הסדרי ראיה

הסדרי ראיה

הסדרי ראיה ילדים: מדריך משפטי - כל מה שצריך לדעת!

הסדרי ראיה הינה סוגיה מרכזית ומאוד רגישה בהליכי גירושין.

לדאבון הלב, לעתים, ההורים אינם מקדישים די מחשבה לנושא...

משרדנו מתמחה בגירושין ודיני משפחה.

נשמח לעמוד לרשותכם בכל עניין.

הסדרי ראיה ילדים

כללי

ילדים קטינים מהווים את הצלע המרכזית בכל הליך גירושין. אין לך גירושין מבלי שתהא הסכמה, או הכרעה שיפוטית, בסוגיה של משמורת ילדים והסדרי ראיה לגביהם.
 
הסדרי ראיה נועדו על מנת להעניק להורה, אשר אינו ההורה המשמורן, אפשרות לגיטימית ונאותה לשמור על קשר יציב, רציף, חם ואוהב עם ילדיו הקטינים.
 
מידת הקשר והאינטנסיביות של מפגשי הסדרי ראיה משתנים לרוב בהתאם לגיל של הילד הקטין, כמו גם הנסיבות הספציפיות של כל מקרה ומקרה.
 
הסדרי ראיה, אשר אינם מקוימים בצורה קבועה ומסודרת, עלולים ליצור קשיים רבים אצל הילד, וגורמים לו למצב של חוסר יציבות רגשית, פגיעה בדימוי ובביטחון העצמי, הרגשה של נטישה ושל חוסר אכפתיות מצד ההורה, ועוד.
 
לכן, רצוי לקבוע הסדרי ראיה נדיבים עם בן הזוג, אשר אינו ההורה המשמורן על הילדים, למען מניעת סכסוכים עתידיים סביב הסוגיה הכה רגישה הזו, כמו גם גרימת טראומה קשה ונזקים ארוכי טווח לילדים קטינים.
 
הסדרי הראיה בין ההורה שאינו המשמורן לבין ילדיו הקטינים נקבעים לפי אחת מן החלופות הבאות:
 
  • הסדרי ראיה, אשר נקבעו מכוח פסיקת בית המשפט לענייני משפחה, או בית הדין הרבני, כאשר הקביעה בעניין זה מושתת על העיקרון המנחה של טובת הילד.
 
  • הסדרי ראיה מוסמכים, אשר נקבעו ע"י ההורים עצמם באופן הדדי במסגרת הסכם גירושין, אשר אושר וקיבל תוקף של פסק דין ע"י בית המשפט לענייני משפחה, או בית הדין הרבני.

הסדרי ראיה הנקבעים ע"י ערכאות שיפוטיות

הסדרי ראיה נקבעים לרוב בהתאם להמלצת פקידת סעד, אותה ממנה בית המשפט לענייני משפחה, או בית הדין הרבני, כדי להגיש לו תסקיר סעד, המתייחס הן לעניין המשמורת והן לעניין הסדרי ראיה.
 
יצוין, כי בית המשפט לענייני משפחה, או בית הדין הרבני, אינם מחויבים לקבל את המלצות שבתסקיר, אולם במרבית המקרים, ובהיעדר סיבות כבדות משקל, יאמצו את אותן המלצות.

הסדרי ראיה הנקבעים בהסכם גירושין

במסגרת הסכם גירושין רשאים ההורים לקבוע ביניהם מי יהא ההורה המשמורן על ילדיהם הקטינים, וכן איזה הסדרי ראיה וביקורים יוענקו להורה השני, אשר אינו המשמורן.
 
מומלץ לקבוע את הסדרי הראיה בהסכם גירושין באופן מפורט ומדויק, עם מועדים של ימים ושעות ברורים, וכן ניתן לצרף להסכם גירושין נספח נפרד, הכולל גם התייחסות לחופשות וחגי ישראל.
 
נהוג לקבוע בהסכמי גירושין, כי הסדרי הראיה יקוימו כפי שיסכימו ההורים ביניהם באופן הדדי בעתיד, וזאת, כמובן, גם בהתחשב בצרכי הילדים, באילוצי ההורים, וכיו"ב. ואולם, בהיעדר הסכמה כאמור, מכל סיבה שהיא, יחולו הסדרי ראיה לפי מתכונת המהווה את ברירת המחדל, אשר מפורטת בהסכם הגירושין ומתייחסת להסדרי ראיה וביקורים של הילדים הקטינים בימי אמצע השבוע, בסופי-שבוע, בחגי ישראל ובמהלך חופשות, כמו גם בדבר קביעת תנאים, מגבלות ומנגנונים מיוחדים בנושא, ככל שישנם.

הסדרי ראיה מקובלים

הסדרי הראיה המקובלים הנהוגים בישראל קובעים בדרך-כלל, כי ההורה שאינו ההורה המשמורן יפגוש את הילדים פעם עד פעמיים במהלך ימי השבוע (החל משעות אחר-הצהרים ועד שעות הערב סביב 20:00-21:00) וכן ובכל סוף-שבוע שני, לסירוגין, באופן מחזורי.
 
בנוסף, בחגים יתחלקו ההורים באופן שווה ביניהם, לסירוגין, כך שבמידה והילדים חגגו חג מסוים ביחד עם האם, אזי הם יחגגו את אותו החג בשנה הבא עם האב, וכך הלאה, באופן מחזורי, עם כל הורה אחת לשנתיים.
 
כמו כן, נהוג לקבוע, כי במהלך חופשות ההורים יתחלקו בילדים באופן שונה. לדוגמא, בזמן החופש הגדול נוהגים להאריך את משך הסדרי הראיה (שכן, הילד אינו צריך ללכת לבית הספר למחרת), ולעיתים אף קובעים שתקופת החופש הגדול תהא מחולקת באופן שווה בין שני ההורים.
 
זאת ועוד, ניתן לקבוע הסדרי ראיה מורחבים באופן מדורג, לפי גילם של הילדים, בהתאם לשתי מדרגות של גילאים, או יותר, בהן הסדרי הראיה ישתנו ויתרחבו. לדוגמא, לגבי ילד כבן שנה עד שלוש הם יהיו קצרים יחסית (וללא לינה), כאשר בגיל מבוגר יותר, הם יכללו גם לינה, או שעות חזרה מאוחרות יותר, וכהנה וכהנה.

הסדרי ראיה מורחבים

ניתן לקבוע הסדרי ראיה מורחבים, כך שיכללו מפגשים בתדירות רבה יותר ו/או מפגשים שהינם ארוכים יותר בין ההורה שאינו ההורה המשמורן לבין הילדים הקטינים, וכן תקופות שהות ולינה ארוכות יותר אצלו, לרבות לינה בימי אמצע השבוע (ככל שעסקינן בילדים גדולים יותר, כך מתאפשרת לינה גם בימי אמצע השבוע, למשל, לעומת ילדים בני שנה-שנתיים).
 
להורים יש גמישות רבה להחליט ביניהם על הסדרי ראיה מורחבים, אשר עשויים, לעתים, גם להגיע לידי מצב של חלוקה שוויונית (או בקירוב), בדומה למצב של משמורת ילדים משותפת.
 
במצב של ביקור הכולל גם לינה, ההורה שאינו ההורה המשמורן יחזיר את הילד הקטין, בסיום הביקור, ישירות אל המוסד החינוכי (גן, או בית ספר). באופן זה, חווים הן ההורה והן הקטין שהיה ממושכת ורציפה יותר, המאפשרת להם לייצב ואף להעמיק את הקשר שביניהם.
 
כך, במקום בילוי קצר של שעות בודדות בכל פעם בפארק הציבורי, או בקניון, יכול האב לקחת את הקטין אליו לביתו, להכין עמו שיעורים, לראות ביחד טלוויזיה, לאכול ארוחת ערב משותפת, להשכיבו לישון, וכיו"ב, ולמחרת להחזירו למוסד החינוכי הרלבנטי.

בנוסף, ניתן לקבוע סוף שבוע ארוך, לדוגמא, כזה המתחיל כבר מיום חמישי בערב, או מיום שישי מיד בסיום הלימודים ובאופן רצוף עד יום ראשון בבוקר, עם החזרת הילד ישירות ללימודים (במקום סוף-שבוע מקוצר המתחיל רק ביום שישי, או המסתיים במוצאי-שבת).

ניתן גם, לדוגמא, לקבוע הסדרי ראיה לפיהם בסופי-שבוע שבהם מצויים הילדים אצל ההורה המשמורן, הם ישהו אצל ההורה שאינו ההורה המשמורן יותר פעמים באמצע השבוע וכן, לסירוגין, כלומר, כאשר הילדים מצויים בסופי-שבוע אצל ההורה שאינו ההורה המשמורן הם ישהו אצלו פחות פעמים באמצע השבוע, וכך הלאה, באופן מחזורי.

נסיעות לחו"ל

לעניין זה נהוג להחליט על אחת מבין שתי אופציות שכיחות:
 
  • כל נסיעה לחו"ל תהא טעונה וכפופה להסכמה מראש ובכתב של שני ההורים. להבטחת הנושא, ניתן גם להוציא בהסכמה צו עיכוב יציאה מן הארץ כנגד הילדים הקטינים, אשר יבוטל באמצעות הגשת בקשה מוסכמת לבית המשפט, או לבית הדין הרבני, לפי העניין, בכל פעם שיש הסכמה להוצאתם של הילדים מן הארץ, לעתים אף בכפוף להפקדת ערבויות (כספיות, או ערבות צד שלישי) בדבר החזרת הקטינים ארצה.
 
  • כל אחד מן ההורים יהא רשאי להוציא את הילדים הקטינים מן הארץ למשך תקופה מוגבלת מראש בכל שנה, ללא צורך באישור מראש מאת ההורה השני. לדוגמא, עד שתי נסיעות במהלך שנה, בכל פעם לא יותר מעשרה ימים, כאשר כל יציאה נוספת ו/או ארוכה יותר, תהא כפופה להסכמה מראש ובכתב מאת הצד השני.

תנאים מיוחדים

ככל שההורים קובעים ביניהם את הסדרי הראיה במסגרת של הסכם גירושין, מומלץ לבצע זאת באופן פרטני, כולל התייחסות מראש ומתן מענה הולם לסיטואציות עתידיות אפשריות, כגון: מעבר של מי מההורים לעיר אחרת בארץ, או במקרים מסוימים אף לחו"ל.

כך, לדוגמא, ניתן לקבוע בהסכם הגירושין "מעגל" מגורים לפי תחום של רדיוס גיאוגרפי, המונע מן האם להרחיק את מקום מגוריה עם הילדים באופן שימנע ו/או יפגע בהסדרי הראיה של האב עם ילדיו הקטינים, או המחייה אותה במקרה כאמור להשתתף עם האב בנטל של הסעת הילדים, לצורך ביצוע הסדרי הראיה, הכרוך בשינוי של מקום מגוריה.
 
במקרה של שינוי מקום מגורי האם לעיר מרוחקת מאוד, עשויים הסדרי הראיה עבור האב להפוך לבלתי ניתנים ליישום, או בלתי סבירים בעליל, הן עבורו והן עבור הילדים הקטינים עצמם (במיוחד בימי אמצע השבוע, כאשר עליו להחזיר את הילדים, לאחר לינה, ישירות למוסד החינוכי, ואף להגיע בזמן לעבודתו).
 
כמו כן, הדבר עשוי לגזול מהאב זמן נסיעה רב וגם כרוך בגרימת אי-נוחות הן לו והן לילדים עקב ההיטלטלות בדרכים, שלא לדבר על זינוק בעלויות של הוצאות דלק חודשיות יקרות.
 
מומלץ, לפיכך, להיוועץ בנושא עם עורך דין גירושין מומחה, כדי למצוא פתרונות משפטיים יצירתיים ומושכלים ולמנוע בעיות ומחלוקות בעתיד, אשר לעתים אף יצריכו פניה חוזרת לערכאות לצורך שינוי מתכונת הסדרי ראיה קיימים, וכיו"ב.

איזו ערכאה מוסמכת לדון בנושא הסדרי ראיה?

לבתי המשפט לענייני משפחה ולבתי הדין הרבניים סמכות עניינית (מקבילה) לדון בנושא של הסדרי ראיה, כחלק מהסוגיה של משמורת ילדים.

לבתי המשפט לענייני משפחה יש סמכות לדון בנושא הסדרי ראיה ילדים מכוח סעיף 78 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962, וכן מכוח סעיף 1(6)(ג) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995.

לבתי הדין הרבניים יש סמכות לדון בנושא של הסדרי ראיה ילדים בהסכמת הצדדים, מכוח סעיף 9 לחוק שיפוט בתי דין רבניים, תשי"ג-1953, ובנוסף סמכות מכוח סעיף 3 לחוק זה, בהיות הסדרי ראיה מהווים חלק ממשמורת ילדים, כאשר הנושא נכרך כדין לתביעת גירושין.
 
מכיוון שכך, הצד שיקדים להגיש את תביעתו לערכאה הנוחה לו, עשוי לזכות ביתרון משפטי משמעותי, שכן אותה הערכאה תדון בנושא של הסדרי הראיה (מכוח עקרון הכבוד ההדדי בין הערכאות).
 
לכן, אם חשוב לכם, לדוגמא, כי הדיון בנושא הסדרי ראיה ילדים יתקיים דווקא במסגרת של בית הדין הרבני, או אם ברצונכם לתקוף את נושא כריכת הסדרי הראיה בבית הדין הרבני, בפני בית המשפט לענייני משפחה, טוב אם תעשו ותפנו בהקדם האפשרי לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי מאת עורכי דין גירושין.

טיפים חשובים בנושא הסדרי ראיה

הסדרי ראיה הינו נושא רגיש ומורכב, אשר, לעתים, בני זוג אינם מקדישים לו מספיק זמן ומחשבה, בהיותם טרודים מנושאים אחרים, כגון: הגט, מזונות ילדים, חלוקת רכוש בגירושין, ועוד.

 

במקרים רבים, הסדרי ראיה שלא נקבעו ונוסחו כהלכה מביאים את הצדדים לכדי התכתשויות ומריבות בעתיד, כאשר לפעמים הם נאלצים לשוב ולהגיע אל פתחו של בית המשפט, כדי שיכריע במחלוקות המתעוררות לגבי הסדרי ראיה.

 

לדאבון הלב, לא אחת נתקלנו במשרדנו במקרים של סכסוכים לגבי הסדרי ראיה, אשר בהחלט ניתן היה להימנע מהם, אילו הסכם גירושין (שנערך ע"י עורכי דין אחרים) היה מנוסח באופן מקצועי, מפורט ומדויק יותר בסוגיה המדוברת.

 

מעוניינים להמשיך לקרוא על הנושא? לכניסה - נא לחצו על הקישור הבא.

כניסה

הפרת הסדרי ראיה

הסדרי ראיה וקיומם הם קודם-כל חובה של ההורה, לא רק זכות.
 
הסדרי ראיה נועדו במטרה לשמר את קשר טוב ורציף בין ההורה שאינו המשמורן, לרוב האב, ובין ילדיו הקטינים.
 
לדאבון הלב, לעתים האב אינו מקיים את הסדרי הראיה כסדרם. כמו כן, לעתים מי מההורים עושה שימוש לרעה בילדים בניסיון לפגוע בהורה האחר באמצעות אי-קיום הסדרי ראיה, או מניעה והפרעה לקיום הסדרי ראיה ע"י ההורה השני.
 
הלכה למעשה, הפרות של הסדרי ראיה, כאמור, פוגעות בעיקר בילדים הקטינים עצמם.
 
מהם הצעדים המשפטיים העומדים בפני האישה במקרה של אי-קיום הסדרי הראיה מצדו של האב? מה האב יכול לעשות כאשר האישה מונעת ממנו הסדרי ראיה של ילדיו?
 
מעוניינים לקרוא על הנושא? נא לחצו על הקישור הבא.
כניסה

שינוי מקום מגורים לחו"ל

במקרה בו האם המשמורנית על ילדים קטינים מחליטה לעבור ולהתגורר בחו"ל, הסדרי ראיה שנקבעו יהפכו לבלתי ישימים בעליל, כאשר, הלכה למעשה, ייווצר נתק גדול בין האב לבין הילדים, לאור מגבלת המרחק הגיאוגרפי.
 
מקרים מסוג זה עשויים לעורר מחלוקת קשה בין ההורים ודילמה לא פשוטה מבחינת בית המשפט בבואו לשוב ולהכריע בסוגיה של הסדרי ראיה, ככל שתונח בפניו תביעה, בנסיבות כאמור.
 
מהם השיקולים אותם לוקח בחשבון בית המשפט במקרה של הגירת האם לחו"ל? האם יש רלבנטיות לסיבות, אשר בעטיין, מעוניינת האם להגר לחו"ל? האם עליה להוכיח, כי ההגירה המבוקשת הכרחית? האם במקרים כאלה עשויה להשתנות המשמורת על הילדים ולעבור לידי האב? כיצד בודקים מהי טובת הילד ומכריעים בנושא, על רקע נסיבות כאמור?
 
מעוניינים לקרוא על הנושא? נא לחצו על הקישור הבא.
כניסה

לייעוץ משפטי או תיאום פגישה, צרו קשר עכשיו:

בטלפון: 03-9499555 (רב קווי)
בדוא"ל: info@amitvered.co.il

או מלאו פרטים בטופס הבא:

הפניה הינה ישירות אל עורכי דין ואינה כרוכה בהתחייבות כל שהיא מצדכם. אנו נחזור אליכם בהקדם. סודיות מובטחת.

צור קשר ללא התחייבות

מעוניין לקבל מידע וטיפים (דיוור)

נושאים לעיון

קניית / רכישת דירה

קניית / רכישת דירה

מכירת דירה

מכירת דירה

לחיצת יד בין אנשים

מקרקעין ומיסוי נדל"ן

גשר מעל לנהר

גישור גירושין

דף עם זכוכית מגדלת ומילת גירושין

גירושין

הסכם ממון

הסכם ממון

צוואה

צוואה

נוטריון בראשון לציון

נוטריון בראשון לציון

מאמרים

מה חדש?

שלום וברוכים הבאים

אנו שמחים לארח אתכם באתר הייחודי של משרד עורכי דין עמית ורד.

אנו משקיעים מאמצים רבים כדי לספק לכם מידע איכותי, הכולל הסברים, טיפים, מדריכים ומאמרי עורכי דין.

נשמח לעמוד לרשותכם בכל ענין.

גלישה מהנה ומועילה.

 

ספטמבר 2013

עו"ד לירן יגודה, שכיהן בעבר כסגן יו"ר מחוז ת"א והמרכז בלשכת עוה"ד הצטרף כשותף למחלקת הנדל"ן במשרד.

 

ינואר 2016

באתר עלו מדריכים מקיפים

בנושא קניית ומכירת דירה

מעודכנים לשנת 2016.

מוזמנים לעיין. תודה.

 



אנא מלאו את הקוד המופיע בתמונה

מלאו את הפרטים ונחזור אליכם בהקדם

מעוניין לקבל מידע וטיפים (דיוור)
עמית ורד - משרד עורכי דין

מוזמנים לפנות אלינו גם בטלפון

03-9499555

050-7266555

הפניה הינה ללא התחייבות כל שהיא מצדכם. סודיות מובטחת.