המשפט הישראלי, על פי החוק, מכיר בארבעה סוגים של צוואה (הערה: יש הרואים את הסעיף המקנה זכויות בעיזבון לבן זוג – ‘ידוע בציבור’ – כסוג חמישי, הנקרא “צוואה בחיים”, משום מעשה של ציווי), אותם נסקור בקצרה להלן.
זהו מסמך הכתוב כולו בכתב יד וחתום בידי המצווה, הכולל תאריך, אשר מורה מה ייעשה ברכושו של האדם לאחר מותו, מהווה צוואה חוקית.
עם זאת, חשוב לציין, כי עריכת צוואה מסוג זה היא מסמך שעל פי רוב לא ייבדק על ידי עורכי דין (אלא רק לאחר מות המוריש), ולפיכך יתכנו בו שגיאות, אשר עלולות להביא לפסילתו כצוואה, או להסדר חוקי שונה לחלוטין מזה שאליו התכוון המצווה.
צוואה מסוג זה אינה מומלצת, אלא אם הנך בטוח לחלוטין, כי אתה מכיר היטב את הוראות החוק, כך שמסוגל לנסח צוואה תקפה ושלמה (מבחינה צורנית ומהותית), אשר תשקף את רצונך ותעמוד בעתיד ב’מבחן בית המשפט’.
זהו מסמך בכתב, הנושא תאריך וחתימת המוריש, כאשר בסופו באה חתימתם של שני עדים (כשירים), מהווה אף הוא צוואה חוקית.
זהו הסוג הנפוץ ביותר של צוואה. סוג זה נערך לרוב במשרד עורכי דין.
אמנם אין ביטחון וודאי, כי גם מסמך שנערך אצל עורך דין יהיה תקף, אולם עורך דין צוואה מומחה היודע את מלאכתו, בהחלט יכול לתת רמת ביטחון גבוהה ביותר ללקוח, כי הצוואה תהיה תקפה, כך שלאחר מותו ייעשה ברכושו כמצוותו.
זוהי אמירה בעל פה או בכתב בפני אדם מהאנשים המנויים בסעיף 22 לחוק (שופט, או רשם).
ניתן לאשר את הצוואה בבית המשפט לענייני משפחה, או בבית הדין הרבני.
כמו כן, החוק קובע שניתן לאשר צוואה בפני נוטריון, צוואה כזו נקראת גם ‘צוואה נוטריונית’, כאשר לנוטריון מוקנית לעניין זה סמכות כמו זו של שופט.
ניתן להגיש צוואה בכתב יד לאישור, או להקריא אותה בפני הגורם הרלוונטי.
נערך לגבי הצוואה פרוטוקול מסודר (מסמך בכתב, או צוואה בכתב), ואותו שופט, או רשם מאשר, כי היא נערכה בפניו.
במקרה של נוטריון, תקנות הנוטריונים כוללות נוסח קבוע של עשיית צוואה בפני נוטריון.
מי שרואה עצמו, בנסיבות המצדיקות זאת, אל מול פני המוות (נקרא: ‘שכיב מרע’), ומצווה (בעל פה) בפני שני עדים, כאשר בסמוך לאחר מכן אותם עדים ערכו פרוטוקול, ואף הפקידו אותה אצל הרשם לענייני ירושה, אף היא מהווה צוואה חוקית.
במקרה זה פוקעת הצוואה כעבור חודש מהרגע בו תם האיום הרפואי על חיי המצווה, אם הוא נותר בחיים.
בשנת 2005 תוקן החוק והוכנס בו סעיף הנוגע לנושא של צוואה הדדית לבני זוג.
למרות שעל פי הדין הישראלי הצוואה היא מעשה אישי (ושאין לאפשר לצד שלישי כל שהוא כל השפעה, או התערבות בניסוחה, מקל וחומר צד שלישי הנהנה בצוואה), מכיר החוק הישראלי באינטרס שיש לשני בני זוג הנוגע לצוואת בן זוגם.
בעקרון, החוק מבטיח בן זוג ממצב בו הוא מוריש את רכושו לבן זוגו, על מנת שזה יוריש את הרכוש לילדיהם המשותפים בבוא יומו, אולם לאחר פטירת בן הזוג הראשון, משנה בן הזוג הנותר בחיים את צוואתו ומוריש את הרכוש לאחרים. מקרה זה מהווה ‘צוואה הדדית’, היכולה להיות במסמך אחד עליו באה חתימת שני הצדדים, או בשני מסמכים נפרדים.
צוואה מסוג זה מובטחת מפני שינויים עתידיים (בכפוף להוראות החוק).
אדם הרוצה לשנות צוואה הדדית בעוד בן זוגו בחיים, חייב להודיע על כך לבן הזוג.
לאחר פטירת בן הזוג, אם טרם חולק עיזבון בן הזוג הרוצה בשינוי הצוואה, חייב להסתלק מזכותו בעיזבון בן הזוג הנפטר, על מנת לשנות את צוואתו, ואם כבר חולק העיזבון, אזי עליו להשיב לעיזבון את מה שקיבל ממנו, על מנת שיהא רשאי לשנות צוואתו.
משרד עורכי דין נוטריון בראשון לציון וגישור עמית ורד מתמחה, בין היתר, בדיני צוואות וירושות, על כל היבטיהם.
אם יש לכם שאלה או בקשה תוכלו לפנות אלינו ונשמח לסייע לכם.
