למה כדאי לכתוב צוואה?
- כללי.
- חלוקה מסודרת ומדויקת של הרכוש.
- זוגות פרודים, זוגות בהליכי גירושין וידועים בציבור.
- ההסדר הקבוע החוק הירושה.
כללי
לכל אדם אשר יש בבעלותו רכוש כל שהוא ואשר אינו מעוניין, משיקוליו, כי שרכושו יחולק לאחר מותו על פי ההסדר הקבוע בחוק, מומלץ מאד לערוך צוואה.
לעולם אין לדעת מה ילד יום, ולכן לכל אדם חשוב להבטיח את כוונותיו ורצונותיו בדבר הורשת זכויותיו ורכושו ליקיריו.
אך ורק באמצעות צוואה יוכל אדם לקבוע מה בדיוק יעשה ברכושו. החוק הוא ניסיון והצעה מצד המחוקק לקבוע “הסדר צוואה כללי”, אשר, לדעתו, מתאים לאדם הממוצע, אשר לא הותיר אחריו צוואה. ואולם, הואיל ועסקינן בנוסח של “צוואה אחידה”, אזי היא לא תמיד מתאימה לכל אדם ואדם, ולפיכך בלא מעט מקרים עלולות להיווצר עקב כך ‘מלחמות ירושה’.
עריכת צוואה לא זו בלבד שתאפשר למוריש להמשיך ולדאוג לאינטרסים שלו לאחר מותו, אלא שעשיית צוואה באופן נכון בהחלט יכולה למנוע אותן ‘מלחמות ירושה’, ובכלל זאת להביא לתכנון מסודר של שימור האינטרסים של המוריש, אגב ניצול מרבי של משאביו ואף תמנע הפסדים כספיים (לדוגמה: בהיבט המס).
לאור החשיבות של צוואה כמסמך משפטי הקובע את חלוקת עיזבונו של אדם עם פטירתו (ובדרך כלל, עסקינן מבחינת המוריש בעסקה גדולה ומאוד חשובה הן מבחינה רכושית והן מבחינה סנטימנטלית), על מנת למנוע בעיות ומחלוקות משפטיות עתידיות, אזי מומלץ לערוך אותה באמצעות עורך דין צוואות הבקיא בתחום.
לתשומת לב, כי ביטוחים (למשל: ביטוח חיים), כעקרון, אינם נכללים במסגרת העיזבון. דהיינו, הם כלל אינם מהווים חלק מהרכוש המחולק בהתאם להוראות הצוואה, גם אם הדבר רשום בה (אלא הדבר נקבע בהתאם לזהות המוטבים המופיעים בטפסי הסכם הביטוח. לכן, יש להיות ערים לנקודה קריטית זו, כאשר, במידת הצורך, יש לעדכן את המוטבים בפוליסות הרלוונטיות.
ישנם מקרים רבים שבהם רצוי לערוך צוואה, המקרים הנפוצים ביותר יובאו כאן להלן.
ויוער, כי כאשר עורכים צוואה אז צוואה נוטריונית היא הכי מומלצת.
חלוקה מסודרת ומדויקת של הרכוש
כאמור, רק באמצעות צוואה יכול אדם לקבוע מה בדיוק יעשה ברכושו. אמנם, אדם שלא משאיר אחריו צוואה, אינו מפקיר את רכושו, אשר יחולק בכל מקרה בין קרובי משפחתו (לפי ההסדר שבחוק),
ברם, החוק קובע אך ורק מהו החלק שיירש כל אחד מהם, וכלל אינו מגדיר מהם הנכסים הספציפיים אותם יירש מי מהיורשים (למעט: מכונית נוסעים משפחתית, דירת המגורים, מזונות, וכו’).
דוגמה ראשונה –
טול מקרה שלמנוח היו מספר נכסי מקרקעין (דירות, מגרשים, וכו’). כל עוד הוא לא השאיר אחריו צוואה המחלקת את הנכסים, באופן ספציפי, לכל אחד מן היורשים, אזי, על פי ההסדר הקבוע בחוק, כל אחד מהם יקבל חלק (אחוז) מסוים בכל אחד מהנכסים.
המשמעות היא, כי בכל אחד מהנכסים הללו תיווצר שותפות כפויה בין כלל היורשים. כך, אם אחד מהיורשים ירצה בעתיד לעשות שימוש כל שהוא באיזה מהנכסים המדוברים, הוא יהיה חייב לקבל את הסכמת כל יתר היורשים (ולא למותר לציין, כי הדבר לא תמיד יעלה בידיו).
כמו כן, אם מי מהיורשים יהיה מעוניין בעתיד לרכוש את חלקם של האחרים, פעולה זו תצריך טיפול משפטי של עורך דין (והעלויות בגינו), בזבוז של זמן יקר, ואף עשויה להיות כרוכה בחיוב לא מבוטל במס (שהיו נחסכים, לו נעשתה צוואה המחלקת את הנכסים, מראש ובאופן ספציפי).
דוגמה שנייה –
כאשר אדם מעוניין, מסיבה כל שהיא, להדיר (לסלק) את ילדיו, או בן זוגו, מחלקם בעיזבונו, כולו ו/או חלקו.
היה ואתה מסוכסך עם מי מבני משפחך שעל פי החוק אמור לרשת חלק יחסי מסוים מעיזבונך.
דוגמה שלישית –
אדם המעוניין להוריש רכוש כל שהוא מעיזבונו לאדם אחר, אשר אינו קרוב משפחתו.
זוגות פרודים, זוגות בהליכי גירושין וידועים בציבור
בדרך כלל, מי שנמצא בהליכי גירושין לא יהיה מעוניין להוריש לבן זוגו את רכושו (מטעמים מובנים). ברם, כל עוד נמשך ההליך המשפטי (שיכול להימשך שנים ארוכות, עד מתן הגט), כלומר, בני הזוג אינם גרושים. לפיכך, בהיעדר צוואה בן הזוג הפורמלי יורש את המנוח/ה (ולגבי הנושא של צוואה הדדית ראו במאמר נפרד).
כמו כן, אדם העומד בפני גירושין ו/או מצוי בהליך ו/או חי בפירוד, מעוניין להבטיח את עתידם של ילדיו, או להבטיח חלק מסוים מהרכוש לבן-הזוג העתידי עמו הוא עומד לחלוק את חייו (ולחלופין, שלא יירש אותו). עריכת צוואה מבטיחה, כי הרכוש לא יגיע לידיו של בן הזוג ממנו הוא מעוניין להתגרש, אלא אך ורק לידיים הרצויות.
לא זאת אף זאת, במקרה של ידועים בציבור, עלולה להיווצר בעתיד מחלוקת משפטית סבוכה בקשר למעמדו של הידוע/ה בציבור.
בלא מעט מקרים, השאלה האם בן זוג נכנס להגדרת המונח ‘ידוע בציבור’ היא מורכבת, ומשכך מהן זכויותיו בעיזבון המנוח (וניתן לקרוא כאן על: הסכם ממון ידועים בציבור).
עריכת צוואה במצבים הללו יכולה לחסוך לא מעט מאבקים משפטיים מתישים, כל שכן חלוקת נכסים בניגוד לכוונת ורצון המוריש.
דוגמה ראשונה –
אתה ידוע בציבור, אולם אתה רוצים להבטיח את זכויות ילדיכם ו/או ילדים מנישואין קודמים ו/או זכויות קרובים אחרים.
בנסיבות מסוימות, הידוע בציבור גם כן זכאי לרשת אותך כבן זוג, או שאתה מעוניין לקבוע במפורש איזה רכוש בעיזבון יירש כל אחד מיורשיכם (כאמור, החוק קובע רק את האחוז). למשל: שהילדים יירשו את הדירה בתל-אביב במלואו, כאשר בן הזוג הנותר ירש את הדירה ברמת גן ו/או את השאר נכסי העיזבון.
דוגמה שנייה –
כאשר עסקינן בנישואין שניים, חשוב לערוך צוואה על מנת להבטיח את הירושה של הילדים מהנישואים הראשונים.
היעדר יורשים
במקרה שלמנוח לא היו במועד פטירתו קרובי משפחה מדרגה ראשונה (כמוגדר בחוק), אזי יורשת מדינת ישראל את כל רכושו. מרבית המורישים במצב כאמור, היו מעדיפים לקבוע מראש מה יעלה בגורל רכושם.
דוגמה –
אדם המעוניין להוריש את כספו למטרת צדקה (ארגוני צדקה ציבוריים הפועלים למען מטרה הקרובה ללבם, למשל: עמותת צער בעלי חיים, קרן למען חיילים בודדים, וכו’).
ההסדר הקבוע בחוק הירושה
סעיף 10 לחוק קובע מי הם יורשיו של המנוח על-פי דין, כדלקמן:
1. מי שהיה במות המוריש בן-זוגו;
2. ילדי המוריש וצאצאיהם (נכדיו של המוריש);
3. הוריו וצאצאיהם (אחיו של המוריש) והורי-הוריו וצאצאיהם (דודיו של המוריש).
זכות הירושה של בן-זוג:
בן-זוגו של המוריש נוטל את המיטלטלין, כולל מכונית נוסעים, השייכים, לפי המקובל ולפי הנסיבות, למשק הבית המשותף, ונוטל משאר העיזבון –
1. אם הותיר אחריו המוריש ילדים או נכדים או הורים – חצי;
2. אם הותיר אחריו המוריש אחים או אחיינים או הורי הורים – שני שלישים, ובלבד שאם ערב מותו של המוריש היה בן-הזוג נשוי לו שלוש שנים או יותר וגר עמו אותה שעה בדירה הכלולה, כולה או חלקה, בעיזבון, ייטול בן-הזוג את כל חלקו של המוריש בדירה האמורה, ושני שלישים מהנותר משאר העיזבון;
סעיף 12 לחוק הירושה קובע העדיפות בחלוקת הירושה כדלקמן: ילדי המנוח, הורי המנוח, והורי הוריו.
יצוין, כי החוק מתייחס גם למצבים נוספים ו/או מיוחדים בחינת סדר העדיפות בחלוקת הרכוש בין קרובי המוריש, ירושה מכוח אימוץ, יורשים חליפיים, ועוד, אולם קצרה היריעה מלהיכנס לכך כאן.
כעולה מן המקובץ לעיל, בכל מקרה שברצוננו לחלק את רכושנו לאחר פטירתנו באופן שונה מהקבוע בחוק, או במקרים מיוחדים, כמו לגבי גירושין, ידועים בציבור ועוד, כפי שהוסבר לעיל, מומלץ לערוך צוואה.
