זכויות פנסיה בגירושין
עבור זוגות רבים המתגרשים, הזכויות סוציאליות, לרבות זכויות פנסיה, אותן צברו במהלך שנים ארוכות, בעמל רב, מהוות את אחד הנכסים המשמעותיים ביותר, אשר יש להם.
בדף זה נתייחס ונסביר את הסוגיה של מה קורה לכספי הפנסיה ולזכויות הסוציאליות של בני זוג במסגרת הליכי גירושין.
לפי הפסיקה בישראל, כל העתודות הכלכליות שצברו בני זוג במהלך שנות נישואיהם, לרבות זכויות סוציאליות שצבר מי מהצדדים (פנסיה, ביטוח מנהלים, קרן השתלמות, קופת גמל, וכו’), מהוות נכסים בר איזון, מכוח חוק יחסי ממון בנין בני זוג, התשל”ג-1973.
יצוין, כי האמור לעיל לגבי כל הזוגות, אלא אם כן נערך ביניהם הסכם ממון, אשר קובע הפרדה רכושית לעניין זכויות פנסיה ו/או מנגנון של חלוקה אחרת, השונה מההסדר שבחוק יחסי ממון. כלומר, במסגרת חלוקת רכוש בגירושין, זכויות פנסיה אותן צברו הצדדים ו/או מי מהם במהלך תקופת הנישואין, נכנסות למעגל של כלל הנכסים המשותפים השייכים לשני בני הזוג, חרף העובדה, כי הן רשומות על-שם הצד שרק הוא זה שהפריש ו/או צבר את אותן הזכויות ממקום עבודתו.
בקליפת האגוז, הפסיקה קבעה, הן באשר לפנסיה תקציבית והן באשר לפנסיה שאינה תקציבית, כלהלן:
- כל הזכויות הסוציאליות שנצברו בגין עבודתו של כל אחד מבני הזוג בהלך הנישואין, כגון: פיצויי פיטורין, זכויות פנסיה, זכויות בגין ביטוח מנהלים, הפרשות לקופת גמל, הפרשות קרן השתלמות, וכו’ – מהוות חלק מהרכוש המשותף, קרי: בבעלות שני בני הזוג.
- כל אחד מבני הזוג זכאי לקבל מחצית מן הזכויות הסוציאליות ממקום עבודתו של בן/בת הזוג השני ביחס לתקופה, אשר תחילתה מיום הנישואין ועד ליום הגירושין (לפי השווי של הזכויות, כאמור, כפי שיהא נכון ליום הפסקת עבודתו של הצד הזכאי ו/או פרישתו בעתיד).
מאחר וכספי פנסיה אינם ‘נזילים’, אלא העמית בלבד הוא זה שרשאי רשאי למושכם, וזאת רק בהגיעו לגיל הפנסיה, בהתאם ובכפוף לתקנון הפנסיה הספציפית (וכך, גם לגבי זכויות אחרות, בשינויים המתאימים, לפי העניין), הרי שהמימוש בפועל של הזכות של בן הזוג יבוצע רק במועד הבשלת הזכות.
ולמה הכוונה? טול, לדוגמה, מצב בו הבעל, שהוא בן 50, צבר זכויות פנסיוניות בסכום של מיליון ש”ח ואילו האישה מעולם לא עבדה. האישה רשאית לתבוע מחצית מסכום הפנסיה של הבעל. ברם, הבעל לא יחויב (ולא ניתן לכפות עליו) לשלם לאישה כעת את חלקה, כאמור, אלא אל ורק במועד בו יהא זכאי הבעל למשוך את כספי הפנסיה.
עוד יש לציין, כי מאחר והליכי גירושין עשויים לארוך זמן רב, הזכאות לאיזון משאבים לגבי הרכוש, לרבות זכויות פנסיה, אינה נמשכת עד המועד של גירושין בפועל (סידור גט), אלא עד המועד בו נוצר ‘הקרע’ בין הצדדים, אשר, למשל, יהא היום בו נפתחו הליכי גירושין, היום בו עזב מי מהצדדים את הבית, וכדומה.
לצורך קביעת שווי הזכויות הסוציאליות, לרבות זכויות פנסיה, בית המשפט בדרך-כלל ימנה מומחה מטעמו (אקטואר), אשר יבדוק את הזכויות הפנסיוניות של שני הצדדים לצורך חישוב השווי הכולל שלהן, בהתייחס לצבירה שבוצעו בתקופת הנישואין.
כאשר הצדדים מעוניינים להתגרש בהסכמה, מומלץ לפנות אל אקטואר מוסכם כדי שיבדוק את השווי הכולל של הזכויות הסוציאליות (קופות גמל, ביטוחי מנהלים, פנסיות, קרנות השתלמות, וכו’), כדי שהצדדים יוכלו לדעת כיצד לבצע ההתחשבנות הכספית ביניהם.
במקרה כאמור, ניתן לקבוע, כי יבוצע היוון של הכספים העתידיים, כאשר החלוקה תיעשה כבר כעת, בסמוך לחתימת הסכם גירושין, במקום להמתין עד שהפנסיה של כל צד תבשיל, מה שעשוי לקחת שנים רבות. כלומר, במידה ולצד יש זכויות פנסיוניות עודפות, הוא ישלם חלק יחסי לצד השני, וזאת מכיסו הפרטי (כדי לא לפגוע בפנסיה ולשלם מס גבוה) ו/או במסגרת ההתחשבנות הכוללת את הנכסים המשותפים האחרים (כגון: דירה, רכב, חסכונות, וכו’).
יצוין, כי לפי פסיקת בית המשפט העליון, גם בני זוג שהם במעמד של ידועים בציבור זכאים לאיזון משאבים וחלוקה של זכויות סוציאליות, לרבות זכויות פנסיה.