הפרת הסדרי שהות (ראיה), מה עושים?
כללי
הסדרי שהות נועדו כדי לשמור על קשר טוב ורציף בין ההורה שאינו המשמורן, לרוב יהא זה האב, ובין ילדיו הקטינים.
לדאבון הלב, לעתים האב אינו מקיים הסדרי ראיה, ולעתים מי מההורים עושה שימוש לרעה בילדים במטרה לנסות ולפגוע בהורה האחר ע”י אי-קיום של הסדרי ראיה החלים לגביו, או ע”י או מניעה והפרעה לקיום הסדרי ראיה של ההורה השני.
הפרות כגון דא של הסדרי ראיה, פוגעות בעיקר בילדים הקטינים עצמם.
בדף זה נסביר מהם הצעדים המשפטיים העומדים לרשותה של האישה במקרה של אי-קיום הסדרי שהות מצדו של האב, אשר בהם הוא מחויב, וכן מהם הצעדים המשפטיים העומדים לרשותך האב כאשר האישה מונעת ממנו מלקיים את הסדרי השהות להם הוא זכאי.
הפרת הסדרי שהות מצד האב (שאינו משמורן)
במידה והאב מפר הסדרי שהות שנקבעו במסגרת הסכם גירושין, או מכוח פסק דין, לרבות החלטה בדבר הסדרי שהות זמניים, לרשות האישה עומדות מספר אפשרויות של צעדים משפטיים, באמצעות פניה אל בית המשפט לענייני משפחה, או בית הדין הרבני, כלהלן:
- הגשת בקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט כנגד האב, בגדרה ניתן להטיל על האב עונש של קנס כספי עקב אי-קיום הסדרי ראיה מצדו.
- הגשת תובענה להחזר של הוצאות כספיות: האם המשמורנית יכולה להגיש כנגד האב תביעה להחזר הוצאות בגין כל מקרה של הפרת הסדרי שהות בעבר, כגון: החזר הוצאות בגין תשלום למטפלת, או לבייבי-סיטר, או בגין אובדן השתכרות של האם, או עבור הוצאות אחרות הנגרמות לאם בימים ובשעות בהם אמורים הילדים לשהות אצל האב.
- הגשת תביעה להגדלת דמי מזונות ילדים: אי קיום הסדרי שהות מצדו של האב מביא למצב בו הילדים שוהים זמן רב יותר אצל האישה והדבר כרוך בהוצאות עודפות, ולפיכך האישה יכולה להגיש תביעה להגדלת סכום המזונות.
- הגשת בקשה מטעם האישה לשנות את מתכונת הסדרי השהות ע”י צמצומם: סעד זה אמנם לא יועיל אמנם לילדים עצמם, אולם במקרים של הימנעות רציפה מצדו של האב לקיים הסדרי שהות, ימנע הדבר מהילדים את עוגמת הנפש הנגרמת להם בכל פעם מחדש, כאשר האב מאכזב אותם ולא מגיע לפגוש אותם ו/או לקחת אותם אליו, ובתוך כך לא יאלץ את האם להמתין בכל פעם לבואו של האב, מבלי לקבוע תוכניות אחרות עבור הילדים, וכן הצורך מצדה לבטל תוכניות אותן קבעה לעצמה מבעוד מועד.
הפרת הסדרי ראיה מצד האם (המשמורנית)
מאחר שהסדרי שהות הם גם זכות הניתנת לאב לראות ולהיפגש עם ילדיו הקטינים, רשאי האב לאכוף את קיומם בכמה אמצעים, כלהלן:
- פנייה למשטרת ישראל: ניתן להגיש כנגד האם המפרה הסדרי שהות תלונה רשמית במשטרה בגין אי-קיום צו שיפוטי. לשם הגשת תלונה יש להציג בפני המשטרה עותק (מקורי) של החלטת בית המשפט לענייני משפחה, או בית הדין הרבני, בנוגע להסדרי הראיה (לרבות במקרה של הסכם גירושין הקובע הסדרי השהות). המשטרה תוכל להזהיר את האם, כי תקיים את הסדרי השהות, ואף לפתוח לה רישום פלילי (תיק פלילי) בגין אי-קיומם (ובמקרים קיצוניים, אף להגיש כתב אישום פלילי עקב הפרת הסדרי שהות).
- פנייה ישירה לשירותי הרווחה (פקידת סעד): במידה ובית המשפט לענייני משפחה, או בית הדין הרבני, הסמיכו את פקידת הסעד לקבוע פחה או בית הדין הרבני לפקידת הסעד סמכויות לקבוע את הסדרי שהות, בהחלט ניתן לפנות אליה ולבקש ממנה להתריע ולדרוש מהאם, כי תאפשר לאב קיום של הסדרי שהות, ובתוך כך גם להזהירה שבמידה ותסכל את זכותו להסדרי השהות תוגש פנייה מטעמה לערכאות השיפוטיות.
- הגשת בקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט כנגד האם לבית המשפט לענייני משפחה, או לבית הדין הרבני: במסגרתה ניתן לעתור להטלת עונש של קנס כספי בגין כל פעם בה האם מונעת את קיומם של הסדרי שהות מצדו של האב.
- הגשת תביעת לשינוי של קביעת המשמורת וקבלת משמורת על הילדים: במקרים קיצוניים, כאשר מניעת הסדרי שהות חוזרת על עצמה, ניתן לפנות לערכאות ולקבוע, כי התנהלות כאמור גורמת נזק לילדים ומצביעה על מסוגלות הורית לקויה של הורה המונע קיום של הסדרי שהות מההורה האחר.
