מזונות ילדים – שאלות ותשובות (Q&A)
בעלי מובטל, האם הוא מחויב להמשיך לשלם מזונות?
בהחלט. כל עוד יש בידיך פסק דין הקובע תשלום מזונות, לרבות במסגרת הסכם גירושין בהסכמה, אשר קיבל תוקף של פסק דין על ידי ערכאות, אשר לא בוטל ו/או שונה, הבעל מחויב לשלם מזונות שנפסקו.
העובדה, כי הבעל אינו עובד אינה מהווה עילה לתשלום דמי מזונות ילדים, אשר נקבעו לא רק השתכרותו של הבעל בפועל, אלא גם לפי כושר (פוטנציאל) השתכרותו, וכל עוד לא חל שינוי באמור, הוא מחייב להמשיך ולשלם מזונות.
גם בעל שאינו עובד משלם מזונות, אלא אם כן יפנה אל עורך דין מומחה לגירושין ויגיש באמצעותו תביעה, במסגרתה יהא עליו להוכיח “שינוי נסיבות מהותי”, המצדיק הפחתת המזונות, באופן זמני ו/או קבוע, וגם אז מחויב באופן אבסולוטי לשלם מזונות “הכרחיים” ושיקול דעתו של בית המשפט יתייחס למזונות מ”דיני צדקה”, ובהתחשב בטיעוניו של הבעל, אגב איזון בין צורכי הילדים ובין הכנסותיו של הבעל גם מרכוש ו/או נכסים, כמו גם הכנסותיך שלך.
רק במקרים מאוד חריגים מתערב בית המשפט ומחליט לשנות מזונות פסוקים. נטל ההוכחה רובץ על הבעל.
בעלי אינו משלם מזונות שנפסקו, מה עלי לעשות?
במידה ויש בידך פסק דין הקובע דמי מזונות (אישה ו/או ילדים), ובעלך אינו משלם אותם, במלואם ו/או בחלקם, תוכלי לגשת ללשכת ההוצאה לפועל ולפתוח תיק לגביית דמי מזונות, לרבות הטלת עיקולים על רכוש ו/או נכסים שלך בעלך, צווים שיפוטיים (כגון: פקודת מאסר, צו עיכוב יציאה מהארץ, אי חידוש רישיון נהיגה ודרכון, ועוד).
לחלופין, באפשרותך להגיש תביעה למוסד לביטוח הלאומי, מכוח חוק המזונות, כדי לקבל ממנו דמי מזונות (ניתן לבקש עד שנה רטרואקטיבית), ככל שהנך עומדת בתנאים שבתקנות הביטוח הלאומי (גובה הכנסה, וכיו”ב).
אשתי מרוויחה יותר ממני, האם זה רלוונטי למזונות?
לפי דיני ישראל יש חלוקה לשני “מעגלים” לעניין תשלום דמי מזונות. צרכים “הכרחיים” חלים על הבעל והוא מחויב לשלמם ללא כושר “לעושרו”, או להכנסות ו/או הנכסים של אשתו. כך, לפי הפרשנות הדווקנית של הדין העברי, העשויה להביא, לעתים, לתוצאה קשה של חוסר צדק.
עם זאת, במקרים רבים, כאשר מצבו הכלכלי של הבעל אינו שפיר ואילו האישה אמידה יותר מהבעל, עשויות הערכאות לתת פרשנות מצמצת לגובה הרכיבים הכלולים בצרכים “ההכרחיים”.
כמו כן, לעובדה שאשתך מרוויחה יותר ממך תהא רלוונטיות לעניין צרכים מ”דיני צדקה”, המהווים את “המעגל” הנוסף. בית הדין הרבני נוהג לחלקם באופן שווה בין הצדדים, אולם בית המשפט לענייני משפחה, בשנים האחרונות, נוטה לפסוק לפי עקרון העל של שוויון, לעניין לקביעת גובה המזונות מ”דיני צדקה” הנעשית על ידו תוך התחשבות ואיזון הוגן של מכלול היכולות הכלכליות של שני בני הזוג. כך, למשל, במקרה של אב דל אמצעים, רשאי בית המשפט, לפי שיקול דעתו, לקבוע שבכל המזונות מ”דיני צדקה”, תישא אך ורק האם, לחלופין בשיעור גבוה יותר, בנסיבות העניין.
אני עדיין לא גרושה, האם ביכולתי לתבוע מזונות ילדים?
לפי דיני ישראל, לסוגיה של גירושין אין שום קשר לעניין החיוב במזונות ילדים (היא רלוונטית אך ורק למזונות אישה). כלומר, לא חובה להתגרש, כדי להגיש תביעת מזונות. חבותו של האב לזון את ילדיו אינה תלויה בגירושין שלכם.
לאור האמור, אם הנכם פרודים ו/או האב אינו מכלכל את הילדים, המצויים במשמורתך, הנך רשאית להגיש בשמם תביעת מזונות לבית המשפט לענייני משפחה. רצוי גם להגיש במסגרתה בקשה לסעד של פסיקת מזונות זמניים.
כמו כן, במקביל, ובכפוף להיוועצות עם עורך דין גירושין, רצוי לבדוק את האפשרות של ניהול משא-ומתן להסכם גירושין כולל נושא המזונות, בדרך של הליך גישור גירושין בהסכמה הדדית.
נולד לי ילד מחוץ לנישואין, האם אני מחויב לשלם מזונות?
בין אם הילד נעשה במודע, ובין אם במקרה של “גניבת זרע”, מאחר והנך אביו הביולוגי, אתה מחויב לשלם לו מזונות, לפי דיני ישראל.
במידה ותוגש כנגדך תביעת מזונות, חישוב המזונות ייעשה באופן רגיל, כלומר, עובדה שזהו ילד מחוץ לנישואין, לא תגרע מחובתך לתשלום דמי מזונות.
האם אשתי יכולה לתבוע הגדלת מזונות בניגוד להסכם הגירושין?
הסכם גירושין, אשר קיבל תוקף של פסק דין אינו “חקוק בסלע”, כלומר, אינו סופי ומוחלט. במיוחד לאור העובדה, כי ניתן במסגרת גירושין בהסכמה, ומבלי שבית המשפט בחן לגופם של דברים את נסיבות הענין, וכן מאחר והילדים הקטינים אינם מחויבים להסכם.
יחד עם זאת, הגדלת מזונות אפשרית רק במקרים מאוד חריגים בהם אירע “שינוי נסיבות מהותי”, אותו אשתך תצטרך להוכיח, במסגרת תביעה שתגיש בנושא.
בתי המשפט נוהגים להתערב במזונות פסוקים אך ורק במקרים קיצוניים, בהם חלו מאז שינויים כה מהותיים, אשר לא היו צפויים במועד עריכת הסכם גירושין ואישורו, המצדיקים התערבות ושינוי של גובה דמי מזונות.
נתתי לאשתי את הדירה כנגד מזונות נמוכים, כעת תובעת בשם הילדים
במקרים רבים, האישה נוקטת בטקטיקה של הסכמה לדמי מזונות נמוכים, כדי לשכנע את הבעל לעשות עבורה באופן אישי ויתורים כספיים ו/או רכושיים מפליגים. לדוגמה, אם הבעל יסכים לוותר לה על המחצית הזכויות בדירה, היא תסכים למזונות מאוד נמוכים, לפי המינימום.
בתי המשפט בישראל אינם מאפשרים סעיפי שיפוי, לפיהם קובעים בהסכם גירושין, כי היה ותוגש תביעה להגדלת מזונות בעתיד, האישה תשפה את הבעל, לאור הוויתורים אותם עשה כלפיה, בהיות סעיפים מסוג זה נוגדים את תקנת הציבור ועשויים להעמיד את הילדים בניגוד אינטרסים, שכן יחששו להגיש תביעה כנגד האב להגדלת מזונות, שכן הדבר יגרור תביעה מיידית לשיפוי מצדו כנגד האם.
עם זאת, באמצעות ניסוח מתוחכם ומקצועי של הסכם גירושין על ידי עורך דין גירושין מומחה, ניתן באמצעות קונסטלציה משפטית מורכבת (אשר קצרה היריעה מלהסבירה כאן, לאור מגבלות האינטרנט), לעקוף את האיסור המדובר ולהסדירו על ידי פתרונות משפטיים מיוחדים ופרקטיים (ובאופן חוקי כמובן), כך שאם תבצע ויתורים מסוימים על חשבון גובה המזונות, עדיין תהא מוגן, במקרה של תביעה להגדלת מזונות, ולא תהא נפסד מהעניין.
הגשתי תביעת מזונות לרבני, כעת אשתי תבעה בבית משפט למשפחה
הזכות של ילדים קטינים לתבוע מזונות מההורים (לרוב מהאב, באמצעות האם) היא עצמאית.
כלומר, גם במקרה שלך, בו הקדמת והגשת תביעת מזונות ילדים לבית הדין הרבני, לא ניתן לחייב את הילדים הקטינים (באמצעות האישה), להסכים שבית הדין הרבני ידון במזונות, אלא בהיעדר הסכמה כאמור מצד האישה, הנושא של מזונות ילדים ידון אך ורק במסגרת הערכאה של בית המשפט לענייני משפחה.
אני ואשתי מסכימים על משמורת משותפת, האם עלי לשלם מזונות?
לפי פסיקת בתי המשפט, משמורת משותפת אינה שוללת את החובה לתשלום דמי מזונות.
משמורת משותפת ניתנת אך ורק במקרים בהם מוכח, כי הדבר יהא בהתאם לטובת הילדים, וכי ההורה (לרוב האב), המעוניין לקבל משמורת משותפת, אכן מסוגל מבחינה כלכלית לעמוד בכך, שכן סך כל הנטל הכלכלי, במסגרת של משמורת משותפת, הוא גבוה יותר.
עם זאת, מקובל שבמקרים של משמורת ילדים משותפת יש הפחתה מסוימת של דמי מזונות ומעמידים אותה לפי שיעור הפחתה של 25% לעומת מזונות שהיו נפסקים המצב רגיל.
אשתי והילדים עברו לחו”ל, האם אני מחויב להמשיך לשלם מזונות?
התשובה היא חיובית.
חובתך לשלם מזונות עבור ילדיך אינה תלויה במיקום גאוגרפי של מגוריהם.
אשתי התחתנה בשנית ובעלה החדש אמיד, האם אוכל להפחית מזונות?
התשובה היא שלילית.
העובדה, כי אשתך התחתנה, כשלעצמה, אינה מהווה עילה להפחתת מזונות. שכן, זהו לא דבר שלא ניתן היה לצפות מראש. כמו כן, מאחר ואתה אביהם הביולוגי של הילדים, חובתך האישית והאבסולוטית היא לזון אותם, ולא ניתן להטיל זאת על הבעל החדש במקומך, גם אם הוא אמיד.
עם זאת, יש להעיר, כי, לפי הפסיקה, מאחר ואשתך מתגוררת כיום עם בעלה תחת אותה קורת גג, עם ילדיך, יתכן ויש מקום לשקול הגשת תביעה להקטנת הרכיב של המדור, המהווה חלק מדמי מזונות ילדים, ולבצע הפחתה של דמי המדור, לפי הנהוג במקרים מסוג זה; קרי – בשיעור של מחצית. שכן, הבעל החדש אף הוא מתגורר עמה ומשתמש במדור, וכן משתתף בעלויות מחצית מהוצאות אחזקתו.
ברם, גם במקרים הללו דמי המדור אינם מופחתים באופן אוטומטי, אלא בית המשפט יבחן מחדש את הנושא בקפידה ויראה, לפי שיקול דעתו, האמנם בהתחשב במכלול נסיבות העניין, לרבות הכנסות הצדדים ו/או נכסיהם, יש מקום לבצע הפחתה כאמור.
האם ניתן לבטל חוב בהוצאה לפועל שנוצר עקב אי תשלום מזונות?
התשובה היא שלילית.
אין שום דרך לבטל חוב מזונות פסוק, אשר הצטבר בהוצאה לפועל. לראש ההוצאה לפועל גם אין סמכות חוקית לעשות כן.
הדבר היחיד שניתן לעשות הוא להגיש להוצאה לפועל בקשה לפריסת תשלומים של חוב העבר. בנסיבות מאוד מיוחדות, ובמידה וראש ההוצאה לפועל יחליט, לפי שיקול דעתו, לאחר בחינת כל הנתונים הרלוונטיים שיוצגו בפניו, כי, לכאורה, יתכן ויש להתחשב במצבך, כי אז הוא יוכל להפנותך אל אותה הערכאה, אשר נתנה את פסק הדין בעניין המזונות, לצורך דיון ומתן החלטה בבקשתך לפרוס את חובך, כאמור
