, רישום מלאכותי של הסכם נאמנות כדי להסתיר בעלות אמיתית על נכסים וכו’), אזי הוא יוכל להגיש בקשה למתן צו עיקול על הנכס. ברם, כאמור לעיל, במקרה של פעילות רגילה אין ביכולתו של נושה לקבל צו עיקול על נכס של בן הזוג האחר (שאינו החייב).

בתביעות מסוג זה, על הנושה התובע להוכיח “אותות מרמה”, כלומר, שהרישום וההתנהלות של הצד החייב מעידה על חוסר תום-לב מצדו, למשל, פעולה של הברחת נכסים, או כל פעילות פסולה אחרת כיו”ב. בית המשפט בוחן במקרים הללו את מכלול הנסיבות, וזו קודם-כל שאלה של קביעות העובדות, ואז ההחלטה המשפטית נעשית בהתאם. למשל, אחת האינדיקציות הבולטות להוכחת רישום פיקטיבי ו/או הברחת נכסים היא מועד הרישום ו/או פעולת ההעברה ו/או הוויתור לגבי הנכס, לעומת מועד ההסתבכות הכלכלית של הצד החייב.

הסכם ממון על חובות

כללי

כאשר אנחנו מדברים על הסוגיה של חובות, הרי שאם בני זוג לא ערכו ביניהם הסכם  ממון, עשויים להיווצר בעיות וסכסוכים עתידיים בשני מישורים עיקריים:

  • היחסים הפנימיים של בני הזוג בינם לבין עצמם: הכוונה היא האם החובות הכספיים של בן או בת הזוג שייכים גם לצד השני, אם לאו.
  • היחסים החיצוניים של בני הזוג אל מול צדדים שלישיים: הכוונה למצב שבו לאחד הצדדים יש נושים, ואז נשאלת השאלה – האם הנושים של בן הזוג החייב רשאים להיפרע מרכושו של הצד השני ולגבות ממנו את החוב?

ונבהיר, שוב, כי הסכם ממון לא נועד לשמש כלי להברחה והעלמה אסורה ובחוסר תום-לב של הרכוש, שכן אז ההסכם יכול להיחשב כפסול, ומשכך חסר תוקף, בהיותו חוזה למראית עין בלבד (פיקטיבי). ברם, במידה והסכם ממון נערך מראש ובאופן מושכל ומתוחכם, הוא בהחלט יכול לספק הגנה משפטית בטוחה מפני חובות לנושים, עבור בן הזוג האחר.

הסכם ממון המנוסח כהלכה, ביד מקצועית, באמצעות עורך דין הסכם ממון העוסק בתחום של דיני משפחה בהחלט עשוי למנוע יחסי שיתוף של בן או בת הזוג בחובות ולהביא את התוצאה הרצויה.

מקרים שבהם דרוש הסכם ממון על חובות

להלן נביא לכם מספר דוגמאות לנושא.

דוגמה ראשונה

בני זוג עומדים להינשא בעוד 4 חודשים. לבן הזוג יש הלוואות וחובות אותם צבר לבנק בסכום כולל של מעל 300,000 ש”ח. היה ובשלב כלשהו הוא לא יעמוד בהחזרי ההלוואות, עשוי הבנק לתבוע אותו ולנקוט כנגדו הליכי גבייה בהוצאה לפועל.

לכן, כדי להגן על בת הזוג מפני החשיפה של גביית החוב ע”י בנק ממנה גם, טוב יעשו בני הזוג אם יערכו ביניהם עוד לפני החתונה הסכם ממון על החובות, במסגרתו הם יקבעו משטר של הפרדה רכושית לגבי ענייניהם הכספיים (הערה: לא חייבים הפרדה מוחלטת, שכן החוב הוא מלפני הנישואין, אבל זה כבר לבחירתם).

כמו כן, כדאי להם להתנהל בחשבונות בנק נפרדים. כל צד עם חשבונו. כל צד יפקיד את משכורתו שלו בחשבונו הפרטי.

במקביל, הם יכולים גם לפתוח עבורם חשבון בנק משותף (יוכנס בהסכם סעיף מתאים שגם יקבע שאין בכך כדי לפגוע כהוא זה בהפרדה הרכושית לגבי שאר העניינים וכו’) אליו כל צד יעביר מדי חודש (או מעת לעת) סכום מסוים, אשר אותו הם יקבעו ביניהם (ויעדכנו לפי הצורך), לצורך מימון תשלומי ההוצאות המשותפות השוטפות שלהם (כגון: שכירות, חשמל, גז, מזון וכלכלה וכו’), אבל כל השאר – יהיה נפרד לחלוטין.

וכל זאת, לפחות עד שבן הזוג יפרע ויסגור את החוב הכספי מול הבנק.

דוגמה שנייה

לאחד מבני הזוג יש עסק בבעלותו עוד מלפני מועד הנישואין.

נכון לעכשיו, העסק מצליח יפה. עם זאת, מדובר על עסק הנמצא רק בתחילת דרכו, ויש לו הרבה הוצאות ואף קיימים סיכונים פיננסיים אפשריים בהמשך.

אצל בת הזוג (השכירה) מקנן חשש, כי בעתיד העסק של בן זוגה עלול להיקלע לקשיים כספיים (כגון: חוב לבנק, לספקים וכו’).

באמצעות עריכת הסכם ממון על חובות וגם לגבי העסק, יוכלו בני הזוג לקבוע ביניהם משטר של הפרדה רכושית באופן ספציפי, כך שהעסק (ולרבות חשבון הבנק שלו וכיו”ב) לא יהווה רכוש משותף, אלא רק של בן הזוג שהוא הבעלים הרשום שלו (כעוסק מורשה).

במקרה כזה, היה והעסק ייקלע להסתבכות פיננסית, בת הזוג תהיה מוגנת מפני הנושים של בן הזוג בקשר עם העסק וכל הקשור אליו.

דוגמה שלישית

זוג נשוי, 3 ילדים קטנים. יש להם דירה ממשותפת, בה הם גרים. האישה היא שכירה. הבעל הוא בעליה של חברה המצויה בקשיים כלכליים חמורים, ואף עומדת בסכנת סגירה. מזה כשנתיים, חיי הנישואין של הצדדים עלו על שרטון, והם שוקלים להתגרש.

בני הזוג הם יכולים לערוך הסכם גירושין, הקובע דמי מזונות ומדור, ובמסגרתו יוותר הבעל (היוון של תשלום מדור ומזונות, מראש) על זכויותיו בדירה. כמו כן, מאחר והבעל הוא בן הזוג הקרייריסט, ואילו האישה גידלה את הילדים (בת זוג הביתית), ויש ביניהם פערים השתכרות, לבעל מוניטין וכו’, הם קובעים ביניהם פיצויים שעל הבעל לשלם לאישה (למשל: מתוך חסכונות שלו, קרן השתלמות וכיו”ב).

במצב כזה, מאחר ודמי מזונות ומדור מהווים חוב בדין קדימה, וההסכם הוא אמיתי, הסכם ממון מסוג זה יכול לספק הגנה על דירת המגורים, כמו גם כספים נוספים אותם הבעל ישלם לאישה במסגרת הגירושין.

דוגמה רביעית

בני זוג יכולים לערוך הסכם ממון הקובע הפרדה רכושית מוחלטת.

הכוונה שכל כספים, זכויות, חובות, נכסים, חשבונות בנק, מיטלטלין, משכורות, הכנסות, מכוניות, נדל”ן, מתנות, ירושות, עסקים, נכסי קריירה ומוניטין אישי ומסחרי וכיו”ב של כל צד, בעבר, בהווה ובעתיד תמיד יהיו רכוש נפרד השייך לכל צד בבלעדיות מלאה (100%).

הסכם מסוס זה מומלץ לנסח באופן מיומן, מדויק ומפורט. חשוב לערוך הסכם מאוד מקיף ורחב (לא כזה של 2-3 עמודים), אשר יתייחס לכל האפשרויות העתידיות, ולרבות התשואות שיתקבלו בגין נכסים (כגון: דמי שכירות בגין דירה, ריבית וכו’), עליית-ערך של נכסים (כגון: דירה ששווייה יעלה בעתיד), רכישה של נכסים חדשים ע”י מי מהצדדים (כסף שמומר לנכס), החלפה של נכסים (כגון: מכירת דירה ורכישת דירה אחרת במקומה).

מה יעלה בגורל דירת המגורים המשותפת?

זוגות רבים בישראל מתגוררים בדירה הרשומה בבעלות משותפת על-שם שני בני הזוג.

ומכאן, נשאלת השאלה – מה קורה, למשל, במקרה של בעל שנקלע לחובות בעסק והנושים מבקשים לגבות את החוב בדרך של עיקול ומימוש של נכסיו, כולל זכויותיו (המחצית הרשומה על-שמו) בדירת המגורים של בני הזוג. האם במצב כזה הנושים יוכלו לפנות לבית המשפט ולמכור את דירת המגורים המשותפת?

נזכיר, כי אם מדובר בחוב שהוא רק של הבעל (להבדיל מחוב משותף של שני הצדדים לבנק למשכנתאות וכדומה), הרי שהנושים יכולים להיפרע רק מנכסיו של הבעל. כלומר, אם הדירה רשומה על-שם שני בני הזוג בחלקים שווים, יהיו רשאים הנושים לעקל רק את מחצית הדירה, זו שרשומה בבעלותו של הבעל.

עם זאת, מצבם של הנושים אינו כה פשוט, ולא במהרה הם יזכו לקבל לידם מחצית מהשווי של הדירה, אלא הם ייאלצו להגיש הליכים ותביעות מורכבות וסבוכות, ובין היתר, תביעה כספית, מינוי כונס נכסים לדירה, תביעה לפירוק השיתוף בדירה בין בני הזוג. וגם אם הם אמנם יגיעו עד שם, הרי שחלקו של הבעל יימכר כדירה התפוסה ע”י האישה, עובדה זו תקשה על מכירתה (שכן, מי ירצה לרכוש לעצמו רק חצי דירה?).

משכך, במקרים מעטים יחסית נמכרו דירות התפוסות ע”י הנשים ו/או הילדים. גם אז, היה זה בעיקר כאשר עסקינן בנכס מאוד יקר, אשר שוויו היה מספיק אטרקטיבי עבור הנושים כדי לפעול בהמשך לפינוייה של האישה ממנו.

עוד נציין, גם במקרה בו הדירה הייתה רשומה בשלמות על-שם הבעל בלבד, תוכל האישה להגיש מטעמה תובענה לבית המשפט לשם מתן פסק דין הצהרתי, כי היא הבעלים של מחצית מהזכויות בדירה (מכוח יחסי השיתוף בין בני זוג). האישה עשויה להצליח לזכות בתיק כזה אם היא תוכיח ולשכנע את בית המשפט, למשל, כי היא גם מימנה והשתתפה בתשלום בגין קניית הדירה, נשאה בתשלומי החזרי משכנתה אשר נלקחה על הדירה, או בעלויות של שיפוץ מהותי אשר נעשה בדירה וכדומה.

כמו כן, אם הצדדים התגוררו בדירה לאורך שנים, ובני הזוג לא ערכו ביניהם הסכם ממון המחריג את הדירה ממסת הנכסים המשותפים שלהם, הרי בית המשפט ייטה לראות באישה כבעלים במשותף עם הבעל על הדירה (מה שקרוי לפי פסיקת בית המשפט העליון: ‘חזקת שיתוף ספציפית בדירת מגורים’).

הסכם ממון על חובות שהוא למראית עין (פיקטיבי)

בני זוג נשואים 10 שנים. לבעל יש עסק, האישה שכירה. לאורך השנים, העסק עבד יפה והניב רווחים, אשר אפשרו להם רמת חיים גבוהה. למרבה הצער, לאחרונה הדברים השתנו, והעסק נקלע לקשיים חמורים וצבר חובות של מעל מיליון ש”ח לבנק ולנושים נוספים, והוא על סף קריסה.

בני הזוג אינם מעוניינים לפרוע את החובות ע”י מימוש נכסים (כגון: מכירת דירתם וכו’), ולכן בניסיון למנוע השתלטות של הנושים על רכושם הם חותמים ביניהם על הסכם ממון על חובות.

במסגרת הסכם הממון מעביר הבעל את כלל הרכוש הרשום על-שמו או חלקו (לדוגמה: זכויותיו בדירה המשותפת, כספים שנותרו בחשבון הבנק של העסק וכו’) על-שם אשתו, כדי להתחמק מתשלום החובות.

מבחינתם, זהו הסכם כלפי חוץ ולמראית עין בלבד, אשר נועד אך ורק כדי להערים על הנושים ולהבריח את הרכוש של הבעל, במטרה לנסות ולהציל את הרכוש המשפחתי (לפחות בחלקו). אין להם כוונה שום לפעול לפי ההסכם בעתיד.

בני הזוג מגישים את ההסכם לבית משפט לענייני משפחה ובהמשך מתייצבים בפני שופט שמאשר את ההסכם ונותן לו תוקף של פסק דין (הערה: הם רוצים שההסכם ייראה אמין וכשר מול הנושים, וממילא מאחר והם נשואים – החוק מחייב אותם לעשות כן, אחרת להסכם לא יהיה תוקף).

הסכם ממון פיקטיבי כזה עלול להיות מוכרז ע”י בית המשפט כמהווה ‘חוזה למראית עין’, אשר דינו לפי סעיף 13 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל”ג-1973  להיחשב ‘בטל’, כלומר, חסר תוקף.

במקרים רבים, כמו בדוגמה אשר הובאה כאן, הסכם ממון על חובות משנה את ייעודו המקורי, והופך להיות מכשיר בידי חייבים לשם הברחת רכוש מנושים.

בדרך כלל, כאשר בני זוג מחליטים לערוך הסכם פיקטיבי כזה על חובות, מערכת היחסים הזוגית שלהם היא תקינה, כך שההסכם נועד רק כדי לנסות ולהציל את הרכוש מפני הנושים.

ברם, לפעמים, קורה שמערכת היחסים הזוגית באמת מגיעה בהמשך לסיומה, או אז נוצרת בעיה בין בני הזוג עצמם.

אחד מבני הזוג עשוי לטעון, כי הצד השני ויתר על חלקו ברכוש לטובתו מסיבות ענייניות ואמיתיות, ולכן יש לאכוף את ההסכם ביניהם. ואילו, בן הזוג השני יטען, כי מדובר על הסכם ממון פיקטיבי, וכי לאמיתו של דבר הוא כלל לא התכוון לוותר על חלקו ברכוש.

במקביל, הנושים אף הם עשויים להגיש כנגד שני בני הזוג תביעות בבית המשפט ויטענו שהסכם הממון היה פיקטיבי, וכי שני בני הזוג היו בעלים במשותף של העסק שקרס ושל כל הרכוש (כולל מה שהוברח), ולכן שניהם חייבים מולם לפרוע את החובות.

מעוניינים לקרוא עוד על הנושא? לחצו על הקישור הבא.


לסיום, מספר טיפים – איך ניתן להתגונן מהחובות?

כדי להתגונן ובאופן אפקטיבי מול חובות, בין אם במסגרת היחסים הפנימיים של בני הזוג ובין אם אל מול צדדים שלישיים (הנושים) יש להיערך מראש, באופן מתוכנן ומושכל.

עקב מגבלות האינטרנט, לא נוכל כמובן להסביר לכם את כל הפתרונות, לצורך כך יש לקבל ייעוץ משפטי פרטני, בהתאם לנתונים, לנסיבות, למטרות ולרצונות הספציפיים של בני הזוג. כל מקרה לגופו.

יחד עם זאת, נביא לכם כאן בתמצית מספר דגשים חשובים:

  • תזמון, היערכות ותכנון מוקדם הם מאוד חשובים (פעמים רבות אפילו קריטיים): ערכו הסכם ממון עוד לפני הנישואין (ולגבי ידועים בציבור – טרם מעבר למגורים משותפים), ודאגו להסדיר במסגרתו גם את ענייני החובות.
  • אם לצדדים יש עסק (או חברה וכו’): ככל הנוגע לסוגיה של חובות, כדאי שהוא יהיה רשום רק על-שם אחד הצדדים.
  • לגבי חשבונות בנק: עדיף שרק הצד שהוא בעל העסק יחתום מול הבנק על ערבויות והתחייבויות אישיות.
  • התאגדות של חברה בע”מ: גם יכולה לסייע (ולהרחיק גם את הצד השני, זה שהוא לא בעל המניות בחברה).
  • ניהול חשבון הבנק של העסק בנפרד (לא לערבב עם חשבון משותף, ולא עם רכוש משותף וכו’).
  • כמה שפחות מעורבות של הצד השני בעסק (עדיף שרק אחד יעבוד בו, ובכל אופן לא ששניהם יהיו בעלי אחריות ניהולית, על הכספים, מורשי חתימה וכו’).
  • ככלל, רצוי שבעל העסק יהיה כמה שיותר ‘נקי’ מנכסים, ואילו לצד השני יהיו נכסים (לא באופן פיקטיבי, אלא כשיטה מתוכננת מראש, כך שאחד ייקח את הסיכונים ואחד את הנכסים).
  • שיטה נוספת היא עריכת הסכם ממון עם הפרדה רכושית מוחלטת: אם נושה יבצע הליכי גבייה ויטיל עיקולים על נכסי הצד השני (זה שאינו החייב), יהיה ניתן להתנגד להליכים ולהציג את ההסכם).

ומעל הכול, הכי חשוב –  תשתדלו פשוט לא להיכנס לחובות…

ואם כבר יש חשש כזה לעתיד ו/או לצערכם כבר הגעתם למצב כזה, אזי בחרו לעצמכם ושכרו את שירותיו של עורך דין הסכם ממון הטוב ביותר שידכם משגת.


 

__________

מתלבטים לגבי עריכת הסכם ממון על חובות?
הנושא רגיש ומעבר לפרמטרים ‘היבשים’ הרגילים, מאוד חשוב שהזוגיות לא תיפגע.
בחירה נכונה של האדם, האישיות של עורך הדין – היא המפתח להצלחה!

בואו לפגוש אותנו ותרגישו באינטואיציה שלכם האם אנחנו מתאימים לכם.

קדימה, דברו איתנו: 03-9499555
__________
אנחנו כאן בשבילכם לייעוץ משפטי ו/או תיאום פגישה דברו איתנו
up

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

    מעדיפים להתקשר? 03-9499555 | הפנייה אינה מחייבת אתכם. סודיות מובטחת.
    close
    WhatsApp chat