הסכם ממון על כסף

הסכם ממון על כסף – הצגת הדילמה

האם לעשות הסכם ממון על כסף שיש למי מבני הזוג מלפני החתונה? ומה לגבי הסכם ממון על כסף אשר אמור להתקבל במתנה מאת ההורים של אחד מהצדדים ולטובתו לאחר החתונה? ואם ערכו עולה במהלך הנישואין? ומה עושים במצב בו הכסף משמש לקניית דירה? כל זאת ועוד במאמר שלפניכם.

נופר ואלעד הם זוג צעיר, המתעתדים להינשא כדמו”י במזל טוב בקרוב. לשניהם אלו הנישואין הראשונים, והם מאוד מתרגשים. נופר היא רקדנית בלט לשעבר, יש לה תואר שני בהוראה והיא עוברת כמורה מחנכת שכירה בתיכון. לאלעד תואר ראשון בראיית חשבון והוא עובד כשכיר בחברה לייצור מוצרי פלסטיק. אלעד מרוויח פי שניים וחצי מנופר. המדובר בזוג צעיר בתחילת שנות השלושים. לנופר שום אין חסכונות (היא במינוס בבנק, לרבות הלוואה שלקחה בזמנו לקניית רכב), ואילו לאלעד חסכון של 320,000 ש”ח.

אלעד ממש מתלבט האם כדאי לו לערוך עם נופר הסכם ממון לפני החתונה. הוא מאוד אוהב את נופר, ומתבייש להעלות בפניה את הנושא. אלעד אומר לעצמו: “מה לרומנטיקה שלנו ולהסכם ממון עכשיו? נופר היא בחורה טובה וצנועה, אני אוהב אותה וסומך עליה”. בנוסף, הוא שמע מחברו הטוב, משה בר זהב, וגם קרא באינטרנט, שכאשר מדובר בחסכונות מלפני חתונה הוא אמור להיות רגוע ומוגן, שכן החוק קובע שהכסף שלו יהא שייך רק לו במצב של גירושין חלילה.

מן הצד השני של המתרס, גם הוריה של נופר קצת מודאגים ולחוצים. הם ירשו בזמנו לא מעט כסף מהסבתא ז”ל. נופר כבר ביקשה מהם עזרה כספית להמשך, לשם קניית דירת מגורים עבור בני הזוג לאחר החתונה, מאחר והם היו זקוקים להון הראשוני, וגם מאחר והיא הרגישה לא נעים שרק לאלעד יש חסכונות, ואילו היא מגיעה עם מינוס וחוב לבנק…

כסף וחוק יחסי ממון

חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל”ג-1973 (להלן – “חוק יחסי ממון”) קובע:

“הזכות לאיזון בפקיעת הנישואין

5. (א) עם התרת הנישואין או עם פקיעת הנישואין עקב מותו של בן זוג (בחוק זה – פקיעת הנישואין) זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים של כלל נכסי בני הזוג, למעט –

(1) נכסים שהיו להם ערב הנישואין או שקיבלו במתנה או בירושה בתקופת הנישואין;

(2) […]

(3) […].”

כעולה מלשון חוק יחסי ממון, כספים שמי מבני הזוג צבר לפני החתונה, או כספים שהתקבלו אצלו במתנה במהלך תקופת הנישואין, אינם ברי איזון במקרה שהקשר יסתיים, קרי: לכאורה, הכספים שחסך אלעד מלפני החתונה אמורים להיוותר בבעלותו, והכספים שנופר תקבל מאת הוריה במתנה אמורים להיוותר בבעלותה. לפי ‘החוק היבש’, נופר ואלעד לא חייבים לערוך הסכם ממון לפני החתונה לגבי אותם כספים.

אלא מאי? מה לעשות שהחיים הם לא כל כך פשוטים…

כפי שנדגים בפניכם להלן, כאשר בני זוג לא עורכים הסכם ממון, מצבים מסוימים עלולה להיות חשיפה משפטית ומחלוקת בעייתית בתביעה של הצד השני, ככל בנוגע לכספים של משנהו, בעת פקיעת הקשר. וחוק יחסי ממון אמנם ברור בנושא, אולם הוא לקוני וקיימות פסיקות של בתי המשפט, התלויות גם בהתנהגות של הצדדים ביחס לכסף, למשל, במצב של ‘גלגול’ ו/או ‘ערבוב’ הכספים לאורך שנות הנישואין, עליית ערכם, ועוד.

האם כדאי לעשות הסכם ממון על כסף?

דוגמה ראשונה –

לאחר החתונה, חברה של נופר סיפרה לה במקרה שידיד שלה מבין בהשקעות בבורסה, והוא ממליץ על מנייה של חברת ביו-מד עם פוטנציאל רב. נופר סיפרה על כך לאלעד ואמרה לו שאולי כדאי להשקיע באותה מנייה, שכן רק ככה יש סיכוי שהם יצליחו לרכוש עבורם דירה בעתיד הנראה לעין. אלעד שכספו היה בפיקדון חודשי (שהריבית עליו כמעט אפסית) טלפן לבנק ושם את כל הכסף על אותה מניה. לאחר כשבועיים, החברה הודיעה על הצלחה מעולה בתוצאות ניסוי שערכה, המניה זינקה באותו יום כ-300%. נופר שכנעה את אלעד שימכור את המניה, וכך היה.

למרבה הצער, כחצי שנה בלבד לאחר החתונה, אלעד החליט שהוא מעוניין להתגרש מנופר.

נופר הייתה מאוד פגועה ופנתה אל עורך דין המתמחה בגירושין ובעצתו הגישה תביעה כספית כנגד אלעד על מחצית מעליית הערך של הכסף, בסך של מאות אלפי שקלים, בעילה שרק בזכותה אלעד הרוויח את הכסף בבורסה, וכי בכל מקרה המניה נרכשה במהלך הנישואין, ולכן מגיע לה מחצית מההפרש, כאמור. כמו כן, לטענת עורך דינה של נופר, החוק מתייחס רק לכסף מלפני החתונה, אולם אינו מתייחס לעליית הערך, ולכן מדובר ב’מאמץ’ משותף, כביכול, בהיות שנופר היא זו שייעצה לאלעד לקנות את המניה.

אלעד מצדו התנגד לכך, הוא טען שזה כסף ששייך רק לו מלפני החתונה, כולל עליית הערך, ובכלל הוא זה שפרנס את בני הזוג גם לפני החתונה וגם לאחריה, וזו ממש חמדנות מצדה של נופר לדרוש כסף לא שלה..

אגב, מעניין מה היה קורה אילו המניה הייתה מתרסקת. האם לדעתכם נופר הייתה מסכימה להשתתף בהפסד 50-50 עם אלעד, מה אתם אומרים…?!

דוגמה שנייה –

נופר ואלעד קנו דירה חדשה לאחר החתונה. לפי החוזה הדירה נרכשה בחלקים שווים.

את התשלום הראשון לחברת הבנייה שילמו ההורים של נופר בסך 300,000 ש”ח מכספי החסכונות של הסבתא המנוחה. את התשלום השני היה אמור לשלם אלעד מהחיסכון שלו.

ברם, בדרך השתבשו הדברים, ואלעד החליט שהוא רוצה להתגרש מנופר. אלעד טען שהכסף ששילמו ההורים של נופר היווה מתנה לשניהם, ולא רק לצד של נופר, ולדבריו עובדה שהכסף הועבר דרך החשבון המשותף שהם פתחו לאחר החתונה, ולא ישירות לחברה. נופר מצדה, טענה שהכסף ניתן רק לה במתנה, וכי הוא הופקד על ידי הוריה לחשבון המשותף אך ורק מאחר והבנק הסכים (לאור הוראות הרשות להלבנת הון ו/או בנק ישראל) לשלם את השובר לחברה רק מחשבון של בני הזוג, ולא מחשבון ההורים, בהיותם צד שלישי.

עד כה, כבר מעל שנתיים נופר ואלעד מנהלים מלחמה בבית המשפט בעניין זה…

דוגמה שלישית –

נופר ואלעד פנו לפני החתונה אל עורך דין חכמוני, חבר של נופר, שאמר להם שהוא אמנם לא מומחה בענייני גירושין, אבל הוא מבין היטב בדיני חוזים, וממילא הסכם ממון זה חוזה פשוט וסטנדרטי, הוא יכין עבורם הסכם, וגם ‘יעשה להם’ חצי מחיר.

עורך דין חכמוני ערך להם הסכם ממון על דירה הקובע שהם ירכשו את הדירה בחלקים שווים, ואם חלילה הם יתגרשו בעתיד אלעד יקבל את הסך של 280,000 ש”ח שהיה לו לפני החתונה, ואילו יתרת תמורת הדירה תחולק ביניהם חצי/חצי. ההסכם עבר חלק ונסגר תוך יומיים, שניהם היו מרוצים. הם רכשו את הדירה מהכסף של אלעד, כספי מתנות החתונה, והיתרה באמצעות הלוואת משכנתה.

לאחר חמש שנות נישואין, נופר ואלעד החליטו להתגרש, והדירה הוצאה למכירה. בינתיים מחיר הדירה עלתה ב-30%. נופר דרשה לקבל מחצית מהדירה, בקיזוז הסך שהביא עמו אלעד (קרן; ללא הצמדה, ריבית, וכו’), וכן לאחר סילוק יתרת המשכנתה שנותרה ושולמה מהחשבון המשותף.

אלעד חש מאוד מתוסכל, אולם לא הייתה לו ברירה אלא לפעול בהתאם להסכם. חבר שלו, יוני, שערך בזמנו הסכם אצל עורך דין הסכם ממון מומחה, סיפר לו שאצלם ההסכם קבע שהכסף שכל צד הביא מלפני החתונה ישקף את החלקים היחסיים ברישום בטאבו מתוך סך עלות הדירה, כלומר, בפועל הכסף יהא “מוצמד” לערך הדירה, כל צד לפי השקעתו (=תרומתו הכספית היחסית במימון עבור קניית הדירה), כפי שנהוג בדרך כלל לרשום בהסכמי ממון בין בני זוג.

לגבי אלעד, ההפרש הכספי בין המנגנון דלעיל, לבין מה שהסכם הממון של נופר ושלו קבע, התבטא בהפרש (מבחינתו = הפסד) של מאות אלפי שקלים. באותו רגע, אלעד חשב לעצמו, כמה טיפש וחסר אחריות הייתי שלא פניתי אל עורך דין מומחה להסכמי ממון וניסיתי לחסוך כמה גרושים.

הערה: יכול להיות שאלעד עדיין היה בוחר בכל מקרה באותו מנגנון (שבמבחן התוצאה הרע עמו), אבל לפחות היה עושה זאת באופן מודע ושקול, לאחר שהיו מונחות בפניו על ידי עורך דין מגוון האופציות המשפטיות המתאימות למצבים מסוג זה.

דוגמה רביעית –

כשנה לאחר החתונה החליטה נופר שהעבודה כמורה משעממת אותה, ושהיא רוצה להגשים חלום ילדות שלה ולפתוח סטודיו למחול. היא ניגשה לבנק, אולם אישרו לה הלוואה נמוכה יחסית.

משכך, נופר ביקשה מאלעד שיעזור לה במימון ההשקעה הכספית הדרושה. הם סיכמו ביניהם בעל-פה שאלעד ייתן לה סך של 180,000 ש”ח למימון עלויות הקמת העסק, וכי הכסף יוחזר מהרווחים הצפויים בהמשך. נופר הרגיעה את אלעד ואמרה לו שזה כסף שהיה שלו מלפני החתונה, ולכן הוא מוגן וגם אם חלילה משהו לא יסתדר עם העסק ו/או ביניהם, אלעד יקבל את הכסף בחזרה בכל מקרה. אלעד סמך על נופר, וגם לא רצה לאכזב אותה, ולכן העביר את הסך הנ”ל לחשבון בנק נפרד אותו נופר פתחה על שמה עבור העסק.

כשנה לאחר פתיחת הסטודיו, העסק נקלע לקשיים, ונופר הבינה שהיא כנראה לא בנויה להיות עצמאית. הסטודיו נסגר. בני הזוג גם נאלצו לקחת ביחד הלוואה מהבנק לכיסוי החובות. נופר חזרה לעבודתה כמורה.

שנתיים חלפו, ונופר החליטה שהיא מעוניינת להתגרש. בדיעבד, לאלעד התברר שנופר התאהבה במורה ללשון שלימד באותו בית ספר בו נופר עבדה, והיה להם רומן לוהט.

במסגרת חלוקת הרכוש, אלעד ביקש מנופר שתחזיר לו את כספו, והזכיר לה שמדובר בכסף שהיה לו מלפני הנישואין ושייך לו. אולם, נופר סירבה בטענה שעורך דינה הסביר לה שלמעשה הם ביצעו השקעה בעסק, ומאחר וזו ירדה לטמיון היא אינה חייבת להחזיר לו דבר וחצי דבר, ולחלופין טענה שהכסף ניתן לה על ידו במתנה, תוך שאלעד היה מודע לסיכונים הכרוכים, ושאילו העסק היה מרוויח הוא היה נהנה מכך ביחד עמה, בהיותם זוג נשוי.

המסקנה: מומלץ לעשות הסכם ממון על כסף!

עיניכם הרואות, כי גם כאשר מדובר בכסף, הדברים לא ברורים מאליו. באמצעות הסכם ממון מקצועי ניתן לקבוע הסדרים ומנגנונים משפטיים ברורים, אשר עשויים לפתור הרבה בעיות בהמשך, אם חלילה משהו ישתבש.

הסכם ממון הקובע הפרדה רכושית לעניין זה, המנוסח באופן מקצועי ויסודי בהחלט יכול להגן על כסף מלפני החתונה, וכן על ההון המשפחתי שלכם, ובין היתר:

• להגן על עליית הערך של הכסף.
• להגן על הפירות של הכסף.
• להגן על ‘גלגול’ של כסף לקניית דירה, רכב, השקעה בעסק, וכדומה.
• לקבוע מנגנונים הוגנים ומוסכמים מראש לגבי ההחזר הכספי והחלוקה במצב של גירושין.
• למנוע מלחמות ומאבקי גירושין מכוערים, תוך חסכון של זמן, אנרגיה, הוצאות משפטיות, וכו’.
• להגן על כספי מתנה המתקבלים מהמשפחה.

הסכם ממון על כסף כדאי לחתום כבר לפני החתונה על מנת להסדיר ביניכם את הנושא הרגיש הזה מראש, אך חשוב לדעת שבהחלט אפשר לעשות את ההסכם גם לאחר החתונה.

כמו כן, הסכם ממון על כסף מומלץ גם במקרה של זוגות המנהלים חיים משותפים בסטטוס של ידועים בציבור (מידע נוסף בנושא תוכלו לקרוא כאן: הסכם ידועים בציבור).

כמו כן, הסכם ממון מומלץ לעשות אצל עורך דין מנוסה ומומחה לתחום, ולא אצל עורך דין ‘כולבויניק’ העוסק על הדרך בתחומים רבים, ולא מתמקצע. כמו שאם תהיה לכם בעיה של כאבים בגב לא תפנו לרופא אף אוזן גרון, אלא רק לאורתופד מומחה, כך גם עורכי דין יש התמחויות ספציפיות.

לסיום נציין, כי גם אנחנו יודעים שזה לא נעים לעסוק בכסף, כאשר מדובר על אהבה, ובטח לקראת חתונה. אבל לפעמים אין ברירה, וזה עניין של בגרות ואחריות. הסכם ממון מוצלח, הנערך באופן מכובד, רגיש והוגן, מהווה מבחן חשוב לזוגיות שלכם, ואף עשוי לחזק אותה ולהעניק לכם ביטחון כלכלי ושלווה בחיי הנישואין.

.

__________

שוקלים לערוך הסכם ממון על כסף? מתלבטים?