מבוא

בהתאם לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), תשי”ט-1959, אדם מחויב לשלם לילדיו דמי מזונות בהתאם לדין האישי החל עליו.

במקרה של בני זוג יהודים, חלים דיני ישראל. בהתאם לדין ישראל, האב מחויב לשלם לילדיו מזונות לפי צורכיהם ההכרחיים, וכן בצרכים נוספים מכוח דיני צדקה.

וראו בעניין זה (שולחן ערוך, אבן העזר, סימן עג. סעיף ו):

“הלכה בידינו כי, מצד הדין, חייב האב לספק לילדיו הקטינים מזונות לפי צורכיהם ההכרחיים, ומדין צדקה חייב האב לספק לילדיו את האמצעים הדרושים לשם קיום רמת החיים אשר הם הורגלו אליה או שהם ראויים לה. החובה מדין צדקה ושיעורה של חובה זו תלויה ביכולתו של האב.”

לפי פסיקת בית המשפט העליון, בחובת תשלום מזונות מכוח דיני צדקה חייבת האם במידה שווה כמו האב, בכפוף ליכולת הכלכלית שלה לדאוג קודם-כל לפרנסתה.

כפי שנקבע בהלכת פורטוגז (ע”א 591/81, פורטוגז נגד פורטוגז , פ”ד לו(3), 449 ,עמ’ 463-464):

“נראה לי איפוא, כי בקביעת שיעור השתתפות ההורים יש להביא בחשבון באופן כולל, כי האב חייב לשאת בהוצאות המינימום ההכרחיות. ועל – כן יישאו ההורים במזונות ילדיהם באופן יחסי להכנסותיהם הפנויות אך בהתחשב בכך שיש להטיל על האב מידה יתרה מסוימת של הוצאות לשם כיסוי הצרכים ההכרחיים, מבלי לקבוע את הסכומים במדויק.”

יצוין, כי חובתו של האב לשלם מזונות ילדים קטינים קמה אך ורק באותם מקרים בהם הקטינים מצויים במשמורתה של האם, כאשר היא זו הנושאת באופן ישיר בהוצאות הצרכים ההכרחיים עבורם. שכן, במקרים בהם נושא האב באופן ישיר בהוצאות עבור ילדיו הקטינים, ניתן לומר, כי יוצא הוא ידי החובה לזון אותם.

מזונות ילדים במשמורת משותפת

כללי

כאשר עסקינן במצב בו ילדים קטינים מצויים במשמורת משותפת של שני ההורים, כך שהאב נושא באופן ישיר בחלק מהוצאות עבור הקטינים בזמן שהם שוהים אצלו, האב מחויב לשלם עבור הקטינים מזונות בסכום מופחת.

שיעור ההפחתה במזונות אותם האב מחויב לשלם במצב של משמורת משותפת, נעשה בכל מקרה לגופו ונסיבותיו,זאת תוך איזון שקלול ראוי והוגן בין מכלול הגורמים הרלוונטיים; ובין היתר: גובה ההכנסות של שני ההורים, רמת החיים אליה הורגלו הילדים הקטינים בעבר, צורכיהם השונים, וכיו”ב.

חשוב לציין, כי במצב של משמורת משותפת, בתי המשפט בוחנים בקפידה וביתר זהירות את גובה סכום מזונות הילדים, זאת לבל טובת הקטינים תיפגע. שכן, לכאורה, עצם הפחתת השיעור של מזונות ילדים, טומן בחובו חשש, כי האופציה של משמורת משותפת עשויה להיחשב ליותר רצויה משיקולים כלכליים גרידא, ובכך ייווצר פתח לתביעות לגבי משמורת משותפת של ילדים, אשר יהוו ‘קלף מיקוח’ במאבקי הליכי גירושין בין הורים, כאשר האב יעתור לקבלת סעד של משמורת משותפת, בתור צעד טקטי, כלומר, במטרה לנסות ולהביא את האם להסכים להפחתה של דמי המזונות, אגב שבלהט הסכסוך המשפטי בין ההורים אף עלולה להישכח טובתם של הילדים הקטינים.

לפיכך, טרם קבלת החלטה בדבר משמורת משותפת, בית המשפט מוודא ובודק, כי ההסדר של משמורת משותפת בכל מקרה ספציפי הוא אמנם כן ואמיתי, וכי אף ניתן ליישמו בפועל באורח המאפשר דאגה של שני ההורים לצורכיהם של הילדים הקטינים, מהבחינה הרגשית, הפיזית והכלכלית.

גובה מזונות במשמורת משותפת

לפי גישת בתי המשפט בישראל, המצב של משמורת משותפת מתאים במקרים שבהם האב מעוניין, מוכן ואף מסוגל למעורבות גבוהה יותר בחיי ילדיו, אשר היא לטובתם של הקטינים, כאשר מעורבות גדולה יותר כאמור, אף תוביל לידי מעורבות כלכלית, אשר תהא גבוהה יותר, לעומת משמורת רגילה של האם.

לאחרונה, פסק דין בתיק בע”מ 919/15 יצר הלכה חדשה בנושא.

במקרים שהם יחס הכנסות הצדדים הוא שווה, בתי המשפט החליטו שלא לפסוק מזונות, ולחלופין לקבוע דמי מזונות בסכומים נמוכים מאוד.

והיו גם מקרים שבהם האם הרוויחה יותר מאשר האב ובית המשפט פסק שעל האם לשלם לאב מזונות עבור קטינים במשמורת משותפת.

אנחנו כאן בשבילכם לייעוץ משפטי ו/או תיאום פגישה דברו איתנו
up

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

    מעדיפים להתקשר? 03-9499555 | הפנייה אינה מחייבת אתכם. סודיות מובטחת.
    close
    WhatsApp chat