הסדרי שהות / הסדרי ראיה ילדים: כל מה שצריך לדעת!
הסדרי שהות (שכונו בעבר הסדרי ראיה) היא סוגיה מאוד רגישה בכל הליך גירושין.
לדאבון הלב, לעתים, ההורים אינם מקדישים מראש מספיק זמן ומחשבה לנושא זה…
משרדנו מתמחה בגירושין ודיני משפחה מעל 20 שנה. נשמח לעמוד לרשותכם.
זמני שהות ולינה לילדים
כללי
ילדים קטינים מהווים את הצלע המרכזית (והרגישה ביותר) בכל הליך של גירושין.
אין הליך גירושין מבלי שתהיה גם הסכמה, או הכרעה שיפוטית, בסוגיה של משמורת ילדים קטינים ושל הסדרי שהות לגביהם.
הסדרי שהות (אשר כונו בעבר – הסדרי ראייה, והיום מכונים: זמני שהות, או הסדרי שהות) לילדים נועדו על מנת להעניק להורה, אשר אינו ההורה המשמורן, אפשרות לגיטימית ונאותה לשמור על קשר יציב, רציף, חם ואוהב עם ילדיו הקטינים. מידת הקשר והאינטנסיביות של הסדרי שהות משתנים בהדרגה בהתאם לגיל של הילד הקטין, כמו גם הנסיבות הספציפיות של כל מקרה ומקרה.
הסדרי שהות, אשר אינם מקוימים בצורה קבועה ומסודרת, עלולים ליצור קשיים רבים אצל הילד, ולגרום לו למצב של חוסר יציבות רגשית, פגיעה בדימוי ובביטחון העצמי, הרגשה של נטישה ושל חוסר אכפתיות מצד ההורה, ועוד.
לכן, רצוי לקבוע זמני שהות נדיבים עם בן הזוג, אשר אינו ההורה המשמורן על הילדים, למען מניעת סכסוכים עתידיים סביב הסוגיה הכה רגישה הזו, כמו גם גרימת טראומה קשה ונזקים נפשיים ארוכי טווח לילדים קטינים.
הסדרי השהות בין ההורה שאינו המשמורן לבין ילדיו הקטינים נקבעים לפי אחת מן החלופות הבאות:
- הסדרי שהות (לשעבר: הסדרי ראיה, כאמור), אשר נקבעו מכוח הכרעה שיפוטית (פסיקה של בית המשפט לענייני משפחה, או בית הדין הרבני), כאשר הקביעה בעניין זה מושתתת על העיקרון המנחה של ‘טובת הילד’.
- הסדרי שהות מוסכמים, אשר נקבעו ע”י ההורים עצמם באופן הדדי במסגרת הסכם גירושין (אותו מומלץ לערוך באמצעות עורך דין גירושין מומחה), אשר אושר וקיבל תוקף של פסק דין ע”י ערכאה שיפוטית (בית המשפט לענייני משפחה, או בית הדין הרבני).
הסדרי שהות הנקבעים ע”י ערכאות שיפוטיות
הסדרי שהות נקבעים לרוב בהתאם להמלצת פקידת סעד, אותה ממנה בית המשפט לענייני משפחה, או בית הדין הרבני, כדי להגיש לו תסקיר סעד, המתייחס הן לעניין סוגיית המשמורת והן לעניין חלוקת זמני שהות של ילדים קטינים בין ההורים.
יצוין, כי בית המשפט לענייני משפחה, או בית הדין הרבני, אינם מחויבים לקבל את ההמלצות שבתסקיר, אולם במרבית המקרים, ובהיעדר סיבות כבדות משקל, יאמצו את אותן המלצות.
הסדרי שהות הנקבעים בהסכם גירושין
במסגרת הסכם גירושין רשאים ההורים לקבוע ביניהם מי יהא ההורה המשמורן על ילדיהם הקטינים, וכן איזה הסדרי שהות יוענקו להורה השני, אשר אינו המשמורן.
מומלץ לקבוע את הסדרי השהות (הנקראים גם: זמני שהות) בהסכם גירושין באופן מפורט ומדויק ככל הניתן, עם מועדים של ימים ושעות ברורים, ולרבות הסדרי האיסוף וההחזרה של הילדים (לדירת ההורה האחר, או למסגרת החינוכית, לפי העניין), וכן ניתן לצרף להסכם גירושין נספח נפרד, הכולל גם התייחסות לחופשות וחגי ישראל.
נהוג לקבוע בהסכמי גירושין, כי הסדרי שהות יקוימו כפי שיסכימו ההורים ביניהם באופן הדדי בעתיד, וזאת, כמובן, גם בהתחשב בצרכי הילדים, באילוצי ההורים, וכיו”ב. ואולם, בהיעדר הסכמה כאמור, מכל סיבה שהיא, יחולו הסדרי שהות לפי מתכונת המהווה את ברירת המחדל, אשר מפורטת בהסכם הגירושין ומתייחסת להסדרי שהות וביקורים של הילדים הקטינים בימי אמצע השבוע, בסופי-שבוע, בחגי ישראל ובמהלך חופשות, כמו גם בדבר קביעת תנאים, מגבלות ומנגנונים מיוחדים בנושא, ככל שישנם.
הסדרי שהות מקובלים
הסדרי השהות המקובלים הנהוגים בישראל קובעים בדרך-כלל, כי ההורה שאינו ההורה המשמורן ישהה עם הילדים פעם עד פעמיים במהלך ימי השבוע (כולל לינה), וכן ובכל סוף-שבוע שני (כולל לינה), לסירוגין, באופן מחזורי.
בנוסף, בחגים יתחלקו ההורים באופן שווה ביניהם, לסירוגין, כך שבמידה והילדים חגגו חג מסוים ביחד עם האם, אזי הם יחגגו את אותו החג בשנה הבא עם האב, וכך הלאה, באופן מחזורי, עם כל הורה אחת לשנתיים.
כמו כן, נהוג לקבוע, כי במהלך חופשות ההורים יתחלקו בילדים באופן שונה. לדוגמה, בזמן החופש הגדול נוהגים להאריך את משך זמני השהות (שכן, הילד אינו צריך ללכת לבית הספר למחרת), ולעתים אף קובעים שתקופת החופש הגדול תהא מחולקת באופן שווה בין שני ההורים.
זאת ועוד, ניתן לקבוע הסדרי שהות מורחבים באופן מדורג, לפי גילם של הילדים, בהתאם לשתי מדרגות של גילאים, או יותר, בהן הסדרי השהות ישתנו ויתרחבו. לדוגמה, לגבי ילד כבן שנה עד שלוש הם יהיו קצרים יחסית (וללא לינה), כאשר בגיל מבוגר יותר, הם יכללו גם לינה, או שעות חזרה מאוחרות יותר, וכהנה וכהנה.
הסדרי שהות מורחבים
ניתן לקבוע הסדרי ראיה מורחבים, כך שיכללו מפגשים בתדירות רבה יותר ו/או מפגשים שהם ארוכים יותר בין ההורה שאינו ההורה המשמורן לבין הילדים הקטינים, וכן זמני שהות ולינה ארוכים יותר אצלו, לרבות לינה בימי אמצע השבוע (ככל שעסקינן בילדים גדולים יותר, כך מתאפשרת לינה גם בימי אמצע השבוע, למשל, לעומת ילדים בני שנה עד שנתיים).
להורים יש גמישות רבה להחליט ביניהם על הסדרי שהות מורחבים, אשר עשויים, לעתים, גם להגיע לידי מצב של חלוקה שוויונית (או בקירוב) של זמני שהות (לדוגמה: 6-8 מתוך כל 14 יום), בדומה למצב של משמורת ילדים משותפת.
במצב של ביקור הכולל גם לינה, ההורה שאינו ההורה המשמורן יחזיר את הילד הקטין, בסיום הביקור, ישירות אל המסגרת החינוכית (גן, או בית ספר). באופן זה, חווים הן ההורה והן הקטין זמני שהות ממושכים ורציפיפ יותר, המאפשרים להם לייצב ואף להעמיק את הקשר הכה חשוב שביניהם.
כך, במקום בילוי קצר של שעות בודדות בכל פעם בגינה הציבורית, או בקניון, יכול האב לקחת את הקטין אליו לביתו שלו, להכין עמו שיעורים, לראות ביחד טלוויזיה, לאכול ארוחת ערב משותפת, להשכיבו לישון אחרי מקלחת, וכיו”ב, ולמחרת להחזירו ישירות למסגרת החינוכית הרלוונטית.
בנוסף, ניתן לקבוע הסדרי שהות הכוללים סוף שבוע ארוך. לדוגמה, כזה המתחיל כבר מיום חמישי בערב, או מיום שישי מיד בסיום הלימודים ובאופן רצוף עד יום ראשון בבוקר, עם החזרת הילד ישירות ללימודים (במקום סוף-שבוע מקוצר המתחיל רק ביום שישי, או המסתיים במוצאי-שבת).
ניתן גם, לדוגמה, לקבוע הסדרי שהות לפיהם בסופי-שבוע שבהם מצויים הילדים אצל ההורה המשמורן, הם ישהו אצל ההורה שאינו ההורה המשמורן יותר פעמים באמצע השבוע וכן, לסירוגין, כלומר, כאשר הילדים מצויים בסופי-שבוע אצל ההורה שאינו ההורה המשמורן הם ישהו אצלו פחות פעמים באמצע השבוע, וכך הלאה, באופן מחזורי.
חופשות, נסיעות לחו”ל
לעניין זה נהוג להחליט על אחת מבין שתי אופציות שכיחות:
- כל נסיעה לחו”ל תהא טעונה וכפופה להסכמה מראש ובכתב של שני ההורים. להבטחת הנושא, ניתן גם להוציא בהסכמה צו עיכוב יציאה מן הארץ כנגד הילדים הקטינים, אשר יבוטל באמצעות הגשת בקשה מוסכמת לבית המשפט, או לבית הדין הרבני, לפי העניין, בכל פעם שיש הסכמה להוצאתם של הילדים מן הארץ, לעתים אף בכפוף להפקדת ערבויות (כספיות, או ערבות צד שלישי) בדבר החזרת הקטינים ארצה.
- כל אחד מן ההורים יהא רשאי להוציא את הילדים הקטינים מן הארץ למשך תקופה מוגבלת מראש בכל שנה, ללא צורך באישור מראש מאת ההורה השני. לדוגמה, עד שתי נסיעות במהלך שנה, בכל פעם לא יותר מעשרה ימים, כאשר כל יציאה נוספת ו/או ארוכה יותר, תהא כפופה להסכמה מראש ובכתב מאת הצד השני.
בכל מקרה כמובן, ניתן להתאים את התנאים בהתאם לרצונות והצרכים הספציפיים של הצדדים (וגם בהתאמה מדורגת לגיל של הילדים).
בדומה, ניתן לקבוע בהסכם גירושין מתווה גם ככל הנוגע למתכונת החופשות של ההורים עם הילדים גם בישראל.
תנאים מיוחדים
ככל שההורים קובעים ביניהם הסדרי שהות במסגרת של הסכם גירושין, מומלץ לבצע זאת באופן פרטני, כולל התייחסות מראש ומתן מענה הולם לסיטואציות עתידיות אפשריות, כגון: מעבר של מי מההורים לעיר אחרת בארץ, או במקרים מסוימים אף לחו”ל.
כך, לדוגמה, ניתן לקבוע בהסכם הגירושין “מעגל” מגורים לפי תחום של רדיוס גאוגרפי, המונע מן האם (או האב) להרחיק את מקום המגורים עם הילדים באופן שימנע ו/או יפגע בהסדרי השהות של האב (או האם) עם הילדים הקטינים, או המחייב אותה במקרה כאמור להשתתף עם ההורה השני בנטל של הסעת הילדים, לצורך ביצוע הסדרי שהות, הכרוך בשינוי של מקום מגורים, כאמור.
במקרה של שינוי מקום מגורי האם (או האב) לעיר מרוחקת מאוד, עשויים הסדרי השהות עבור האב (או האם, לפי העניין) להפוך לבלתי ניתנים ליישום, או בלתי סבירים בעליל, הן עבור ההורה והן עבור הילדים הקטינים עצמם (במיוחד בימי אמצע השבוע, כאשר יש להחזיר את הילדים, לאחר לינה, ישירות למסגרת החינוכית, ואף להגיע בזמן לעבודה). וכך, גם במקרה ההפוך…
כמו כן, הדבר עשוי לגזול מהאב (או מהאם, לפי העניין) זמן נסיעה רב וגם כרוך בגרימת אי-נוחות הן לו והן לילדים עקב ההיטלטלות בדרכים, שלא לדבר על זינוק בעלויות של הוצאות דלק חודשיות יקרות.
בנוסף, כדאי להגדיר בהסכם את הגבלת מקום המעבר לפי זמן נסיעה (לפי ווייז או אפליקציה דומה), ולא רק לפי מרחק הנקבע בהתאם לקילומטרים (שכן, לעתים, במקרה של תנועה סואנת ופקקים, במיוחד בשעות הבוקר, למרחק הגאוגרפי תהיה משמעות נמוכה, לעומת זמן הנסיעה הרב אשר עשוי להידרש).
מומלץ, לפיכך, להיוועץ בנושא עם עורך דין גירושין מנוסה, כדי למצוא פתרונות משפטיים יצירתיים ומושכלים ולמנוע בעיות ומחלוקות בעתיד לגבי הסדרי שהות, אשר לעתים אף יצריכו פניה חוזרת לערכאות לצורך שינוי מתכונת הסדרי שהות קיימים, וכיו”ב.
איזו ערכאה מוסמכת לדון בנושא הסדרי שהות?
לבתי המשפט לענייני משפחה ולבתי הדין הרבניים סמכות עניינית (מקבילה) לדון בנושא של הסדרי שהות, כחלק מהסוגיה של משמורת ילדים.
לבתי המשפט לענייני משפחה יש סמכות לדון בנושא הסדרי ראיה ילדים מכוח סעיף 78 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ”ב-1962, וכן מכוח סעיף 1(6)(ג) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ”ה-1995.
לבתי הדין הרבניים יש סמכות לדון בנושא של הסדרי ראיה ילדים בהסכמת הצדדים, מכוח סעיף 9 לחוק שיפוט בתי דין רבניים, תשי”ג-1953, ובנוסף סמכות מכוח סעיף 3 לחוק זה, בהיות הסדרי שהות מהווים חלק ממשמורת ילדים, כאשר הנושא נכרך כדין לתביעת גירושין.
מכיוון שכך, הצד שיקדים להגיש את תביעתו לערכאה הנוחה לו, עשוי לזכות ביתרון משפטי משמעותי, שכן אותה הערכאה תדון בנושא של הסדרי השהות (מכוח עקרון הכבוד ההדדי בין הערכאות).
לכן, אם חשוב לכם, לדוגמה, כי הדיון בנושא הסדרי שהות ילדים יתקיים דווקא במסגרת של בית הדין הרבני, או אם ברצונכם לתקוף את נושא כריכת הסדרי השהות בבית הדין הרבני, בפני בית המשפט לענייני משפחה, טוב אם תעשו ותפנו בהקדם האפשרי לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי מאת עורכי דין גירושין.
טיפים חשובים בנושא הסדרי שהות
הסדרי שהות הוא נושא רגיש ומורכב, אשר, לעתים, בני זוג אינם מקדישים לו מספיק זמן ומחשבה, בהיותם טרודים מנושאים אחרים, כגון: הגט, מזונות ילדים, חלוקת רכוש בגירושין, ועוד.
במקרים רבים, הסדרי שהות שלא נקבעו ונוסחו כהלכה מביאים את הצדדים לכדי התכתשויות ומריבות בעתיד, כאשר לפעמים הם נאלצים לשוב ולהגיע אל פתחו של בית המשפט, כדי שיכריע במחלוקות המתעוררות לגבי הסדרי שהות.
לדאבון הלב, לא אחת נתקלנו במשרדנו במקרים של סכסוכים לגבי הסדרי שהות, אשר בהחלט ניתן היה להימנע מהם, אילו הסכם גירושין (שנערך ע”י עורכי דין אחרים) היה מנוסח באופן מקצועי, מפורט ומדויק יותר בסוגיה המדוברת.
מעוניינים להמשיך לקרוא על הנושא כאן באתר? נא לחצו על הקישור הבא.
הפרת הסדרי שהות
הסדרי שהות וקיומם הם קודם-כל חובה של ההורה, לא רק זכות. הסדרי ראיה נועדו במטרה לשמר את קשר טוב ורציף בין ההורה שאינו המשמורן, לרוב האב, ובין ילדיו הקטינים.
לדאבון הלב, לעתים האב אינו מקיים הסדרי שהות כסדרם (לא עומד במתכונת זמני שהות שנקבעה).
כמו כן, לעתים מי מההורים עושה שימוש לרעה בילדים בניסיון לפגוע בהורה האחר באמצעות אי-קיום הסדרי שהות, או מניעה והפרעה לקיום הסדרי שהות ע”י ההורה השני.
הלכה למעשה, הפרות של הסדרי שהות, כאמור, פוגעות בעיקר בילדים הקטינים עצמם!
מהם הצעדים המשפטיים העומדים בפני האישה במקרה של אי-קיום הסדרי הראיה מצדו של האב? מה האב יכול לעשות כאשר האישה מונעת ממנו הסדרי שהות של ילדיו? (או להפך).
מעוניינים לקרוא על הנושא כאן באתר? נא לחצו על הקישור הבא.
שינוי מקום מגורים לחו”ל
במקרה בו האם המשמורנית על ילדים קטינים מחליטה לעבור ולהתגורר בחו”ל, הסדרי שהות שנקבעו יהפכו לבלתי ישימים בעליל, כאשר, הלכה למעשה, ייווצר נתק גדול בין האב לבין הילדים, לאור מגבלת המרחק הגאוגרפי.
מקרים מסוג זה עשויים לעורר מחלוקת קשה בין ההורים ודילמה לא פשוטה מבחינת בית המשפט בבואו לשוב ולהכריע בסוגיה של הסדרי שהות, ככל שתונח בפניו תביעה, בנסיבות כאמור.
מהם השיקולים אותם לוקח בחשבון בית המשפט במקרה של הגירת האם לחו”ל? האם יש רלוונטיות לסיבות, אשר בעטיין, מעוניינת האם להגר לחו”ל? האם עליה להוכיח, כי ההגירה המבוקשת הכרחית? האם במקרים כאלה עשויה להשתנות המשמורת על הילדים ולעבור לידי האב? כיצד בודקים מהי טובת הילד ומכריעים בנושא, על רקע נסיבות כאמור?
מעוניינים לקרוא על הנושא כאן באתר? נא לחצו על הקישור הבא.